yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום: אי־אף־פי
    7 ימים • 06.11.2019
    אדם הראשון
    רוב מכריו של אדם נוימן היו יכולים לחזות מראש איך הסיפור שלו יסתיים, מהנסיקה המופלאה ועד הקריסה המפוארת שהשאירה אותו מחוץ לוויוורק, החברה שייסד. הם מספרים על ילד כריזמטי עם ביטחון עצמי מופרז. על חובל שהוציא פטור מספינות רגע אחרי סיום הקורס. על בן למשפחה צנועה שאהב להחצין את עושרו. על איש רוחני שהכניס רבנים לחברה וגרם לריב בין מרכז הקבלה וחב"ד. ובעיקר על מנהל גרוע בעל שיגעון גדלות שעישן סמים עם עובדים וכונה "ישו" במסדרונות. ובעוד עובדים לשעבר מספרים על תקוות שהתנפצו ותחושה שהונו אותם, חבריו של נוימן יוצאים להגנתו ואומרים: עושים לו רצח אופי
    איתי אילנאי ויניב חלילי

    באוגוסט 2018 נערך אירוע ה’סאמר קמפ’ השנתי של וויוורק. זו כבר הפכה למסורת שבה אלפי עובדי החברה הענקית מגיעים לסוף שבוע פרוע של הופעות והפעלות, כל פעם בנקודה אחרת על פני הגלובוס. הקייטנה של 2018 נערכה בפארק ארידג', אזור מיוער בגודל של כ־60 ק"מ מחוץ ללונדון.

     

    לסוף השבוע הוזמנו כ־6,000 עובדי וויוורק, מחציתם כאלה שעבדו בחברה פחות מחצי שנה וכבר קיבלו כרטיס חינם לשלושה ימים פרועים בממלכה הבריטית. כשלא עישנו סמים ("זה מה שעשינו שם רוב הזמן", אומר עובד וויוורק לשעבר שהיה באירוע), הם חתרו בקיאקים, השתתפו בתחרויות משיכת חבל והחליקו על גלגיליות. ההופעה המרכזית בה הייתה של הזמרת לורד, אבל את ההצגה גנב מישהו אחר.

     

     

    במהלך שלושת הימים הללו השתכנו האלפים באוהלים פרטיים, פשוטים יחסית. רק אדם נוימן, מייסד ומנכ"ל החברה, הפנים הנאות שלה ומי שהפך אותה למותג ששוויו הוערך עד לא מזמן ב־47 מיליארד דולר – השתכן באוהל ענק דמוי טירה שהוצב על גבעה המשקיפה על המתחם מלמעלה. "אז הבנתי למה שיגעון הגדלות של אדם יוביל להתרסקות של החברה", אומר ד', עובד וויוורק ותיק שהשתתף במחנה הקיץ.

     

    "בהתחלה הוא היה נורמלי, רגיל, אבל ככל שעבר הזמן האגו שלו התנפח לממדים אחרים", הוא ממשיך ומסמן את מחנה הקיץ של 2018 כנקודת השיא בתהליך ניפוח האגו של נוימן. "אבל באירוע הזה הוא הסתובב בין כולם כמו אל. אנשים ניסו לגעת בו, הוא היה כמו אושו. מעטים היו מצליחים לעמוד בהצלחה כזאת, בכזו כמות של לקקנות. בלונדון הבנתי שזה כבר לא האדם שהכרתי בהתחלה".

     

    חשב שהוא גורו. אדם נוימן במשרדי 'וויוורק'. למטה: האחות המפורסמת, עדי נוימן
    חשב שהוא גורו. אדם נוימן במשרדי 'וויוורק'. למטה: האחות המפורסמת, עדי נוימן

     

    גם ב', עובד וויוורק לשעבר שנכח בקייטנה, משתמש בדימוי של אושו, הגורו המפוקפק, כשהוא נזכר במה שראו עיניו מחוץ ללונדון בקיץ ההוא. "בעיקר אני זוכר את התהלוכה לפני ההרצאה של אדם בבמה המרכזית. הייתה לו פמליה של 200 אנשים, כולם בחולצות וויוורק ממותגות, שהלכה סביבו. כשהוא עלה לבמה חלק מהאנשים נכנסו ממש לאקסטזה", מספר ב', שהוטס לאירוע עם עוד כ־300 עובדים ממטה וויוורק בישראל. "באותו זמן בדיוק יצאה בנטפליקס הסדרה 'ארץ פראית מאוד', על הקומונה של אושו באורגון. הרגשתי ששם אני נמצא, ואני חושב שגם אדם הרגיש את זה. הוא האמין שהוא גורו".

     

    נוימן הסתובב עם פמליה של 200 איש. 'הסאמר קמפ' של וויוורק, 2018
    נוימן הסתובב עם פמליה של 200 איש. 'הסאמר קמפ' של וויוורק, 2018

     

    × × ×

     

    עלייתה ונפילתה של וויוורק, חברה המתמחה בהשכרת חללי עבודה משותפים לסטארטאפים, היא סיפור עלייתו ונפילתו של המנכ"ל והמייסד שלה. מצויד בשיער שופע, גישה ניו־אייג'ית־רוחנית־מגניבה, בת זוג ממשפחה נוצצת והצלחה כלכלית פנומנלית, נוימן הפך בתוך שנים מעטות מרגע הקמת וויוורק לרוק סטאר יפה התואר של עולם הביזנס האמריקאי. נוימן טיפח את התדמית הזו במסירות ונתן לה לצמוח מהר כמעט כמו החברה עצמה.

     

    ב' פגש את נוימן שוב באותו יום בסאמר קמפ, במקרה, כשהוא נסע במכונית גולף קטנה ליד מתחם האוהלים. "הייתה שם תעלת ניקוז שכוסתה במעין באמפר", הוא נזכר. "אדם עלה עליו והמכונית נתקעה, אז באתי לעזור. הייתי עם ג'וינט, כי כל הזמן היו שם ג'וינטים. בכלל, היו שם מלא סמים. היה מנהל מוצר מהמשרד שלנו שפשוט הסתובב כל הזמן עם חליפה של ארנב ואירגן את כולם. בכל מקרה, הצעתי לאדם את הג'וינט, הוא לקח שאכטה והמשיך".

     

    ב' הוא לא עובד וויוורק היחיד שזכה לעשות שאכטה עם נוימן. אחד מחבריו של אדם בניו־יורק מספר ש״המריחואנה הייתה כמו סמל של כל הסיפור הזה. ככל שהוא התפרסם והתעשר, הוא עישן יותר ויותר וגם עשה זאת במקומות לא מקובלים, כמו ליד העובדים שלו בחברה או במטוס. הוא כאילו ניסה לומר, ׳כל העולם על הזין שלי. אני יכול לעשות הכל׳״.

