נושא המשלוחים החיים שמגיעים לישראל כבר מוכר, ועל הזוועות שמתרחשות במסעות סופר כבר לא מעט, אבל המקרה הבא ממחיש לא רק את הסבל שעובר על בעלי החיים בדרכם לשחיטה בישראל — אלא גם את גודל האסון האקולוגי והסכנה הבריאותית הממשית הנשקפת לצרכנים: בלילה שבין חמישי לשישי הגיעה לנמל חיפה אונייה ועליה יותר מ־3,000 עגלים וטלאים. המסע החל כבר בסוף אוקטובר, ביומיים של העמסה. ב־23.10 האונייה יצאה מפורטוגל לכיוון ישראל, אבל כעבור מספר שעות הפלגה, האונייה הפסיקה לדווח על מיקום.
למחרת היא שוב התחברה ללוויין אך הפעם, כשהיא נגררת על ידי ספינת אחרת, חזרה לפורטוגל. בשלב הזה האונייה נכנסה לתיקון ואחרי חמישה ימים היא יצאה שוב לכיוון ישראל. התיקונים התבצעו כאשר בעלי החיים עדיין על הספינה. כשהאונייה עגנה סוף־סוף בישראל ביום חמישי האחרון בשעה שש בערב, החיות כבר בילו על סיפונה 16 יום, כפול מהאורך המוקצב למסע על אונייה בגודל הזה.
בעל האונייה, גבר מרמלה. היעד: הסגרים בישראל, כשחלוקת בעלי החיים, לפי הערכות, היא בחלקה לרשות הפלסטינית ובחלקה השני לבתי מטבחיים בישראל. התוצאה קשה ומזעזעת לקריאה: אלפי חיות מלאות בצואה ובנזלת מכף רגל ועד ראש, רעבות ומותשות.
ירון לפידות, בן 46, ייסד את עמותת "ישראל נגד משלוחים חיים" לפני כשש שנים. הוא מקדיש את מרב זמנו למלחמה במשלוחים החיים שמגיעים בחלקם מאוסטרליה וחלקם מאירופה, כשעל הסיפון אלפי בהמות בצפיפות עצומה, בתנאים תברואתיים בלתי נתפסים.
לפידות ומתנדבי העמותה מגיעים לנטר כל משלוח, מתעדים ושולחים את הנתונים והתמונות הן למשרד החקלאות והן לתקשורת. הוא היה נוכח בלא מעט פריקות של אוניות בשנים האחרונות ומכיר היטב את הנעשה בשטח, אבל את המראות הקשים שראה שלשום, כשהאונייה הגיעה לנמל חיפה לאחר למעלה משבועיים, לפידות עדיין לא מצליח להוציא מהראש.
"הגעתי באחת וחצי בלילה", הוא משתף, ועדותו לא פשוטה לקריאה. "כשהוזעקתי למקום הייתה כבר פריקה של טלאים. הפריקה התחילה בשעה שש בערב והסתיימה רק בשעה 12:00 למחרת. בשלב ראשון עמדתי מחוץ לנמל וראיתי את המשאיות טסות, לא עוצרות בתמרורי עצור ומשאירות מאחוריהן ריח נוראי שלא יצא לי עדיין מהנחיריים. הראשים הקטנים של בעלי החיים מציצים כשהם מצופים צואה, רובם מנוזלים. אין אף טלה בצבע המקורי שלו, כולם בצבע אחיד חום, מסריח ומזעזע. הפרצופים שלהם עצובים, מותשים ממסע האימים שלא נגמר, באמת מראות נוראיים". אבל מעבר למראות הנוראיים, ההשלכות הבריאותיות מזעזעות.
