התובע המחוזי סקוט בראדי היה גאה במיוחד בפיצוח הזה. "זוהי פעילות אכיפת החוק המשמעותית ביותר עד היום בדארקנט", קבע נחרצות. "המקרה הזה מסמל את ההפלה הראשונה של תשתית השווקים הבלתי חוקיים שבהם נמכרים סמים מסוכנים בדארקנט". כתב האישום החמור שהגיש התובע בראדי בבית המשפט בפנסילבניה, שירטט מנגנון אפל ומסמר שיער: אתר מתוחכם אחד, שלכאורה הפך לשער המרכזי לדארקנט, הרשת האפלה. האתר, כך לפי כתב האישום, סיפק קישורים לכמה מזירות המכירה המחתרתיות הגדולות של הדארקנט, ואיפשר לכל מי שרוצה בכך, לקנות יחסית בקלות ובבטחה, קוק, הרואין, קריסטל, נשק חם, תוכנות זדוניות, כרטיסי אשראי פרוצים, וזו רק רשימה חלקית. היכנסו, שלמו - והשליח עם הקוק או האקדח כבר בדרך אליכם. בכתב האישום נטען כי סוכנים חשאיים של האף־בי־איי הצליחו באמצעות המיזם הזה, להזמין למשל 10 גרם קריסטל מת' (470 דולר), 3.5 גרם הרואין (82.38 דולר), 10 גרם קוק (480 דולר), שני כרטיסי אשראי פרוצים (37.80 דולר) ו"תוכנת כופר" – ש"נועלת" את המחשב המותקף עד שבעליו מסכים לשלם – במחיר מבצע של 82.38 דולר.
והיה עוד משהו: את שער הכניסה הזה לדארקנט – הקימו וניהלו ישראלים. הבכיר שבהם, טל פריהר, בן 38, יליד מעלות, ממתין בימים אלו להסגרה לארה"ב בכלא פרסנס, ממתקני הכליאה הקשוחים של צרפת, בפרבר דרומית לפריז. השבוע, בראיון בלעדי ל'7 ימים', עונה פריהר על שאלות שהועברו אליו באמצעות פרקליטו, עו"ד ניק קאופמן. מבחינתו, לא רק שהוא לא ביצע שום פשע – אלא להפך. הוא בכלל הציל חיים. "לא ידוע לי שמעולם בוצע פשע ספציפי כלשהו רק בגלל משהו שאני רשמתי או פירסמתי, להפך", הוא טוען. "המטרה שלנו הייתה למנוע פשעים נגד חירויות הפרט האישית והכלכלית ולנסות למזער נזקי גוף ונפש. לא היה במידע אצלנו שום דבר שנועד לשכנע או לשדל אנשים לבצע משהו שהם לא התכוונו לבצע בלי קשר אלינו, לטוב או לרע".
אבל איך תגיב אם יתברר, נניח, שדרכך דאעש קנו רובים? או סוחר סמים השתמש באתר שלך, ומכר לילד בן 14 שמת?
"שיהיה ברור: אנחנו לא יצרנו את הביקוש. לא לרובים ולא לסמים. כך שאם מישהו התכוון לקנות רובה ולהרוג אנשים או לקנות סמים - הוא היה עושה את זה בלי קשר אלינו. אנחנו היינו בסך הכל פילטר באמצע, שהסביר איך להשתמש ב'מַרְקֵטים' (הכינוי לאתרי הסחר הלא־חוקיים בדארקנט – ש"מ), באופן כללי בצורה בטוחה, להזהיר מפני סכנות, הרעלות וגניבות, ולהפנות למקומות שהאמנו שבהם יהיה הנזק הקטן ביותר למי שכבר החליט להשתמש בהם. לא המלצנו ולא דחפנו. מעולם לא שמנו פרסומת או כתבה ממומנת, כדי לקדם שימוש באתר כזה או אחר, או במוצר לא חוקי כזה או אחר.