     

    “הוא לא עישן כדי להיות בהיי”, אומר איש דת המקורב לנוימן. “הוא השתמש בזה ככלי להיפתח ולהיות אותנטי עם עצמו. בהיסטוריה היהודית אנשים שתו יין כדי להתרכך ולהיפתח, אדם עישן מריחואנה. הוא מחפש את הדרך האותנטית שלו בעולם הרוח ואולי זה עזר לו. השיחות הכי עמוקות איתו מתנהלות כשהוא רגוע ולא תזזיתי”.

     

    מעדויות של עובדים אחרים שפורסמו לאחרונה בתחקיר נרחב ב'וול סטריט ז'ורנל' על תרבות החברה, עולה שנוימן גם עשה שוטים של טקילה עם חלק ניכר מהם (לרוב מסוג "דון חוליו 1942", 110 דולר לבקבוק), הטיס עובדים במטוסו הפרטי בטיסות עתירות אלכוהול וסמים קלים, התקין סאונה ובריכה במשרדו. “הוא נהג ברכב מייבאך, כמו של אייל גולן”, מספר ד’. מקורב לנוימן שעבד בעבר בשלוחת החברה בניו־יורק הכחיש כי היה עד לתרבות של צריכת אלכוהול וסמים. "אני לא ראיתי את הדברים האלה. יכול להיות שמדי פעם יוצאים לשתות אחרי שעות העבודה או מרימים לחיים באירוע חברה, אבל אני בטוח שגם ראש ממשלת ישראל מחזיק בקבוק אלכוהול בארון".

     

    "כל יום קיבלנו הודעה שהיא סמנכ"ל של משהו חדש". נוימן ואשתו, רבקה
    "כל יום קיבלנו הודעה שהיא סמנכ"ל של משהו חדש". נוימן ואשתו, רבקה

     

    כך או אחרת, הדימוי דבק וגם סדרת תביעות ותלונות נגד החברה – על הטרדות מיניות, "תרבות קולג'ים" פוגענית והתנכלות לנשים – רק העצימו את התדמית. לחברה גם היה חוזה עם 'קשת' שצילמה כנסים שלה בכל העולם. 'הזאב מוול סטריט' פוגש את 'הפמליה'.

     

    מה הפלא, אם כן, שלאחרונה החל נוימן לספר לחבריו שהוא רוצה להיות "הנשיא של העולם", להפוך לטריליונר הראשון בהיסטוריה ולחיות לנצח. כמו תמיד, מי שסדק את ההילה הזו היה לבסוף נוימן עצמו. שורה של פרסומים על אודות ההתנהלות הבעייתית של ראשי החברה וסדרת מהלכים שגויים של נוימן – שיש האומרים כי נבעו מתחושת גדלות, יש הטוענים כי היו המשך האסטרטגיה הישנה והמוכחת ויש המתעקשים שהגיעו בלחץ המשקיעים והדירקטוריון - הם שהובילו למפלתו. כמו איקרוס שהתקרב יותר מדי אל השמש, גם כנפיו של נוימן נמסו. התוצאה: וויוורק איבדה כ־40 מיליארד מערכה כמעט בן־לילה, ההנפקה החגיגית המתוכננת נדחתה למועד בלתי ידוע, ונוימן נאלץ לעזוב בבושת פנים את החברה שייסד במו ידיו, אבל לא לפני שקיבל כפיצוי 1.7 מיליארד דולר. סכום העתק הזה רק החריף את הביקורת עליו: מילד הפלא הוא הפך לדמות בזויה ונלעגת, שם נרדף לשרלטנות. "משווים אותו אפילו לברני מיידוף", אומר אחד מעובדי וויוורק המאוכזבים.

     

    מסמך ההנפקה פוצץ את הבועה. נוימן פותח את יום המסחר בבורסה ב– 2018 | צילום: AP
    מסמך ההנפקה פוצץ את הבועה. נוימן פותח את יום המסחר בבורסה ב– 2018 | צילום: AP

     

    מה שכן, הוליווד אוהבת סיפורים טרגיים. מספר חברות הפקה ובמאים כבר החלו לנסות להפוך את סיפורו ליצירה מתוסרטת, ובקרוב יתכן שנראה את דמותו בנטפליקס או על מסכי הקולנוע. עד כה, נוימן לא משתף פעולה עם איש מהם.

     

    חברי ילדות, קרובי משפחה, מכרים ועובדים לשעבר של נוימן משרטטים כולם את הדרך שהובילה אותו לנקודה הזו בסיפור שלו: בחור כריזמטי ומלא אמביציה, נהנתן אבל חסר שקט, מישהו שנוטה למצבים נפשיים קיצוניים ושמגיל צעיר חי על הקצה ולא חושש מסיכונים בדרך לכיבוש העולם. עובד חזק ומשחק חזק. לכן, אומרים רבים מאלה שליוו אותו לאורך הדרך, גם הקריסה הייתה רק עניין של זמן. "אין שום דבר מפתיע בסיפור של אדם", אומר מי שהכיר אותו עוד לפני שמלאו לו עשרים. "תמיד היה ברור שאו שהוא יצליח בגדול או שהוא ייפול בענק".

     

    × × ×

     

    צילום: אי־אף־פי
    צילום: אי־אף־פי

     

    כמובן שבסוף התברר ששתי האפשרויות נכונות. גם מבחינה עסקית נטו, הכתובת הייתה על הקיר. במשך תקופה ארוכה טענו כלכלנים, וגם סתם אנשים ברחוב, שוויוורק היא בועה. העלייה במחירי הנדל"ן לא פסחה על החברה, שבסופו של דבר עסקה בנדל"ן, על אף הניסיון למתג את עצמה כסטארט־אפ טכנולוגי שהמוצר שהיא מוכרת הוא "קהילה". החברה אמנם צמחה לממדים היסטריים, ובשיאה החזיקה מתחמים ב־123 ערים בעולם, אבל הפסידה כספים בקצב רצחני: בדיקה של ה'פייננשל טיימס' גילתה שוויוורק שרפה 219 אלף דולר בכל שעה, בכל יום, ב־12 החודשים שקדמו למארס 2019. ברבעון הראשון של 2019, הפסידה וויוורק 700 מיליון דולר. אדם נוימן המשיך לרוץ קדימה, מתודלק במיליארדי דולרים שקיבל מהמשקיעים.

     

    הכספים שהמשיכו לזרום לחשבון ההוצאות של וויוורק בעיקר מכיוון סופטבנק, קרן הון הסיכון הגדולה בעולם. מרכזה ביפן, אבל היא נשענת בעיקר על כסף סעודי, והיא ידועה בנטייתה להמר על סטארטאפים טכנולוגיים. לאורך השנים היא הזרימה לוויוורק תשעה מיליארד דולרים. "מה רצו שאדם יעשה?" אומרים מקורביו. "הפילו עליו כסף ואמרו לו לצמוח. אז הוא צמח".

