הכי קולד שאפשר

מחר בשש בבוקר, כשיעלה האור על מצודת עמאן, יישר כריס מרטין את החולצה, יתקרב למיקרופון ויפתח עם להקת קולדפליי את ההופעה שאליה ירותקו מיליוני מעריצים. ארבע שנים מחכה העולם — נו טוב, לפחות כמה עשרות מיליונים — לאלבום חדש של אחת מהלהקות המצליחות ביותר בהיסטוריה של המוזיקה, ועכשיו זה קורה: Everyday Life יוצא לדרך. מקום לידה: מטר מישראל. מקום לידה מדויק יותר: ממלכת ירדן.

לקולדפליי מתוכננות שלוש הופעות בעמאן. הראשונה, כאמור, בבוקר שישי, השנייה באותו יום בערב והשלישית מתוכננת לשבת בערב. שתי הראשונות אמורות להתקיים ללא קהל, לצורכי חשיפה ביוטיוב ובדיגיטל בלבד. לשלישית צפויים להגיע כ־400 איש, שבהם אנשי תקשורת. אחרי שנים שבהם רודפים מפיקים ישראלים אחרי הלהקה שאמורה למלא בקלות פעמיים את פארק הירקון בתל־אביב, משימה שגדולה על רוב האמנים בעולם, החליטו מרטין ושותפיו לבמה — באופן די מרגיז יש להודות — להופיע דווקא אצל השכנים.

בין יריחו לירושלים. כריס מרטין בישראל

יותר מזה: ישראל אפילו לא נספרה ככיוון אפשרי להופעה בחלון הזמן הספציפי, מספרים מפיקים בשוק שלנו, ולשנייה לא היה רסיס של תקווה שקודלפליי תנחת גם פה אחרי הגיחה לירדן, שתרוויח בלעדית קרם טיפוח בריטי יוקרתי לתדמיתה, לתיירות שלה ולרצון של אמנים נוספים להגיע לממלכה של עבדאללה השני.

"רשמי ומרגש"

בפברואר 2017 הכל היה נראה דווקא בצד שלנו. כריס מרטין הגיע לביקור שני בישראל, שנחשף ב"ידיעות אחרונות", אחרי אחד קודם בנובמבר 2016, במה שהוגדר כהכנת הקרקע לקראת הופעה של קולדפליי בארץ. בפעם השנייה הוא הגיע עם גיטריסט הלהקה ג'ון באקלנד, כדי לאתר מקום אחד או אפילו שניים להופעות הלהקה המתוכננות, לפחות אז, בישראל, במה שנראה לגמרי כמו הצהרת כוונות אמיתית. הרי מרטין, אמרנו לעצמנו, לא יבקר בישראל בפעם שנייה בתוך כמה חודשים רק כדי ליהנות מהשמש של ים המלח.

כל התחזיות התממשו — כלומר, כמעט — כשביום שישי בערב, 24 בפברואר 2017, הוציאה הפקת המופע המיועדת, חברת פורום־פקטור, הודעה משותפת עם הלהקה עצמה, מי היה מאמין, כזו שנוסחה וגובשה על דעת מרטין, שנתן אור ירוק בפעם הראשונה בקריירה של קולדפליי להופעה בישראל. "עכשיו זה רשמי ומרגש"!‬ נכתב בהודעה. "סולן קולדפליי כריס מרטין נחת בישראל עם הגיטריסט ג'ון באקלנד. בליווי הפקת פורום־פקטור ובעלי חברת ביג, יערכו חברי הלהקה בימים הקרובים סיור לבחירת המיקום והתאריכים הסופיים לקיום המופעים. הסיור כולל את תל־אביב, יריחו והעיר רוואבי ומתמקד בעיקר בירושלים".

ההפקה הוסיפה אז כי, "במסגרת חתימת החוזה עתיד להיווצר שיתוף פעולה בין אמנים ישראלים ופלסטינים שיגיע לנקודת השיא בכמה מופעים, שיאפשרו לכל תושבי האזור והמדינות השכנות לצפות וליהנות מהלהקה הגדולה בעולם".

