בליל 24 באוגוסט היו לוחמיו של סרן חן דנינו, מפקד פלוגה בגדוד עיט של חיל האיסוף הקרבי, דרוכים עד הקצה. זה כמה ימים שהם הוצבו בגזרת הגולן כאשר אמצעי התצפית שלהם מכוונים מזרחה, סורקים את השטח באדיקות. סמוך לחצות דיווח אחד הלוחמים שהוא מזהה תנועה חשודה: ארבע דמויות זזות בתוך האפלה, בצד הסורי של הגבול. אחת מהן, כך היה משוכנע הלוחם, אוחזת בידה רחפן. "באותו רגע", אומר דנינו, "הבנו שזו החוליה שאנחנו מחפשים".
כמה שבועות קודם לכן התקבל במערכת הביטחון מידע מודיעיני על כוונה איראנית לבצע פיגוע משמעותי משטח סוריה, שיופנה נגד יעדים בישראל. את המבצע היו אמורות להוציא לפועל מיליציות שיעיות המקבלות מימון והכשרה מכוח קודס, ומי שניהל אותו היה מפקד כוח קודס בכבודו ובעצמו, קאסם סולימאני, אות לחשיבות שיוחסה למבצע בטהרן. לפאזל המודיעיני הצטרף עוד פריט מידע נוסף, יוצא דופן: הפיגוע עמד להתבצע באמצעות המרחב האווירי.
חייליו של דנינו, המתינו במתח. בעקבות זיהוי הכוחות הצליח צה”ל לשבש את פעילות הרחפן האיראני. "אנחנו רואים אותם מנסים להטיס את הרחפן, לא מצליחים ואז חוזרים על עקבותיהם", מגלה דנינו. "מאותו רגע אנחנו יודעים מיהם ולאן הם הולכים".
ואכן, בצה"ל החליטו בשלב זה שלא לחסל את החוליה ולאפשר לחבריה לשוב לבסיס־האם שלהם, בכפר עקרבה שבסוריה. משם, כך טען בהמשך דובר צה"ל, קיוו הפעילים להוציא לפועל את הפיגוע במועד אחר. הם לא יזכו לכך: עוד באותו יום תקפו מטוסים של חיל האוויר את המתחם, הורגים לפחות שניים מהם ומשמידים ציוד איראני רב. פיגוע הרחפנים האיראני הראשון נגד ישראל, סוכל סופית.
למרות זאת, סרן דנינו, שמוצב דרך קבע בגבול הצפון וכבר ראה רחפן או שניים במשקפת הצבאית שלו, מבין שזה ממש לא היה הניסיון האחרון לפיגוע רחפנים. "זה כלי מאוד נייד, פשוט יחסית לשימוש, ולא צריך להיות גאון גדול כדי להפעיל אותו", הוא מסביר. "והוא משנה לחלוטין את כללי המשחק".
× × ×
המשחק אכן משתנה. מה שהחל לפני כמה שנים כתחביב של גיקים עם פֵטיש לתצלומי אוויר ויותר מדי זמן פנוי, קיבל טוויסט והפך למהפכה צבאית, שמתחוללת – כמה מפתיע – בעיקר במזרח התיכון. עובדה: בצה"ל כבר מיישמים בפועל את התוכנית ‘רחפן לכל מ"פ’, ארגוני הטרור מוציאים פיגועים נגד מטרות ישראליות באמצעות רחפנים, ומשרד הביטחון מחפש פתרונות קבע להגנה מפני האיום השמיימי החדש. גם התעשיות הצבאיות וחברות הסטארט־אפ הישראליות - מתודלקות בכסף מתקציב הביטחון ומהפוטנציאל הכלכלי המטורף של השוק העולמי - מפתחות במרץ את הדבר הבא בעולם הרחפנים. הכיוון: נחיל רחפנים שתוקף יעדים בעומק שטח האויב. זו הסיבה שחיילי צה"ל כבר החלו להתרגל לראשי התיבות החדשים רוק"ק - רום קרוב לקרקע - המתארים את המרחב שבו נעים המעופפים החדשים. הרחפנים הם כבר לא כלי הנשק של העתיד. הם כלי הנשק של ההווה.
