בשירות הוד מלכותה
כבר שלוש שנים ש'הכתר' היא חלק ממשפחת המלוכה של נטפליקס. רק שבינתיים, אליזבת השנייה התבגרה והיו חייבים להחליף כוכבת. עכשיו אוליביה קולמן, המלכה החדשה, עונה למבקרים שהאשימו את הסדרה בהתרפסות להוד מעלתם, מספרת למה היא מתפללת שאליזבת האמיתית לא צופה בה בארמון וגם מה קרה בלילה ההוא כשהופיעה שיכורה לטקס האוסקר וחזרה הביתה עם הפרס
יש שחקנים שצריכים לחשוב על הסבתא המתה שלהם או על פשעי מלחמה מזוויעים כדי להצליח להזיל דמעה מול המצלמה. בניגוד להם, אוליביה קולמן, כוכבת 'הכתר', עשתה כל שביכולתה כדי לא לבכות. זה לא כל כך עזר לה.
"זו הייתה הסצנה הראשונה שצילמתי, יחד עם הלנה בונהם־קרטר, ואחת הסצנות העצובות שהשתתפתי בהן אי פעם", אומרת קולמן, שמגלמת את המלכה אליזבת השנייה. "הלנה מספרת שם בפירוט על אסון נורא שקרה, ואני אמורה לשמור על פנים רציניות וקפואות, כמו מלכה. אבל אני לא המלכה, ולא הצלחתי לשלוט בעצמי ופשוט התחלתי לייבב וליילל בחוסר שליטה בכל טייק. זה היה נורא. הם לא ידעו מה לעשות איתי, הייתי כל כך נבוכה, כבר חשבתי שעוד רגע מישהו יבוא ויגיד לי שמחליפים אותי. עד שמחלקת הסאונד הציעה לשים לי אוזניות ולהשמיע לי משהו אחר. אז בסצנה הסופית אני בעצם יושבת שם, עם אוזניות תחובות עמוק בתוך האוזניים שלי, מאזינה לתחזית מזג האוויר בפול־ווליום, מתרכזת במילים של החזאי — 'בצפון יהיה גשם, במרכז מעונן' — ומנסה לחסום את הלנה בזמן שהיא מדברת. עדיין לא צפיתי בזה, זה עבד?"
כן, היית מאוד מלכותית.
"אני צריכה לאמץ את זה גם מחוץ לצילומים. בכל פעם שקורה משהו שאני לא רוצה להתמודד איתו אני פשוט אשים אוזניות ואאזין לתחזית. נשמע כמו פתרון בריא לחיים".
ארמון בקינגהם מעולם לא היה לוהט יותר. בעונתה השלישית של 'הכתר' נכנסת קולמן לנעליים הגדולות של קלייר פוי בתור המלכה אליזבת, הוד מעלתה בשבילכם, לצד טוביאס מנזיס ('משחקי הכס') שמחליף את מאט סמית בתור הנסיך פיליפ. הסדרה שיצר פיטר מורגן היא אחת ההפתעות הטלוויזיוניות הגדולות של השנים האחרונות. מיד עם עליית העונה הראשונה ב־2016 המבקרים התעלפו, הצופים התמכרו והפרסים לא איחרו להגיע.
העונה השלישית מציגה את העשור השלישי למלכותה של אליזבת שמתחיל באמצע שנות ה־60, תקופה שלא חסרו בה אירועים מסעירים, בהם חשיפת המרגל הסובייטי אנתוני בלאנט שהסתנן לארמון בתור אוצר האמנות של המלכה, עליית מפלגת הלייבור לשלטון וגם 'אסון אברפן' — מפולת בוץ אימתנית שהתרחשה ב־1966 בעיירת כורים בוויילס והובילה למותם של 144 איש, רובם ילדים.
