דייט מהגיהנום

דרור קרן ויוסי בן נון הם שני מעריצים מושבעים של חנוך לוין. קרן שיחק במחזות שלו ("אשכבה", "ההולכים בחושך", "יעקובי וליידנטל") ואילו בן נון כתב מוזיקה נהדרת לחלק לא מבוטל מהמחזות של לוין. עכשיו, אחרי שבן נון הקים את תזמורת התיאטרון הישראלית, השניים החליטו להמשיך במסורת, ומעלים את "איש'ל ורומנצקה", אחד הסיפורים של לוין מתוך "החולה הנצחי והאהובה". ליצירה הצטרפה מלבד התזמורת גם זמרת הסופרן גוני כנעני, בת זוגו של קרן.

מדובר בסיפור שמתחיל בדייט מהגיהנום, ונמשך במסע צולע ברחובות תל־אביב, שבו התקוות מתנפצות מול המציאות. "חנוך שם זכוכית מגדלת על חדרי הלב שלנו ועל ההתנהגויות שלנו כמו שרק הוא יודע", אומר קרן. "זה מצחיק וכואב וזו מראה אמיתית עלינו. זה תענוג לבצע את החומרים האלה שיש בהם משהו עם תוקף, עם אמת. זה גורם לי להרגיש משמעותי".

איפה זה פוגש אותך?

"זה לא מצב שהייתי בו. את האהבות שלי מצאתי בחיים ולא בבליינד דייטים או באתרי היכרויות. מעולם לא הייתי שם. אני לא מאמין בזה. גם למבוכה שאני חש במקרים כאלה יש חלק בזה. היום זה לא מתחיל משיחת טלפון. אנחנו נמצאים בטינדרים, בפייסבוק ובאינסטגרם, והרבה פעמים אנחנו יודעים את מי אנחנו הולכים לפגוש, כולל הפרטים הכי אינטימיים, הרבה קודם".

"גם אחרי שקראתי את 'איש'ל ורומנצקה' מספר פעמים", אומרת כנעני, זמרת באופרה הישראלית, "אני מגלה בכל פעם מחדש אוצרות בסיפור הזה, ונפעמת מהיופי של השפה, מהירידה לפרטי פרטים ומהאבחנות החנוך לוויניות. המוזיקה הנפלאה של יוסי מגיעה הן מהעולם הקלאסי והן מעולם התיאטרון, ומבחינתי, כמי שמחוברת מאוד לשניהם, זה השילוב האידיאלי. זוהי בעצם היצירה שלנו, לא הצגה ולא קונצרט, אלא שילוב מאוד מיוחד בין שניהם. בעולם האופרה אני בכובע המבצעת בלבד, ובדרך כלל מבצעת יצירות שנכתבו לפני המון שנים. זאת אולי פעם ראשונה שאני שרה יצירה מקורית שנכתבה במיוחד לקול שלי".

איך זה לעבוד עם בן או בת הזוג?

קרן: "זאת לא הפעם הראשונה שאנחנו משתפים פעולה. יש לנו מופע של בלדות ושל שירים שאנחנו אוהבים. אני בעיקר מגיש קטעים ומקריא שירים שלי, חלקם כאלה שכתבתי, וגוני שרה. כיף לי מאוד להופיע איתה".

כנעני: "זה מאוד־מאוד כיף ומרגש לעבוד ביחד, וגם אפשר להמשיך לבלבל אחד לשני את המוח בבית. זאת חוויה מאוד מיוחדת בשבילי. זו זכות גדולה לעבוד על טקסט של חנוך לוין יחד עם דרור ויוסי, שמעבר להיותם אמנים יוצרים מעוררי השראה, גם עבדו עם חנוך באופן אישי".

קרן ממשיך להעלות בתיאטרון הקאמרי את ההצגה "סוס אחד נכנס לבר", עיבוד שלו ושל מיכה לבינסון ז"ל לרומן של דויד גרוסמן, שזכתה בפרסים ובביקורות נלהבות. "ההצגה עלתה כבר 310 פעמים, והיא ממשיכה למלא אולמות", הוא אומר. "בהתחלה לא הייתה לנו שום מחשבה איך היצירה הזאת תדבר — היא מתריסה, עצובה, מצחיקה וכואבת — והיא עובדת. זה פלא שהיא ממשיכה כל כך הרבה זמן, וזה כל כך משמח אותי".

בתיאטרון הישראלי מהמרים היום יותר מדי על הצגות קלות, מבדרות, ופחות על תיאטרון אמיתי.

"נהיה כאן איזה הלך רוח שהוא בעיניי שקרי, שתרבות שווה בידור וצריכה לכוון למכנה המשותף הרחב. אני שומע שוב ושוב מקניינים של האולמות האזוריים, 'זאת הצגה נהדרת, אבל אני לא יכול להביא אותה למינויים שלנו'. זה גם משתקף בטלוויזיה, בתוכניות הריאליטי והאוכל. בשניהם מדובר על סם הרדמה. כל דרמת מקור שווה אלפי מונים, ואת תוכניות האוכל אפשר לשבץ אחרי הצהריים".

"איש'ל ורומנצקה" תעלה מחר, 13:00, בצוותא 1 בתל־אביב