     

    "לפני כמה שנים אדם היה בא אליי כל יום, רצה לשכור מבנים שלי, ואני אמרתי שאני לא מאמין בעסק כזה בכלל", אומר השבוע אחד היזמים הישראלים הבכירים בלונדון. "העניין של חללי עבודה קיים כבר 60 שנה. הוא מדבר על חברת היי־טק. איזה היי־טק? מה הוא המציא? הכל היה. זה עסק שאף אחד לא יכול להרוויח בו כסף. הסברתי לו שזה לא יכול להיות עסק אמיתי. מדברים עליו רע מאוד בכל מקום, ולדעתי הוא חשוף לתביעות רבות. אני יודע על משקיעים ששמו בו הרבה כסף והפסידו הון. הם לא ישתקו".

     

    הפער שבין התדמית הנוצצת של המייסד לאסון הקרב והבלתי נמנע התבטא לא רק במדורים הכלכליים בתקשורת, אלא גם במסדרונות החברה. עובדים לשעבר מספרים על כאוס ניהולי, חוסר עקביות משווע ותנאים קשים שלא התיישבו עם הצהרות הגדולה של נוימן.

     

    מ', למשל, עבד במטה וויוורק בישראל במשך שבעה חודשים הזויים. "הגעתי לשם בקיץ 2018 בתפקיד טכני יחסית בכיר, אחרי שעבדתי שנתיים בסטארט־אפ שלא הלך והיה לי חשוב יציבות ומשכורת טובה", הוא מספר. "הרווחתי 42 אלף שקל בחודש, אבל בסופו של דבר הבנתי שלא עושים שם כלום ברמה קיצונית והחלטתי לעזוב. הייתה שם אבטלה סמויה מטורפת. גיליתי שמדובר בבולשיט. לא באמת עשו עבודה בוויוורק, הם זרקו כסף בטירוף".

     

    למה הכוונה?

     

    "אף אחד לא באמת ידע מה אנחנו אמורים לעשות. הם לקחו תקציבי ענק, זרקו אותם על הקיר וקיוו שמשהו יידבק. הייתה שם התנהלות מאוד גרועה. גם כשניסיתי לעשות משהו לא היה ממש מה לעשות, בגלל הבלגן והמחסור בניהול. כל הזמן המשיכו לגייס אנשים, נתנו להם יותר כסף ממה שמגיע להם ולא היה מי שינהל אותם. היה שם כאוס". גם עובדים אחרים מספרים על חשבון הוצאות חסר הגבלה שאיש לא טרח להציג קבלות כדי לקבל עליו החזרים, התנהלות פזרנית ותוהו ובוהו ניהולי.

     

    משרדו של מ' היה ממוקם בקומה ה־50 והאחרונה של מגדל מידטאון בדרך בגין בתל־אביב, שבו שכרה וויוורק את שלוש הקומות העליונות. "תנאי העבודה היו ממש גרועים, שזה מצחיק כי זו חברה שאמורה לספק מקומות לעבוד בהם", הוא אומר. "עבדנו באופן־ספייס של חצי קומה שהיו בו כמעט מאה איש. בארוחת צהריים הרגשתי כמו בתחנת רכבת במומבאי".

     

    לפי מה שאתה מספר, הקריסה הייתה מעבר לפינה.

     

    "הם גייסו הרבה אנשים ונתנו להם יותר כסף ממה שמגיע להם. היה ארכיטקט בכיר שהגיע ותוך שבוע עזב, שזה כישלון מטורף. ראית כמה כסף מתבזבז, אבל רוב האנשים האמינו שיהיה אקזיט ובגלל זה נשארו. כל עובד שם מקבל אופציות החל לאחר שנה של עבודה, וזה היה הפיתוי הגדול. אפשר להבין אותם - גם סופטבנק הגדולים חשבו ככה".

     

    תפקודו של נוימן לא הועיל לייצוב הספינה הרועדת של וויוורק. בזמן שהחברה ממשיכה לצבור נכסים ולאבד כסף, הפך נוימן לנואם מבוקש, הופיע בתוכניות אירוח, סיפק ציטוטים על הצלחה פיננסית והגשמה אישית ברוח הניו־אייג' ושתה טקילה. הוא ניהל פגישות עם ילדיו על הברכיים, קבע ישיבות לא דחופות לשתיים בלילה. לדברי עובדים לשעבר, הוא החל להתנהג יותר ויותר מוזר ולהקנות לעצמו חשיבות עצמית מוגברת, עד לרמה שחלק מהעובדים החלו לקרוא לו "ישו".

     

    ״כשהוא הצליח והתעשר, גם ההתנהלות שלו כלפי עובדים החלה להיות פחות נעימה ויותר יהירה", ממשיך גורם שעבד עם נוימן. "הוא מינה חברים רבים שלו לתפקידי מפתח ניהוליים, שילוב של רצון לעזור לחברים שגילו נאמנות וגישה יהירה של ׳אני יכול לעשות הכל, זו החברה שלי׳. הוא תמיד אהב להיות בפרונט, לכן, למשל, לא אהב שבכירים אחרים בחברה קיבלו תשומת לב עסקית או תקשורתית. הוא אמר, ׳אני בפרונט, החברה היא אני׳. בכלל היה שם הרבה ׳אני, אני, אני׳. אבל בניגוד למה שרבים חושבים, הנפילה שלו לא הייתה עניין של התקופה האחרונה. כבר זמן רב שעובדים בחברה היו ממורמרים כלפיו. הוא הבטיח להם אופציות ולא קיים. אף אחד לא עצר אותו, כי היה קשה לעצור בן אדם שראה את עצמו כמו סטיב ג׳ובס. הוא לא הבין שמבחינה עסקית הוא מצליח מאוד, אבל בניגוד לג׳ובס, הוא נעדר את ההמצאה הגדולה או הגאונות יוצאת הדופן".

     

    מקורביו של נוימן שיוצאים לראשונה בפומבי להגנתו, מציירים תמונה אחרת לחלוטין. "כשאדם התחיל לבנות את וויוורק, הוא תמיד ניסה לעשות את זה עם כוונות טובות ברקע. אף אחד לא חייב אותו לעשות מהלכים שנראו בזמנו מאוד מיוחדים, כמו למשל להתמקד בבניית קהילה ולא רק נדל"ן או להפסיק לצרוך כלים חד־פעמיים ולחטוף את כל האש על זה ראשון, כשהיום כל אחד מכריז שהוא מפסיק להשתמש בכלים חד־פעמיים", הם אומרים. "או כשהוא התחייב לפני שנתיים שיהיו 51 אחוז נשים בוויוורק וביצע. זה היה דבר ייחודי, היום זה מקובל. מה שבטוח, מההיכרות שלי איתו, הוא אף פעם לא חשב, 'איך אני אקח ממישהו משהו שלא מגיע לי', כפי שנרמז כעת חדשות לבקרים".

     

    הם מדגישים בין היתר שלמרות הצדדים הנהנתניים שלו, מדובר באדם רב־זכויות שחילק את הונו בנדיבות. בין היתר, התחייבו נוימן ואשתו לתרום לצדקה מיליארד דולר בעשור הקרוב. "אני הייתי עד לתרומות בהיקפים גדולים, לא מיליון ולא עשרה מיליון", הם ממשיכים. "אלה דברים שנוימן לא דיבר עליהם בחוץ. כך שכשאני הולך לישון, אני יודע בבירור שהוא בן אדם טוב".