נעזוב את ההרגשה של יו־2 לגבי ההכתרה של קולדפליי כלהקה מספר אחת ביקום, אבל ההתרגשות בישראל הייתה די בשיאה. חברת הפקה? צ'ק. נותן חסות? ביג, צ'ק. לוקיישנים? בבדיקה. אם כל זה לא הספיק, תועדו מרטין ובאקלנד עם המפיקים רועי שוורץ ואילן פקטור בתמונה משותפת, שאושרה כמובן לפרסום על ידי המנהיג הכל יכול מרטין.

אבל כמו שלמדנו לא פעם במקרה של הופעות בינלאומיות גדולות בישראל, זה לא נגמר עד שהגברים והגברות במדי אבטחה קורעים את הביקורות בכרטיסים. וגם אז, לכו תדעו. לא חלפו כמה שעות, וקולדפליי עשתה פרסה במהירות מסחררת, מלווה בהודעה הבאה: "היי כולם. אנחנו בישראל ובפלסטין לשמוע וללמוד וזה הכל. אין מופע שנקבע. אנחנו רק בטיול מעניין ומאיר כדי ללמוד על האזור. הידיעות שמספרות שחתמנו על חוזה אינן נכונות. תודה רבה ובאהבה, כריס מרטין".

אז כבר אין תאריך למופע, גם לא מיקום, גם לא חוזה סגור ובכלל החבר'ה באים ללמוד ולא להופיע. מוזר מאוד. בשבוע שאחרי דיווחו בסביבת הלהקה על כוונה לקיים הופעות באצטדיון טדי בירושלים יחד עם העיר רוואבי, בהפקה משותפת של בלוסטון־לייב ניישן ישראל והפורום של שוורץ, אבל מאז חלפו כמעט שלוש שנים וכלום לא קרה, למרות שמרטין דווקא חזר לישראל כדי לצפות בהופעה של ניק קייב.

"רב הגלוי על הנסתר במקרה הזו", אומר רועי שוורץ. "בזמנו הם באו לפה עם כוונה מאוד אמיתית להופיע. זה לא שרצו לעשות עלינו איזה סיבוב. אבל יש שם משהו לא מובן. להערכתי, אחד המנהלים בלהקה נשוי לפלסטינית וכריס מרטין מאוד מחשיב את דעתו. אני מרגיש שהמטענים שם לא פתורים. שמע, אנחנו סיכמנו עם מרטין שההופעה בישראל תתקיים והוצאנו הודעה. לא המצאנו את זה. כריס אמר לי אז אישית, 'תודיעו'. ואיך שיצאה ההכרזה באה עליהם ההתקפה מכמה חזיתות ואחרי כמה שעות הם עשו סיבוב".

דוקטור ציונות

סדרת הביקורים של מרטין החלה פה אז בזכות יהודה נפתלי, מיליארדר וממייסדי רשת קניוני ביג. נפתלי, אחד ששומר די בקנאות על פרטיותו, מחובר לרופא יליד איראן, תושב לוס־אנג'לס, ד"ר הביב, המקורב ללא מעט סלבריטיז. אותו רופא הוא זה שביקש מקולדפליי להופיע בישראל ואפילו קישר בין הלהקה לבין חברת ההפקות פורום. בעקבות הקישור הזה הגיעה הלהקה לסיור הלוקיישנים בישראל. מרטין הגיע אז עם המנהל האישי שלו, דייב הולמס, והשניים התרשמו מאוד מצפון ים המלח כאתר פוטנציאלי לקיום ההופעה.

"אותו רופא מאוד פרו־ישראלי והוא מאוד רוצה לתרום לשלום במזרח התיכון", מפרשן שוורץ, "הוא זה שאמר לכריס: אתה צריך לעשות הופעה בישראל ולהזמין גם פלסטינים. אנחנו חברים של יהודה הרבה שנים, אז הזמנו אותם. התכנון הראשון היה הופעה באזור ים המלח והערבה על שטח ענק. אפילו ישבתי עם מפקד המחוז ופתחנו מפות. הדיבור היה שיהיו רוכשי כרטיסים ישראלים ורוכשי כרטיסים פלסטינים. צללנו לרזולוציות הכי גבוהות. אפילו במשטרה אמרו לי אז 'אנחנו אתכם'. כלומר, הגורמים הישראליים היו ממש בעד".

