כשהייתי בתיכון לפני עשר שנים החלוקה הייתה ברורה: בנות אהבו בנים, בנים אהבו בנות, וכולם אהבו את ריהאנה. לצד הסטרייטים היו הומואים ולסביות, קהילה ברורה ומובחנת שהחלה לקבל לגיטימציה משמעותית מבני נוער. אבל בין הקבוצות הללו היה גבול מאוד מסומן. היו כמה בנות שהתנשקו עם חברה כדי לראות איך זה, אבל שם זה בערך הסתיים.

השבוע, כשדיברתי עם מירב (חלק מהשמות בכתבה בדויים) בת ה־19 ממזכרת בתיה, הבנתי שהרבה מאוד השתנה בעשור הזה. "אתמול חשבתי שאני לסבית. היום עשיתי חושבים עם עצמי והבנתי שאני ביסקסואלית או סטרייטית וזה בסדר", היא מכניסה אותי לעולם החדש והנזיל של בני הנוער, שכבר לא אוהבים שיגדירו את המיניות שלהם בצורה ברורה. "כיום בני נוער רוצים לברוח מהגדרות, מלהרגיש משויכים וכבולים לדברים. הם רוצים להרגיש המון חופש ושהם חווים את העולם ולא כובלים את עצמם לשום דבר ולשום מקום. לחקור את הזהות המינית שלהם בלי לומר, 'אני להט"ב' אלא להגיד, 'אני מתנסה'".

הכתבה המלאה - ביום שישי ב"7 ימים"

ידיעות אחרונות - שבועיים מתנה עד הבית. לקבלת ההטבה>> https://www.yedioth.co.il/GeneralForms.aspx?gf=146&ref=Promo