שקר היופי

פרסומת של קלווין קליין, שהציגה נשיקה לוהטת בין שתי דוגמניות, הציתה לפני כמה חודשים סערה ויראלית. השתתפו בה בלה חדיד, אחת הדוגמניות הכי מפורסמות בעולם, וצעירה לטינית מהממת, הרבה פחות מוכרת, בשם 'ליל מיקלה'. לא הנועזות של הפרסומת עוררה את הזעם ברשתות החברתיות, אלא הבחירה של המותג להשתמש בדוגמנית הטרוסקסואלית כמו חדיד למפגש לסבי מזויף. מנהלי החברה אישרו שהם ידעו מראש שמדובר בקמפיין שנוי במחלוקת, אבל מסיבות אחרות לגמרי, שדווקא לא הטרידו את הקהל.

בלה חדיד היא אולי סטרייטית שגילמה לסבית, אבל לפחות היא בנאדם אמיתי. בניגוד לה, 'ליל מיקלה' — צעירה בת 19 ממוצא ברזילאי־ספרדי שנהנית מ־1.7 מיליון עוקבים באינסטגרם, וגם הקליטה שיר שרשם יותר מ־80 אלף השמעות בספוטיפיי בחודש — היא דמות וירטואלית. היא פשוט לא קיימת. חדיד, מתברר, נישקה "דוגמנית" שהיא יצירת מחשב.

הנשיקה עם בלה חדיד שעוררה סערה

'ליל מיקלה' עלתה לאוויר האינסטגרם עוד ב־2016. היא "עבדה" עם מותגי אופנה בקליבר של פראדה וגם הוסיפה לעצמה קעקוע שעיצבה אמנית שציירה קודם על הגוף של מיילי סיירוס. עד לאחרונה רוב המעריצים שלה האמינו שהיא אישה בשר ודם, אבל 'ליל מיקלה' היא לא יותר מאשר ערמת פיקסלים, והיא שייכת לטרנד מתרחב, מעורר מחלוקת של "משפיענים וירטואליים" — יצירות מחשב שמפתות עוקבי אינסטגרם לקנות מוצרים של מותגי אופנה וקוסמטיקה, ומחליפות במדיה החברתית דוגמניות ושאר מעצבי דעת קהל בשר ודם.

"כל התקדמות טכנולוגית מרגישה מוזר ולפעמים מפחידה", אומר קמרון ג'יימס ווילסון, צלם בריטי בן 28, שיצר בשנה שעברה את 'שודו גראם', אישה מהממת עם 193 אלף עוקבים, שמתוארת בחשבון האינסטגרם שלה כ"דוגמנית־העל השחורה הדיגיטלית הראשונה בעולם", "אבל נסו לחזור 20־30 שנה אחורה ולהסביר לאנשים מה זה אינסטגרם, פייסבוק או טלפונים ניידים".

ליל מיקלה

אבל פה אתה מדבר על מחיקת בני אדם.

"עכשיו כן, אבל האם יש הבדל אמיתי בין זה לבין תוכנת פוטושופ שמשנה לגמרי את איך שאנשים נראים בתמונות? יש לי ניסיון של שנים בריטוש צילומים של אנשים כדי שייראו במגזינים באופן לא ריאליסטי. היכולת ליצור דמויות וירטואליות היא פועל יוצא של הטכנולוגיה בדיוק כמו הפוטושופ, השאלה מי משתמש בטכנולוגיה הזו ולאיזו מטרה".

'ליל מיקלה' ו'שודו גראם' לא לבד. לפני שבוע הודיעה חברת הפקות הוליוודית כי ליהקה את ג'יימס דין לתפקיד בסרט חדש על מלחמת וייטנאם. הבעיה היחידה עם זה היא שהוא נהרג לפני 64 שנה בתאונת דרכים כשהוא בן 24. ההפקה מתכוונת להשתמש בצילומים מתוך שלושת הסרטים היחידים שבהם הספיק להשתתף — 'מרד הנעורים', 'קדמת עדן' ו'ענק' — כדי לבנות ג'יימס דין וירטואלי שישתתף בסרט. כצפוי, התגובות היו חריפות. "זה נורא", צייץ קפטן אמריקה כריס אוונס, "אולי גם נתכנת מחשב שיהיה צייר כמו פיקאסו או מוזיקאי כמו ג'ון לנון. חוסר ההבנה המוחלט כאן פשוט מביש".