אם אתם רוצים להאשים מישהו, תאשימו את הסינים. חברה אחת בעיר שנזן, DJI שמה, זיהתה שהגיקים לא חייבים לעוף על עצמם לבד, והחלה לייצר רחפנים במחיר שווה לכל כיס. היום DJI שולטת על כ־70 אחוז משוק הרחפנים הגלובלי, מוערכת בכ־15 מיליארד דולר ואחראית כמעט לבדה לתפוצה הבלתי נתפסת של רחפנים ברחבי העולם. ההערכות מדברות על עשרות מיליונים הנמכרים מדי שנה.
ארגוני הטרור - לקוחות די מרוצים של מוצרי DJI, שאותם ניתן לרכוש בשוק האזרחי ללא בעיה - היו בין הראשונים לזהות את הפוטנציאל הקטלני שטמון בהם. עם כל הכבוד לצילומים מרהיבים ממעוף הציפור, הג'יהאדיסטים של דאעש היו הראשונים להבין שהרחפן יכול להיות גם נשק יעיל למדי. כבר ב־2011 הם החלו להשתמש ברחפנים ככלי תקיפה, לאחר שהרכיבו עליהם מעין "שרוולים", שמהם הטילו רימוני יד ומטענים קטנים בלחיצת כפתור. המושג "רחפן תוקף" נולד באותו רגע, והקורבנות הראשונים שלו היו חיילים אומללים מצבא עיראק וסוריה. בהמשך, גם חיילים רוסים ואמריקאים הותקפו כך.
בניגוד לקלילות של אנשי דאעש, שלקחו כלי אזרחי וחימשו אותו בצורה מאולתרת וזריזה, הצבאות המסורתיים יצאו למסע מסורבל של מחקר ופיתוח, שיניב תוצאות רק בהמשך. לרגע אחד בהיסטוריה הייתה לדאעש מערכת נשק מתוחכמת, שהחיילים האמריקאים והרוסים יכלו רק לחלום עליה. "היא לא הייתה מערכת תקנית, אולי, אבל זה לא מעניין את החייל שחוטף את הרימון בקצה", אומר גורם שעוסק היום בפיתוח אמצעי לחימה בתחום הרחפנים. "רק היום תעשיית הרחפנים הצבאית מתבגרת ומתחילה לסגור את הפער".
לא רחוק משם, גם כוחות איראניים הבינו שהם מקבלים בראש מצעצוע, אבל התעשתו קצת יותר מהר. מיליציות פרו־איראניות שפעלו בסוריה ובעיראק קלטו את העסק ונעזרו ברחפנים כדי להטיל פצצות מרגמה על עמדות מבוצרות של דאעש. גם כוחות רדואן של חיזבאללה תועדו כשהם משתמשים ברחפנים קלים לצורך איסוף מודיעין.
החברים מרצועת עזה ראו את הסרטונים ביוטיוב, והבינו שוואלה, הג'יהאדיסטים עלו פה על משהו. כבר ב־2016 חשפה מערכת הביטחון ניסיונות להבריח לרצועה חלקי רחפנים באמצעות הדואר, חלקם במשלוחי צעצועים. בפשיטה של צה"ל, שב"כ ורשויות המכס, התברר שאפילו אתר עלי־באבא גויס למאמצי הטרור של חמאס. ההערכות אז דיברו על כך שהארגון מנסה לבנות לעצמו מעין חיל אוויר קטן, ואכן, חמאס עשה שימוש נרחב ברחפנים במסגרת טקטיקת טרור ההצתות שפיתח. השיא הגיע במאי האחרון, אז פירסם הג'יהאד האיסלאמי סרטון ובו רחפן המטיל מטען על טנק ורכב צה"לי. שני המקרים הסתיימו ללא נפגעים, אך בעקבותיהם חודדו שוב נוהלי הרוק"ק בצבא. גורמים בצה"ל מספרים שהיום חיילי החי"ר מונחים להפנות את מבטם בכל רגע נתון גם למעלה, שמא יותקפו בידי רחפנים מעופפים של האויב. "אמרנו לחבר'ה שיש פה ממד חדש", אומרים בצבא. "שיתחילו להסתכל גם לשמיים".