"בעולם של היום, המידע נגיש לכולם. זה בדיוק כמו שווטסאפ, טלגרם, וויקר, סיגנל או המסנג׳ר של פייסבוק וכו׳ - מספקים הצפנה מקצה לקצה, ומספקים אנונימיות גם למי שרוצה לשמור על פרטיותו מפני חברות או משטרים עריצים; אבל אותה הצפנה יכולה לשמש גם סוחרי סמים, נשק, סחר בבני אדם וטרוריסטים. אין מה לעשות, ככה עובדת הטכנולוגיה היום. היא לא מבחינה. אין לי ספק שבהיעדר האתר, הרבה יותר אנשים היו מתים מסמים שקנו אונליין. ומצד שני, אני לא חושב שפחות אנשים היו נהרגים מנשק שנקנה בדארקנט. ואגב, כללית אין הרבה כאלו: 99 אחוז ממוכרי הנשקים בדארקנט הם סוכני אף־בי־איי סמויים, ומי שחושב לנסות לקנות שם נשק, שיתכונן להיעצר".
×××
רשת הדארקנט משמשת כבר שנים לא מעטות כמרכז עולמי לסחר בסמים, נשק, פורנוגרפיה קשה וכערוץ קשר בין ארגוני פשיעה וטרור. בניגוד ל"רשת הגלויה" של האינטרנט – שכוללת את כל אתרי ה־WWW הידועים, הרשתות החברתיות ועוד – הדארקנט מאפשרת פעילות כמעט אנונימית לגמרי, ולכן הפכה למקום פרוע ומסוכן במיוחד, שנשלט על ידי האקרים ואנשי העולם התחתון. הגלישה בדארקנט היא באמצעות דפדפן ייחודי (TOR) והקלדת כתובות ספציפיות (שנקראות כתובות Onion). גולש לא מנוסה שייכנס לדארקנט יתקשה להתמצא ברשת, ואם ינסה לרכוש ב"מרקטים" סמים, נשק או פורנו, עלול לגלות שהוא נפל קורבן לתרמיות, חטף וירוסים, נסחט, שמספר האשראי שלו הופץ, או במקרה הטוב שהדפיקות הבאות על דלת ביתו יהיו של המשטרה. וכאן בדיוק נכנסו טל פריהר ושותפו, מיכאל פאן (34) לתמונה: הם הקימו באינטרנט פלטפורמה ייחודית בשם DeepDotWeb, שהפכה למעין "שער" כניסה ל"מרקטים" בדארקנט. DeepDotWeb כללה קישורים ישירים לאתרי הסחר, הסברים, ביקורות ודירוגים שלהם. רשויות החוק האמריקאיות טוענות שבאמצעות המיזם של פריהר ושות' כמעט כל אחד היה יכול להיכנס לאתרי המרקט הלא־חוקיים של הדארקנט, ואז לקנות (ולמכור) כל מה שמוצע שם.
על פי כתב האישום, כל זה לא נעשה מטוב לב: ה"מרקטים" שקיבלו הפניות מהאתר, שילמו לפריהר ושות' עמלות. התשלום הועבר בביטקוין, וההכנסות לכאורה נאמדו בכ־15.5 מיליון דולר.
פריהר לא מכחיש את הקמת האתר, אבל מעלה טענה עקרונית: אני? רק סיפקתי את הקישור. מה שאנשים רכשו או עשו באמצעות האתר, זה כבר לא באחריותי. ואם כבר, אז להפך: לטענתו, הפעילות שלו מנעה מרוכשי סמים לרכוש רעל או מגולשים להישדד ברשת. "אין מקרה אחד בעולם, שמישהו הואשם בביצוע העבירה שאנחנו מואשמים בה", משיב פריהר לשאלותינו מכלאו בצרפת. "ובהיעדר תקדים כזה, מעולם לא חשבנו שאם עשינו משהו, זה נחשב לעבירה. אנחנו אנשי שיווק בסך הכל".
