בימים שבהם נראה כי הקרב האידיאולוגי בין חסידי השוק החופשי לבין תומכי המעורבות הממשלתית המוגברת כבר הוכרע מזמן לטובת הראשונים, הרי שלפחות בכל הקשור למדיניות הדיור, מבקש הציבור הישראלי לראות ממשלה מעורבת יותר, ואף תומך בהגבלות שונות על השוק, בעיקר בתחום המגורים בשכירות. כך מגלה סקר מקיף שערך מכון הסקרים מדגם בראשות מנו גבע עבור "ממון".
הדבר בא לידי ביטוי בין היתר ביחסם של הנשאלים לתוכנית שספגה בשנים האחרונות את הביקורת הרבה ביותר במדורי הכלכלה - הלוא היא "מחיר למשתכן", המספקת לרוכשי דירה ראשונה דירות במחיר מוזל בזכות הנחה שמעניקה המדינה לקבלנים במחיר הקרקע. לשאלה האם לדעתם על הממשלה הבאה להמשיך בתוכנית השיבו 57.3% מהנשאלים בחיוב, ורק 28.5% בשלילה. 14.2% השיבו שאינם יודעים.
דווקא האיש המזוהה ביותר עם התוכנית, שר האוצר משה כחלון, קיבל הרבה פחות פרגון. 13% בלבד מהנשאלים הכתירו את כהונתו כשר הממונה על הדיור בהצלחה, לעומת 34.7% שהגדירו אותה ככישלון. 42.9% השיבו כי כהונתו "אינה הצלחה ואינה כישלון".
הסקר נערך בקרב 501 מרואיינים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בישראל בגילי 25 ומעלה. הסקר לא כלל את האוכלוסייה הערבית, בשל השוני הקיים במאפייני הדיור שלה. 73.7% מהנשאלים השיבו כי יש בבעלותם לפחות דירה אחת, ו־26.3% השיבו כי הם חסרי דירה. 66.7% השיבו כי הם גרים בדירה בבעלותם ושליש בדיוק מהנשאלים השיבו כי הם גרים בשכירות.
ציפיות יוצרות מציאות
לשאלה מה להערכתם יקרה למחירי הדירות בשנה הקרובה השיבו כ־63% מהנשאלים כי אלה צפויים להמשיך לעלות, ושיעור מזערי של 3% בלבד השיבו כי הם צפויים לרדת. 27% השיבו כי הם צופים שרמת המחירים תישאר דומה לרמתה כיום. חשוב לציין כי שוק הדירות נחשב ל"שוק של ציפיות", כלומר שעצם הציפייה לעליית מחירים עשויה לייצר עלייה כזאת. לכן להערכות הציבור בנושא זה עשוי להיות תפקיד אקטיבי במקרה של עליית מחירים קרובה.
את רמת המחירים הנוכחית מחשיב הציבור כגבוהה מאוד, ולשאלה כיצד הם מעריכים אותה ביחס למחירי הדיור באירופה, השיבו כ־92% מהנשאלים כי הם יותר גבוהים, מתוכם השיבו 77.6% מהנשאלים כי המחירים בארץ "הרבה יותר גבוהים".
ברבות מהשאלות ניכר כאמור כי הציבור נואש מכך שהשוק יתקן את מחירי הדירות כלפי מטה לאחר תקופה ממושכת של עלייה כמעט בלתי פוסקת, וכי הוא מצפה מהממשלה לנקוט צעדים אגרסיביים יותר לשיפור המצב, אף יותר מ"מחיר למשתכן". כך למשל, לשאלה האם המדינה צריכה להפוך לשחקן פעיל בשוק הבנייה למגורים על ידי כך שתבנה בעצמה דירות מסובסדות לרוכשי דירה ראשנה, השיב רוב עצום של 86.6% מהנשאלים "כן", מהם 57.9% השיבו "בהחלט כן", ורק 8.8% השיבו בשלילה.
גם בשוק השכירות ביקשו הנשאלים לראות מעורבות ממשלתית גוברת, כפי שהדבר השתקף לגבי עמדות הציבור לגבי חוק "שכירות הוגנת". כזכור, בגרסה המקורית של החוק שקודמה על ידי קבוצת ח"כים בראשות סתיו שפיר הוא כלל הגבלה על יכולת בעלי דירות לייקר את שכר הדירה לאורך תקופה בת שלוש שנים, אך בגרסה הסופית שאושרה ב־2017 הוסר סעיף זה, בשל התנגדות שרת המשפטים איילת שקד, שראתה בו התערבות מוגזמת בשוק. החוק נותר ללא התייחסות כלשהי להגבלת העלייה בשכר הדירה.