איך זה נעצר? מכיוון הלהקה. "בסוף אמרו לנו: זה עוד לא בשל", נזכר שוורץ. "זה עניינים של הלהקה. חייב לומר שכריס בטח לא התנהג כמישהו שלא אוהב את ישראל, הוא הרי מגיע לפה. אחר כך גם דיברו על טדי ורוואבי. ושוב, גם זה לא היה ברור. אני בקשר איתם במיילים עד היום, אבל אני מרגיש שהם לא אומרים לנו את הכל ואני גם לא לוחץ עליהם לבוא. מי שבא ברוך הבא. אני בטוח שהיינו מוצאים את כל הפתרונות בהפקה עם לייב ניישן".

התאכזבת מהחלטת הלהקה להופיע עכשיו רק בירדן?

"מאוד, אני חושב שקולדפליי היו צריכים לעשות הופעות גם פה. אם יש כוונה אמיתית לבשורה במזרח התיכון, זה מה שהיה צריך לעשות".

גורם בכיר בשוק ההפקות הישראלי מבהיר כי ההופעה בירדן לא קשורה בכלל להחלטה על הופעה בארץ. "בסוף ההופעה של קולדפליי בירדן היא אירוע השקה בלוקיישן מיוחד שמרטין בחר בזכות זה שיצטלם להם טוב ובזכות האווירה. צריך להבין שבקולדפליי לא באים עדיין לארץ, כי מרטין מוכן להופיע רק במקום שבו תהיה גישה משותפת לישראלים ופלסטינים. למה הוא נסוג אז? כי הוא הבין שהשלטונות בישראל לא יאשרו דבר כזה בחיים וזה נפל".

ובכל זאת, יש נקודת אור אחת באופק. בקולדפליי אמורים להודיע על סיבוב הופעות עולמי חדש שייצא לדרך ב־2021, במסגרת לייב ניישן. "כשהטור הזה יוכרז", בטוחים מפיקים ישראלים, "הפעם קולדפלי תגיע גם לפה. אז תרשמו ביומן: קיץ 2021 או הקיץ שאחריו. לפני זה? תמיד יש סיכוי. אבל הוא קלוש מאוד".

ואיך האלבום החדש? | אמיר שוורץ

שיר בערבית לצד להיטי פופ: זה מה שמצפה למעריצים

האלבום החדש של קולדפליי שואב לא מעט מהתרבות הערבית. שמו מופיע על העטיפה גם בערבית, ותמונת השחור־לבן המרוטשת נראית כהכלאה בין תזמורת מתחילת המאה הקודמת לבין העטיפה של הכוויתים של דודו טסה. אחד השירים באלבום המתקרב הוא "بنی آدم" ("בן אדם" בשפה העברית), ושיר נוסף בו נקרא Arabesque. למרות שמו הערבי של האחרון, הוא זורק דווקא למחוזות הג'אז עם סולו סקסופון מתפתל ותזמורת כלי נשיפה עשירה שנשמעת כאילו הוקלטה לפני שישים שנה. אבל הסינגל שמסתמן כלהיט כאן הוא Orphans. זהו עוד שיר קולדפליילי טיפוסי וקליט. הוא מלווה במין נהמה משלהבת שמזכירה ברוחה את Sympathy for The devil של הסטונס. הפזמון שלו, עם הגיטרות הקצביות והתופים הפופיים, צפוי לעבוד מצוין בהופעות. גם שיר הנושא של האלבום נשמע מערבי למדי: זוהי עוד בלדת פסנתר רגישה וקצת קיטשית שהמעריצים של מרטין רגילים לקבל ממנו כבר עשרים שנה. מסר נוסף של אי־אלימות באלבום אפשר למצוא בשיר Guns, שבו הלהקה יוצאת נגד היעדר הפיקוח נגד נשק בארצות־הברית.

בעשור האחרון הקו המוזיקלי של הלהקה, בהובלת המפיק ריק סימפסון, הפך לפופי יותר, במיוחד באלבומם האחרון A Head Full of Dreams מלפני ארבע שנים. סימפסון ניצב מאחורי הקונסולה גם באלבום החדש, כשלצידו סוללת מפיקים וביניהם גם מקס מרטין השוודי, שחתום על להיטי פופ רבים בשני העשורים האחרונים, מבון ג'ובי דרך הבקסטריט בויז ועד לטיילור סוויפט ופינק.

אחרי שהחליפו את שמם בשנה שעברה ללוס יונידדס והוציאו שיר פופ קליל עם פארל וויליאמס וג'וזי, נדמה שלפחות מוזיקלית מרטין וחבריו החליטו לשוב הביתה.