yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום: גבריאל בהרליה
    7 לילות • 12.11.2019
    אורלי וגיא נגד העולם
    התחקיר המפוקפק על השף רפי כהן? מוצר עיתונאי טוב על איש מסוכן שזקוק לעזרה. המרואיינים שטענו שהם הונו אותם? משקרים שקר גס. השפים שקראו להם להתבייש? משתמשים בנו כשעירים לעזאזל. אייל גולן? שיתכונן לחלק ב' בתחקיר. המבקרים שתוקפים אותם? פשוט שונאים לראות זוג אוהב שעובד יחד. אורלי וילנאי וגיא מרוז כבר רגילים להיות הצמד הכי שנוי במחלוקת על המסך, ממשיכים לשים את הזוגיות שלהם במרכז הבמה, הפעם במופע חדש, ולא מתחרטים על כלום
    שרי מקובר־בליקוב | צילום: גבריאל בהרליה

    רפי כהן היה אחד השפים הכי מוכשרים ומצליחים שפעלו בישראל. רפי כהן הוא גם אדם מסכן שאיבד את עולמו, התמכר לסמים, ובריאותו הנפשית אינה תקינה. עיתונאים רבים התלבטו מה לעשות עם הסיפור שלו והחליטו שאין חשיבות ציבורית מיוחדת בלפרסם את הטרגדיה שלו, ושלהפך, חשיפת עליבותו תעשה לו רק נזק. עד שהגיעו אורלי וילנאי וגיא מרוז ועשו בדיוק את זה בתוכנית התחקירים שלהם, בטענה שהם "רוצים לעזור לו".

     

    מבקרי הטלוויזיה שחטו את התוכנית, שפים יצאו נגדם, אהרוני אפילו כתב להם "תתביישו", וחלק מהאנשים שהתראיינו לתוכנית טענו שהגיעו אליה כי הובטח להם שהם מגיבים לסיפור אחר לגמרי. אבל אורלי וגיא לא מתרגשים. "הברנז'ה יכולה לקפוץ לי", אומרת וילנאי בשלווה. "לפני עשר שנים לא יכולתי לקום מהמיטה אחרי שכתבו על 'לנצח את הסרטן', סדרה שהצילה אנשים, שזה פסבדו תחקיר. בסרט 'מוסר השילומים' על ניצולי השואה, שאני הכי גאה בו בעולם, הכותרת הייתה 'מוסר הסילופים - אורלי וגיא במסע השמצה'. באותה תקופה לא יכולתי לדבר מרוב כאב. היום אני כבר לא קוראת את התגובות".

     

     

    מרוז: "כשהייתי צעיר יותר, היה מבקר טלוויזיה במעריב שכתב נגדי בכל יום. גם כשלא הופעתי הוא כתב על אחרים שהם גרועים, אבל לא גרועים כמו גיא מרוז. הדה בושס כתבה שכשהיא רואה אותי, היא רוצה לשבור את הטלוויזיה. אבל עם השנים אני מתחסן. כשהיה הסיפור על זר הפרחים ששלחנו ליו"ר העבודה הטרי אבי גבאי כדי לראיין אותו ראשונים בתוכנית הבוקר, קרעו לנו את הצורה בפייסבוק. הייתי בכלל בזכרון, וכשחזרתי הביתה מצאתי את אורלי יושבת ובוכה. זה באמת היה בלגן על שטות מטומטמת, בתוך הבית, בערוץ שבו אנחנו עובדים. אבל גם אז לקח כמה שעות ועבר. אני מנסה לעקוף את הבורות. הרבה פעמים אנחנו בטוחים שכל המדינה מתעסקת איתנו, ובסוף מתברר שזו רק הברנז'ה. המדד שלי הוא הבן האמצעי. אם הוא מטלפן ושואל, 'תגיד, קרה משהו?' אני יודע שזה רציני".

     

    אחרי רפי כהן הוא התקשר?

     

    "כן. שאל אם היו איומים עלינו".

     

    והיו?

     

    "לא היו איומים, היה רעש, אבל אורלי ואני יחד. זה כוח. לבד לא היינו עוברים את העליהום הזה".

     

    אורלי: "אם לא היינו יחד, לא היו עושים עלינו עליהום כזה. את יודעת למה אנחנו לא מתרגשים ממנו? כי יש לנו פרופורציות ואנחנו יודעים מה חשוב באמת. הגשמנו את כל מה שרצינו. יש לנו אהבה ענקית. יש לנו כסף, בית, ילדים מקסימים. וזה מה שחשוב. יכול להיות שקשה לראות זוג שבאמת אוהב אחד את השני ואוהב לעבוד יחד. הרי אנשים נתקעים בעבודה שעות כדי לא לראות את בני הזוג. אז מי שהביחד שלנו מפריע לו בעין, שיישאר בעבודה".

     

    מרוז: "אחרי אייל גולן, עיקר הכעס והשטנה בא מהמעריצים של אייל גולן. והפעם זה הברנז'ה. כשהברנז'ה שונאת אותך העם אוהב אותך וההפך. כי עכשיו ברחוב אנשים אוהבים את רפי כהן. אומרים לנו, כל הכבוד, ואיזה יופי, והלוואי שיעזרו לו".

