מדיטציה לכל פועל

כשמדברים על הייטק וסטארטאפים חושבים לרוב על עמק הסיליקון וקליפורניה, אבל בינתיים, משהו קורה גם בניו־יורק. "סטארט אפ", ספרה המסקרן של דורי שפריר, מתארת את הסצנה החדשה יחסית והנועזת הזאת, שבעצם הצילה את העיר הגדולה משיממונה הוול-־סטריטי המיושן.

דור חדש של הייטקיסטים שאפתנים מציף את העיר ומקים אותה מרבצה בשלל מיזמים נוצצים, שגדלים בחללי עבודה משותפים מעוצבים, מתרגלים יוגה ושותים מיצי בריאות.

נזר הבריאה של הדור הזה הוא מאק (מקאליסטר), 28, שהחברה שלו, טייק־אוף, מציעה אפליקציה לשיפור איכות חיים לכל פועל הייטק בכל שנייה פנויה. מאק עומד לפני גיוס הון קריטי, אבל תוך כדי כך מתעסק באופן בלתי הולם בעליל עם העוזרת האישית שלו, איזבל, שמתחתיה עובדת סברינה, שנשואה לדן, עורך מגזין תעשייה מקוון, שהכתבת הנמרצת שלו, קטיה, עולה על מייל של מאק שנשלח למקום הלא נכון. אופסי. מסובך? בערך כמו כל דבר הקשור לעולם המודרני הזה, המפחיד, ששייך לצעירים בני פחות מ־30, דוברי שפה זרה ומוזרה, המתקיימים בעיקר ברשתות החברתיות.

קטיה היא גיבורה מצוינת, דור שני למהגרים רוסים טיפוסית עם אמביציה בלתי מוגבלת, דם קר וחוסר סבלנות מובנה. היא חייבת את הסקופ הגדול והיא תשיג אותו בשיניים ובציפורניים, כשהבונדינג המפתיע שלה עם איזבל וסברינה יוצר יחידה נשית אמיצה בעולם שכולו שוביניזם מוסווה ומיזוגניה מושתקת.

"סטארט אפ" הוא ספר מהנה, בשום פנים ואופן לא ספרות גדולה, אבל מהבחינה האנתרופולוגית הוא פשוט שווה זהב ומספק הצצה ישירה, בלתי אמצעית, אל הדור הכה מסקרן הזה, הבלתי מובן, עם תרגום ישיר בגוף העלילה, וזה לא פחות ממרתק. זה עולם של עסקי אוויר, של רעיונות. קרנות הון הסיכון בעצם משקיעות בשום כלום, בכריזמה הריקה של טיפוס חלקלק ומלא בעצמו כמו מאק, שמוכר להם איזה בולשיט טקי שעלה במוחו.

אחוזי ההצלחה נמוכים מאוד, כמעט אפסיים, וההימורים גבוהים מאוד. אבל עם כל המתח והעצבים האלה, ברור שכולם זקוקים למדיטציה. אז בבקשה, קבלו את השפיץ המחודד של הדור שהמציא את המיינדפולנס והפך אותה לדת, או לפחות לאפליקציה.

סטארט אפ / דורי שפריר. מאנגלית: מיה אשל. כתר, 280 עמ'