בובה של זמרת

כבר בגיל 12 אלסי קופלנד ידעה שהיא הולכת להפוך לסיפור הצלחה גורף לייקים וצפיות ביוטיוב ובאינסטגרם, ובחרה בשם הבמה אלסי דול. מה שהוכיח את עצמו: השיר הראשון שלה, "לא צריכה", שיצא אחרי שהודחה מ"הכוכב הבא", התכבד ביותר ממיליון צפיות בערוץ היוטיוב שלה. השבוע יצא השיר החדש של דול, "בובה", שבו היא משתפת פעולה עם האולטראס, ותוך יומיים השיר צבר יותר מ־70 אלף צפיות.

דול, בת ה־17, נולדה בגיאורגיה ואומצה בגיל שבועיים. "אמא שלי לא הצליחה להיכנס להיריון והחליטה לאמץ", היא מספרת. "לאמא יש ילד שגר בארץ מנישואים קודמים, ולאבא ארבעה ילדים שגרים במנצ'סטר. אני הסבב השני של שניהם. מאז שאני זוכרת את עצמי ידעתי שאני מאומצת. זה מעולם לא היה סוד. אמא סיפרה לי שכשהייתי מאוד קטנה באתי אליה ופשוט שאלתי איך הגעתי לעולם — שאלה תמימה שכל ילד שואל. היא ישר סיפרה לי על התהליך ולא הסתירה ממני שום פרט".

ואיך הגבת לזה?

"התחלתי לבכות. לא בגלל שאני מאומצת, אלא משום שהייתי בטוחה שבגלל זה היא תאהב יותר את אחי, מה שכמובן לא קרה".

למרות הכינויים המעליבים שספגה מחבריה לכיתה, דול לא נתנה לשום דבר לערער את הביטחון העצמי שלה בדרך להגשמת החלום הגדול — להיות זמרת. "כילדה מאומצת מצאתי את עצמי מתמודדת הרבה פעמים עם חרדות נטישה גדולות", היא מספרת. "היה לי נורא קשה כשההורים עזבו אותי בגן. כשאבא היה טס לאנגליה לביקורים לא הפסקתי לבכות. בבית הספר היסודי ילדים דיברו עליי מאחורי הגב ושאלו אותי מאיזו עדה אני. הם לא הבינו איך אבא שלי בריטי. תמיד סיפרתי שאני מאומצת, אבל לא תמיד הילדים הבינו מה אומרת המילה הזאת. הם שאלו אם אני כלב, כי רק כלבים הם מאומצים".

איך מתמודדים עם שאלות כאלה?

"הייתי פותחת את זה מול אמא שלי, שואלת אותה שוב ושוב אם היא באמת אמא שלי. היא תמיד ענתה שלא משנה מאיפה הגעתי, העיקר מה שמרגישים בלב, ושהם אוהבים אותי הכי בעולם".

מגיל צעיר דול ידעה שתהיה זמרת. "כשהייתי מאוד קטנה, אהבתי את האנה מונטנה" (מיילי סיירוס), היא מספרת. "הייתי שומעת שירים שלה, שמה פאה כמו שלה, ומופיעה לבד בחדר מול המראה. מיילי סיירוס תמיד הייתה ההשראה שלי ותמיד רציתי ללהתלבש ולהופיע כמוה. בגיל 12 אמא שלי לקחה אותי להופעה שלה בלונדון, וזאת הייתה אחת החוויות הכי טובות שהיו לי בחיים. כשגדלתי, הייתי לוקחת חברות מהשכונה ומלמדת אותן כוריאוגרפיה כדי שנופיע מול עוד אנשים. אני לא יודעת אם הייתי מודעת לכישרון שלי, פשוט נהניתי להופיע. ככל שגדלתי הבנתי שהעולם הזה רציני וצריך להתאמץ ולעבוד קשה כדי להפוך לזמרת, ובטח כדי להצליח. בגיל 12 ביקשתי ללמוד פיתוח קול. כשהתחלתי להשתפר, החלטתי לפתוח ערוץ יוטיוב משלי. עשיתי לעצמי תוכנית שהייתי בה הכל — המנחה, האורחת, הזמרת והצלמת. העליתי גם סרטונים על קולקציות האיפור שלי, ודיברתי על מה שאני הולכת ללבוש לבית הספר. ממש יום בחיי אלסי דול", היא צוחקת. "אפילו סיפרתי על האימוץ שלי, מה שהגדיל מאוד את מספר העוקבים שלי".

בגיל 16 ניגשה דול לאודישנים ל"כוכב הבא לאירוויזיון". למרות התלהבות הקהל והתגובות שקיבלה, שירי מימון הייתה היחידה מבין השופטים שחשבו שהיא צריכה להמשיך בתוכנית, והיא נשרה. "שאר השופטים פחות התחברו לשיר שלי", היא מספרת, "אמרו שאני צריכה להתבשל יותר. היה לי שיברון לב קטן, בכיתי המון, אבל היום אני מבינה שהכל לטובה. מאז הכרתי את המפיק המוזיקלי עומרי סגל, וביחד עם המנהל המוזיקלי שלי, תמיר חיטמן, הוצאנו שירים ליוטיוב. מה שחשוב לי הכי הרבה זה לבטא את מי שאני באמת דרך המוזיקה ולעשות את מה שאני אוהבת — לשיר, לשחק, לרקוד ולדגמן. אני מאוד מקווה שאנשים יתחברו לשירים שאני כותבת ומבצעת ושאשחק אותה הכי בגדול שאפשר. אני לא רואה אפשרות אחרת".