     

     

    × × ×

     

    בדבר אחד אין ספק: הכתבה על רפי כהן הייתה מהרגעים הפחות מפוארים של רשת, של עורכיה וכן, גם של אורלי וגיא. התוכנית כללה רדיפה אחרי השף שירד מנכסיו והפך להומלס, תיעוד שלו גונב אייפד, פניה לאמו לסייע לו מול המצלמות ושיחה עם חבריו השפים שניתחו בפנים מיוסרות את מצבו העגום. "רצינו לעזור לו", אומרת וילנאי בפשטות. "וכדי לספר את הסיפור שלו צריך היה להביא את האמת".

     

    "במשטרה טייחו את החקירה". גולן
    "במשטרה טייחו את החקירה". גולן

     

    איזה אינטרס ציבורי יש בסיפור על אדם חולה שאין לו דרך להתגונן מפני החשיפה?

     

    "האיש הזה היה אחד המטאורים המצליחים בישראל שהשאיר אחריו עיי חורבות ואנשים מאוד פגועים. במקרה הזה יש לתחקיר חשיבות ציבורית אדירה כי האיש פוגע בסביבתו ומסוכן לעצמו ולאחרים. הוא לוקח כסף מאנשים, נוהג כשהוא שיכור. המטרה שלנו הייתה להציף את הסיפור כדי לעזור לו ולסביבה".

     

    אולי הוא לא רוצה עזרה כזאת?

     

    מרוז: "לא בגלל זה יצאנו לדרך. ידענו שיש פה סיפור עיתונאי טוב על עלייתו ונפילתו של השף המצליח שהתרסק אל הרחוב. רק בסוף יום הצילומים השני הבנו שיש יוזמה של השפים הטובים בארץ שרוצים לעזור לו. ואז הסיפור העיתונאי הפך לסרט של בואו נציל אותו. לא שמנו על כהן מצלמות נסתרות. אלו תמונות שמסתובבות ברשת שלא אנחנו צילמנו".

     

    אבל אתם העליתם אותן לשידור בכלי תקשורת מרכזי.

     

    וילנאי: "נכון, לחשוף קשישים עניים ניצולי שואה שאומרים, 'אני רגיל להיות רעב', או 'אין לי כסף לנעליים', זה בסדר, כי זה שינה והפך את המדינה, ופה זה לא בסדר? כשלא נוח לאנשים הם מצקצקים ושונאים וכשנוח הם אומרים, וואי, איזה יופי".

     

    את משווה בין ניצולי שואה רעבים לרפי כהן?

     

    מרוז: "למה לא? אתה חושף אותם ואותו כדי לשנות את תמונת המצב. הסרט על ניצולי השואה הוא מפעל חיינו. רפי כהן הוא לא מפעל חיים. הוא סיפור עיתונאי".

     

    וילנאי: "יש אקלים חדש ואי־אפשר להתעלם ממנו. בזכות תוכניות ריאליטי שנכנסות לאנשים למעיים, הגענו לנקודת אל־חזור שבה כל עוד אני רוצה את הפלטפורמה שעוזרת לי לעזור לאנשים, יש מחיר שצריך לשלם".

     

    אז רפי גונב אייפד היה המחיר?

     

    "השפה היום יותר צהובה. אם היינו משדרים את רפי כהן בלי התמונות היו אומרים, מה הם עשו פה? יש אקלים תקשורתי אחר. להגיד שאנחנו מתים עליו? לא, אבל אם אנחנו רוצים לקחת חלק בפלטפורמות שלו אז יש שפה שצריך לדבר אותה".

     

    את בעצם אומרת, "בואו נשתמש בשפה עכשווית כדי להשיג רייטינג על חשבון מישהו אחר".

     

    "לא. אני אומרת שצריך לדעת לספר סיפור טלוויזיוני ואני יודעת לעשות את זה".

     

    מרוז: "את יודעת כמה פעמים המילה 'גאון' נאמרה על רפי כהן בתוכנית? אמרו עליו שהוא השף הכי טוב בישראל, וכמה שכולם אוהבים אותו. זה בעיניי מאזן את כל השאר".

     

    וילנאי: "אני לא חושבת שהראינו את השף במערומיו. היו לנו עוד חומרים מבעיתים שלא הכנסנו כי הם באמת היו פוגעים בכבודו, ומה שכן שודר, לא עלה בערוץ של אבא שלי. אם היה לא בסדר לשדר את התוכנית, מישהו היה עוצר אותנו".

     

    דיוויד פרנקל, השף של מסעדת 'פרונטו', כתב שנאמר לו כי הוא מתראיין לתוכנית על "עלייתם של שפים מצליחים". הילה אלפרט סיפרה כי תחילה פנו אליה על מנת שתשתתף בתוכנית על "עלייתם ונפילתם של שפים", ואחרי שהבהירה מפורשות כי לא תדבר על רפי כהן קבעו איתה ראיון בכל זאת, שאחר כך בוטל. איך אתם מסבירים את זה?