אבל עם כל הכבוד לאסונות טבע ומרגלים רוסים, האתגר הגדול ביותר שמתמודדת איתו העונה המלכה אליזבת הוא המעבר לגיל העמידה. בסצנה שפותחת את העונה עומדת המלכה מול שני דיוקנאות שלה שאמורים לככב על בולי דואר — אחד עם הפנים של פוי והשני עם הפנים של קולמן — ומאשרת את ההחלפה של הישן בחדש. "הסצנה הזאת מציפה את המתח הברור שיש לצופים עם השינוי בליהוק השחקנית הראשית ומתיכה אותו עם המשבר הגדול שעוברת הדמות עם ההתבגרות שלה", אומרת קולמן.
את חוששת מההשוואה בינך לבין פוי?
"כמובן. קלייר עשתה עבודה נהדרת, מבריקה, במובן מסוים היא הפכה לפנים המזוהות של המלכה, ועכשיו מגיעה העטלפית הזקנה הזאת עם העיניים הבולטות להחליף אותה. אני מבועתת!"
× × ×
בעונה החדשה מצטרפים בתור דמויות של ממש גם הנסיך צ'ארלס הצעיר (ג'וש אוקונור) והנסיכה אן (ארין דוהרטי) שזכו לקווי עלילה משלהם. אבל המלכה האמיתית היא קולמן, שזו ללא ספק השנה הגדולה בקריירה שלה. אחרי שנים שבהן נחשבה לאחת השחקניות המוערכות בבריטניה, הגיעה הפריצה הגדולה בעקבות הסרט 'המועדפת', שבו גילמה מלכת בריטניה אחרת — אן, שכיהנה בתחילת המאה ה־18. התפקיד זיכה את קולמן בפרס האוסקר לשחקנית הטובה והוליד את אחד מנאומי הזכייה הזכורים והמצחיקים בתולדות הטקס.
"אלוהים, הייתי כל כך שיכורה", היא מספרת על הערב ההוא. "אני בקושי זוכרת משהו מהטקס. כל מה שאני זוכרת זה ששתינו המון כי היה לי ברור שאני לא אצטרך לעמוד על הבמה. מתברר שטעיתי, והבכתי את עצמי מול כל העולם".
את מגיעה ל'הכתר' בשיאך, עם אוסקר ביד ורזומה מרשים. את לחוצה מהציפיות?
"ובכן, עכשיו אני פתאום מתחילה להילחץ", היא צוחקת. "אבל באמת, אני מנסה לא לחשוב על זה. יש המון ציפיות ואני צריכה להוכיח את עצמי. זה באמת מלחיץ".
שלא לדבר על זה שהמלכה בטח תשב בארמון ותצפה בסדרה בבינג'.
"אוי אלוהים, לא חשבתי על זה עד עכשיו. עכשיו אני לא אצליח להפסיק לחשוב על זה. זו מחשבה די מטלטלת, לדמיין את המלכה יושבת עם הנסיך פיליפ על כוס תה ועוגייה ושניהם צופים בנו. הרי בסופו של דבר אנחנו עושים דרמטיזציה של דברים שקרו מאחורי דלתיים סגורות, דברים שאנחנו לא באמת יודעים איך הם היו ונראו, אז את חייבת לשכוח מזה שאנשים אולי ישפטו אותך. אני לא רוצה לדמיין אותם צופים. אלוהים, אני מקווה שהם לא. לא מזמן פגשתי את הנסיך ויליאם באירוע, והוא שאל אותי, 'על מה את עובדת עכשיו?' ואז מיד אמר, 'אה־אה, אני יודע על מה את עובדת'. ישר אמרתי סליחה ושאלתי אם הוא צופה בסדרה, והוא אמר שלא. אני מניחה שהוא חייב להגיד את זה, אבל בכל זאת אני מקווה שהוא דיבר אמת".
זה לא ברור שהם צופים? איך אפשר שלא?
"אני לא יודעת, אתה חושב שהיית צופה בסדרה שמבוססת על חייך?"
ברור.
"אני מקווה שיש להם דברים טובים יותר לעשות. בעיקר בתקופה הזאת".