     

    לדבריהם, עושים לו רצח אופי. "הסיפור הזה מכאיב לי. אדם הוא איש מורכב, אפשר לאהוב אותו או לשנוא אותו, אבל הוא לא בן אדם רע. יש לו פשוט פרופיל סיכון שונה ממני וממך", הם אומרים. "זה אדם שמנסה לזוז מהר, לטרוף את העולם ולהספיק הכל ביום אחד. יש לו מעט סבלנות אבל הרבה דרייב. יש שימצאו את זה מהפנט ומשכר, ויש אנשים שימצאו את זה מרתיע ומדאיג. פתאום כשהחברה לוקחת צעד אחורה ברמה התאגידית, אותם עובדים לשעבר וכתבים מתנערים ממנו ומחפשים רכילות צהובה".

     

    × × ×

     

    חלק מהביקורת כלפי התנהלותו המוזרה של נוימן בשנים האחרונות קשורה להתעקשות שלו לשלב רבנים בניהול החברה, וליתר דיוק רבנים מתחום הקבלה. כבר בשנותיה הראשונות של החברה התבקשו בכירים בה להשתתף בישיבות שבועיות במשרדו של נוימן, שם למדו את רזי הקבלה. לא כולם התחברו לזה, אבל נוימן התעקש, אז לא ממש הייתה להם ברירה.

     

    "אדם תמיד היה בן אדם מאוד רוחני", אומר חבר של נוימן, אבל אנשים שעבדו בסביבתו מספרים שבשנים האחרונות הרוחניות הזו עלתה על גדותיה. אחד הרבנים שנצפה לא פעם במשרדי וויוורק הוא איתן ירדני, שהתפרסם בתור "הרב של מדונה". עובדים בחברה סיפרו שהוא נהג להתעקש מולם שיעניקו תרומה למרכז הקבלה שלו. החיבור לירדני נעשה דרך השחקנית גווינת' פאלטרו, שמצאה כוח רוחני בתנועת הקבלה בשנים האחרונות במקביל לגירושיה מסולן קולדפליי, כריס מרטין. מקורות במרכז לקבלה בניו־יורק אומרים שפאלטרו היא זו שהביאה לשם גם את בת דודתה רבקה, אשתו של נוימן.

     

    "את הרעיון של וויוורק הוא ינק מתנועת הקבלה, משיעורים שעסקו באחדות ובסביבה של שיתוף", משוכנע גורם במרכז הקבלה. "הוא קיבל השראה רוחנית רבה ואז החל ללמוד גם עם איתן ירדני, שפתח לנוימן את הראש והעניק לו כלים רוחניים". לדברי הגורם, הקשר של משפחת נוימן למרכז לקבלה הלך והתהדק. נוימן, רבקה וילדיהם נהגו לפקוד את תפילות השבת של המרכז לקבלה באופן קבוע ונשארו גם לארוחות השבת אחריהן.

     

    אבל בשנים האחרונות התנתק נוימן ממרכז הקבלה והחל להתחבר לרבנים מתנועת חב"ד. בשנה שעברה נכח בכינוס השלוחים העולמי בבית הרבי מלובביץ’ בשכונת קראון הייטס, ובשמחת תורה האחרונה ביקר בבית הכנסת של חב"ד בשכונה. בשנים האחרונות החל לשמור שבת ולדברי איש הדת המקורב אליו, “הוא בנה בית כנסת בבית שלו, כדי שיוכל להתפלל בו עם המניין שלו ובדרכו. כשהוא עזב את הקהילה הקודמת שלו (המרכז לקבלה), הוא החליט לעשות דברים בדרכו. הוא הפך להיות צמחוני וחלק מזה נובע מטעמי שמירת כשרות, למרות שהוא לא יכריז על עצמו כשומר כשרות בגלל שהוא בורח מהגדרות”.

     

    "ברגע שנוימן הצליח בעסקים, האגו שלו השתלט על הכל", טוענים במרכז הקבלה. "הכסף עיוור אותו לחלוטין ולא היה מי שיחזיק אותו וינחה אותו. הוא התנתק מהקבלה והתנתק מעצמו".

     

    לדברי חבר אחר של נוימן, הוא לא התעוור מהעושר, אלא להפך. לדבריו, הכסף הפך אותו למטרה נוחה והוא הפך חשדן מאוד. הארגונים הדתיים, לדבריו, ניצלו את המצוקה של נוימן ודחפו את הרגל בדלת כדי לקבל חלק מהשלל. ״פתאום כולם רצו בקרבתו ובעיקר את כספו", הוא אומר. "הוא הפך לאדם חשדן, שנדרש להבין אם מישהו רוצה בחברתו בגלל אישיותו או בגלל חשבון הבנק שלו. בשנים האחרונות התחוללה מאחורי הקלעים מריבה בין רבנים רבים בניו־יורק על כיסו של נוימן. מרגע שאנשים שמעו שהוא מחובר חזק למרכז לקבלה ומתקרב מאוד לדת, הם אשכרה החלו לריב עליו. רבנים ואנשי ארגונים יהודיים ניסו להגיע אליו, ליצור איתו קשר, ביקשו את קרבתו או סתם תרומות. אני חושב שגם הסיפור של חב״ד והמרכז לקבלה היה תולדה של הדברים הללו. נוימן היה במשך שנים ׳חייל׳ של המרכז לקבלה, אבל בחב״ד הצליחו לבצע מחטף ולהעביר אותו לשורותיהם. צריך להבין שבניו־יורק, אנשי חב״ד פחות ׳כבדים׳ ורציניים מאלה שבארץ. יש להם רבנים רטוריים, שיודעים להתחבר לאנשי עסקים, משכנעים אותם שיעניקו להם הכוונה ורוח, גורמים להם לחשוב שבלי הזיקה ליהדות ולחב״ד, הם לא יצליחו״.

     

    מה זאת אומרת? הם כבר מצליחים.

     

    ״נכון. אבל אדם כמו נוימן היה זקוק לרבנים שישאירו אותו מחובר לקרקע. הכל קרה לו כל כך מהר, שהוא כמעט נתלש מהמציאות שהוא חי בה. ולתוך המקום הזה נכנסו רבנים, שהעניקו לו הכוונה, יצקו לתוך חייו ממד רוחני, דווקא במציאות שבה הכל סביבו היה כסף. כמו בעסקים, הם נתנו לנוימן מצרך שהוא היה צמא לו ולא יכול היה לקבל ממקומות אחרים״.

     

    × × ×

     

    את כל המאפיינים הבולטים של נוימן – אלה שהרימו אותו הכי גבוה ואחר כך דחפו אותו מעבר לקצה – אפשר לאתר בסיפור ילדותו והתבגרותו הלא־שגרתי. הוא נולד לפני 40 שנה בבאר־שבע לזוג סטודנטים לרפואה באוניברסיטת בן־גוריון. האב, דורון, היום רופא עיניים שעבד בעבר כמנהל יחידה בבית החולים וולפסון ומקבל כעת מטופלים בקליניקה פרטית. האם, אביבית, עובדת היום בבית החולים רמב"ם ונחשבת לאחת האונקולוגיות הטובות ביותר בארץ.