     

    מרוז: "לגבי פרנקל - זה שקר גס על סף הדיבה. במשך 11 דקות פרנקל מפטפט על רפי כהן, העלינו את הקטע לרשת כדי שכל הציבור יראה. זה הסיפור הכי הזוי על הטבח פרנקל. הוא ראה מה אהרוני כתב ונבהל".

     

    ואלפרט?

     

    "ככל שאני זוכר ביטלנו לצערנו את הראיון בגלל בעיות בלו"ז של יום הצילום. הראיון עם הילה אכן היה אמור להיות כללי ולא על רפי כהן. ואגב ניסינו לתאם שוב ליום אחר והיא לא רצתה, כך שהיא ידעה ואנחנו ידענו על מה הראיון".

     

    גם אור סיונוב, יוצאת 'האח הגדול', האשימה אתכם בהפרת הבטחה לראיין אותה ללא שותפים בתוכנית שהייתה לכם.

     

    וילנאי: "אני לא זוכרת כזה סיפור. כשביקשו את תגובתי, חשבתי שזה בכלל בן. אם אחרי כל כך הרבה אורחים בתוכנית יש אור סיונוב אחת, אז מצבנו מצוין".

     

    אייל גולן טען שרומה ופיתו אותו להסכים לראיון בתמורה לכתבה חיובית שתנקה את שמו.

     

    "הוא גם טוען שהוא לא הכיר את הבנות. אייל גולן הוא באמת האורים והתומים של האמת. לא שופטים אדם בצערו".

     

    ויוסף סוויד, שטען שהקלטתם אותו לשיחה ארוכה למרות שהבין שמדובר בכמה משפטים?

     

    "רכז המערכת דיבר עם סוויד. הוא לא אמר שזה אוף־רקורד. היינו בשידור חי כשהודיעו לנו באוזנייה שיש ראיון איתו. שידרנו, ואחר כך הוא כעס. ולמרות שלא אנחנו דיברנו איתו, גיא התנצל בפניו. כשכתבתי פוסט תמיכה בסילבן שלום, רצחו אותי. וכששידרנו את הכתבה על אייל גולן, רצחו אותי בצד השני. אמרו לנו, אתם נטפלים לאייל גולן כי הוא מזרחי, למה אתם לא מתעסקים בחבורת לול, וכשעשינו סרט על חבורת לול כתבו עלינו שאנחנו טינופות, חלאת המין האנושי ואיך העזנו לגעת בזה. אני עיתונאית 20 שנה, הגיוני שיהיו חמישה אנשים שיטענו שאני לא הגונה בשיטות הראיון ואם זה מספר התלונות, אז אני עושה את עבודתי נאמנה.

     

    "כשהנושאים חשובים, לא תמיד תיאום הציפיות נעשה באופן שהצד השני מחויך ושמח. לאורך הקריירה גם הסגתי גבול וניסיתי להיכנס ולצלם במקומות שלא בהכרח מותר לי להיות בהם, כמו המכון שבו ניצלו את ויקי קנפו. יש אנשים שאתה חושף את שחיתותם והם לא מרוצים מזה. שידרתי בעבר איך כשהמשטרה מגיעה למכוני ליווי מחביאים את הנשים בתוך קירות. הצלחנו להחדיר לשם מצלמה וראינו איך שוברים את הקירות כדי להוציא אותן. זה היה מחריד לא רק בגלל האלימות כלפי הנשים, אלא כי השוטרים לא ידעו שהם מצולמים וצחקו על הנשים ורדו בהן. במקרה אחר כך, כשזרקו לנו חזיזים לתוך הבית, המשטרה ראתה בזה מעשה קונדס. אתה עושה לפעמים דברים חשובים שלא נוחים לצד השני, ואם זה המחיר, אני מוכנה לשלם אותו בלב שלם".

     

    המשטרה עצרה חשודים במקרה של זריקת החזיז.

     

    וילנאי: "זה היה בביתנו המשותף, כשגיא ובתו בת ה־12 היו בבית. זה היה אירוע נוראי מבחינתה, המשטרה עצרה חשודים ופירסמה שזה היה מעשה קונדס. גיא כעס נורא והתראיין על התגובה הזאת אצל רפי רשף. לקרוא לזריקת חזיז לבית מעשה קונדס - זה יכול להיות רק נקמנות של המשטרה".

     

    מרוז: "כשאורלי עשתה כתבה על מכוני הליווי היה מעשה פריצה אצלה בבית שאליו המשטרה בכלל לא התייחסה ולא הגיעה".

     

    בואו נחזור לרפי כהן. לא רק אהרוני כתב "תתביישו". גם השפים ארז קומרובסקי, גיא גמזו ואחרים יצאו נגד התוכנית.

     

    וילנאי: "הברנז'ה של השפים מאוד ייחודית. יש בה אנשים סוערים ונסערים. אהרוני, שאני מאוד אוהבת, כתב, 'אורלי וגיא תתביישו'. הוא לא כתב 'רשת תתביישו', כי יש לו תוכנית ברשת, וקשה לצאת נגד הבוסים, אז כדי לא להכות את היד שמאכילה אותו הוא זרק את זה עלינו. כאילו שאני יכולה לשדר מה שאני רוצה. כאילו הבוסים לא עברו על השידור ואישרו אותו. אנחנו לוקחים אחריות מלאה על הכתבה, אבל אם היה פה מוצר לא ראוי לשידור, לא אני לוחצת על הפליי".