האם לא היו לך בעיות מוסריות עם הפעילות המיוחסת לאתר?
"בעיות מוסריות עם מה בדיוק? לספק לאנשים מידע שנועד לשמור עליהם מעודכנים ויותר בטוחים ומשכילים לגבי פעילויות שהם אולי הולכים לבצע? האתר בפרסומיו הציל חיים של אלפי אנשים, שנמנע מהם לקנות רעלים מאנשים שפירסמו דבר אחד וסיפקו דבר אחר. הוא חסך עשרות מיליונים מאנשים, שידעו לאיזה אתר לא לפנות ומי הולך לגנוב את כספם. ככה שבעיות מוסריות? ממש לא. לא היינו פרסומת לסמים. היינו מאגר מידע".
הוא בן 38, נשוי ואב לארבעה, שלמד וגדל במעלות ובכפר ורדים. לדבריו, מגיל ילדות נמשך לטכנולוגיה ועסק ב"לבנות, להבין, לפרק, להרכיב, לפתח, לשחק". בגיל 20, אחרי שירות מקוצר (בשל אסתמה) בחיל החימוש, עבר לאנגליה, שם הוא גילה גם את העולם המקוונן – וגם את הדת. אחרי שלוש שנים של התחזקות, הוא שב לארץ, ומהר מאוד הפך לסוג של גורו מקומי לשיווק באינטרנט. היה לו בלוג מצליח, הוא רואיין בעיתונות המקצועית, הרצה בפני קהל שביקש לדעת איך משתמשים בדבר הזה – האינטרנט - כדי למכור, ומה לעזאזל עושים כדי שגוגל יקדם דווקא את האתר שלך, ולא של המתחרה.
אז איך נולד הרעיון להקים אתר גישה לדארקנט?
"כאיש שיווק אינטרנטי, תמיד חיפשתי אחרי נישה שעדיין לא נגעו בה, ושיש לה סיכוי להתפתח באופן מטורף. אז הקמתי אתר, שעדיין לא החלטתי מה הוא בדיוק הולך להיות: אתר בדיחות? ממים? חדשות? בלוג? ופשוט התחלתי לזרוק לתוכו סוגים שונים של תוכן, כשאני משווק אותו בכל מיני מדיות רלוונטיות. במקביל, עקבתי בעזרת כלים אנליטיים, איזה סוגי תוכן מצליחים לייצר באז וטראפיק (שיח ברשת ותנועת גולשים – ש"מ) יותר גדולים. ואז באה ההתגלות: התחילו לצוץ כתבות על תחום הדארקנט, וראיתי שיש לזה ביקוש".
שזה אומר?
"אנשים אוהבים מידע מהדארקנט? אז נביא להם ידיעות משם. בהתחלה זה היה ממש ברמת הקופי־פייסט של פוסטים מפורומים בדארקנט, עם תוספת של כותרת מפוצצת מעשי ידיי. גיליתי שלא רק שאנשים הגיבו לכל דבר שכתבתי, אלא שכמעט כל שבוע האתר הקטן והניסיוני שלי היה מצוטט בכלי תקשורת ענקיים כמו סי־אן־אן, פורבס, וויירד וטקראנץ'. בפועל, כל הייחוד של הסקופים שלי היה שהייתי היחיד שהוריד את תוכנת Tor, חיטטתי בפורומים בחיפוש אחר פוסטים סנסציוניים והעליתי אותם ראשון".
השלב הבא היה ליצור מדריך למשתמשים, אתר שאותו פריהר מגדיר "כולבו מידע לדארקנט". פריהר: "חשבתי שאם הם קונים בדארקנט, הם יצטרכו הסברים: איך לשמור על האבטחה שלהם, איך להשיג ביטקוין, באיזו תוכנה להשתמש כדי לגלוש ברשת והמלצות על שירותים כאלו ואחרים. הייתי עם היד על הדופק מה מעניין ומה מביא טראפיק. בתוך זמן קצר מאוד האתר הפך לסמכות מספר אחת לתחום הדארקנט. פשוט מאוד, כי לא היה אף אחד שעשה את אותו הדבר, מעולם.