הפיגוע האיראני שסוכל בגולן היה שלב נוסף בהתפתחות טרור הרחפנים. הכלים שבהם השתמש כוח קודס היו מסיביים יותר: היו להם שמונה רוטורים (בניגוד לארבעה כמו מרבית הרחפנים האזרחיים) והם נשאו מטעני נפץ כבדים יחסית, של כמה קילוגרמים. אבל זו לא הסיבה היחידה. "מדינות התחילו להבין את הפוטנציאל של שימוש ברחפנים לא רק בשדה הקרב אלא גם כחלק מהלחימה החשאית שמתרחשת בין המלחמות, כי זה מאפשר להן לתקוף כמעט מבלי להשאיר עקבות", מסביר רונן סולומון, אנליסט ועורך הבלוג ‘אינטלי טיימס’, המתמחה בניתוח אירועים ביטחוניים באמצעות מודיעין גלוי.
כך למשל, חברי חוליית הרחפנים האיראנית היו לבנונים שגויסו באיראן במהלך לימודיהם באוניברסיטה שמכשירה גם פעילי חיזבאללה, ועברו אימונים בהטסת רחפנים אצל המיליציות השיעיות בעיראק, אותן מיליציות שצברו ניסיון בהפעלת רחפנים במסגרת הלחימה נגד דאעש. "גם חברי החוליה וגם הציוד עצמו הגיעו לסוריה בטיסות אזרחיות", אומר סולומון. "היתרון הוא שאתה לוקח מוצר דואלי, שכל ילד בעולם משתמש בו, ובאמצעותו אתה יכול לתקוף מטרות מבלי להשאיר חתימה טכנולוגית שתצביע על מי שביצע את התקיפה".
לטענת סולומון, גם במלחמה הבאה בלבנון אנחנו צפויים לראות שימוש נרחב ברחפנים תוקפים. "הדרך היחידה של ארגונים שאין להם חיל אוויר, כמו חיזבאללה או חמאס, להוציא לפועל תקיפות עומק בשטח האויב היא לפתח זרוע אווירית שמבוססת על כלים בלתי מאוישים שקל לרכוש אותם, כדוגמת רחפנים, טיסנים ומטוסים ללא טייס שניתן להרכיב בקלות יחסית".
× × ×
הרחפנים לא רק ישתתפו במלחמת לבנון השלישית, הם גם היו אלה שכמעט הציתו אותה. למחרת סיכול הפיגוע האיראני בגולן, פירסם חיזבאללה כי הפיל שני רחפנים של צה"ל בביירות. לטענת חיזבאללה היו אלה רחפנים חמושים, שהופעלו בידי צה"ל מחוף הבונים בישראל, ונועדו לזרוע הרס בלב שכונת הדאחייה. במגזין 'טיימס' פורסם בהמשך כי התקיפה כוונה נגד מפעל לדיוק טילים של חיזבאללה, ואילו פרסום אחר טען שהרחפנים אספו מודיעין בלבד, וכי המטענים שנשאו עליהם נועדו להשמדה עצמית.