מי מפקח? היבואן
תקלות באוניות המשא של המשלוחים החיים הן לא דבר חדש ללפידות וחבריו. בסבב הקודם, אונייה שהגיעה ב־11.9 מפורטוגל ידעה כבר על תקלה חמורה במנועים לפני היציאה לדרך, ובמקום לדווח שהמסע צפוי לארוך עשרה ימים דיווחה על 15 ימים, מפני שצוותה ידע שייתקל בבעיות ועיכובים. בפועל, המסע לקח 22 יום. "המסעות לאוסטרליה לוקחים 18 יום, אבל אלו אוניות אחרות, גדולות יותר, האוניות האירופיות קטנות מאוד ולא יכולות להכיל מסע יותר מדי ארוך", מסביר לפידות. "בעלי חיים מקבלים באונייה בממוצע מטר רבוע לעגל ו־30 סנטימטר לטלה — צפיפות מטורפת. מערכות האוורור ממחזרות אוויר שנמצא בכל הסיפונים".
אם ישנה חיה חולה בבטן האונייה, היא מפיצה את החיידק לכל בעלי החיים סביבה. "אנחנו לא יודעים באיזה מצב הם עלו, אבל אין מצב שהחולי לא החמיר במהלך המסע. בפריקה בנמל, בעלי החיים נמצאים בתצפית מחלות של היבואן עצמו, שהוא בעל האינטרס, והסיכוי שהוא יפסול חיה כי היא נראית חולה שואף לאפס. תיאורטית וטרינרים אמורים לפקח על הפריקה אבל הם לא נמצאים 24 שעות, הם באים והולכים והחיות נשארות עם בעלי האינטרס, עובדים של היבואן בשיתוף צוות האונייה".
מי מטפל בחיות בזמן ההפלגה אם יש בעיה?
"אין וטרינר באוניות. כשחברת הכנסת נורית קורן רצתה להגיש הצעת חוק שיהיה וטרינר על כל אונייה, השר אורי אריאל הפיל לה את החוק. החוק אומר שעל כל אונייה מאוסטרליה חייב להיות וטרינר כי השַׁיט לוקח שבועות, אבל מאירופה אין שום חובה, ואם אין חובה אז כנראה לא יוציאו על זה כסף".
אם שמים לרגע בצד את הסבל שחוות החיות במהלך המסע, נותרת עדיין הסכנה הבריאות הגדולה שנשקפת לנו. ולא מדובר רק במי שאוכל מהבשר, אלא בכל אדם שבא במגע עם הים ועם האוויר שסמוך לחיות הנגועות במחלות קשות ומידבקות. מ־1999 עד 2017 ישראל הייתה מוגדרת מדינה נקייה משחפת הבקר. בשנים האחרונות החל יבוא אינטנסיבי מפורטוגל ורומניה, שתי מדינות שידועות כנגועות במחלה. בשנים האחרונות, עם הגידול במספר המשלוחים החיים, בייחוד ממדינות אלה, החלה להגיע על סיפון האוניות גם המחלה המידבקת, שיכולה להיות מסוכנת ביותר לבני אדם. "באפריל השנה נצפו בעגל שהגיע מהונגריה סימנים מחשידים לשחפת. אחרי בדיקה מעמיקה של משרד החקלאות נמצא שהוא אכן נגוע", מספר לפידות. בדוח מטעם משרד החקלאות ופיתוח הכפר שנכתב על ידי ד"ר אבי וסרמן, מנהל השירותים הווטרינריים בפועל, שנשלח ב־24 במארס אל כלל רופאי בקר, צאן וחזירים נכתב: "מעגל מיבוא הונגרי, שנשלח לשחיטה בבית־המטבחיים באום אל־פאחם, נראו בהטבחה סימנים מחשידים לשחפת. העגל הגיע לארץ ב־18.12.31 ונשלח לשחיטה ב־19.02.27. מדוגמאות שנשלחו למעבדת משרד הבריאות, נתקבלה תשובה כי העגל חיובי לקומפלקס שחפתי". העגל שהה בישראל כחודשיים בטרם שמו לב לבעיה.