במענה לשאלה האם על הממשלה הבאה לשוב ולחוקק את ההגבלה על ייקור שכר הדירה מדי שנה, השיב רוב עצום של 80.2% מהנשאלים "כן", מהם כ־53% "בהחלט כן", ורק 16% השיבו בשלילה. יש לציין כי התמיכה הגורפת בחוק נרשמה גם בקרב אלה שאינם שוכרים דירות, אלא גרים בדירות שבבעלותם: 78% מהם הביעו תמיכה בחוק, ו־19% בלבד התנגדו.
תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים, תמ"א 38, שהאפשרות שתבוטל עומדת בחודשים האחרונים בלב דיון סוער, זכתה דווקא לחוות דעת חיובית מצד נשאלי הסקר. 75.2% מהם השיבו כי מדובר לדעתם בתוכנית טובה, ו־17.4% בלבד הגדירו אותה כלא טובה. מפתיעה במיוחד הייתה תשובת הנסקרים המתגוררים בפריפריה, שם התמ"א כמעט שאינה מבוצעת בשל היעדר ישימות כלכלית. למרות כשל זה, זכתה התוכנית ל־75% תמיכה גם בפריפריה.
במהלך הקדנציה האחרונה ייקרה הממשלה את מס הרכישה לרוכשים דירות להשקעה (מדירה שנייה ומעלה) לרמה של 8%־10%, במטרה להרחיקם מהשוק. לשאלה מה דעתם על גובה המס, השיבו 44.5% מהנשאלים כי הוא גבוה מדי, 39% כי הוא הוגן, ו־16.6% כי הוא נמוך מדי.
עוד עולה מהסקר כי תדמיתן של קבוצות הרכישה כיום - בימים שלאחר התמוטטות ענבל אור ושלל פרשיות נוספות - הינה בשפל המדרגה. לשאלה האם היו רוכשים דירה במסגרת קבוצת רכישה השיבו 17.2% בלבד מהנשאלים בחיוב, משום שהסיכון שווה את הרווח, 52.7% השיבו כי לא יעשו זאת שכן מדובר ברכישה מסוכנת מדי, ו־30% השיבו שאינם יודעים. בשאלה זו נרשמו הבדלים משמעותיים בין בעלי דירות וחסרי דירות - האחרונים הפגינו פתיחות גדולה יותר לרכישה בדרך של קבוצת רכישה, ורק 38.6% מהם הביעו התנגדות לרכישה מסוג זה.
מי רוצה לגור בתל־אביב
בתשובה לשאלה היכן היו הנשאלים מעוניינים לגור אם לא הייתה להם כל מגבלת תקציב, נרשמה הפתעה גדולה. בעוד שבעולם הנדל"ן נחשבת תל־אביב כעיר המבוקשת ביותר למגורים - דבר הבא לידי ביטוי גם במחירים מרקיעי השחקים של הדירות בעיר, רק 13% מהנשאלים בסקר השיבו כי היו רוצים לגור בה, מה שהביא אותה למקום השלישי בלבד. בתואר המיקום הנחשק ביותר זכה "גוש דן מחוץ לתל־אביב", שבו בחרו 20% מהנשאלים, ובמקום השני "ירושלים והסביבה" (16.8%). 11% היו מעוניינים לגור ב"אזור המרכז מחוץ לגוש דן". בתואר הלא מחמיא של אזור המגורים הכי פחות נחשק זכו יהודה ושומרון, שבו היו מעוניינים לגור רק 0.8% מהנשאלים, ולמקום השני מהסוף הגיעה חיפה (3%) - עוד הפתעה.
במכון מדגם אמרו בהתייחס לממצאים כי, "למרות שלרוב האוכלוסייה היהודית יש דירה בבעלותם, הסקר מצייר תמונת מצב בעייתית בשוק הנדל"ן בישראל, בעיקר בשל הצפי לעליות מחירים וחוסר היכולת של זוגות צעירים לקנות דירה".