     

    בשל עבודתם של ההורים, בילדותו עבר נוימן דירות בתדירות גבוהה, ובאחד הראיונות סיפר שעד גיל 22 התגורר ב־13 בתים שונים. בגיל שלוש, כשהמשפחה התגוררה בירוחם, נולדה אחותו הקטנה, עדי נוימן, הדוגמנית המצליחה.

     

    כשהיה בן שבע הוריו התגרשו והוא עבר עם אמו ואחותו למיניאפוליס שבצפון ארצות־הברית, שם התמחתה האם באונקולוגיה. לימים התחתנה, ונולדה לה בת נוספת, עופר, השומרת על יחסים קרובים עם אדם ועדי. לדברי קרוב משפחה, בגלל עבודתה התובענית של האם, מילאה סבתם של אדם ועדי, אסתי, תפקיד מרכזי בגידולם. האב מיעט לראות את ילדיו. "הופתעתי שהם שמרו בכלל על השם משפחה שלו", אמר הקרוב.

     

    עדי נוימן | צילום: ראובן שניידר
    עדי נוימן | צילום: ראובן שניידר

     

    לאחר כארבע שנים בארצות־הברית שבה המשפחה ארצה והתמקמה דווקא בקיבוץ ניר עם, הממוקם בין רצועת עזה לשדרות. באחת מכתבות הפרופיל עליו נכתב שעד כיתה ג', נוימן לא ידע לקרוא ולכתוב בשל דיסלקציה קשה.

     

    בניר עם מצא עצמו נוימן כילד חוץ, במלוא מובן המילה. זו הייתה קבוצה אטומה, אינטימית, שלא הקלה על אנשים חדשים להיטמע בתוכה. "בכל מקום שהגעתי אליו היה קשה מההתחלה, (אבל) אני חושב שהכי קשה היה בקיבוץ ניר עם, שם כל הילדים באמת גדלו ביחד מגיל אפס", סיפר נוימן בראיון שהעניק לא מזמן ל”ידיעות אחרונות”.

     

    מהצד, כנראה שהדברים נראו אחרת. "ילדי הקיבוץ בדרך כלל סגורים ולילד חדש מאוד קשה להיכנס לחבורה", מודה אלעד שלי, חברו של נוימן מימיו בקיבוץ. "אבל אדם עשה את זה הכי טוב. הוא יצר קשרים הכי מהר והכי טוב ביחס לכל ילדי החוץ שהיו לפניו, לפחות בשכבת הגיל שלי. זה כן מתאים למישהו שיש לו כריזמה גבוהה ויכולת חברתית גבוהה. אני מניח שמהצד שלו זה נראה קשה, אבל מהצד שלי זה היה נראה שהוא עושה את זה די טוב. אני זוכר אותו בצורה חיובית. ילד נחמד, חכם, חברותי".

     

    לא כולם חשבו כך. "הוא היה ילד היפראקטיבי, קולני וצעקני", אומר מישהו שלמד איתו בשכבה, ולא חיבב אותו בלשון המעטה. "החכמולוג, זה שכאילו יודע הכל וצוחק על כולם, חושב שהוא יותר חכם מכולם, מה שהיה קצת נכון. הוא היה מעין בר־מוח כזה, אבל אחד שמפגין את זה כלפי חוץ, בטירוף. לא היית יכול להתעלם ממנו כשהוא היה באזור. הוא היה חוטף הרבה כאפות".

     

    "הוא היה טיפוס, איך נאמר, מוחצן", מנסח זאת ניר פז, חבר אחר מאותה תקופה. "פרובוקטור, לא אחד שיושב בצד. הוא היה מנסה להשיג תשומת לב בדרכים כאלה ואחרות ובגלל זה בהתחלה הסתכלו עליו עקום, אבל עם הזמן הוא כן השתלב. בוא נאמר שהוא לא היה טיפוס מאוד ביישן".

     

    "לי ההתנהגות שלו לא נראתה חריגה", אומר מנגד החבר אלעד שלי. "יכול להיות שהיום היו אומרים עליו שיש לו הפרעת קשב וריכוז, אבל אז אף אחד לא התייחס לדברים האלה".

     

    כל בני המשפחה הגרעינית סירבו להתראיין לכתבה. אמו אביבית, שבשבוע שעבר טסה לניו־יורק כדי להיות לצד בנה בימים הלא־פשוטים העוברים עליו, אף הסבירה שקיבלה הוראה מאדם שלא לדבר. ואולם, קרוב משפחה של הנוימנים כן סיפק הצצה לדינמיקה המשפחתית. לדבריו, הזינוק הפתאומי של נוימן לפסגה לא הרשים את המשפחה יותר מדי. בכל זאת, מדובר במשפחה של מצליחנים: חוץ מעדי, ישנה גם הדודה גליה אלבין והדוד ישי אורן, מייסד חברת YaData שנמכרה למיקרוסופט. ״זו משפחה מאוד מוצלחת, בכולם דבק ניצוץ הגאונות״, סיפר הקרוב. ״עד ההצלחה הגדולה שלו, אדם לא בהכרח סומן ככוכב עולה במשפחה. הדוד שלו, ישי, נחשב לניצוץ המבריק ביותר״.

     

    ועדיין, לדברי הקרוב, במשפחה המורחבת כן הופתעו מהאופן שבו ההצלחה שינתה את נוימן מהיסוד. "הסיפורים על חטא היוהרה שלו מאוד זרים לנו. חשוב להבין שמדובר במשפחה צנועה, שיש בה כסף, אמנם לא במונחים של המיליארדים של אדם. אבל מצד שני, גם בני המשפחה האמידים מעולם לא ניפנפו בכסף שלהם כפי שהוא עשה״.

     

    איך זה בא לידי ביטוי?

     

    ״לפני שנים אחדות נערך אירוע משפחתי ואדם הגיע אליו במטוס פרטי וסגר קומה שלמה בבית המלון לבני משפחתו. שמענו עוד קודם לכן על המטוס הפרטי שלו, אבל פתאום העושר המופלג שלו היה נוכח והיו בני משפחה שקצת עיקמו את האף״.

     

    זה היה שינוי ביום אחד?

     

    ״אני לא יודע כי לא ראיתי את אדם במשך שנים. אבל אין ספק שהוא השתנה הרבה יותר מאשר אחותו, עדי, שלמרות שהתפרסמה בגיל צעיר, שתי הרגליים שלה נותרו נטועות בקרקע. שמענו גם על הסיפורים של המריחואנה והתחביב של אדם לעשן בכל מקום, כסוג של התרסה. מעבר לכך שהעישון הוא אקט שנוגד מאוד את הצניעות האופיינית למשפחה שלנו, אני גם לא בטוח שהעישונים מיטיבים עם המצב הנפשי שלו״.