     

     

    "היו לנו עוד חומרים מבעיתים". כהן
    "היו לנו עוד חומרים מבעיתים". כהן

     

    הביקורת של אהרוני וחבריו הביאה למחשבה שאולי טעיתם?

     

    "לא".

     

    מרוז: "זה מה שהם חושבים וזכותם. אני חושב שלעמוד מנגד זה לרמוס את כבודו של רפי כהן וביום שהוא ימות להגיד, אוי, איך לא עזרנו לו".

     

    אז למה תקפו אתכם?

     

    וילנאי: "כי זה אנחנו. אם מישהו אחר היה עושה את זה הכל היה בסדר. אנחנו חיים בעולם מלא רעל. זה מזכיר לי עריפת ראשים בכיכר העיר כשאנשים מוחאים כפיים. יש היום זירת גלדיאטורים שאנשים נורא אוהבים להיכנס לתוכה ולדרוס את כל מי שאפשר. יש עליהום מחריד ברשתות, ובגלל שאנחנו נוגעים בדברים נפיצים ולא מפחדים מביקורת, אנחנו מושכים אש. כל דבר בתקשורת הוא צהוב היום, אז אנחנו פתאום נמוכים? כשעשינו את 'זוג או ילד' כתבו למחרת, איזה זוג צהוב, כשאורלי חטפה התקף לב, גיא צילם אותה כדי לשדר את זה. אבל בפועל כשגיא התקשר למד"א הוא היה בטירוף וכמובן שלא חשב על צילום או הקלטה. רק אחרי חודשיים כשערכנו את הסרט ביקשנו ממד"א את ההקלטה והוספנו לשידור. כל כך קל להפיץ שקרים. הרשת סופגת כמעט הכל, עד תביעות דיבה".

     

    אתם באמת מאמינים שהתוכנית על רפי כהן היא מוצר טוב?

     

    וילנאי: "כן. זה מוצר טוב".

     

    מרוז: "עשינו דברים פחות טובים ויותר טובים".

     

    אם זה כל כך טוב, למה כולם יצאו נגדו?

     

    "כולם גם בוחרים ביבי, זה אומר שהוא טוב?"

     

     

    כתב להם: "תתביישו". אהרוני
    כתב להם: "תתביישו". אהרוני

     

     

    × × ×

     

    מאז התחילו את הקריירה המשותפת - אי שם ב־2004 - וכמה שנים אחר כך גם את הזוגיות, התחילו אורלי וגיא גם לפלרטט יותר ויותר עם עולם הסנסציה. ובהתאם, בשנים האחרונות הם מטפחים לא רק עבודה וזוגיות, אלא גם עור של פיל. אורלי וגיא נוגעים בנושאים שהם נפיצים מטבעם. בחודשים האחרונים בלבד הם שידרו תוכנית על פרשת האונס הקבוצתי בקפריסין וחשפו עדויות וחומרי חקירה מפרשת אייל גולן, שהחיו שוב את הסערה סביב ההאשמות נגדו. וזה בוודאי לא עוזר לתדמית, כפי שניתן לראות עם תחקיר רפי כהן, שלא כולם מרוצים מהשיטות שבהן הם משתמשים.

     

    אבל אורלי וגיא מתעקשים שתשומת הלב היתירה שהם מקבלים נובעת מחתירה עיקשת תחת הנראטיבים המקובלים. "אנחנו מושכים אש", אומר גיא בהשלמה. "לפני חודש וחצי, כשכל עדת הכתבים סיפרה כמה הנערים בפרשת הנאנסת בקפריסין היו מסכנים וחפים מפשע, אנחנו הגענו לקפריסין ומצאנו סיפור הפוך לגמרי. הבאנו לראשונה את עדות הרופא שבדק את הבחורה וגילינו דבר מחריד: מבחינתה זה היה אונס, כי היא צולמה בניגוד לידיעתה עם 12 אנשים בחדר כשכמה מהם מקיימים איתה יחסי מין. הנערים מסרו שלוש גרסאות שונות במשטרה ושוחררו, והיא כבר ארבעה חודשים במעצר בית. אותה האשימו שהיא עשתה ביטוח אונס, שזה כמובן פייק־ניוז, ואנחנו חטפנו מהציבור וגם מהברנז'ה כי איך העזנו לספר בעולם שהישראלים לא בסדר".

     

    אבל הצידוד בנערים מעולם לא היה בקונצנזוס, בוודאי לא "בברנז'ה". ובכלל, ארגוני הנשים צידדו במתלוננת מהרגע הראשון, הקימו עבורה מגבית.

     

    "הנערים התקבלו בארץ כגיבורים וגם מי שלא צידדו בהם בתקשורת פירסמו שהבחורה שקרנית. לצערנו הקולות האחרים היו בשוליים".