כך או אחרת, נשיא לבנון הכריז לאחר האירוע כי מדובר ב"הכרזת מלחמה" וחסן נסראללה איים להגיב בעוצמה, איום שנלקח ברצינות בצד הישראלי. במשך כמה ימים מתוחים ירד צה"ל כולו למדרון אחורי בגבול לבנון, עד שפיגוע הנקמה התממש: שני טילי קורנט שירה חיזבאללה פגעו במוצב צה"לי ופיספסו במטרים בודדים רכב צבאי שנסע, בניגוד לפקודות, על כביש החשוף לשטח לבנון. לצה"ל לא היו נפגעים והמלחמה נמנעה. לפחות בינתיים.
ישראל לא אישרה שהיא זו שהפעילה את הרחפנים בדאחייה, ובצה"ל מסרבים אפילו להתייחס לשאלה אם בכלל יש בידיהם רחפנים תוקפים. אלא שרחפנים כאלה קיימים בישראל, ועוד איך. אצלנו קוראים להם "רחפנים מתאבדים".
באפריל 2016 חשפה התעשייה האווירית את ‘רותם’, ראשי התיבות של "רחפן תוקף מתאבד". מדובר ברחפן חשמלי קל, בעל יכולת שהייה באוויר למשך כ־30 דקות, טווח טיסה של כעשרה ק"מ, וניתן להפעלה על ידי מפעיל בודד. "לרותם יש צורה אווירודינמית מוארכת, והוא נראה יותר כמו טיל מאשר כמו רחפן שנועד לתצפית", אומר א', ראש מנהל חימושים משוטטים בתעשייה האווירית. "יש לו אמצעי תצפית יום ולילה, הוא מופעל באמצעות טאבלט, וברגע שאתה רואה מטרה באמצעי התצפית, אתה פשוט מסמן אותה ואומר לו לתקוף". לדברי א' יכולות התקיפה של רותם מדויקות להפליא, והוא מפנה לסרטון שפירסמה התעשייה האווירית ובו ניתן לראות כיצד רחפן כזה חודר במהירות דרך חלון צר ומתפוצץ בתוך חלל החדר.
הרותם, שנחשב לאחד הרחפנים התוקפים המשוכללים בנמצא וכבר נמכר לכמה צבאות ברחבי העולם ("אני לא יכול לדבר על לקוחות", מבהיר א'. "גם לא להגיד אם מכרנו לצה"ל"), נושא על גופו שני רימוני רסס סטנדרטיים. "כשאתה מדבר על הצורך לתקוף מעבר לפינה, זו יכולת פורצת דרך", אומר א'. "אם זיהית חוליית אויב שנמצאת בתוך רכב או מבנה, והצלחת לפוצץ עליה בזמן הנכון כמעט קילו של חומר נפץ, זה חתיכת כאב ראש לצד השני".
× × ×
שני רימוני רסס אולי לא נשמעים הרבה, אבל דמיינו לעצמכם להקה של מאות רחפנים כאלה, עם שני רימוני רסס כל אחד, שיוצאת למשימת התאבדות המונית. עכשיו תפסיקו לדמיין.
ב־2016, כאשר ענקית המסחר המקוון אמזון ביצעה את המשלוח הראשון שלה באמצעות רחפן, היא גם הצביעה על הכיוון שאליו טסה האנושות. ערי העתיד, כך הכריזו למעשה באמזון, ישרצו רחפנים מסחריים שיעשו הכל, כולל להביא את הקניות מהסופר.
הנהירה הגדולה לטכנולוגיית הרחפנים, שהחלה עוד קודם לכן אך זינקה לשמיים בעקבות הצהרת הכוונות של אמזון, התניעה שורה של חברות סטארט־אפ אזרחיות, שכולן מתמודדות במרוץ על הפיתוח הבא של שוק הרחפנים. בישראל בלבד פועלות יותר ממאה כאלה. אחת מהן היא Third Eye Systems, שיושבת בנתניה ומתמחה בעיבוד תמונה ובינה מלאכותית למערכות רובוטיות.
