קרוב לשנתיים משרת הרוקח הראשי במשרד הבריאות - ראש אגף הרוקחות - אינה מאוישת, ומנוהלת על ידי ממלא מקום, אלי מרום. לאורך התקופה נערכו מספר מכרזים לאיוש המשרה, אך ללא הצלחה. זו אחת הסיבות לכך שבשנתיים האחרונות מורגשים סחבת ועיכובים באישור תרופות גנריות, שעלותם מוערכת בכ־200 מיליון שקל בשנה - שמערכת הבריאות יכלה לחסוך.
חיים הורביץ, יו"ר ענף התרופות בהתאחדות התעשיינים ובנו של אלי הורביץ, המנהל המיתולוגי של טבע, עומד בחזית המאבק למינוי רוקח ראשי במשרד הבריאות. "האם בארה"ב היו מרשים מצב שבו שנתיים לא יהיה מינוי קבוע לראש ה־FDA (מינהל התרופות האמריקאי, ע"א)? על כזה דבר היו יוצאים שם לרחובות", הוא אומר בשיחה עם "ידיעות אחרונות". בחברות התרופות מתוסכלים מכך שמשך הזמן לאישור תרופות גנריות התארך דרמטית, מה שמביא לכך שבישראל נמכרות עדיין תרופות מקור יקרות, וזאת על אף שיש להן גרסאות גנריות שנמכרות בארה"ב ובאירופה.
הורביץ כבר פנה לפני כשנה וחצי למבקר המדינה בנושא וביקש את התערבותו בנעשה אחרי חשיפת "כלכליסט" בנושא. למרות הפנייה למבקר והתייחסותו לנושא, הבעיה רק הוחרפה מאז.
ירידה של 90% במחיר
כאשר חברת תרופות מפתחת תרופה לטיפול במחלה מסוימת, ומבצעת שימוש בחומרים פעילים או טכנולוגיה חדישה, היא רושמת אותה כפטנט, שבזכותו ניתנת לה תקופת זמן מוגדרת למכירתה בבלעדיות בשוק. תרופה זו מכונה תרופת מקור ולרוב מחירה נחשב ליקר במיוחד.
לאחר פקיעת תוקף הפטנט, יכולות חברות תרופות מתחרות לפתח ולייצר גרסה משלהן לתרופה, שנקראת תרופה גנרית. כניסתן של גרסאות גנריות לתרופה מביאה לצניחה במחירה בשוק בכ־70%, ובמקרים מסוימים אף ב־90%. המרוויחים מכך הם החולים שנדרשים לשלם פחות, ובישראל בעיקר שירות הבריאות הציבורי וכן קופות החולים שמממנות את הטיפול. לחברות התרופות אינטרס לקדם את התחרות הגנרית כדי לייצר הכנסות.
לפי ההערכות, קופות החולים בישראל משלמות כ־9 מיליארד שקל לרכישת תרופות, כאשר היקף התרופות הגנריות מוערך ב1–1.3 מיליארד שקל, כ־12% במונחים כספיים. במונחים כמותיים בחברות התרופות מעריכים כי מדובר בכ־80% מהמכירות. הפער נובע מכך שתרופות גנריות זולות דרמטית מתרופות המקור.
ישנם שני מסלולים מרכזיים לאישורה של תרופה גנרית: הראשון הוא בפרק זמן של עד 9 חודשים, והשני במסלול מועדף שבו נכללות תרופות שאושרו לשימוש בארה"ב ובאירופה, ומשך הזמן לאישורן הוא עד 70 ימים.
אלא שבפועל, בחברות התרופות מציינים כי חלה האטה משמעותית בתהליכי האישור בשנים האחרונות - בין היתר בשל היעדר תקנים וחוסר איוש של הרוקח הראשי - שהביאה לכך שבישראל ממשיכים למכור תרופות מקוריות יקרות, על אף שכבר קיימות להן גרסאות גנריות זולות יותר - במילים אחרות, בזבוז של כספי ציבור.
בקצב אישורים סטנדרטי ניתן, להערכת חברות התרופות, לחסוך 200–250 מיליון שקל בשנה ברכישת תרופות, בעוד שכיום, החיסכון השנתי מאישורים חדשים מגיע לעשרות בודדות של מיליוני שקלים.
מחסור של רוקחים
"אני יודע על מקרים שיש עיכוב של שנתיים בתהליך האישור - לא תשעה חודשים ולא נעליים", אומר הורביץ. בניגוד לנושאים אחרים וסבוכים במערכת הבריאות, לדבריו, הפתרון פשוט: "בסך הכל צריך למנות מנהל קבוע לאגף, להוסיף מספר תקנים ולייעל את תהליכי העבודה. למערכת עם עשרות אלפי עובדים, אין בעיה לפתור בעיה כזו".
גורמים בענף מספרים כי בעיה דומה הייתה בארה"ב לפני מספר שנים, כאשר נוצר עומס בכמות הבקשות לאישור גרסאות גנריות לתרופות. "האמריקאים הבינו שיש להם אינטרס כלכלי לזרז את תהליך האישור, ועשו מבצע לגיוס של 1,000 עובדים על מנת לזרז את התהליכים. אצלנו לא מדובר בהיקפים שכאלה, מספיק לגייס 5–10 רוקחים איכותיים בשכר טוב, והמצב ישתפר משמעותית", מעריך בכיר בענף. למרות שמדובר במספר נמוך, יש לציין, כי קיים מחסור ברוקחים מוסמכים בישראל.
הורביץ מתריע כי אם לא ייפתח הפקק שנוצר באישור התרופות, הבעיה רק תחריף. "בשנתיים האחרונות החלו לצאת גרסאות גנריות לתרופות ביולוגיות (שיטת טיפול חדשנית המיועדת בעיקר לטיפול בסרטן על סוגיו השונים, ע"א), והוזלת המחיר תהיה דרמטית. החיסכון יכול בקלות לקפוץ ל־400–500 מיליון שקל בשנה. אם לא יאושרו התרופות שנמצאות היום בהמתנה, ייקח זמן רב עד שיגיעו לאישור התרופות האלה".
הורביץ שלח בשבוע שעבר מכתב בנושא ליו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, לקראת הדיונים על תוספת תקציב למערכת הבריאות בוועדה. ממשרד הבריאות נמסר: "במשרד ישנו רוקח ראשי בפועל, מר אלי מרום. האגף פועל בצורה רציפה ופעילה עד איוש המשרה באופן קבוע על פי כללי מכרז תקין".