     

    אם הסרט על רפי כהן היה בעייתי, התחקיר על אייל גולן דווקא היה הישגי, מעניין, וגם תפור היטב. לשאלה אם הסיפור של גולן נוגע ברף הפלילי יש להם תשובה ברורה. "בוודאי", קובעת אורלי. "זה בכלל לא סיפור על קטינות אלא שידול למעשי זנות - האופן שבו גולן העביר את המעריצות מיד ליד וביקש שיפנקו את החברים שלו. אבל המשטרה חיפפה וסגרה את התיק. שתי נערות, מעריצות של אייל, סיפרו לנו שאבא של גולן מביא אותן לאילת, ובדרך הוא מכריח אותן לבצע מין אוראלי כי צריך לעבור דרכו. הן אומרות, 'חשבתי שתוך כמה שניות זה ייגמר'. באילת, הן ממשיכות ומספרות, אייל מסמס להן לבוא למלון כי יש לו זמן קצר. הן אומרות שהוא שוכב עם שתיהן יחד, ואחרי שזה נגמר הוא אומר להן, 'עכשיו אני רוצה שתפנקו חבר שלי'. והן אומרות, 'אנחנו עייפות, אין לנו כוח', אבל שוכבות איתו בכל זאת.

     

     

    "אנחנו חיים  בעולם מלא רעל". אורלי וגיא בתוכנית על רפי כהן
    "אנחנו חיים בעולם מלא רעל". אורלי וגיא בתוכנית על רפי כהן

     

    "הבנות סיפרו את זה גם במשטרה, זה מופיע בתמלילים. באחד מסרטי הווידיאו שהשגנו החוקר שואל את אייל, 'איך קוראים לזאת ששכבת איתה באילת?' אייל מתחיל לענות ופתאום נכנס חוקר אחר לחדר ואומר, 'די אילת, נקסט'. יושב אייל ומודה והמשטרה אפילו לא רוצה לחקור. השגנו את הווידיאו מהחקירה של אייל במשטרה ובית המשפט עומד להכריע אם נוכל לפרסם אותו. מאז שעופר נמרודי אכל את הנייר עשו תיקון שאסור לפרסם סרטוני חקירה אלא אם הצד השני מאשר או השופט. אז הגשנו בקשה רשמית לשדר את סרטוני החקירה שנמצאים בידינו כי רואים את רשלנות המשטרה שם, איך הפרשה הזאת לא הגיעה לכלל כתב אישום. יש שם דברים שמראים איך החקירה טויחה. מישהו במשטרה רצה שהחקירה תיסגר. למישהו היה אינטרס להוציא אותו נקי".

     

    למה לדעתכם המתלוננות המקוריות חזרו בהן?

     

    מרוז: "לא מבין מה זה המתלוננות המקוריות. זו טעות ביסוד השאלה. בפרשה הזאת לא היו מתלוננות, אלא נערות שזומנו למתן עדות אחרי האזנות הסתר לדני ביטון (אביו של גולן, ש"מ). המעריצות שאנחנו ראיינו מעולם לא חזרו בהן במילה ממה שסיפרו במשטרה, ומספרות לנו גם היום. היו שלוש נערות שסיפרו שקיימו יחסי מין עם גולן ואז, אחרי שהגיעו לחקירה נוספת עם עורכי דין יקרים שהן לא מימנו, השתנתה הגרסה".

     

    מי מימן את עורכי הדין?

     

    "אנחנו לא יודעים מי מימן, אנחנו יודעים שלא הבנות או המשפחות מימנו ואנחנו גם יודעים שעורכי הדין האלה לא עבדו בהתנדבות".

     

    אייל גולן איים עליכם בתביעה.

     

    "גולן תבע אותנו לפני שש שנים ודרש חצי מיליון שקל והתנצלות. זה נגמר באפס שקלים וללא התנצלות. זה לא הפריע לאנשיו לפרסם לא מזמן שהפסדנו בתביעה. אין שקר גדול מזה. לפני ארבעה חודשים הם שוב הודיעו שיתבעו אותנו על שבעה מיליון שקלים. עד עכשיו זה לא קרה".

     

    אחרי שהתחקיר על אייל גולן פורסם, קיבלתם איומים מאנשיו?

     

    מרוז: "אמרו לנו ברחוב וגם כתבו בפייסבוק 'שאלוהים יחסל אתכם'".

     

    וילנאי: "באחד הלילות כאבה לגיא האוזן. כשלגיא כואבת האוזן זה סופני. אז הוא עשה מה שעושה כל גבר באמצע הלילה והעיר אותי. עשיתי מה שכל אישה טובה עושה באמצע הלילה ונכנסתי לאוטו בפיג'מה ונעלי בית לקנות לו טיפות בסופר־פארם. בשתיים בלילה אני חוזרת לאוטו טרוטת עיניים ורואה איש גדול סוקר את הגלגלים עם פנס. כשהתקרבתי הוא סובב אליי את הפנס וצילם אותי בטלפון תוך שהוא שואל, 'מי אתם שתעשו את זה לאייל גולן?' אמרתי 'לילה טוב' ונסעתי משם, והדבר היחיד שהטריד אותי היה שתועדתי בלי חזייה, עם פיג'מה ונעלי בית".