בהפקת הסרט מתעקשים שקיבלו את הסכמת משפחת דין — לא לגמרי ברור באיזו משפחה מדובר, שכן דין היה בן יחיד ורווק בלי ילדים במותו — וכי לא הייתה להם ברירה, "כיוון שלא מצאנו שחקן שיכול לגלם את הדמות". הסרט, ‘Finding Jack’, אמור לצאת בקיץ 2020, ואפשר להמר שהוא לא יככב באוסקר של אותה השנה, אבל זה לא אומר שאפשר יהיה לעצור את הטרנד הזה. למעשה, הוא כבר לגמרי כאן.

"ראיתי לפני כמה ימים את הסרט החדש של וויל סמית', 'איש מזל התאומים', שבו המחשב יצר גרסה צעירה שלו", אומר ווילסון. "בתיאוריה סמית' יכול להמשיך לעבוד בלי תלות בגיל. זה מעלה שאלות מעניינות. למשל, האם קים קרדשיאן תישאר אחת הנשים הכי פופולריות בעולם כשתהיה לה כפילה שתוכל לחיות לנצח? הרי אם למרלין מונרו הייתה דמות וירטואלית, יכול להיות שגם היום היא הייתה ממשיכה לככב בסרטים ולהקליט שירים. גרסה דיגיטלית שלנו תוכל להמשיך להתקיים ולעבוד הרבה אחרי שנמות".

קאמבק אחרי 64 שנים בקבר. ג'יימס דין

דמויות וירטואליות הן כמובן לא עניין חדש. גורילז, להקה בריטית וירטואלית שנוצרה ב־1998 על ידי דיימון אלברן, מנהיג להקת בלר, והאנימטור ג'יימי האוולט, הקליטה שישה אלבומים, ניפקה כמה וכמה להיטים וזכתה בעשרות פרסים, כולל הגראמי. מייקל ג'ורדן ולברון ג'יימס נראים במשחקי הווידיאו של ה־NBA בדיוק כמו שהיו בשיא הקריירה שלהם. וערוץ מדיה של ממשלת סין, שיאוהאן, מפעיל מגיש חדשות וירטואלי שיכול לעבוד 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, מבלי שיצטרך ללכת הביתה להחליף בגדים.

ויש עוד: מארק סגר, האנימטור הדיגיטלי שזכה באוסקר על “אווטאר' ו'כוכב הקופים: המרד”, הקים חברה שיוצרת מורים וירטואליים המגיבים לתלמידים אנושיים. אפילו לערוץ YouPorn יש אווטאר שמתקשר עם המשתמשים ועוזר להם לנווט את דרכם במבוכות העולם הכחול. 'ליל מיקלה' והחברות שלה קצת יותר מסובכות טכנית, אבל לא בהרבה. ובסופו של דבר, הן לא מאוד רחוקות ממשפעיני רשת אנושיים. אחרי הכל, דוגמניות ומובילי קמפיינים לא בדיוק נראים כמו אנשים רגילים.

"דוגמניות וירטואליות משתלבות היטב בתרבות האינסטגרם והפילטרים", אומר ווילסון. "זה באמת מדבר אל תרבות הזיוף השלטת ברשתות החברתיות. מה שמצחיק פה זה ש'שודו', למשל, יכולה להיראות יותר אמיתית מהאינסטגרמריות המשפיעות. למרות שהיא לגמרי תלת־ממד, היא נראית יותר טבעית מאנשים שמעבירים את התמונות שלהם פוטושופ ופילטרים".

אבל זה עדיין לא הופך אותה לאמיתית.