     

    בסביבת המשפחה של נוימן אף טענו שאמו וסבתו מחזיקות בחשש דומה. "מאז שהסיפור התפוצץ, הן ממש חוששות מהכתבות ומהסיפורים שיוצאים עליו", אומר חבר של המשפחה. "הן חוששות שהוא יקרא את כל הדברים הללו וזה ישפיע על מצבו הנפשי".

     

    × × ×

     

    את לימודי התיכון סיים נוימן בכפר־סבא. ב־1997 הוא התגייס לקורס חובלים, שם המשיך עם אותו מומנטום רעשני שהביא עימו מניר עם. "בטקס הסיום של הקורס הוא השתלט על המיקרופון ולא נתן לאף אחד להתקרב", מספר אדם שעשה עימו את הקורס. "זה לא הפתיע אף אחד כי הוא תמיד היה בן אדם מוחצן, בפרונט".

     

    גם בקורס החובלים התגלה נוימן כחכמולוג, כזה שמתחצף למפקדים ומעורר מהומות. "תמיד היה לו מה להגיד והוא אף פעם לא שתק", מנסח זאת חבר לקורס. פעם אחת, כשהוחלט להוריד את אחד מחבריו שלב בקורס, נוימן החליט לארגן מרד ולהתגייס לטובתו. "הוא נכנס לחדר של מפקד הקורס ואמר שכל המחזור לא מוכן שאותו חייל יירד שלב", נזכר מי ששירת איתו באותם ימים. "הוא תמיד היה מאוהב בעצמו, מאוד שחצן, תמיד היה מספר כמה הוא מזיין את כל הדוגמניות החברות של אחותו. אתה כבר לא ידעת מה אמת ומה שקר. אבל לדעתי אלה תכונות ששירתו אותו, כי כיזם אתה צריך לסדר קצת את המציאות שתתאים לך, ואת זה הוא ידע לעשות".

     

    נוימן סיים את קורס החובלים, אבל מיד אחריו קיבל פטור רפואי שהעניק לו משרה נוחה יחסית כקצין אג"מ במשרד בבסיס חיל הים בחיפה, על החוף היציב. "כמובן שהוא לא שירת יום אחד בספינות, כי הוא הוציא פטור. מה זה בן אדם שסיים קורס חובלים ולא מפליג? זה כמו טייס שמסיים קורס טיס ולא יטוס על מטוס", אומר חבר לקורס. "זה אבסורד. אני כמעט משוכנע שאם תשאל את המדריכים שלנו, הם יגידו שהם עשו טעות שהם בכלל נתנו לו לסיים. אבל זו היכולת של אדם נוימן, לשטות במערכת ולגרום לה להאמין שהוא מתכוון לשרת. אחרי זה הוא גם הלך והשוויץ, כמו שמאוד מתאים לו, שהוא הצליח לא לעלות יום אחד על הספינות. הוא ראה בזה הישג".

     

    לדברי מישהו ששירת איתו, כבר בחיל הים צצה חיבתו לסמים קלים. "יש את הסיפור שעשו בדיקות סמים בבסיס והוא היה צריך לברוח", הוא אומר. "מישהו הלשין עליו כי הוא עישן סמים בצבא. באו מצ"ח והוא הבין שבאים לעשות לו בדיקה והוא איכשהו ברח מהבסיס. זה היה כשהוא היה קצין".

     

    בגיל 22, אחרי חמש שנים בחיל הים וארבעה ימים בלבד לאחר שהשתחרר, עלה נוימן על מטוס לניו־יורק כשהוא מצויד במעט מאוד כסף ובהרבה מאוד אמביציה, ועבר לגור אצל אחותו עדי, שחיה שם מגיל 16 וקידמה היטב את קריירת הדוגמנות שלה. כמי שגדל על טלוויזיה אמריקאית, נוימן התכוון לכבוש את העולם וידע שניו־יורק היא המקום שבו מתחילים.

     

    עדי לא רק אירחה את אחיה בדירה המרווחת שלה בשכונת טרייבקה במנהטן, היא גם הלוותה לו את 30 אלף הדולרים להם היה זקוק כדי לפתוח את העסק הראשון שלו - נעליים לנשים עם עקבים מתקפלים – שכשל באופן לא מפתיע. האחים נוימן ניסו לפתוח גם עסק של מכנסי תינוקות עם מגיני ברכיים, שהסיסמה שלו הייתה "רק מפני שהם לא אומרים זאת, זה לא אומר שלא כואב להם". העסק זחל עד שקרס.

     

    גם שלוש היוזמות העסקיות הבאות של נוימן ייכשלו, חלקן אחרי שגייס השקעות מחבריו בישראל. במקביל הוא למד מינהל עסקים בקולג' ברוך, אך נשר מהלימודים בשנה האחרונה של התואר, כשחסרו לו רק ארבע עבודות להגשה. 15 שנים מאוחר יותר, ב־2017, הוא השלים את לימודיו וגם היה הנואם המרכזי בטקס הענקת הדיפלומות.

     

    באותם ימים הכיר נוימן את רבקה פאלטרו, קולנוענית חובבת יוגה, סטודנטית לעסקים ובודהיזם באוניברסיטת קורנל וכאמור, בת דודה של גווינת' פאלטרו. היום היא אם חמשת ילדיו, מעורבת עד צוואר בקביעת האסטרטגיה של וויוורק ומי שמנהלת את וויגרו, רשת בתי הספר של החברה, שנסגרת כעת במסגרת הצמצומים בעקבות הקריסה. לאחרונה רכשו הזוג נוימן כמה נכסים יוקרתיים בניו־יורק, בהיקף של מאה מיליון דולר, אחד מהם צמוד לנכס של הבת דודה גווינת'.

     

    אדם נוסף שפגש נוימן בעודו מנסה לפתח את הקריירה העסקית שלו בניו־יורק, ושיהפוך לחלק אינטגרלי מוויוורק, הוא מיגל מקלבי, איש עסקים אמריקאי שעשה גם הוא את צעדיו הראשונים. השניים הפכו לחברים ומקלבי אפילו שיכנע את נוימן לעבור לעבוד באותו בניין בברוקלין שבו היה לו משרד. ב־2008 הם ייסדו מתוך הבניין הזה את ‘גרין דסק’, מיזם צדדי אקולוגי לחללי עבודה משותפים, שהיווה עבור שניהם עסק צדדי. שנתיים אחר כך הפך העסק הצדדי הזה ל’וויוורק’.

     

    × × ×

     

    הקונספט המבריק של וויוורק התפרץ לדלת פתוחה. ב־2008, רגע לפני המשבר הכלכלי בארצות־הברית, מחירי הדיור היו נוחים ונוימן ושותפו שכרו חללים לטווח ארוך במחירים נמוכים יחסית, שיפצו אותם והשכירו בתוכם שולחנות ומשרדים לטווחים קצרים. באותם ימים יותר ויותר אנשים החלו לעבוד מהבית או מבתי קפה, אם בגלל התפתחותה של הטכנולוגיה שאיפשרה זאת או בגלל הקושי ההולך וגובר לשכור משרדים במרכז ניו־יורק, והביקוש היה עצום. וויוורק לא רק הציעה פתרון מעשי, היא גם עשתה אותו קול. וחשוב מכך: היא טיפחה את הרעיון של קהילה וכלכלה שיתופית, אותו טרנד עליו רוכבות חברות כמו Uber, Airbnb ו־Wolt עד היום.