"ההקמה הייתה החלק הקל. אבל להפוך אתר למכונת טראפיק, זה דרש השקעה, כישורים, וגם להיות במקום הנכון בזמן הנכון. האתר סיפק רשימה של אתרי דארקנט פעילים, המדורגים לפי רמת אמון ודירוג של משתמשים, עם ניטור חי של הפעילות שלהם. זה היה המקור היחיד בעולם עם קונצנזוס, והמקום היחיד שבעלי אתרים בדארקנט פנו אליו, כדי להכניס את האתר שלהם לרשימה. בגדול, מי שלא שם - לא היה קיים. בשורה התחתונה, האתר היה ניסוי ביכולות שיווק, שהצליח הרבה מעבר למצופה. וככל שהוא גדל, כך גדלו גם האתגר והאפשרויות. בגלוי זה היה אתר חדשות ושירותי מידע. מאחורי הקלעים התנהלה פעילות רבה אחרת, של תיווך בין סכסוכים בדארקנט, בוררויות בין צדדים ופעילויות רבות שעדיין לא הגיעה השעה לדבר עליהן".
איך התפרסמתם ומי היו הגולשים?
"לא פירסמנו כלום. היינו אתר מידע שצבר עוקבים, ושירת כל מי שהיה לו עניין מסוים בדארקנט: סקרנים, קונים, מוכרים, חוקרים, אנשי אכיפת חוק - עשרות פעמים מידע מהאתר כיכב במצגות של האף־בי־איי, אינטרפול וכו׳ - אנשי תקשורת, פעילים. כמיליון ויותר כל חודש. רוב האנשים מצאו את האתר בגוגל, אחרים הגיעו דרך פורומים, מדיה חברתית או אזכור של האתר באתרים אחרים".
בכתב האישום האמריקאי, העניינים מתוארים באופן קצת יותר אפלולי. "הנאשמים הפנו ל'מרקטים' מאות אלפי משתמשים, שביצעו עסקאות במאות מיליוני דולרים, כולל רכישת סמים בלתי חוקיים, כגון פנטניל (משכך כאבים רב־עוצמה – ש"מ), קרפנטניל (משכך שעוצמתו כה רבה, עד שהוא מאושר לשימוש וטרינרי בלבד, לצורך, למשל, הרדמת פילים וסוסים לפני ניתוח), קוקאין, הרואין, קריסטל מת', נשק, כולל רובי סער, וירוסים ואמצעי פריצה למחשבים, מידע פיננסי גנוב ומספרי כרטיסי אשראי".
×××
למשך תקופה מסוימת זה עבד מצוין, ו־DeepDotWeb היה שער הכניסה לדארקנט עבור גולשים בכל רחבי העולם. אחד ה"מרקטים" הגדולים בדארקנט היה "אלפא־ביי מרקט", שהציע למכירה סמים, מסמכי זיהוי מזויפים, וירוסים, נשק, חומרים כימיים רעילים ועוד. האתר נסגר על ידי רשויות החוק ביולי 2017, אבל לפי כתב האישום, עד אז כמעט רבע מהעסקאות בו נוצרו בעקבות ההפניות מהאתר של פריהר. מרקט אחר, בשם "הנזה מרקט", הציע למכירה הרואין, קוק, שירותי הונאה וזיוף ועוד. גם הוא נסגר ב־2017, לאחר שלפי כתב האישום, כ־198 אלף משתמשים הופנו אליו מ־DeepDotWeb. ההכנסות, כך נטען, הועברו באמצעות חברות קש לבנקים בישראל, גיאורגיה ולטביה. סוכני אף־בי־איי מפנסילבניה, שעלו על המיזם, החלו לראות כיצד עשרות מתושבי המדינה מזמינים דרך הקישורים שסיפק DeepDotWeb כמויות של קוקאין, קריסטל מת', אל־אס־די ועוד. אחרי פעילות של סוכנים סמויים ושל יחידת סייבר משטרתית מיוחדת בשם CODE־J, שנוסדה רק לצורך פעילות בדארקנט – האתר נתפס. "אתרים כמו DeepDotWeb מהווים איום גלובלי", אמר רוברט ג'ונס, סוכן מיוחד של האף־בי־איי שהיה ממונה על החקירה. "הפעולה צריכה להעביר מסר שאנחנו בעקבות המפעילים של אתרים מסוכנים כאלו". התובע האמריקאי הגיש נגד פריהר ופאן כתב אישום חמור, שעיקרו הוא עבירות של הלבנת הון.