"אני דווקא חושב שזה פחות מזיק, כי במקרה של דוגמניות דיגיטליות את יודעת שמדובר בתמונה לא אנושית. כשאת מסתכלת על 'שודו', את יודעת שהיא לא אמיתית, אבל כשאת בוחנת פרופיל של אינסטגרמרית משפיעה ‘אמיתית’, דווקא היא יכולה להיות מאוד מניפולטיבית. במובנים מסוימים דוגמניות וירטואליות יותר אמינות מאנשים בשר ודם. הרי מה בכלל אמיתי באינסטגרם? מהי המציאות? דמויות דיגיטליות מאפשרות לאנשים להיות כל מי שהם אי פעם דמיינו להיות".

לילה בלו

בין הכוכבים בצמרת המשפיענים הווירטואליים אפשר למצוא את 'לילה בלו' (Laila Blue), חצי צרפתייה וחצי לבנונית ש"גרה" בדובאי וכבר נחשבת לאחת הנשים המשפיעות ברשת במזרח התיכון. 'אימה' (Imma), שהושקה בשנה שעברה ביפן, נחשבת לאחת הדמויות המוצלחות ביותר מבחינה טכנית, עד שכמעט לא ניתן לראות שהיא לא אמיתית. 'בלווקו' (Blawko), שקורא לעצמו “סמל מין רובוט צעיר”, נוהג "לכסות" את פיו במסכה נגד זיהום ויש לו 146 אלף עוקבים. חברתו לשעבר, 'ברמודה', היא בלונדינית שמצביעה לטראמפ ויש לה 181 אלף עוקבים.

אימה

אבל הקרדישאנית של התחום היא בלי ספק אותה 'ליל מיקלה', שזכתה להחליף נוזלים עם בלה חדיד. היא נוצרה על ידי חברת סטארט־אפ מסתורית בשם ‘Brud’, ששוויה מוערך ב־125 מיליון דולר. החברה רשומה בלוס־אנג'לס, ומנהל אותה בחור בשם טרבור מקפדריס, ש'ליל מיקלה' תיארה בכמה פוסטים כ”דמות אב”.

עד לפני שנה, לא הייתה למאות אלפי העוקבים של 'ליל מיקלה' סיבה לחשוד שהיא לא אמיתית, אבל הכל השתנה בקיץ 2018 בדרמת מדיה חברתית קלאסית. חשבון האינסטגרם של ליל "נפרץ" על ידי אותה 'ברמודה' תומכת טראמפ שעלבה בה. ליל נפגעה מאוד ואלפי בני אדם הצטרפו לסכסוך שלא באמת היה. הסערה כולה הונדסה בידי ראשי ‘Brud’, ונלקחה מהתסריט של 'S1m0ne', סרט משנת 2002 בכיכובו של אל פאצ'ינו שגילם מפיק שמחליף שחקנית בעייתית בכוכבת דיגיטלית.

אחרי שכולם נרגעו, לפחות היה ברור כי 'ליל מיקלה' אינה אמיתית, אבל המעמד שלה כבר התבצר תודות לקמפיין מניפולטיבי מבריק. היא מתנהלת כמו אדם עם רגשות, ואפילו מעניקה ראיונות, באימייל כמובן. ב"ראיון" כזה לאתר האופנה והתרבות ‘HighSnobiety’ היא אמרה: "אני חושבת שאנשים מרגישים קצת פגיעים באופן כללי ברגע זה. יש להם הרבה תסכול והם צריכים משהו לכוון אליו, בדרך כלל זה משהו שהם לא מבינים. אז אני משתדלת לא לתת לזה לפגוע בי יותר מדי, כי זה סימפטום של אנשים שמנסים לעכל את כל השינויים שקורים מדי יום".