     

    בסגנונו האנרגטי, במראהו השרמנטי וביכולת שלו למכור חלומות ארוזים היטב, בוויוורק הביא נוימן את יכולתו לגייס כספים לשיא. אחד המשקיעים שהגיע לסיור במשרדים בניו־יורק בשנים הראשונות היה מאסיושי סן, יו"ר סופטבנק הענקית ואחד האנשים העשירים ביפן. בתוך 12 דקות הוציא ממנו נוימן סכום צנוע של 4.4 מיליארד דולרים. מאותו רגע וויוורק לא הפסיקה לגדול. היא אכלה עוד ועוד נכסים, השכירה עוד ועוד חללי עבודה במחירי הפסד, עד שתהפוך ללווייתן שינחת על החוף.

     

    אפילו שורה של תביעות מצד עובדים בעבר ובהווה, בשל יחס לא הוגן ופוגעני כלפיהם, לא מנעו את המשך הצמיחה של החברה. לפני כשנה עובדת בכירה בשם רובי אנאיה תבעה את וויוורק לאחר שלטענתה פוטרה בעקבות תלונות שהגישה נגד שני עובדים שהטרידו אותה מינית. אחד המקרים התרחש במהלך אירוע לעובדי החברה, כאשר אנאיה ניסתה "לנווט את דרכה דרך הקהל רווי האלכוהול שהיה במקום". על פי התביעה היא מעדה ונאלצה להישען על כתף של עובד אחר, שבתגובה נישק אותה בניגוד לרצונה. למרות שהתלוננה על המקרה בפני משאבי אנוש, אותו עובד המשיך בתפקידו.

     

    "ההטרדה המינית והתקיפות לא התרחשו בחלל ריק", נטען בתביעה, שעדיין נידונה. "הם תוצר, בין היתר, של תרבות קולג'ים שנהוגה בחברה". עובדת אחרת, רייצ'ל ווין, סיפרה כי במסגרת תפקידה כאחראית על חלל עבודה של וויוורק, נאלצה לפעמים "לנקות קונדומים מחדר המדיטציה אחרי המסיבות".

     

    לפני ימים ספורים הגישה מי שהייתה ראש המטה של נוימן, מדינה ברדהי, תלונה לנציבות הפדרלית לשוויון ההזדמנויות בניו־יורק. על פי התלונה, לאחר שברדהי גילתה שהיא בהיריון היא נאלצה לשתף את הבוס שלה שלא תוכל להמשיך ללוות אותו בנסיעות העסקים שלו, "בשל הנוהג שלו להביא מריחואנה לטיסות ולעשן אותה במהלך הטיסה, באזור הנוסעים הסגור". בתגובה היא זכתה ליחס מפלה ופוגעני, שכלל לעג ובוז מצד נוימן וגורמים נוספים בוויוורק, וכן נישול מהסמכויות שהיו בידיה. לדבריה, נוימן התייחס לחופשת הלידה שלה כ"נופש" או כ"פרישה".

     

    הסיכה שפוצצה את בועת וויוורק הייתה התשקיף שפירסמה החברה באוגוסט 2018, לקראת הנפקתה. התשקיף, שנכתב כמעט כצפוי בשפה ניו־אייג'ית, היה במובנים רבים מסמך סגידה לנוימן. "אדם הוא מנהיג ייחודי שהוכיח את יכולתו לחבוש במקביל מספר כובעים, של איש חזון, תפעולי וחדשן, במקביל להצלחה ביצירת קהילה ותרבות", נכתב בתשקיף, שבו אוזכר שמו של נוימן 169 פעמים, לרוב בשמו הפרטי (רק לשם השוואה, במסמך ההנפקה של פייסבוק מוזכר שמו של מארק צוקרברג 113 פעמים). על פי 'הוול סטריט ג'ורנל', בזמן העבודה על מסמך ההנפקה, הכוכב שלו, נוימן, היה בכלל במלדיביים, שם גלש להנאתו, תחביב ישן שהוא ממשיך לטפח. כשנקרא להגיע לניו־יורק כדי לעבור על מסמכי ההנפקה סירב לקצר את החופשה שלו וקרא לכולם להגיע אליו. "נוימן שייך לדור היזמים שמתבלבלים וחושבים שהחברה זה הם", אומרת מנהלת סטארטאפים בכירה. "ומכיוון שכך, הם מנהלים את החברה בחוסר צניעות ויוהרה".

     

    המסמך גם חשף שנוימן שיבץ בחברה קרובי משפחה וחברים בתפקידי מפתח, ובראשם אשתו, רבקה, שצברה עם השנים עוד ועוד סמכויות. במסמך ההנפקה נקבע בין היתר שרבקה תהיה אחת משלושה אנשים שיקבעו מי יהיה יורשו של נוימן כמנכ"ל החברה אם ימות או לא יוכל עוד לתפקד. "זו דרישה שהיא על גבול ההזיה", אומר אדם שבקיא בפרטים. "אחת לכמה חודשים היינו מקבלים מייל, שרבקה היא מעכשיו סמנכ"לית לענייני משהו חדש", אומר עובד לשעבר בחברה.

     

    התשקיף חשף הרבה יותר מאשר את גישתה המוזרה של וויוורק לעניינים רציניים כמו 47 מיליארד דולר. מהמסמך עלה שנוימן ביצע שורה של צעדים שנויים במחלוקת שהיטיבו עם כיסו. למשל, כאשר החליט לרשום את זכויות היוצרים למותג We על שמו ואז למכור לחברה זכויות שימוש בו, או להשכיר לוויוורק נכסי נדל"ן שנמצאים בבעלותו. במקרה אחר מכר נוימן עשרות מיליוני מניות במחיר גבוה יותר מזה שעובדי החברה הורשו למכור אותן. מקורביו מדגישים שרכישת המותג והשכרת נכסים לחברה הם מהלכים הגיוניים בעולם העסקי שבו נוימן פועל ומעולם לא נבעו מתאוות בצע או הונאה.

     

    × × ×

     

    התשקיף, שחשף שוויוורק מדממת כסף, הציף לפני השטח את מה שהיה ברור: היא צמחה מהר מדי ופשוט לא הייתה רווחית. חבר של נוימן מימי הצבא מסביר שהבעיה הייתה שהוא "קיבל את הדחיפה מאחד המשקיעים הגדולים בעולם, יו"ר סופטבנק, שהאיץ בו בפומבי ובפרטי, 'ט'ינק ביגר' ו'טו גו פאסטר'". חבר אחר, שעזב את וויוורק לפני שנים, מסביר שהבעיה הייתה השינויים בפסיכולוגיה של השוק האמריקאי. "עד לאחרונה אנשים אהבו להשקיע במנהיגים חזקים, העיקרון היה צמיחה ולא רווחיות, וכל זה השתנה בדיוק בזמן שוויוורק יצאה להנפקה".

