שקר לא יכול לשרוד. סופה של האמת לבצבץ, גם כאשר לועסים את השקר שוב ושוב. מייק פומפאו, מזכיר המדינה האמריקאי, הצביע ברגע חגיגי שייכנס לדפי ההיסטוריה על האמת הפשוטה.

לעם היהודי יש זכויות על יהודה ושומרון על בסיס זיקה היסטורית, משפטית ומוסרית. האמת הפשוטה הזו נשחקה והלכה עם השנים. היא נשחקה במוסדות בינלאומיים, ובמקביל נשחקה גם בתוכנו פנימה. התעמולה הפלסטינית הצליחה להשריש בעולם את הכינוי OPT - טריטוריות פלסטיניות כבושות. גם אצלנו התחילו להאמין לשקר כי יהודה ושומרון הם שטחים פלסטיניים שאנחנו מחזיקים ככובשים, למרות שמעולם לא הייתה מדינה פלסטינית שהחזיקה בהם. ואירופה, הו אירופה, חיבקה בחום את התיאוריה הזו. כמה נעים להדביק למדינת היהודים תווית קלוניאליסטית, תווית כובשת. כמה טוב זה עושה למצפון.

הזירה הבינלאומית צבועה ומלאת אינטרסים, אבל אין עוד מדינה שזוכה לסטנדרד ייחודי כמו ישראל. החלטת בית הדין לצדק של האיחוד האירופי מהשבוע שעבר, לחייב סימון מיוחד על מוצרי מזון שיוצרו על ידי ישראלים בגולן, יו"ש וירושלים - הציבה רף חדש לצביעות. צריך הרי לדאוג שלא להטעות את הצרכן, כתבו השופטים האירופאים בהיתממות - לא מבחינה בריאותית, לא מבחינה משפטית ולא מבחינה מוסרית. לכן חייבים לספר לו שהמוצר שהוא קונה מיוצר בהתנחלויות שעצם קיומן נוגד את החוק הבינלאומי. יתר המדינות ה"כובשות" - מרוקו, רוסיה, טורקיה - שאירופה סוחרת עימן אינן זוכות ליחס כזה, אבל לשופטים זה לא הפריע. אנחנו לא מחרימים, הוסיפו האירופאים החסודים, רק דואגים למידע מהימן.

הממשל האמריקאי הנוכחי סולד מהצביעות האירופית. הוא החליט באומץ שלא להישאר אדיש, ולנצל את ההזדמנות כדי לתקן את חוות הדעת העבשה מ־1978 שטענה כי ההתנחלויות אינן חוקיות. חוות הדעת הזו, שאימץ גם ממשל אובמה, הייתה שנויה במחלוקת מיד אחרי שנכתבה. אבל גם לפי הכתוב בה היא אינה יכולה עוד להחזיק מים, שכן המציאות השתנתה לחלוטין. למשל, מאז שנכתבה כבר אין מצב מלחמה עם ירדן שוויתרה על כל טענותיה על האזורים הללו. שבע מאות אלף ישראלים חיים כיום ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים. בחמישים השנים האחרונות הם מגדלים שם לתפארת את הדור השלישי והרביעי, ילידים שלהם לא רק זכות אבות היסטורית, אלא גם זכות ילידית אישית. הגיעה העת שהעולם יכיר באמת הפשוטה: העם היהודי שב למולדתו ההיסטורית.