ווילסון זוכר את התגובות שקיבל כאשר חשף כי 'שודו' היא דמות וירטואלית. "אנשים היו בעיקר בהלם", הוא אומר, "היו כאלה שכבר הבינו שהיא לא אדם אמיתי, אבל הרוב ממש האמין. יש שעדיין בטוחים גם עכשיו. כל יום אני עונה להודעות מאנשים מרחבי העולם שחושבים ש'שודו' אמיתית. אני מנסה להבהיר את זה בכל דרך אפשרית, כתבתי באופן מפורש בפרופיל שלה שהיא דוגמנית דיגיטלית, אבל אנשים לא בהכרח קולטים את זה. יש אנשים שלא מאמינים שאפשר ליצור דברים כאלה בעזרת טכנולוגיה, ויש אנשים שבאמת מפוחדים מזה שאולי הטכנולוגיה הרחיקה לכת, ומטריד אותם לאן זה עוד יכול להגיע".

למה היה חשוב לך להיחשף?

"הרגשתי שזה המעשה האחראי שצריך לעשות. פשוט רציתי שיידעו שיש אפשרות ליצור דוגמניות באמצעות טכנולוגיית 3D, ושאפשר להשתמש בטכנולוגיה הזו כדי לרמות. ואני מודה שגם רציתי שאנשים שעוקבים אחריי יכירו אותי, כי כשמישהו מסמן לייק על תמונה של 'שודו', הוא מסמן לייק על העבודה שלי כאמן. יש דמויות דיגיטליות ברשתות החברתיות שלא חושפות את העובדה שהן וירטואליות או את מי עומד מאחוריהן, אז את לא יכולה לדעת אחרי מי את עוקבת. אולי מדובר בחברה או אמן שאם היית יודעת את זהותם לא היית עוקבת או תומכת בהם לעולם?

“אני מקווה שבעתיד תהיה רגולציה מסודרת שתחייב ליידע את הציבור כשמדובר בדמות וירטואלית. כשאת מגיעה לצפות בסרט מדע בדיוני או סרט אנימציה את יודעת שמדובר בעלילה לא מציאותית, אבל זה לא מונע מבעדך להעריך את האמנות".

× × ×

האמא המייסדת של סצנת "המשפיעים" ברשתות החברתיות היא כמובן קים קרדשיאן, אבל בסופו של דבר אפילו היא בת אנוש וככזו היא עלולה להפסיק להתאים לחברות שמשתמשות בה. מספיק שהיא תסתבך בסקנדל בלתי נסלח, וזה חתיכת כאב ראש של יח"צ. לעומתה, קרדישאן שתיבנה מפיקסלים לא תעשה צרות אף פעם, לא תחרוג מהתסריט ותגיד רק את מה שהמתכנת אומר לה לומר. וכמובן, היא גם לעולם לא תזקין ולא יתווסף לה אף לא קמט אחד.

עבור חברות אופנה וקוסמטיקה, היתרונות בשימוש במשפיעים וירטואליים עצומים. חלות עליהם הרבה פחות רגולציות בהשוואה למקביליהם האנושיים, ומדוע לשלם מאות אלפי דולרים לאדם אמיתי כשאפשר ליצור פרזנטור צייתנית בעלות נמוכה הרבה יותר.

זה בדיוק מה שעשתה חברת האופנה הצרפתית היוקרתית ‘Balmain’, כשביקשה מווילסון לעצב צבא שלם של דוגמניות דיגיטליות. 'שודו' התפרסמה כשאנשי המדיה החברתית של ריהאנה ראו תמונה שלה מנסה שפתון של מותג השייך לזמרת, ופירסמו אותה מחדש ל־76 מיליון העוקבים שלה.

לאחר מכן יצר ווילסון עבור 'באלמיין' עוד שתי דוגמניות־על דיגיטליות: 'צ‘י' הסינית ו'מרגוט' הצרפתייה האלגנטית. לשתי אלה אין חשבונות אינסטגרם, והן קיימות באופן בלעדי רק במודעות קמפיין של החברה. בטוויסט מעניין, מדובר בהרכב מגוון גזעית ואתנית הרבה יותר מהרכב הדוגמניות שבהן השתמשו מותגי האופנה הגדולים במשך עשרות שנים.