קולמן מתייחסת לטלטלה שעוברת על בריטניה בשנים האחרונות — ההצבעה על הברקזיט והמשבר הפוליטי שחוללה. העונה הראשונה של הסדרה עלתה כמה חודשים לאחר משאל העם בנושא, וקשה שלא לתלות חלק מהצלחת 'הכתר' במצב הפוליטי הנפיץ. בזמן שרבים מרגישים אכזבה קשה מההליך הדמוקרטי ומהתנהלותם של פוליטיקאים, הרעיון של מלכה אכפתית ושקולה, שמה שעומד לנגד עיניה הוא עתיד הממלכה, נראה קורץ מתמיד. לפתע מסורת עתיקת יומין, שמרנית ואנכרוניסטית ככל שתהיה, נדמית כמו אלטרנטיבה פוליטית של ממש.
בעונה הנוכחית קשה שלא לשים לב להבלחות ביקורתיות על המציאות העכשווית הנפיצה. כך למשל הפרק שבו הלורד מאונטבאטן, קרוב משפחה של המלכה, מנסה להוביל להפיכה צבאית בעקבות החלטת ראש הממשלה הרולד וילסון להוריד את ערך הליש"ט על מנת למנוע אינפלציה, מהדהד במידה רבה את הכאוס ששורר בימים אלה. בפרק אחר נוסעת הנסיכה מרגרט לארצות־הברית, שם היא פוגשת את הנשיא ג'ונסון, שמצטייר כטיפוס וולגרי ושחצן שמזכיר את דונלד טראמפ.
מרגרט, אחותה הצעירה והמרדנית של המלכה, גונבת לרגעים את ההצגה. הלנה בונהם־קרטר שמגלמת אותה התלבטה אם לקחת את התפקיד, עד שהתייעצה עם הנסיכה מרגרט עצמה. העובדה שהיא מתה לפני 17 שנה לא הפריעה לה. "יש לי חברה שהיא מדיום, ופגשתי אותה לפני שלקחתי את התפקיד", היא מספרת. "זה היה אחרי שהציעו לי את התפקיד אבל עדיין לא אמרתי כן. היא הילרית שעושה כל מיני דברים רוחניים וגם מתקשרת עם מתים. יש לה כישרון אמיתי לזה. פתאום באמצע הפגישה היא אומרת, 'מרגרט פה בחדר'. אז ביקשתי ממנה לשאול את מרגרט אם אני יכולה לגלם אותה, והיא אמרה שכן, ושהיא חושבת שאני ליהוק מתאים יותר משחקנית אחרת שהם שקלו לקחת".
אז תודה למרגרט שקפצה לביקור מעולם המתים?
"לא רק זה, היא גם נתנה לי טיפ טוב — ללמוד לחקות בדיוק את האופן שבו היא מעשנת. זה חשוב. היא מעשנת בצורה מאוד ספציפית, אז כל הזמן הזכרתי לעצמי שמחזיק הסיגריה ביד שלה הוא אמצעי ביטוי, כלי נשק, שמעביר את הדמות שלה היטב. זה ככל הנראה הטיפ הכי טוב שקיבלתי מרוח רפאים עד כה".
× × ×
למרות הצלחתה, הסדרה זכתה גם לביקורת על הייצוג החיובי והלא־ביקורתי של בית המלוכה, מוסד שבעיני רבים נחשב לבזבזני, ראוותני ולא רלוונטי. בונהם־קרטר לא מסכימה. "אני לא חושבת שהסדרה עושה לאף אחד הנחות בהקשר הזה, אבל אני מודה שדעתי על בית המלוכה תמיד הייתה חיובית. בעיניי, משפחת המלוכה מעניקה לנו זהות משותפת. כשהמלכה תלך לעולמה כולנו נהיה בהלם אמיתי, כי כבר לא ממש נדע מי אנחנו, בעיקר האנשים שתמכו בברקזיט. פתאום נצטרך לשאול את עצמנו מחדש מהי בריטניה? מי אנחנו? המלכה נתנה לנו הרבה בהמשכיות ובעקביות שלה, ובעובדה שהיא נמצאת כאן כל כך הרבה זמן. אני חושבת שיש לה תרומה אדירה מבחינה פסיכולוגית וסימבולית. למען האמת, נהייתי די רגשנית לגבי משפחת המלוכה".
