נתניהו, גנץ ודילמת האסיר

במהלך שנות המלחמה הקרה עמדה האנושות בפני השמדה, כשארצות־הברית וברית־המועצות ניצבו זו מול זו חמושות בארסנל עצום של נשק גרעיני. במצב זה, שבו אחת מהן יכלה להפתיע ולהשמיד את השנייה בטרם תוכל המותקפת להגיב, היה פיתוי אדיר לתקוף. היה זה מצב קלאסי של "דילמת האסיר", שמתארת שני אסירים שנחקרים ועומדים בפני ההתחבטות האם להודות על פשע שביצעו ולהלשין על חברם, או להכחיש. מכיוון שהם כלואים בנפרד, הם לא יכולים לתקשר זה עם זה, אך הם תלויים בהחלטת חברם: אם יכחישו את ביצוע הפשע - שניהם ישוחררו לחופשי, אלא אם כן חברם יודה ויפליל אותם. במקרה שבו רק אחד מודה ומפליל את חברו, השני יישלח למאסר ארוך. ואם יודו שניהם, הם יישלחו אמנם למאסר אך קצר בהרבה. לשני האסירים עדיף להכחיש את מעורבותם בפשע כדי להימלט ללא עונש, אך הם אינם מסוגלים לסמוך על חברם שלא יפליל אותם. באופן דומה, ארצות־הברית וברית־המועצות היו עלולות להיענש קשות אם לא יתקפו ראשונות: התקפה תגרום אמנם למלחמה, אבל כזו שבה המתקיפה תפסיד פחות ביחס למצב שבו לא פעלה.

גם הפוליטיקה הישראלית מציבה בפנינו בימים אלו דילמת אסיר. אביגדור ליברמן מאיים על בנימין נתניהו ובני גנץ שאם לא ייענו לקריאתו לאחדות, אזי יחבור אל מי שאינו הסרבן. כנראה שבסתר ליבם היו מעדיפים השניים לשתף פעולה ולסרב יחדיו להצעתו של ליברמן, אולם אף אחד מהם לא יכול לסמוך על רעהו שיפעל כמותו. מפלגת כחול לבן, שחרטה על דגלה את סיסמת "רק לא ביבי", מתבקשת להסכים לחבור אל נתניהו ולהקים עימו ממשלה, אולי אף כשנתניהו האסיר – המטאפורי – ראשון בתור הרוטציה. אם יסרבו, נתניהו עשוי להקים ממשלת ימין־חרדים. גם נתניהו היה מעדיף לסרב לחבור לממשלת אחדות שתפגע קשות בניסיונותיו להימלט מן הדין, אולם אם יסרב לליברמן הוא עלול למצוא עצמו במצב גרוע אף יותר, שבו גנץ מרכיב ממשלה ללא הליכוד.

ליברמן הפך את גנץ ונתניהו לאסירים בדילמה: כמו האסירים שלהם עדיף להכחיש אך הם אינם מסוגלים לסמוך אחד על השני שלא יודו, כך שניהם רוצים לסרב לקריאתו של ליברמן, אך ייענשו אם יסרבו והשני ייעתר. אם גנץ יצטרף אל ממשלה שבה יכהן נתניהו כראש הממשלה הראשון, הוא מסתכן במרד רבתי בקרב חברי מפלגתו ומצביעיו. אם נתניהו יפרק את בלוק הימין שעליו עמל בשבועות האחרונים, הוא יבגוד בשותפיו הטבעיים וייפרד סופית מחלום החסינות. אך כמו האסירים, הם פגיעים לאפשרות שיריבם הפוליטי יצטרף אל ליברמן והם יישארו מחוץ לתמונה.

מלחמה גרעינית לא פרצה בסופו של דבר, שכן כמות הנשק הגרעיני ואמצעי השיגור הרבים הביאו למצב של MAD – ראשי התיבות של "השמדה הדדית מובטחת", וגם "שיגעון". כלומר, אף מעצמה לא יכלה להשמיד את השנייה מבלי שהשנייה תשמיד את המתקיפה. כעת נותר לראות האם ימצאו השחקנים הפוליטיים בישראל נוסחה להימלט גם הם מהשמדה הדדית.

פרופ' ערן שלו הוא חוקר היסטוריה אמריקאית בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת חיפה