מאידך, היצירות האלה מקדמות סטריאוטיפים. על 'שודו' נכתב ב'ניו יורקר': "זו הצורה שבה גבר לבן חושב שאישה שחורה נראית בחיים האמיתיים", אבל רשימת המעריצים שלה כוללת אייקונים שחורים כמו אלישיה קיז, טיירה בנקס, מייקל בי ג'ורדן ונעמי קמפבל, שבעצמה התלוננה בעבר על חסרונן של דוגמניות שחורות בקמפיינים גדולים.

“מאז שהייתי ילד קיבלתי השראה מדוגמניות כמו נעמי קמפבל", אומר וילסון. "המטרה הראשונה שלי הייתה פשוט ליצור אישה יפה ולשתף את הדמות הזו בפייסבוק כדי שגם חברים שלי יוכלו להגיב". 

איך נראה שיתוף פעולה עם חברת אופנה?

"תלוי. הקמפיין שעשינו עם 'באלמיין' היה לגמרי תלת־ממדי. אני יצרתי את הדוגמניות וחברה אחרת עיצבה את הבגדים באותה טכנולוגיה. החיבור של הדוגמנית עם הבגד לוקח הרבה זמן. מצד שני, את 'שודו' אני יכול להעמיד בתנוחה הרצויה, לאפר אותה, לעצב לה את השיער וכמובן שגם להלביש אותה איך שאני רוצה. לקח לי חודשיים־שלושה ליצור אותה. בהתחלה היא הייתה כמעט נטולת פגמים, מושלמת מדי. עם הזמן הוספתי יותר טקסטורות, כהויות מתחת לעיניים, קמטים". 

יש לה אישיות? תכונות?

"אני עובד עם כותבת מוכשרת, שיש לה רקע באופנה ויופי, והיא עוזרת לי לפתח את האישיות של 'שודו' ואת סיפור הרקע שלה. הכותבת היא שחורה, כי ברור שרק אישה שחורה יכולה לדבר מתוך 'שודו'".  

עדיין נראה שהכי נוח זה להישאר עם דוגמנית בשר ודם.

"אני לא חושב שיש כאן שאלה של בחירה, הדבר הטוב ביותר זה להשתמש בשתיהן. עם דוגמניות וירטואליות אפשר לעשות בקלות דברים שאי־אפשר לעשות עם דוגמניות אנושיות. אני יודע שהרבה מותגים שמסתכלים אל העתיד פונים לטכנולוגיות מתקדמות, אבל לדעתי אין תועלת מיוחדת בשימוש בדוגמניות וירטואליות אלא אם את רוצה ליצור חוויה של מציאות וירטואלית".

בעיה מטרידה אחרת היא העובדה שהדמויות הדיגיטליות מציבות סטנדרט לא ריאלי של יופי. דווקא בעידן שבו עולם האופנה מגלה יותר פתיחות לדימויי גוף מגוונים, אנשים כמו ווילסון יוצרים ברביות מודרניות. "הגוף של 'שודו' השתנה מאוד בשלוש שנים האחרונות", הוא אומר, "והפך ליותר ויותר מציאותי מבחינת המידות והפרופורציות. יצרתי גם את 'ברן' (BRENN), שהיא דוגמנית מלאה. אני לא רוצה לגרום לאף אחת להרגיש כאילו היא צריכה להתאים את עצמה לאיזשהו סטנדרט יופי, וזו עוד סיבה שבגללה אני מקפיד ליידע את כולם ש'שודו' לא אמיתית".

אפשר להניח שבתעשייה לא משתגעים על הטרנד.

"אנשי מקצוע בעיקר התרשמו מכך שהדמויות נראות מאוד מציאותיות, אבל ברור שכמה מהם אמרו לי שהם מוטרדים מההשלכות על שוק הדוגמנות והצילום. ניסיתי להרגיע אותם ולהסביר שאני די בטוח שלא תהיה לזה השפעה כל כך דרמטית על העבודה של הדוגמנים והצלמים, כי גם ככה העבודה הזו משתנה כל הזמן".

