היא הייתה אחת המתמודדות הבולטות בתולדות "מאסטר שף" וזכורה בעיקר בגלל ההתעקשות שלה לבשל לשופטים אוכל אתיופי. אבל מסרט וולדמיכאל לא באה להתבכיין או להתלונן. היא גדלה בבית מבוסס באדיס־אבבה, למדה בקולג' יוקרתי בארה"ב וגרה ברשפון עם בעלה, איש עסקים מצליח. וכן, היא יודעת היטב שהיא מושכת אש ושרבים בקהילה לא יאהבו לשמוע את הדברים שלה. שיש כאלה שיאשימו אותה בהתנשאות. אז כמובן שאי אפשר להתחיל את השיחה בלי לדבר על הגזענות כלפי הקהילה האתיופית בישראל בכלל, וכלפי האוכל האתיופי בפרט.

"בישראל יש לאוכל האתיופי דימוי מאוד גרוע", אומרת מסרט. "הלכתי למאסטר שף כי היה לי כעס גדול מאוד על האופן שבו המטבח האתיופי נתפס כאן ורציתי לשנות את זה".

מסרט וולדמיכאל במאסטר שף

למה האוכל האתיופי לא הפך עדיין לחלק מהמטבח הישראלי? בגלל גזענות?

"חייתי מספיק שנים בעולם ואני מכירה את כל הקונוטציות השליליות הקשורות לאוכל הזה; שהוא שייך לאנשים שחורים, עניים, שסגורים בתוך העדה שלהם. יכול להיות שאתיופים התביישו להגיש את האוכל הזה לחברים הישראלים שלהם, או שבכלל לא היו להם חברים ישראלים. אולי זה גם בגלל החילבה או תערובת התבלינים בשם ברברה, שיש להם ריח מאוד חזק. ולפעמים כשמבשלים בדירה קטנה וסגורה, הוא עלול להיות לא נעים. גם אני רבה עם בעלי בכל פעם שאני מכינה את האוכל הזה, כי התבלינים האלה מסריחים את הבית".

ו"במאסטר שף" ניסית לשנות את הדימוי הזה?

"חד־משמעית. בכל מדינה בעולם, גם בערי בירה וגם במקומות קטנים כמו פרובאנס או טוסקנה, תמצא היום מסעדות אתיופיות מצליחות. בוושינגטון הבירה יש 18 מסעדות אתיופיות ברחוב אחד, ובעיקר האמריקאים אוכלים בהן. כשאובמה היה הנשיא, בארוחות המשפחתיות הפרטיות ביותר, הם אכלו אוכל אתיופי".

"זאת לא סיבה לירות"

אז למה רק בישראל האוכל האתיופי שזוכה להצלחה רבה בעולם לא תופס? אני שוב מקשה על מסרט. "אולי גם כי אין לו מספיק חשיפה", מנסה מסרט לברוח מהעניין הגזעני. "אני זוכרת שבאודישן הראשון רושפלד החמיא לי על כך שהבאתי את האוכל האתיופי. וגם בתחרות עצמה זכיתי למחמאות רבות על כך שהבאתי את הטעמים האותנטיים שלי, למרות שאני מסוגלת לבשל מצוין גם מאכלים ממטבחים אחרים. כי הם באמת רצו ללמוד אותו ולהבין אותו. אתיופיה היא מדינה ענקית, יש הרבה סוגים של מטבחים באתיופיה, אבל בישראל הדימוי של אתיופיה הוא צר מאוד".

אז מה צריך לקרות כדי שגם בישראל נראה מסעדות אתיופיות מלאות ומצליחות?

"זה קשור בעיקר באוכלוסייה האתיופית עצמה. ככל שהיא תתקדם, גם המסעדות האתיופיות יתקדמו. כי היום, כשאתה הולך למסעדה, אתה לא הולך רק כדי לאכול. מדובר בחוויה שלמה, עם אירוח ואווירה. לשם כך משפצים ומעצבים מסעדות במיליוני שקלים. ברגע שזה יקרה, המצב ישתפר. ולא רק באוכל. זה כמו טעם נרכש. זה מגיע לאט וזה בטח לא יקרה בכוח".

סבבה. אבל אם נער אתיופי יושב על ספסל ובא שוטר ומכה אותו, מה נגיד לו, חכה לשינוי שיבוא?

"אני לא ראיתי את זה בעיניים שלי, אבל אני שומעת שרבים מהצעירים האתיופים יושבים כל היום, שותים בירה ורבים ביניהם, ויש בהם גם הרבה בלגניסטים. וזה לא מתאים שיש חברה כזאת שרק הורסת. מצד שני, נניח שנער אתיופי עשה משהו, זו לא סיבה לירות בו. לפני שבוע ראיתי בטלוויזיה שוטרים שהשתמשו באקדח טייזר נגד שני צעירים ישראלים. זה היה כואב ועצוב. אבל אם זה היה נגד ילד אתיופי, מיד היו אומרים שהמשטרה גזענית".

הרבה אתיופים יכעסו כשיקראו את מה שאת אומרת.

"האחריות למצבם של האתיופים בארץ, שטוענים לגזענות ולאפליה נגדם, לא נמצאת רק אצל החברה הישראלית. גם ליוצאי אתיופיה יש אחריות לקרב את הישראלים אליהם, לפתוח להם את הלב ולחבק אותם. אחרי הכל, אי־אפשר להעביר חוק שיחייב את הישראלים לאהוב את האתיופים, אתה צריך להתאים את עצמך למדינה שמקבלת אותך", היא אומרת. "לגזענות אין רק צד אחד. יש שני צדדים. מי שטוען שמפלים אותו צריך לחשוב למה זה קורה לו".

