יש רצון

ההצגה "השיבה" נולדה מתוך מפגש בין המחזאית והבמאית איה קפלן לבין יהודית הרמן, מי שהייתה אחת מנשותיו הרבות של גואל רצון. הרמן היא בת קיבוץ שנלכדה ברשתו של רצון בגיל 17 ויצאה מביתו רק כעבור תריסר שנים עם חמישה ילדים. ההצגה מנסה לתאר את הקושי של אישה כזו, המנסה לחזור לחיים נורמטיביים אחרי כל כך הרבה שנים של ניתוק ממשפחתה ואחרי שטיפת מוח מסיבית שעברה בכת.

אחת החולשות של המחזה הוא בתיאור הגבר המפלצתי העומד מאחורי נפילתה לתהום, דבר המתואר במספר תמונות פלאשבק. הביצוע של שמואל וילוז'ני בתפקיד אביהו, מנהיג הכת הכריזמטי, אינו מצליח להפוך את הדמות הזו ליותר מקריקטורה ביזארית של מכשף ארוך שיער ורך דיבור. קפלן העדיפה להתמקד בתהליך הריפוי של האישה, החוזרת לקיבוץ ונאבקת בפער בין מה שהיה לה פעם למה שישנו היום. כאן המחזה מייצר אמינות פסיכולוגית יותר מורכבת, אך נתקל בבעיה אחרת, והיא שהתהליך הנפשי של השיקום מתואר ככזה המתרחש בזמן קצר מדי. אמנם זהו אילוץ דרמטורגי מוכר - הניסיון לתמצת תהליך ארוך בכמה תמונות פשוטות וחזקות - אך הוא יוצר תחושה של קפיצות בעלילה ומעברים לא סבירים.

מה שמחפה על החולשות בכתיבה הוא הביצוע המרשים של צוות השחקנים, בראשותה של נטע גרטי הנהדרת, היוצרת דמות חזקה, אנושית ומעוררת הזדהות עמוקה כנועה, השם שניתן לבת דמותה של הרמן במחזה. לצידה ניתן לציין את אודיה קורן ואבי טרמין כהוריה הסובלים גם הם, מיה לנדסמן כאחותה התוססת, ורות אסרסאי ועידו מרקוביץ' כצמד חוקרי המשטרה המנסים לגייס אותה לעבוד איתם נגד בעלה. לסיכום, גם אם היא אינה מצליחה להעמיק מספיק בתהליכי השבר והשיקום, זוהי דרמה מעניינת, הנוגעת ברגישות בפצעים שנותרו בנשמה ובקושי להתחיל מחדש.

ציון: 3 כוכבים