"אנחנו מתעסקים בלאפשר לרחפנים להבין את העולם", מסביר ליאור סגל, מנכ"ל ומייסד החברה. "המטרה היא שאני לא סתם אשלח את הרחפן לנקודה מסוימת. אני אשלח אותו והוא יבין מה קורה בנקודה, מה מעניין אותו ומה לא, איפה יש אנשים ואיפה אין אנשים". תהליך הפענוח המורכב הזה נעשה ברחפן עצמו באמצעות בינה מלאכותית, מה שמאפשר להגדיל את טווח הפעולה של הרחפן, שהיום מוגבל בשל הצורך שלו להישאר בקשר ישיר עם המפעיל. אבל הניתוק של הרחפן מהמפעיל והשימוש בבינה מלאכותית משנים הרבה יותר מאשר את טווח הטיסה. הם פותחים אפשרויות חדשות, מדהימות. "בעצם", אומר סגל, "אנחנו מוציאים את האדם מהלופ".
השלב הבא בעולם הרחפנים, אם כן, נקרא "נחיל רחפנים". דוגמה חביבה ופשוטה יחסית לנחיל כזה יכולנו לראות בחגיגות ה־70 למדינת ישראל, כאשר בטקס הדלקת המשואות 300 רחפנים של אינטל ריחפו בשמיים בצורת סמלי המדינה ויונת השלום, בתיאום מושלם ומרהיב. בדארפ"א, הסוכנות האמריקאית לפיתוח פרויקטים צבאיים, לקחו לאחרונה את היכולות הללו למקומות קצת פחות נעימים: בניסוי שתוצאותיו התפרסמו רק לפני כמה שבועות, נחיל רחפנים איתר, הקיף ואיבטח בית במרכז אזור עירוני, שבו הסתתר כביכול חשוד בטרור.
"בעולם של נחילי רחפנים אין צורך במפעיל אנושי מאחורי כל פלטפורמה", אומר סגל. "בעצם מדובר באוסף של מערכות אוטומטיות שיודעות לנתח את העולם ולספק לך את המידע שאתה צריך בלבד. כך האדם הופך ממפעיל למקבל החלטות. הרובוטים מציפים לו את הסיטואציה, והוא מחליט מה לעשות". יתרה מזאת: האדם יוכל לתת לנחיל הרחפנים משימה, והוא כבר יבצע אותה בעצמו. "מגוון האפשרויות אינסופי", מתלהב סגל. "הנחילים הללו יוכלו לאסוף מודיעין, להתפוצץ על המטרה או לשאת חימוש שיירה עליה. חלק מהרעיון הוא שברגע שהרחפנים עובדים בצורה של להקה, מאוד קשה להתמודד איתם. גם אם פגעת באחד או בעשרה רחפנים, לא בטוח שפגעת ביכולת שלהם להוציא את המשימה לפועל. מעבר לכך, בביצוע פעולה כזו לא ייהרג אף חייל שלנו, וכל הסיפור יעלה כמו שעת טיסה אחת במטוס אף־15".
נחיל תוקף כזה הוא משהו שאנחנו עשויים לראות בקרוב?
"להערכתי, כן. אני לא יודע אם ברמה המבצעית כבר יש יכולת כזו, אבל מבחינה טכנולוגית העולם כבר שם".
אם כל הסיפור הזה נשמע לכם מוכר, אולי זה מפני שצפיתם בפרק ‘הכי שנואים במדינה’ של סדרת המופת ‘מראה שחורה’, שם נחילי דבורים רובוטיות פוצחים במסע הרג; או בסרט האמריקאי הפחות־מופתי ‘המטרה: שומר הראש’, שיצא לאקרנים שלושה ימים בלבד לפני סיכול הפיגוע האיראני בגולן, ובו להקת רחפנים רצחנית מנסה להתנקש בנשיא ארה"ב. גם במקרה הזה, אגב, המלחמה בסוריה הקדימה את כולם, אפילו את התסריטאים של הוליווד: בינואר 2018 הותקף בסיס חיל האוויר הרוסי חמיימים, השוכן בצפון סוריה, בידי כוח מורדים. במתקפה שולבו 13 רחפנים נושאי מטעני נפץ קטנים, שפעלו כנחיל. הרחפנים אמנם לא התבססו על טכנולוגיה מתקדמת, ובכל זאת, פוטנציאל ההרס שלהם היה רב. מספיק שאחד מהם היה מצליח לחמוק ממערכות ההגנה הרוסיות ולהתפוצץ בקרבת אחד ממטוסי הקרב שלהם, כדי להבעיר אותו באש. "קשה היום להעלות על הדעת צבא מכל סוג שהוא, שלא משתמש ברחפנים בזמן לחימה", אומר סגל.