האמריקאים הוציאו צווי מעצר בינלאומיים נגד פאן ופריהר. פאן נעצר בישראל, ואחרי שישה ימים שוחרר. עורך דינו, ירון ברזילי, טוען כי כתב האישום הוצא נגדו בשוגג, ולכן אין כרגע צו הסגרה (ראו תגובה במסגרת). פריהר, שהתגורר אז בברזיל, קפץ בפסח לביקור בארץ, ובדרך חזרה עצר לקונקשן בנמל התעופה שארל דה גול. לפתע, ארבעה שוטרים צרפתים אזקו אותו לנגד אשתו וילדיו, ומאז הוא ממתין להסגרתו. "השארתי לאשתי את הארנק, לא נפרדתי כראוי, ומשם הסתיימו החיים כפי שהכרתי אותם", הוא מספר.
לא ידעת שיש נגדך צו הסגרה?
"לא. ידעתי שמתקיימת חקירה, ידעתי שהם מתעסקים לי בשרת. פעולות החקירה שלהם היו כירורגיות בערך כמו של פיל בחנות חרסינה. במשך כשנה לפני המעצר קיבלתי התרעות מכל מיני גורמים שזה הולך לקרות. אבל האמת היא שלא ממש האמנתי, מהסיבה הפשוטה, שלא ידעתי בכלל ועד היום אני בעצם לא יודע - שביצענו עבירה כלשהי. כתב האישום מלא באי־דיוקים, שקרים, הכפשות וניפוח דברים מעבר לכל פרופורציה. לכל זאת אתייחס בהליך המשפטי הצפוי".
נטען שקיבלתם 15 מיליון דולר כספי עמלות, מכל עסקה שנעשתה דרככם.
"לא היה ולא נברא כזה סכום. הסכומים שרשומים שם לעניין השימוש בקישורים לאתרים לא חוקיים הם שקרים מוחלטים. רק קישרנו לאתרים האלה. וכל השאר הוא דמיון פורה, שיתברר בהמשך. לא מכרנו ולא קנו מאיתנו. אנשים השתמשו בקישורים שהופיעו אצלנו כדי לקנות מהאתרים, ומאשימים אותנו שעל הרכישות האלה קיבלנו עמלה. זה כל האישום: סעיף אחד של קשירת קשר להלבנת הון. לא מכירת סמים, לא נשק, לא כלום. כל היתר, זה הסבר שלהם כדי להוכיח את טענות האישום".
אז מה היה ההסכם שלך מול הסוחרים?
"בניגוד לנטען, האתר מעולם לא גבה כסף או הסכים לקבל שוחד, עבור רישום של אתר. התנאים היו טכניים בלבד וכללו פרמטרים בנושאי אבטחה, אמינות והפחתת נזקים. לא היה לנו הסכם עם אף אחד. הדרישה שלנו הייתה: תעמדו בסטנדרט אבטחה מינימלי, אל תנסו לגנוב, הימנעו ממכירת חומר שיכול להזיק למישהו, היו קשובים להערות ואל תייצרו דרמות מיותרות".
