הפוליטיקה הערבית בישראל מתנהלת בשבועות האחרונים בדומה למשחק "סולמות וחבלים". במציאות הנוכחית, נראה כי הסולמות, כלומר ההתקדמות, הם מעטים וקצרים, בעוד החבלים רבים וארוכים. התנהלות חברי הכנסת הערבים במהלך סבב ההסלמה האחרון בעזה הייתה החבל הארוך מכל, וספק אם בזמן הקרוב ניתן יהיה לאתר סולם שיאפשר חזרה לנקודת ההתחלה.

בשבועות האחרונים נדמה היה כי מתחולל שינוי בהקשר של יחסי יהודים וערבים במדינה. במוקדו - איתותיה יוצאי הדופן של הרשימה המשותפת לגבי נכונות לגבש הסכמות עם כחול לבן ולשמש גוש חוסם לקואליציה עתידית. בכך, הח"כים הערבים הפגינו, לכאורה, שינוי חיובי ועמוק בדפוסי ההתנהלות המסורתיים שלהם: נכונות לתת קדימות לטיפול בבעיות החריפות של הציבור הערבי (ובראשן הפשיעה) על פני העיסוק בנושא הפלסטיני, ומענה לכמיהה של האזרחים הערבים להשפעה ולהשתלבות.

אבל אז החל סבב ההסלמה בעזה, ותגובות חברי הרשימה המשותפת הוכיחה לרבים כי השינוי שהסתמן היה למעשה אשליה. במה שנראה כתגובה כמעט אוטומטית, הח"כים הערבים העניקו קדימות ברורה לנושא הפלסטיני, ובעיקר נכונות לאימוץ מלא וחד־ממדי של הנרטיב הפלסטיני ללא כל מאמץ להתמודד עם המורכבות של המציאות, קל וחומר לבחון את טיעוני ישראל בהקשר להתרחשויות בעזה. זהו הפסד לשני הציבורים, ובמיוחד לאזרחים הערבים. האמון של רבים בציבור היהודי לגבי אפשרות שינוי של ההנהגה הערבית נמחה ברגע. כלפי הציבור הערבי יצטרכו הפוליטיקאים להסביר כיצד הם מתכוונים לעמוד בציפיות מהם לגיוס של יותר משאבים, יותר השפעה ויותר השתלבות.

זוהי העת שבה כדאי שיישמעו גם קולות אחרים, ביקורתיים ואמיצים, מתוך הציבור הערבי כלפי הנהגתו. יש צורך שיעלו קולות פחות דוגמטיים, אשר ישקפו למשל הבנה כי בעזה אין רק "קורבנות", וכי מהלכי ישראל אינם רק "פשעי מלחמה". הדבקות הקנאית בתמונת שחור־לבן חדה נוסכת ייאוש בקרב רבים בציבור היהודי לגבי שיתוף פעולה עמוק וכן בין שני הציבורים במדינה. הביקורת על הפוליטיקאים הערבים צריכה להישמע בעיקר מפי אלה הדבקים בקידום השתלבות, יותר אף מהקולות הנשמעים מפי אלה שמלכתחילה מתנגדים להשתלבות, ואשר משתמשים בהתבטאויות האחרונות כתחמושת הסברתית יקרה.

במהלך הסבב בעזה נהרגו עוד שני אזרחים ערבים באירועי אלימות. 84 בסך הכל מאז ראשית השנה, שזכתה כבר עתה לתואר המפוקפק של השנה הקטלנית ביותר בהקשרי פשיעה ואלימות בחברה הערבית. העמדה הנוכחית שבה נקטו הח"כים הערבים עלולה לגרום לכך שהשפעתם תהיה מוגבלת למדי, וכמוה גם יכולתם לתת מענה לבעיות היסוד הקורעות את החברה הערבית. √

מיכאל מילשטיין הוא ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז משה דיין באוניברסיטת ת"א