מי אתה אבו אל־עטא

כבר כמה שנים שבהא אבו אל־עטא היה על הכוונת של צה"ל. הפעם הראשונה שבה ישראל ניסתה לחסל אותו הייתה באמצעות ירי מהאוויר במהלך מבצע עמוד ענן ב־2012. אבו אל־עטא קיים אז פגישה עם בכירים נוספים בזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי, באחד המגדלים בעזה. הוא ניצל מן התקיפה. כשנתיים לאחר מכן, במהלך מבצע צוק איתן, הופצץ והושמד ביתו שבצפון הרצועה. אבו אל־עטא שהה במחתרת וניצל, אבל התקיפה הייתה סימן אזהרה לבאות.

אמש זה קרה: אבו אל־עטא חוסל והאדמה רעדה. למרות שחיסולו הצליח לשתק חצי מדינה, בדבר אחד אין עוררין — אבו אל־עטא היה מטרד גדול ליציבות האזור בשנים האחרונות. בישראל כינו אותו "פצצה מתקתקת" ומי שאחראי לשורה של שיגורי טילים ופעולות טרור שבהן נהרגו ישראלים. חיסולו הגיע בעקבות מידע על פיגועים שיזם ותכנן להוציא לפועל בזמן הקרוב.

אבו אל־עטא שימש בתפקיד מפקד החטיבה הצפונית בזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי, ובכירים במערכת הביטחון סיפרו כי התנהלותו הייתה אלימה ובלתי מרוסנת גם במונחים של הארגון הקיצוני שבמסגרתו פעל. אז מי היה באמת בהא אבו אל־עטא?

"רדוף שנאת ישראל"

אבו אל־עטא פעיל בג'יהאד האיסלאמי מאז סוף שנות ה־90. לאורך השנים מילא שורה של תפקידים צבאיים ופוליטיים, עד שב־2007 עבר הכשרה בסוריה ומונה כשנה לאחר מכן למפקד חטיבת עזה, ובהמשך למפקד החטיבה הצפונית בארגון. במסגרת תפקידו אבו אל־עטא היה אחראי על ייצור אמצעי לחימה ברצועה, ובעיקר על ייצור מקומי של רקטות מדגמים איראניים.

"אבו אל־עטא היה אמנם מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בעזה, אבל מעט מאוד ידוע עליו", מספר ד"ר מחיימר אבו־סעדה, מרצה בכיר באוניברסיטה האיסלאמית בעזה, בראיון ל"ידיעות אחרונות". "הוא לא נהג להתייעץ עם בכירי חמאס, אפילו לא עם האנשים שלו בזרוע הצבאית או באגף המדיני של הג'יהאד האיסלאמי. יודעי דבר אצלנו אומרים, שלפני עשרה ימים הוא זה שנתן את ההוראה לשגר טילים על ישראל, וישראל סגרה איתו עכשיו חשבון".

אבו־סעדה מוסיף כי ישראל הקפידה לא לערב את חמאס, וכי הכוונה הייתה לבוא בחשבון רק עם אבו אל־עטא. "הייתה לישראל כוונה להוריד את אבו אל־עטא", הוא אומר, "עכשיו, כשנקרתה ההזדמנות, אף אחד אצלכם לא התכוון לוותר. אני יודע שלנתניהו היו שתי מטרות: להיפטר מדמות בכירה בג'יהאד האיסלאמי, ולזכות בנקודות בציבור הישראלי, כשהוא לא מצליח להרכיב ממשלה. שום דבר לא נסתר מאיתנו בעזה. אנחנו עוקבים אחרי מה שקורה בישראל, בדיוק כמו שאתם עוקבים אחרי מה שקורה אצלנו. אבל לכם, מטבע הדברים, יש אמצעים מתוחכמים הרבה יותר".

לפי גורם בכיר נוסף בעזה, שמתעקש להישאר בעילום שם, אבו אל־עטא היה "אדם קשה ששמר את הקלפים המבצעיים קרוב לחזה שלו. הוא היה רדוף שנאת ישראל, ולא היה מוכן, בניגוד למנהיגים בחמאס, לשום שיג ושיח איתכם. אפילו לא באמצעות מתווכים מהאו"ם או ממצרים", הוא אומר. "נכון, הוקם חדר מבצעים משותף לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי. אבל אבו אל־עטא לא שיתף את בכירי חמאס בסודות המבצעיים שתיכנן הארגון שלו. הוא בחר קבוצה קטנה של נאמנים, הטיל עליהם משימות, בעיקר להמשיך לירות על ישראל, אפילו אם הירי הזה יסבך את חמאס".

אתמול נודע כי בשיחות סגורות של בכירי הג'יהאד האיסלאמי הובעה התמרמרות על הדרך שהוביל אבו אל־עטא, וחמאס, במקביל, העביר לארגון הודעת אזהרה. באחת ההודעות של חמאס הודגש ש"אנחנו יודעים שאבו אל־עטא פועל באופן עצמאי, ולא לוקח בחשבון תהליכים מדיניים שבהם מעורבים גורמים אחרים". אפילו על המימון הקטארי הוא צפצף. אבו אל־עטא, מתברר עכשיו, מצא צינור תקשורת עצמאי לדמשק, וניהל שיחות עם בכיר ב"אל־קודס" האיראני, בהנהגת קאסם סולימאני. השיחות האלה תועדו ובהן התחייבה איראן להעביר כספים לג'יהאד האיסלאמי, "אם תדבקו במשימה".