     

    כך או אחרת, התשקיף היה הפרצה בסכר, שאחריה הגיע שיטפון. ההנפקה נקבעה במקור לשבוע של 15 בספטמבר, וכשהתקרב המועד נוימן נאלץ להודיע על דחייה. הוא אמר לעובדים כי מדובר בעיכוב זמני אבל חלק מחברי הדירקטוריון והמשקיעים כבר החלו להפנים שהנפקה בסדר הגודל הזה לא תוכל לצאת לדרך כל עוד נוימן הוא זה שמחזיק בהגה.

     

    התחקיר של 'הוול סטריט ג'ורנל' – זה שחשף את ההתנהלות הפזיזה של הנהלת החברה, את שיגעון הגדלות של נוימן ואת תרבות הקולג'ים שהנהיג – כבר היה המסמר האחרון. בימים שאחרי הפרסום, נוימן הבין שאין לו ברירה אלא לעזוב את וויוורק. החברה עצמה הודיעה על פיטורי ענק שטרם יצאו לפועל, מכירת נכסים ושורת קיצוצים. "אנחנו מאוד מודאגים לעתידנו", אומרת אחת העובדות בחברה.

     

    חבריו של נוימן – ששומר על שתיקה עיקשת מאז עזיבתו בחודש שעבר – מתעקשים שבניגוד לשמועות מצבו הנפשי טוב והמורל גבוה. “מאז שעזב את החברה, הוא נהיה צנוע יותר”, אומר איש הדת המקורב אליו. “במשך שנים הוא בנה משהו ענק ובשבועות האחרונים, הוא קיבל מידה של צניעות גדולה יותר. כאדם שרואה אפסים רבים נופלים מההון שלו, הוא קיבל חומר למחשבה. הוא חושב הרבה על מעשיו בעבר”.

     

    קשה לו?

     

    “הוא לא בחור שנשבר בקלות. במובן הזה הוא ישראלי, הוא נפל ועכשיו הוא קם וממשיך ללכת. הוא מזכיר לעצמו חוויות לא קלות רבות שהיו בחייו. הוא כמעט היה ברחוב, אז לוקח הכל בפרופורציות”.

     

    אנשים התאכזבו ממנו.

     

    “הוא לא בחור רע. זה יושב לו על הלב. הוא לא רצה לפגוע באנשים, הוא בנה חברה על רעיונות שהוא עדיין מאמין בהם וקשה לו שאיכזב אנשים. אבל זה לא עניין גמור, הוא ידאג לאנשים שננטשו מאחור. כולם שופטים אותו אבל לא חיים את המציאות שלו”.

     

    "אדם לא נפל", אומר גם החבר מהצבא, ששומר עם נוימן על קשר יומיומי. "הוא אופטימי, אנרגטי כתמיד, ומבלה זמן עם אשתו וילדיו. מעט מאוד ישראלים, אם בכלל, יכולים להגיד שהובילו חברה בסדר גודל של וויוורק. גם היום, אחרי כל סיפור ההנפקה שלא הייתה, וויוורק היא חברה ענקית, גלובלית, ששווה מיליארדים”.

     

    הוא מודה לפחות שעשה טעויות?

     

    "כל אחד עושה טעויות. אי־אפשר להגיד על אדם שהוא אדם צנוע. הוא לא חי אורח חיים צנוע ולא יעיד על עצמו שהוא צנוע. האם היו דברים שאפשר לעשות אחרת? כמובן. היו הרבה דברים שאפשר היה לשפר. אדם התבטא בעצמו על טעויות שעשה, אם זה מתוך אגו, קצב גדילה לא נכון או התנהגות לא חכמה. לאדם לא חסרה ביקורת עצמית. הוא אמנם לא צנוע, אבל הוא יודע טוב מאוד שהוא לא מושלם".

     

    אבל לרבים מהאנשים שעבדו איתו, כל זה כבר לא משנה. "נוימן נתן לאלפי אנשים אשליות", אומר עובד לשעבר. "היו עובדים שחיו על אופציות, על התקווה שיום יבוא ויהיה אקזיט. אבל הוא פשוט רוקן את החברה מכסף ואנחנו זועמים עליו על זה. הוא דיבר על we אבל בסוף זה היה רק הוא לעצמו. הוא והמיליארדים שנשארו שלו על חשבון העובדים. הוא ושיגעון הגדלות שלו, האירועים הענקיים, האמנים הגדולים, צוותי הצילום. ובסוף, כשהעשן התנדף, הבנו שמהתקוות שלנו לא נשאר כלום. לפחות עכשיו כולם מבינים מי הוא באמת".

     

    בגלל המשבר: פרויקט המוזיקה של וויוורק, זאפה ואביב גפן הוקפא | רז שכניק

     

    כחלק מהמשבר שאליו נקלעה חברת וויוורק, מסתמן כי גם פרויקט המוזיקה שיזמה, בשיתוף עם קבוצת המוזיקה זאפה, לא ייצא אל הפועל. כך מספרים גורמים שהיו מעורבים בהקמת הפרויקט ובקידומו. ״נוכח העתיד הלא־ברור של החברה שהקים נוימן, המיזם המוזיקלי למעשה בוטל״, מספר אחד הגורמים.

     

    בשנתיים האחרונות שוכרת וויוורק שש קומות במתחם מידטאון ברחוב מנחם בגין בתל־אביב. בנוסף, היא ביקשה לשכור חללי עבודה על שטח של 1,500 מ״ר במרתף של מידטאון ולהשקיע 15 מיליון שקל בהקמת המתחם המוזיקלי, שהיה אמור לכלול חדרי חזרות, אולפני הקלטות לאמנים, משרדים וחדרי ישיבות.

     

    את הפרויקט יזם אביב גפן יחד עם קבוצת המוזיקה זאפה. הוא היה אמור להיות פיילוט למתחמים נוספים שיוקמו בעולם, אלא שנוכח המצב הבעייתי שאליו נקלעה וויוורק מדווחים גורמים המעורבים בעסקה כי חברת קנדה ישראל, בעלת מידטאון, ביטלה לוויוורק את חוזה השכירות במרתף ולפיכך הפרויקט היומרני למעשה מבוטל. החברה תמשיך לשכור את שש הקומות שבמתחם.

     

    לאור המשבר, צפויה וויוורק לסגור רבים מהמיזמים שאינם חלק מעסקי הליבה שלה. לפי גורם המקורב לחברה, פרויקט המוזיקה נמצא כעת בהקפאה בהסכמה הדדית עם בעל הנכס, וייבחן שוב בעתיד. מקנדה ישראל ומזאפה לא נמסרה תגובה.

     


    פרסום ראשון: 06.11.19 , 23:27
    yed660100