אינג'רה טבעונית

העילה לשיחה עם מסרט היא השתתפותה בפסטיבל הסיגדיאדה, שנפתח היום זו השנה השמינית במתחם תיאטרון הקאמרי, וגם ביבנה ובקריית עקרון, וכולל הופעות תיאטרון, מחול ומוזיקה מהארץ ומחו"ל. כמו כן יהיו בפסטיבל תצוגת אופנה אתיופית, דוכני אוכל ושתייה, אמנות אתיופית וריקודים אתיופיים מסורתיים. מסרט תגיע לפסטיבל עם מאכל מסורתי של אינג'רה טבעונית, אבל כשאני שואל אותה אם זה בגלל שאתיופיה היא ארץ ענייה ולכן תושביה אינם מרבים לאכול בשר, היא פורצת בצחוק.

"בדיוק בגלל התדמית הזו של אתיופיה הגעתי למאסטר שף. "הקהילה האתיופית שעלתה לישראל לא מייצגת בעיניי במדויק את אתיופיה, והיא גם לא האוכלוסייה החזקה והמשכילה ביותר באתיופיה. אתיופיה גדולה בשטחה פי 60 מישראל, יש בה עשרות עמים ותרבויות שונות, עם 82 שפות ו־280 דיאלקטים, ולכן הקהילה האתיופית שחיה בישראל, שמונה 160 אלף איש, לא מייצגת בעיניי את אתיופיה, שחיים בה כמעט 120 מיליון בני אדם, ולא יכולה לאפיין אותה".

ואכן, מסרט (47) שתהליך הגיור שלה הושלם באחרונה, לא עונה על הטייפ־קאסט — הגזעני יש לומר — שמצייר לו הישראלי הממוצע על העולים מאתיופיה. היא גדלה באדיס־אבבה בבית אמיד, כבת בכורה במשפחה של ארבעה אחים. אמה עבדה בניהול ואביה היה מנהל בית ספר. הוריה שלחו אותה לבית ספר צרפתי כבר בגיל ארבע ובגיל 17 למדה בבית ספר לתכנון אורבני. בגיל 20 נסעה לארצות־הברית לסיים את הלימודים לתואר ראשון בהנדסת בניין. אחר כך גרה בטקסס, עבדה ולמדה, חזרה לאתיופיה והחליטה שתעסוק כך או אחרת באוכל. היום היא נשואה לנוריאל־צ'יריץ' קסביאן, 59, איש עסקים מצליח בתחום הביו־מד, ואם לשני ילדים: אמיר־מיכאל, בן 12 ואביגיל־ריין, בת שבע.

את לא בדיוק העולה הקלאסית מאתיופיה. נולדת להורים משכילים, קיבלת חינוך טוב, עבדת שנים בארה"ב, את נשואה לאיש עסקים וחיה בבית גדול ברשפון. אולי הכסף מדבר מגרונך?

"אז ההורים שלי היו משכילים ושלחו אותי לבית ספר. אז מה? זה בדיוק מה שמצופה מהעולים מאתיופיה. שילמדו, שיתקדמו, שייפתחו קצת לעולם. מי שנמצא במעמד יותר טוב הוא יותר מקובל. מה לעשות? זה לא קטע ישראלי. ככה זה בכל העולם. אף אחד לא יפלה את מייקל ג'ורדן כי הוא שחור. נכון?"

אז מה צריך לקרות לדעתך כדי שהקהילה האתיופית תשתלב בחברה הישראלית?

"כיום יש בקהילה האתיופית משבר בין הדורות. ההורים לא תמיד יודעים איך לתמוך בילד שלהם, שנולד בישראל והוא כבר ישראלי לגמרי. והוא מצידו רוצה שההורים שלו יהיו ויתנהגו כמו ההורים של החברים שלו, וכשזה לא קורה, הם מתביישים בהורים שלהם ומתרחקים מהם. וכך נוצר המשבר".

ולא מדגדג לך לפתוח מסעדה אתיופית?

"אני מאוד רוצה, אבל מסעדה זה עסק רציני וקשה. אם הייתי מוצאת שותף שיהיה במקומי במטבח, הייתי פותחת מסעדה אתיופית, אבל משנה קצת את המנות המסורתיות. בישראל יש לדעתי את האוכל הכי טעים בעולם".

"האוכל האתיופי לא מצליח בישראל בגלל גזענות"

ד"ר יחיל צבן שחוקר את תרבות האוכל המקומית מציב בפני החברה הישראלית מראה לא מחמיאה

אז מדובר בגזענות לשמה?

"מדובר במחסום תרבותי שמקורו בגזענות, והוא זה שמונע מהאוכל האתיופי להתקבל כחלק מהמטבח הישראלי. זו כנראה הסיבה שאנחנו עוד לא רואים שפים אתיופים, ובמטבחים הפועלים השחורים הם בעיקר בתפקידי ניקיון ושטיפת כלים".

אבל לסועד הישראלי אין בעיה עם אוכל 'זר' במסעדות יפניות או וייטנאמיות. להפך.

"כי זה אוכל שנתפס כיוקרתי ואקזוטי, והוא מעיד שהסועד הצורך אותו הוא עשיר ומתוחכם. האוכל האתיופי נתפס כאפריקני, והוא עדיין בבחינת חשוד. אבל גם זה יעבור מתישהו". 

• פסטיבל הסיגדיאדה ייפתח היום ויימשך עד למוצ"ש. במסגרתו ייערכו הופעות מחול, תיאטרון ומוסיקה, מהארץ ומחו"ל, דוכני אוכל ושתייה אתיופיים, תצוגת אופנה, יריד אמנויות ועוד. הפסטיבל יתקיים במתחם הקאמרי בתל־אביב וגם ביבנה ובקריית־עקרון