ולא גזרתם מזה קופון? זה היה לשם שמיים?
"לא ניתמם. אנחנו אנשי שיווק שיצרנו פרויקטים על מנת להרוויח מהם סיפוק - וכסף גם. האתר לא היה קיים לשם שמיים. ממש לא. האישומים נגדנו מתייחסים רק לעשרה אתרים בערך באינדקס, מתוך מאות אתרים אחרים, שלא נטען שגזרנו מהם קופון כלשהו. אז אין חולק שלפחות רוב האינדקס היה 'לשם שמיים', אם תרצי לקרוא לזה כך. האתר מעולם לא מכר כתבה ממומנת. כל ביקורות המוצרים (הטכנולוגיים) שהוא סיפק, היו כדי לתמוך במוצר, ולעולם לא תמורת תשלום. ניסו לשחד אותנו מבוקר עד ערב, גורמים חוקיים ולא חוקיים, ולא תמצאי אחד שיגיד לך שהצליח לגרום לנו לפרסם תמורת כסף משהו שלא הסכמנו לפרסם בלי כסף או לשנות את אופי הפרסום. לכן גם נחשבנו לאתר האמין ביותר בעולם בתחום, ואין חולק על זה".
מה עשיתם עם כל הכסף?
"איזה כסף? האתר הרוויח מערוצי שיווק שונים רבים מאוד וחוקיים לחלוטין: פרסומות לאתרי הימורים של ביטקוין, תוכנות וי־פי־אן לשמירה על אנונימיות, אקצ׳יינג׳ים של ביטקוין, כל הכנסה חוקית שהתקבלה מהאתר הזה או מאתרים אחרים שהפעלנו נכנסה לבנק ושולם עליה מס מלא. את המעט שנשאר לי מכל הכנסותיי, גם אותו האמריקאים מתכוונים לקחת, או שהלך לעורכי דין".
נטען שהפקדתם חלק מהכסף בחשבונות בחו"ל וגם בישראל.
"מי טען ואיפה נטען שהפקדנו משהו לא חוקי בישראל? יש לנו חברה שפועלת שנים רבות בארץ בתחום השיווק. כל הכנסה ממנה הופקדה בישראל ושולם עליה מס והכל חוקי, איננו מואשמים בשום עבירה בישראל, ושום חשבון שלנו בארץ לא תפוס".
אחת הטענות בכתב האישום היא שבאתר DeepDotWeb הופיעו גם אזהרות מפני פעילויות של רשויות חוק שונות בדארקנט. "הטענה כאילו דיווחנו על פעילות אכיפה היא סילוף זדוני של המציאות, במטרה להשחיר את פנינו ולצבוע אותנו כפורעי חוק", טוען פריהר. "המציאות היא שדיווחנו על כך כמו שכל אתר חדשות סייבר אחר בעולם דיווח כשמקור המידע היו פרסומים של גורמי האכיפה עצמם. האם הוספנו את הכותרת 'כדאי לכם להיזהר'? - ברור! אבל הניסיון לצייר אותנו כאילו החזקנו מידע מודיעיני סודי על פעילויות אכיפה ודאגנו לפרסמו על מנת לשבש מבצעים של גורמי חוק, היא פשוט קשקוש שנועד להשחיר אותנו, פשוט לא נכון, נקודה".
איך בעצם עלו עליכם?
"לא יודע איך עלו או על מה הם עלו. רק את הטענות מכתב האישום. ככל שזה נוגע לקישורים - לא צריך צוות קומנדו סייבר. הקישורים הופיעו באתר שש שנים. השאלה היא מה קרה שהחליטו עכשיו להוריד אותנו. מההתרשמות שלי, הטריגר היה אתר מסחרי בדארקנט שנתפס, ונתונים שהופקו ממנו. בניגוד לרושם שהם מנסים ליצור, לא היה בחקירה הזאת שום תחכום להתגאות בו. משום שלא חשבנו שיש עבירה, שום דבר לא היה מוסתר כשרצו להוריד אותנו. רק היו צריכים להחליט מתי".