החיסול היה הסיכול הישראלי הממוקד הראשון מאז 2014. המסר ברור, גם ההשלכות. בימים האחרונים פעל אבו אל־עטא להוציא לפועל סדרת פיגועים נגד יישובים ישראלים. במקביל שלח לוחמים של "סראיא אל־קודס" לאימונים אינטנסיביים, והורה להדריך אותם בחטיפת חייל או אזרח ישראלי.

איים לפוצץ את האירוויזיון

בהא אבו אל־עטא נולד ב־1977 בשכונת סג'אעיה שבה גם חוסל. הוא נרשם ללימודי סוציולוגיה באוניברסיטה האיסלאמית, לא ברור אם סיים את לימודיו, אך במהלכם הספיק להתחתן ונולדו לו חמישה ילדים.

ב־1990 הצטרף אבו אל־עטא לתנועת הג'יהאד, וטיפס בסולם הדרגות עד שמונה למפקד האזור הצפוני בעזה של כוחות סראיא אל־קודס. שמו המחתרתי, אבו סלים, הוזכר לא פעם בחדרי החדרים של השב"כ. גורמי מודיעין ישראלים שלמדו את דמותו יודעים לספר ש"הוא היה גדול תומכי איראן ברצועה, וקיבל מטהרן תמיכה כספית". במקביל לתכנון התקיפות נגד ישראל, פיקח אבו אל־עטא על ייצור והרכבת נשק, וגם על ניסיונות לשיפור יכולת הדיוק של הטילים לטווח רחוק של הג'יהאד.

בין האירועים שנקשו בשמו בתקופה האחרונה היו מטח הרקטות ששוגר בליל שבת לעבר שדרות והמועצה האזורית שער הנגב לפני כשבועיים. אחת הרקטות פגעה בחצר בית פרטי בשדרות. אירוע נוסף היה ירי הרקטות לעבר שדרות בסוף אוגוסט, במהלך פסטיבל "לייב שדרות" שבו השתתפו כ־4,000 איש. עוד נקשר בשמו הירי לעבר אשדוד, זמן קצר לפני נאום בחירות של נתניהו בעיר.

אבל אולי הסבב הקשה ביותר נגד ישראל שמיוחס לאבו אל־עטא, היה במסגרת "גן סגור" בחודש מאי, שהתרחש בסמוך לאירועי האירוויזיון בתל־אביב. בסבב שנמשך כשבוע נורו לעבר ישראל כ־700 רקטות, וארבעה אזרחים ישראלים נהרגו. כבר אז, בצעד נדיר, החליטו בצבא להפיץ את תמונתו, כאזהרה לפני חיסול.

כל המאמצים להעביר אליו מסרים שכדאי לו לנטוש את החיבוק של איראן לטובת דיאלוג בתיווך מצרי, עלו בתוהו. "האיש הזה", אמר לי גורם מצרי בכיר, "לא שווה שישקיעו בו תשומת לב מדינית. אבל חשוב מאוד לנהל אחריו מעקב. אי אפשר לצפות לאן הוא חותר להגיע". מצרים גם הבהירה לגורמים ישראלים, ש"בניגוד לאנשים מסוימים בחמאס, שאיתם יש על מה לדבר, עם אבו אל־עטא כל הדרכים סתומות. הוא שבוי בידי האיראנים".

חיסולו של אבו אל־עטא הוא קודם כל מכה קשה לזרועות המודיעין האיראני, ובמיוחד ל"כוח קודס" — הכוחות המיוחדים של משמרות המהפכה, האחראיים בין השאר לכל המבצעים החשאיים מחוץ לגבולות איראן. מצד אחד אבו אל־עטא קיבל חסות ותמיכה רשמית מחמאס; מצד שני הוא פזל יותר ויותר לאיראן וסירב להתיישר להוראות של מנהיגי חמאס. הוא הורה לשגר רחפנים, טילים ומל"טים לעבר ישראל, תיכנן ירי צלפים על גדר הביטחון, ופעם אחר פעם הבעיר את האזור בסבב שחמאס לא רצה בו. מיד אחרי הלוויתו סיפר לובש מדים בזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי ש"אבו אל־עטא היה מפקד נוקשה. הייתה לו רק מטרה אחת — לפגוע בישראל. הוא ידע כי לא יוכל לחסל אותה, אבל שאף להטריד את ביטחון הישראלים. הוא היה בטוח, בגלל אורח חייו הצנוע ואמצעי הזהירות שנקט במשך שנים ארוכות, שלא יצליחו לעלות על עקבותיו". אבל אתמול לפנות בוקר ההימור הזה עלה לו בחייו. •