גם קולמן מגינה על דמותה של אליזבת. "לרוב האנשים יש בחירה מסוימת בחייהם, אבל למלכה באמת אין. עם כל הכוח שלה והמעמד, אין לה שום ממד של בחירה. זה יוצא דופן. יש לי כבוד מחודש אליה, אני לא הייתי מסוגלת לעשות את זה".
התפקיד של המלכה סמלי כמעט לחלוטין. איך מצליחים להפוך אותה לגיבורה עם משמעות?
"אליזבת קרועה בהרבה מובנים. יש לה המון כוח שהיא יכולה להשתמש בו ואנשים חייבים לציית, אבל היא כמעט תמיד בוחרת שלא לעשות זאת. היא מאפשרת לכולם לעשות את הפאשלות שלהם. נדיר לשמוע אותה מביעה עמדה. בעיניי היא צודקת בכך שהיא לא מתערבת. כי אנחנו בחרנו נבחרי ציבור — טוב, כרגע לא ממש — והם צריכים לעשות את העבודה שלהם. גם אם הם עושים אותה בצורה מחורבנת. המלכה היא גורם קבוע, תמידי, כמו כוכב צפון, לא משתנה, לא מתערב. כשמלכים קודמים התערבו בפוליטיקה הם ממש דפקו את העניינים. אליזבת אלגנטית וענווה, ושומרת על פה סגור ברגעים שאני בטוחה שהיא דווקא רוצה להביע את דעתה. זה משהו שכולנו צריכים ללמוד ממנה. כילדה קטנה הסתכלתי על משפחת המלוכה בתור מין דבר כזה שפשוט נמצא שם, משהו מגניב לתיירים. עכשיו הפכתי ממש אובססיבית לגביה".
במסגרת הניסיון להידמות לדמויות המקוריות עבדו השחקנים עם מאמנת תנועה שנתנה להם הכוונות ספציפיות. "המלכה לא צריכה להסתכל לאן היא הולכת, היא תמיד יודעת", קולמן מדקלמת את ההוראות שקיבלה. "אז כששיחקתי אותה הקפדתי לא להסתכל אחורה וגם לא לצדדים. גם כשמישהו קורא בשמי. רק להניע את הראש 45 מעלות ימינה ושמאלה".
וכמובן המבטא האלמותי שלה.
"כן, עבדו איתי על זה הרבה, שאצליח להישמע מלכותית, כמו ליידי, ולא כמו האישה העממית שאני באמת. אבל הדבר הכי חשוב שלימדו אותנו זה הנימוסים בארמון. למשל במקום להגיד, 'תוכל להעביר לי את המלח?' צריך לשאול, 'אתה רוצה את המלח?' אנחנו קוראים לזה 'פאסיב־אגרסיב'", היא צוחקת. "אני אוהבת את הדברים הקטנים האלה. לפעמים כשאני בבית אני מנסה לעשות אותם, אבל בעלי והילדים לא מתים על זה. טוב, אני מניחה שלא קל לחיות עם מלכת אנגליה".
אוליביה קולמן: "זו מחשבה מטלטלת, לדמיין את המלכה יושבת עם הנסיך פיליפ על כוס תה ועוגייה ושניהם צופים בנו. לא מזמן פגשתי את הנסיך ויליאם באירוע, והוא שאל אותי, 'על מה את עובדת עכשיו?' ואז מיד אמר, 'אני יודע על מה את עובדת'. אמרתי סליחה ושאלתי אם הוא צופה בסדרה, והוא אמר שלא. אני מקווה שהוא דיבר אמת"
הלנה בונהם קרטר: "יש לי חברה שהיא מדיום, ופגשתי אותה לפני שלקחתי את התפקיד של מרגרט. באמצע הפגישה היא אומרת, 'מרגרט פה בחדר'. ביקשתי ממנה לשאול את מרגרט אם אני יכולה לגלם אותה, והיא אמרה שאני ליהוק מתאים יותר משחקנית אחרת שהם שקלו לקחת. היא גם נתנה לי טיפ טוב — ללמוד לחקות את האופן שבו היא מעשנת"
לפנייה לכתב/ת 