"לעקור מהשורש"
ד"ר יובל סמואל הוא וטרינר ובעל רשת של מרכזים וטרינריים בכל הארץ, והוא מתנדב שנים בעמותות למען בעלי חיים. הווטרינר המנוסה מסביר שהנזק הסביבתי והבריאותי במסעות שמתעכבים ימים בים, הרסני ומסוכן כפליים מזה של אונייה שעומדת באורך המסע שנקצב לה. "הצפיפות שבה החיות נמצאות יחד עם התארכות זמן המסע של כל אונייה יוצרות נזק בלתי הפיך לסביבה", אומר ד"ר סמואל. "בזמן המסע אין לצוות האונייה איך להיפטר מכמות הפסולת האדירה שמצטברת. אין להם גם זמן להתעכב על פריקת הפסולת, כי הם ממילא מאחרים בזמנים. מה הצוות עושה? שופך את כל הצואה לתוך הים, הים שאנו שוחים בו בסופו של דבר. את אותה אונייה מעמיסים בכמות מסוימת של אוכל. אותו האוכל שהועמס מבעוד מועד כנראה ולא יספיק למסע שהוכפל בזמנו. נוצר מצב שהם לא מצליחים להאכיל בצורה נכונה ובריאה את כל הטלאים והעגלים, מה שמשלש את הסיכון להידבקות בחיידקים והורס את המערכת החיסונית שלהם. חוץ מזה, אותן חיות שוחות בצואה של עצמן. בעונה הזו הים סוער מאוד, אירופה קרה ורואים שהם מגיעים עם דלקות ריאות, עם וירוסים קשים. מספיק שיש עגל אחד עם טפיל מעיים וכל הלהקה יכולה להידבק בתנאי הצפיפות האלה. החיידקים הופכים עמידים מאוד בתנאים האלה ואלה שמתים במהלך המסע מושלכים לים, ומזהמים גם אותו".
כאמור, מן האונייה אמורים להגיע בעלי החיים להסגרים. אלא שהיום כל ההסגרים הפעילים בארץ הם פרטיים. משרד החקלאות לא מוודא את המידע שהוא מקבל מארגוני בעלי החיים ולא מייצר שקיפות בנוגע להידבקות ולמחלות שמופצות בארץ. "היה מקרה קשה של אונייה שהגיעה ביוני לאילת אחרי מסע ארוך ובה אלפי חיות חולות", מספר בכעס לפידות. "ביקשנו ממשרד החקלאות לדעת כמה מתו בהפלגה ומאילו גורמים. עד שקיבלנו תשובה, אחרי חודשים ארוכים שרדפנו אחריהם, התשובה הייתה על משהו שלא שאלנו, בלי שום קשר למקרה. ככה בעצם נראה המאבק התמידי שלנו".
עמותת "ישראל נגד משלוחים חיים", שבראשה עומד לפידות, יצאה לפני שבועיים בקמפיין מימון המונים. אחרי שש שנות עבודת שטח, שהביאה את נושא המשלוחים החיים לכותרות ולשולחן הדיונים בין ממשלת ישראל לממשלת אוסטרליה, בעמותה מגייסים תרומות כדי לממן משפטנים ואנשי צוות שיעסקו בנושא בצורה מסודרת. "אנחנו רוצים לעקור את המשלוחים החיים מהשורש, לפי חוק", מבהיר לפידות. "בתקופה שאנחנו פועלים ירדו מספר המשלוחים, אבל מספרים לא מעניינים אותנו. אנחנו לא כאן כדי לייפות. אנשים לא מבינים שהמשלוחים החיים הם סכנה גדולה כמו השחפת. האונייה האחרונה שהתעכבה שלשום מפורטוגל מייצרת 30 וחצי טון עגלים ושלושה טון טלאים, שזה למעלה מ־33 טון צרכים וזוהמה. כל זה הולך לים שלנו — וזאת עוד אונייה שנחשבת לקטנה. מדובר פה באסון אקולוגי מטורף. חייבים לעצור את התופעה הזאת".•
כך תוכלו לסייע בעצירת המשלוחים החיים לישראל