סוכני אף־בי־איי רכשו דרך הלינקים באתר שלכם סמים וכו'.
"הסוכן הסמוי לא קנה ממני . הוא קנה מאתרים שקישרתי אליהם. לצערי או לא - זאת האמת".
×××
כבר חצי שנה שפריהר עצור בכלא פרנסס, מרחק 40 דקות נסיעה מפריז. זה מתקן מאסר עם היסטוריה מצמררת: בעת הכיבוש הנאצי נכלאו שם לוחמים רבים של הרזיסטנס הצרפתי ואנשי מודיעין בריטים שנלכדו. "התנאים מחפירים בלשון המעטה", אומר פריהר. "רוב האנשים דחוסים בחדר של 3־4.5 מ"ר. שלושה אנשים 20 שעות ביממה. התא שלי מעוטר בשלל ציורים וכתובות של דאעש או נאצים בגנות היהודים. החדרים מלאים בחרקים מוצצי דם, וכל הגוף שלי מלא עקיצות מדממות, החצרות מלאות בחולדות, ויש פה מקרים רבים של שחפת ומחלות. אני חווה פה אנטישמיות, המון בדידות, עצבות, חששות ודאגה למשפחה. כשנעצרתי, אחד השוטרים התגאה: 'תפסנו עוד יהודון שלקח כסף', זה בערך המוטיב החוזר ביחס של הצרפתים אליי ולכל שאר הזרים, כמו לטרוריסט. מאז שנעצרתי, אף גורם ישראלי לא ביקר אותי. נקודת האור היחידה היא הצדיקים של חב״ד, שמביאים למעט היהודים פה אוכל כשר ומעט פעילות יהודית. בגלל שמקרי אלימות קורים כל חצי שעה בערך, הסוהרים במתח ולכן סוגרים אותנו יותר. ההרגשה פה היא בגדול לשבת על חבית אבק שריפה שרק מחכה להתפוצץ. הסטרס קשה מנשוא".
מה הלקח שלך מכל הפרשה?
"אני מתחרט על כך שבמשך השנים לקחתי תחת חסותי אנשים שהרוויחו כסף רב מעבודה משותפת איתי ועם מיכאל, רק כדי להפנות לנו עכשיו את הגב. הלקח שלי הוא שמערכות החוק עובדות ביחד כבריון שכונתי, וזה כולל התעלמות מזכויות של אדם וילדיו ובניית תיקים תקדימיים, כדי לשרת את האג׳נדות שלהן. הדבר היחיד שמפחיד אותי הוא להישאר עם חוסר הידיעה הזאת עוד הרבה זמן. זה מכביד מאוד על השפיות, אז אני מקווה שהכל ייגמר במהרה איכשהו".
תגובות
עו"ד ניק קאופמן, פרקליטו של טל פריהר: "הדיון בעניין הבקשה להסגרה יתקיים בבית משפט בפריז בדצמבר הקרוב.
נכון לרגע זה, בכוונתנו לטעון בעניין הסמכות לשפוט אותו בארה"ב, וזאת מאחר שכף רגלו של פירהר מעולם לא דרכה בארה"ב ואף יסוד מהותי של העבירה המיוחסת לו, קשירת קשר להלבנת הון, לא בוצעה שם".
עו"ד ירון ברזילי, פרקליטו של מיכאל פאן: "מרשי מעולם לא נחקר בארה"ב בגין האישומים המיוחסים לו. יתרה מזו, לאחר שנחקר בישראל ביחס לאותן עבירות, הוא שוחרר.
בדיון שהתקיים בעניין החזקת תפוסים, מסר נציג המשטרה שאין בקשת הסגרה נגדו. לאור המקובץ הריני להניח ששמו השתרבב לכתב האישום בשוגג ואנו מטפלים בעניין".
