הירי ביום שישי לא ממש הפתיע את מערכת הביטחון. למרות השקט היחסי זה שבועות, ישנן התרעות ולפיהן מפקד החטיבה הצפונית בג'יהאד האיסלאמי, בהאא אבו אל־עטא, מתכנן לשגר רקטות לעבר ישראל, כמו שעשה גם בעבר. זו גם הייתה הסיבה שרמת הכוננות של מערכות כיפת ברזל הייתה גבוהה, והמודיעין הישראלי היה מרוכז סביב ההתנהלות של בכיר הג'יהאד הקיצוני, הפועל לרוב באופן עצמאי ללא כל כפיפות להנחיות פנים או חוץ.
לא שארגון הטרור האיסלאמי צריך סיבות לירי לעבר יישובי העוטף, אבל גם אם היו מחפשים אותן הן לא היו קיימות בסוף השבוע האחרון. ההפגנות על הגדר כבכל שישי, שפעמים רבות מציתות את הגזרה, עברו הפעם ללא הרוגים או אירועים חריגים. זה לא הפריע כאמור לג'יהאד לפתוח במטח של עשר רקטות, שאחת מהן נחתה בחצר בית פרטי בשדרות. המקרה הזה מלמד שההגנה הישראלית לא הרמטית: בעזה שיפרו ארגוני הטרור את היכולות שלהם והם לומדים ומאתגרים את מערכות היירוט המתוחכמות של ישראל. לאור זאת, בצה"ל מבינים שחייבים לבצע תיאום ציפיות מול האוכלוסייה, כי במלחמה בכמה חזיתות לא נגיע לרמת ההגנה הקיימת היום, שלמרות המראות הקשים והתקפי החרדה בעורף, מדובר בהישג שלא קיים בשום מדינה אחרת.
בצה"ל זיהו מיד שהמטח בליל שבת שוגר על ידי הג'יהאד האיסלאמי, אולם הגיבו בפעולה צבאית דווקא נגד יעדי חמאס ברצועה, זאת כחלק מהרצון לעורר חיכוך פנים־פלסטיני בין הצדדים. הסיבה הייתה לא לדרדר את הגזרה למלחמה בתקופה מתוחה בחזית הצפונית ומול איראן, והתגובה נבעה מתוך התפיסה שחמאס הוא הריבון האחראי בשטח. עם זאת, ולאור העובדה שלא חמאס הוא זה שאחראי לירי, התקיפות של צה"ל היו מידתיות, ולא תוכננו לגבות הרוגים.
בהקשר זה, האינטרס הישראלי והחמאסי חופפים. הג'יהאד האיסלאמי מאתגר מאוד את השלטון הפנימי של חמאס על ידי התחמשות בכמות אדירה של רקטות, ובישראל מבינים שיחיא סינוואר מעוניין להמשיך במסלול ההסדרה ולכן במערכת הביטחון דוחפים להמשך הקלות לאוכלוסייה. אבל בהאא אבו אל־עטא פועל כהרגלו ללא הנחיות, פעם אחת הוא מזדהה עם האיראנים וחיזבאללה, ופעם אחרת הוא פועל באופן עצמאי מול חמאס ומתאגר אותו, ולעיתים אף פועל משתי הסיבות גם יחד.
מבחינת צה"ל, תקיפת יעדי חמאס הוא פתרון זמני בלבד. הג'יהאד האיסלאמי ימשיך באותה מדיניות ואף יעצים אותה וייתכן שבאירוע הבא עלולים להיות נפגעים, מה שיגרור את ישראל למבצע צבאי. בארגון הטרור אף מאיימים על ישראל כי כל תגובה כלפיהם תדרדר מהר מאוד לסבב לחימה נוסף.
לכן, כדאי לשקול את המדיניות הקיימת ולא להירתע מעימות מול הג'יהאד האיסלאמי שמבין מאירוע כזה שישראל חוששת לפעול מולו. ובכלל מדובר ב"דיל" משתלם: הם גם תוקפים את הציונים, וגם חמאס הוא זה שמשלם על כך את המחיר. גם אם ישראל תנסה למשוך את זמן העימות מול הג'יהאד, לבסוף הוא יגיע וצריך להיערך מולו ולגבש בנק מטרות ויכולת שיביא לפגיעה משמעותית בו עוד בטרם ימשיך לצמוח לממדים גדולים יותר.