     

    ייתכן שהסיבה שאורלי וגיא מושכים כל כך הרבה אש נעוצה בתדירות שבה הם שמים את עצמם במרכז הסיפור. כך קרה גם כשקיבלו ילד אומנה אריתראי למשפחתם, ווילנאי יצאה לחופשת לידה. "ביום האחרון מגיש החדשות עשה לנו הפתעה והביא את דני רובס, שאני מאוד אוהבת, לשיר לי את 'משהו חדש מתחיל'", היא מספרת. "בדיוק היה פיגוע שדחק את כל התוכניות אבל לשדרן לא היה נעים מדני רובס שהגיע במיוחד מכפר קיש, והוא השמיע את השיר. אני זוכרת שהחזקנו את הראש. ניסינו להגיד, אולי לא כדאי עכשיו? ומיד אחרי השיר התנפלו עלינו. כתבו שזה מפגן של גועל נפש של אורלי וגיא. כאילו יזמנו אותו, כאילו ידענו על זה מראש. זה היה אחד הימים המאושרים בחיינו ופתאום כולם כותבים כמה אני נבלה ומגעילה. אלה הדברים שהכי מוציאים אותי מדעתי".

     

    גם פאולה וליאון הם זוג מצליח, למה לא נטפלים אליהם?

     

    "ההשוואה היא לא במקום כי אנחנו עוסקים בתחקירים ומי שעוסק בתחקירים חוטף. תשאלי את אילנה דיין מה היא חטפה בפרשת סרן ר'. או גיא פלג עם יאיר נתניהו".

     

    מרוז: "אנחנו לא חפים מטעויות. עשינו פרק על ההטרדות המיניות בנבחרת ישראל הצעירה ואחר כך כל כך הצטערתי על זה. כי מה אכפת לי מה הם עשו לפני 20 שנה, ואני בכלל לא מתחבר לספורט. זה היה הרבה יותר גרוע מרפי כהן. אנחנו שנויים במחלוקת ואני שמח על זה. אנחנו לא שלמה ארצי. אנחנו לא קונצנזוס וזה בסדר גמור. אני לא חושב שאי פעם קיבלתי חיבוק מהברנז'ה אבל אני גם לא מסתובב כל היום ושואל את עצמי מתי אקבל ממנה חיבוק. מהילדים שלי כן, מהתקשורת? ממש לא".

     

    התביעה של גולן לא הייתה הראשונה שהופנתה כלפיהם, וכמו בתשובות שהם מספקים על הטענות נגדם, אורלי וגיא גם לא מהססים לתבוע חזרה כשנחצה מבחינתם הגבול. "זאת התמודדות לא פשוטה שבעיקר גוזלת זמן", אומר גיא. "גם לריסה עמיר תבעה ממני 300 אלף שקל וזה נגמר בפשרה שבה מעריב ואנוכי תרמנו בשמה ובשם יגאל עמיר 3,000 שקל למרכז רבין. סיפור אמיתי שאנחנו מספרים במופע הזוגי שאנחנו מעלים בימים אלה. אם אני זוכר נכון מרכז רבין סירב לקבל את הכסף ובצדק. תביעות גוזלות זמן והמון כסף ואנחנו עושים את זה רק כשאין ברירה כמו בדיבה המשוגעת שהשתוללה ברשת שחטפנו ילד. זה קו אדום ובזה נלך עד הסוף וננצח כמובן".

     

     

    × × ×

     

    אורלי וגיא החלו את דרכם המשותפת בגלי צה"ל כשהנחו את התוכנית 'יהיה בסדר' שעסקה בעוולות אזרחיות. היא הייתה גרושה ואם לבן. הוא היה גרוש וגם האקס של שלי יחימוביץ'. בהמשך הגישו את התוכנית 'המשמר האזרחי' בקשת. ב־2008, כשכבר היו זוג, יצרו את סדרת הסרטים 'מוסר השילומים' על מצב ניצולי השואה בארץ ובעולם (פרויקט שעורר גם הוא לא מעט מחלוקת ואף הגיע בעצמו לבית משפט). ב־2009 עברו בני הזוג לערוץ 10 והגישו את התוכנית 'אורלי וגיא בע"מ' ושנתיים לאחר מכן, ולאורך כמעט תשע שנים, הגישו את תוכנית הבוקר 'אורלי וגיא' עד שעברה ביוני 2018 לשעות הערב. עם איחוד הערוצים החלו השניים להגיש תוכנית תחקירים ברשת.

     

    ב־2014 תיעדו את עצמם בתוכנית הדוקומנטרית 'מחוברים פלוס' בהוט. "לאורך ארבע עונות פנו אלינו להשתתף בתוכנית ולא הסכמנו", אומר גיא. "אבל ביום שהיינו צריכים כסף לפונדקאות הסכמנו לעשות את 'מחוברים' כדי לממן את התהליך".