יתרה מכך, אומר ווילסון, יש סלבריטאים שמקבלים בשמחה את הטרנד ורואים בו הזדמנות להתרחק מהעולם הרעיל של המדיה החברתית, מבלי לאבד את ההשפעה שלהם. "קיבלתי פניות מסלבס שיש להם מיליוני עוקבים, אנשים שרוצים לעזוב את הרשתות החברתיות, אבל חוששים לאבד את הכוח שנותנים העוקבים שלהם. הם לא רוצים להתעסק עם זה כל הזמן ולהעלות פוסטים, נמאס להם לצלם סלפיז רק כדי להשאיר את החשבון מעודכן. אז הם פתוחים לרעיון של כפיל דיגיטלי שישתלט על החשבון שלהם. אני חושב שבעתיד לדוגמניות יהיו כפילות דיגיטליות שבחלק מהזמן יעבדו במקומן".

× × ×

כבר עכשיו חלק ממותגי האופנה יוצרים כפילים כאלה לדוגמנים ודוגמניות, והם יכולים לעשות איתם מה שהם רוצים, בלי שלדוגמן האמיתי יהיה מה לומר. זה רק חלק מהמחיר של תעשייה ללא רגולציה. "לכל דוגמן צריכה להיות בעלות על הדמויות הדיגיטליות של עצמו", אומר ווילסון, "וברגע שזה יקרה, אני בטוח שבעתיד לכל הדוגמנים יהיו כפילים. מעבר לכך, לכל דוגמנית תהיה את הכפילה שלה כשהייתה בת 20 והיה לה מבנה גוף מסוים, ואז היא נכנסת להיריון, ויוצרים את הכפילה ההריונית שלה כדי שתוכל להשתתף גם בעתיד בקמפיינים לבגדי היריון. ואז דמייני שהדוגמנית הזו מתבגרת ושוב יש לה כפילה. לכל דוגמנית יהיו מספר כפילות מכל מיני תקופות בחיים וכולן יוכלו לעבוד בו־זמנית כל הזמן. אני חושב שזה העתיד הלא־כל כך רחוק".

ובכל זאת, עדיין לא לגמרי אבדה התקווה לקרדשיאניות של העולם. נכון לעכשיו, לא נראה שערמות הפיקסלים הללו לוקחות עבודה מדוגמניות ואושיות אינסטגרם בשר ודם. מחקר של ‘Captiv8’, חברה המחברת בין מותגים למשפיענים במדיה החברתית, העלה כי אנשים עדיין מעדיפים הרבה יותר לתקשר עם קיילי ג'נר האמיתית, כך שבינתיים מדובר בעיקר בכמה חשבונות אינסטגרם.

אדוארד סאצ'י, שהקים את חברת משחקי המחשב Fable, סבור כי יצורים וירטואליים יחליפו בקרוב גם את עוזרי הבית הדיגיטליים ומערכות הפעלה ממוחשבות של חברות כמו אמזון וגוגל. "בסופו של דבר ברור שהקו בין 'ליל מיקלה' לאלכסה של אמזון דק מאוד", אמר סאצ'י ל'ניו יורק טיימס'.

"20 שנה מעכשיו, עולם האופנה יהיה שונה לגמרי", אומר ווילסון, "אנחנו ממש בתוך המהפכה. אנשים יבטאו את עצמם באופן הרבה יותר מגוון בעזרת בגדים וירטואליים ואווטארים. פילטרים של תמונות, כמו באינסטגרם, ימשיכו להתפתח עד שתוכלי להלביש את עצמך באאוטפיט האהוב עלייך בתמונה מבלי לקנות את הבגד".

ועכשיו גם יצרת תינוק וירטואלי.

"חשבתי שאחת מהדמויות שיצרתי תחזיק תינוק, כדי להמחיש אימהות. חברות אופנה שואלות אם אני יכול ליצור ילדים וירטואלים, כי לדגמן אופנת ילדים זה מאוד מסובך, יש הגבלות ברורות על מספר השעות שילדים יכולים להיות על הסט. הבעיה היא שלמבוגרים יש הרבה פרטים בפנים ולילדים אין, כך שהרבה יותר קשה ליצור דמות אמינה. התינוק הווירטואלי שיצרתי באמת נראה קריפי, אז אני עדיין עובד על זה".