     

    השנה האחרונה פורה במיוחד ובמסגרתה אורלי וגיא מעלים מופע מוזיקלי משותף על עולם התקשורת והעולם הזוגי, "אורלי וגיא מדברים ושרים על הכל - או להפך", בליווי שלושה נגנים וקטעי וידיאו. היא שרה, הוא על הפסנתר. "זה הדבר הכי שונה שעשינו עד היום", אומר גיא. "כשאנחנו מתחילים לשיר הקהל די בהלם לא רק מאורלי, אלא גם ממני, כי לא ממש זוכרים שאני מוזיקאי שהידרדר לעיתונות. כשהקהל נכנס לאולם הוא מקבל פתק וכותב עליו שאלה שהוא רוצה לשאול אותנו, ובמהלך המופע אנחנו עונים לכמה מהשאלות. זה אחר לגמרי מטלוויזיה, הרבה יותר מלחיץ והרבה יותר כיף".

     

    הכל עולה במופע ואין פרות קדושות. "כשרפי גינת מונה למנכ"ל ערוץ 10", מספר גיא על הבמה, "הוא הזמין אותנו לפגישה על תוכנית התחקירים שלנו שעלתה באותו זמן. נכנסנו אליו ואחרי איזה 'בוקר טוב' מנומס הוא אמר את המשפט האלמותי הבא למגישי תוכנית הבוקר המאוד מצליחה שלו: "תדעו לכם שביום שאני אקבל טלפון ויציעו לי להגיש את תוכנית הבוקר אני אדע שהקריירה שלי נגמרה".

     

    נעלבתם?

     

    וילנאי: "היה לנו קהל מאוד אוהב, ועדיין אנחנו לא קונצנזוס. יש לי הרגשה שלא יבקשו מאיתנו להנחות את טקס המשואות".

     

    מרוז: "אורלי הייתה אמורה להנחות את אירוע ההתרמה של הרב פירר לצד איל קיציס, וכששמעה שיש הדרת נשים היא הודיעה מיד שלא תנחה טקס כזה. אבל גם כשאתה עושה משהו טוב לא מפרגנים לך, כי מעט מאוד התייחסו לזה שאורלי פרשה".

     

    יש הטוענים שהחדשות בערוץ 13 נוטות לשמאל.

     

    מרוז: "אין שמאלנים מדי. אין דבר כזה. אין חיה כזאת. יש טירוף מערכות ואנשים שמתים על שטויות".

     

    הם מתגוררים בבית קרקע חמים ומקסים בשכונה פסטורלית בצפון תל־אביב. במטבח לחמי כוסמין ועוגיות בריאות, בסלון יצירות נייר שמחות של ילד האומנה ובגינה ארבעה חתולים, ארבע ארנבות וכלבה מתחככים באחווה וברעות. על המסך ועל העט הם אולי צולחים משברים בנונשלאנט, אבל דווקא בתוך הקן הם חרדתיים לגמרי. "אם גיא לא עונה לי לטלפון פעמיים ברצף, אני ישר מתקשרת למד"א, או למערכת לברר אם הייתה תאונה", אומרת וילנאי. "אם אורלי צריכה להגיע לאיזה מקום ומאחרת, ישר אני חושב שהיא מתה", מחזיר מרוז.

     

    הם מאוד מחוברים. כמעט ולא עושים דברים בנפרד. "החברות שלי יודעות שלהוציא אותי לבילוי בנות בערב זה כמעט בלתי אפשרי", מחייכת אורלי. "וגם אם אבוא לבד תמיד זה יהיה לחוץ כי ארצה לרוץ הביתה אל גיא. אבל אנחנו מארחים המון, שרים עם הפסנתר והבית מלא".

     

    סופר בעבר שגבי אשכנזי כינה אותך כוסית.

     

    מרוז: "את סיפור הכוסית של גבי אשכנזי שהתרחש ביום הולדתו ה־90 של שמעון פרס, ממש שני מטר מברברה סטרייסנד אנחנו מספרים במופע כאנקדוטה. אז, זה פחות הצחיק אותי. הוא בא לאורלי ולחש משהו באוזן ונעלם לעבר האופק. ראית על הפנים שלה שהוא לא דיבר איתה על התקיפה באיראן".

     

    וילנאי: "מבחינתי להגיד לי שאני כוסית זו לא הטרדה בכלל. להפך, מדובר במחמאה. נכון שיש מילים יפות יותר בשפה העברית אבל מעליב יותר אם לא חושבים שאת נראית סבבה ואני בטוחה שרוב בני־האדם רוצים שיחשבו שהם נראים טוב, כולל כל מי שעכשיו יצקצקו על מה שאני אומרת. הביקורת העצמית שלי כל כך נוקשה שנחמד לשמוע מחמאות מבחוץ".

     

    לדעתכם מי־טו הלך רחוק מדי?

     

    מרוז: "לא, הכל בסדר, אנחנו משלמים היום את המחיר שדור או שניים לפנינו ומצדדינו חולל. אורלי למשל חושבת שהתעמרות והתעללות בעבודה של בוס מגעיל יכולה להיות יותר קשה מאיזו נגיעה בטוסיק".

     

    אגב התעמרות, ב־2014 היו האשמות שבמערכת שלכם יש התנהלות פוגענית. הייתה תלונה לאולפני הרצליה. פגיעות על רקע נטייה מגדרית, התעמרות. זה לא היה מופנה כלפיכם אישית, אבל עדיין קרה אצלכם.

     

    "אין מילת אמת בדברים. היה ריב בין עורכת לתחקירן - לא קשור אלינו בכלום. לא התעמרות ולא נעליים. ולכן כשקשרו את זה אלינו תבענו ובבוררות זכינו".

     

    הוא קרניבור בהצהרה. היא טבעונית בחמש השנים האחרונות, מאז החלו לשמש משפחת אומנה. "לא הצלחנו להביא ילדים באופן טבעי כי הבעיה אצלי", אומר גיא בפשטות. "כשגבר רוצה להפרות את אשתו, הוא צריך לפחות שלושה מיליון זרעונים פעילים. לי היו 17. לא מיליונים, אלא 17 יחידים קטנים ואיטיים. מאוד איטיים. לא זזו. שמונה רופאים, עשר מעבדות, 120 אלף שקל - לא זזו".

     

    אין להם נושאי מחלוקת נפיצים או עמדות הפוכות בתכלית, רק ניואנסים. "אני יותר פמיניסט מאורלי", מודה גיא, אם כי הוא מתקשה לספק דוגמאות. "אבל אורלי הרבה יותר נדיבה ממני". ויכוחים ומריבות דווקא יש, לפעמים גם רגע לפני היציאה אל המסך. "היו שידורים שלמים שלא דיברנו כי רבנו בדרך באוטו", מספרת אורלי. "עם השנים גיא למד קצת לרסן את עצמו ואני ההפך, יש לי היום פה יותר גדול וגיא אומר לי לפעמים טיפה לשתוק".

     

    באחד החיקויים ב'ארץ נהדרת' רמזו שאת מסרסת את גיא.

     

    "יש לנו שיחות על השאלה אם גיא מפחד ממני ולמה. שנינו מאוד רוצים לשמח אחד את השני. אני לא מפרסמת אף מאמר בלי שאשמע מה גיא חושב עליו והוא מחכה לי עם סירים בבית כי הוא זה שמבשל. לכן כל כך קשה לי ששפים כועסים עליי. זה לא סירוס. זו סימביוזה".

     

    מרוז: "אני לא מפחד, אבל אני חייב שהיא תאהב. זו יראה שבלעדיה אין יחסים".

     

    היראה הזאת כוללת גם את מצבה הבריאותי של אורלי, הסובלת מהתסמונת הנדירה צ'ארג שטראוס. "אני מאוד משתדלת לא להראות את המחלה כלפי חוץ", היא אומרת. "אבל היא פוגעת לי כל פעם באיברים אחרים. כבר היו לי שני אירועי לב, מערכת הסינוסים נהרסה והריאות שלי סתומות. בכל פעם זה פוגע באיבר אחר, בעור, בדם. אבל אני יודעת לחיות עם זה. יש לי חמצן שאני נעזרת בו, המון סטרואידים, תרופות ביולוגיות ופעם בשבוע תרופה כימותרפית".

     

    זו מחלה מסכנת חיים?

     

    "כן. אפשר למות ממנה אם לא אקח את התרופות. אבל יש לי בעיה עם סטרואידים. כשהם מפעילים אותי אני יכולה לבצע רצח עם במו ידיי, וזה גם נורא מנפח. אני יכולה לעמוד בזה. רק המילה נכה לצמיתות מפחידה אותי. מה לצמיתות? אתם לא רוצים לבדוק בעוד כמה שנים אם יש איזו נסיגה? בעבודתי בערוץ הראשון הייתי כתבת פיגועים. ראיתי חלקי גופות באסון ורסאי ובפיגוע בדולפינריום, והדבר הזה מלמד אותך שהחיים זמניים ושהכל יכול לקרות, לכן אין טעם לפחד מהמוות. הוא נמצא בכל מקום, לא רק במחלה. גיא יכול לרכוב על האופניים ובזה זה ייגמר. אני כן רוצה לתפקד. להמשיך להיות פעלתנית גם כשהגוף אומר לי לפעמים, לא מותק, השבוע את שוכבת. אז כשצריך הפסקות אני נהנית מהן: התמכרתי לכביסה, להאכיל את הארנבות, להרכיב פאזל. אבל בין לבין החיים ממשיכים בשיא המרץ".

     

    איזה מידע לא תפרסמו בתחקירים? נטיות מיניות? מחלות פיזיות כמו איידס או סרטן? בגידות?

     

    מרוז: "זו שאלה כללית מדי, אין לי תשובה מדויקת. כמי שמטפלים יום־יום בהתנדבות באנשים הנמצאים במקרים רבים בתהומות כלכליות ואחרות, אנחנו בעיקר מטפלים בדברים מאחורי הקלעים ולא מפרסמים לשם פרסום".

     

    אז מה הלאה?

     

    "לא נמות בטלוויזיה, אני מבטיח".

     

     

    sari.makover@gmail.com

     

     


    פרסום ראשון: 12.11.19 , 19:52
    yed660100