× × ×
זה, כאמור, כולל גם את צה"ל. כך, למשל, אנשי התצפיות של דנינו מחיל האיסוף הקרבי נעזרים היום ברחפן שנקרא ‘מאביק’, שאותו הם יכולים להטיס מתוך עמדת ההסוואה שלהם כדי לקבל נקודת מבט נוספת על השטח שעליו הם מתצפתים.
כשהעימותים סביב צעדות השיבה בגבול הרצועה הלכו ותכפו, הרחפנים הצה"ליים הגיעו גם לשם. לפני כשנה עשה הצבא לראשונה שימוש ברחפן לפיזור הפגנות, שהטיל רימוני גז מדמיע נגד המפגינים שהתקרבו לגדר הרצועה. בהמשך צייד צה"ל את כל גדודי החי"ר שלו ברחפנים, וכך נולד התפקיד החדש "מטיס מ"פ" - חייל שנושא על גבו רחפן קטן, שנועד לאיסוף מודיעין. אותם חיילים עוברים הדרכה קצרה ופשוטה יחסית בבית הספר להגנת הגבולות, המכשירה אותם לתפקיד.
בימים אלה השלים צה"ל את ההצטיידות של כל פלוגות החי"ר שלו ברחפנים כאלה, ותהליך זהה מתבצע היום בחיל השריון ובחיל הים. "הטכנולוגיה הזאת מאפשרת לנו לדעת מה קורה מעבר לקיר, לגדר או לבניין", אומר גורם בצה"ל. "עד היום לקחנו חיילים וגרמנו להם להיחשף, ולצערנו לעיתים להיפגע. עכשיו כבר לא צריך שזה יקרה, אתה פשוט מעלה רחפן והוא עושה לך את העבודה. תחשוב מה זה עושה למ"פ כזה, שתוך כדי הקרב מעלה תורן של מאה מטר למעלה ורואה את כל הכפר, מי מאיים עליו, היכן ממוקמים המכשולים הקרקעיים וכו'".
השימוש ברחפנים ככלי לאיסוף מודיעין הפך לכל כך נפוץ, עד שבצד השני של הגבול כבר הפכו את הפלת הרחפנים של צה"ל לסוג של ספורט לאומי. מעת לעת מדווח על רחפן כזה שהופל בידי חמאס או חיזבאללה, והאחרון שבהם יורט לפני כחודש בידי אזרח לבנוני, שפגע בו עם רובה ציד. "כשרחפן נופל, זה לא נורא", אומר בתגובה הגורם הצה"לי. "אם טנק מתקלקל אני מתקן אותו, אבל אם רחפן מתקלקל מה אני עושה? זורק אותו לפח. זה כל כך זול, שאין סיבה לתקן".
לדברי אותו גורם, אם הרחפן נופל שלם בידי האויב, אין חשש מדליפת מידע רגיש. "פיתחנו טכנולוגיה שמאפשרת לשמור על המידע", הוא אומר. "הדבר היחיד שהצד השני יוצא איתו זו תמונה יפה של רחפן שהוא תפס".
ההתפתחות הטכנולוגית לא רק הוזילה משמעותית את מחיר הרחפנים, אלא גם הגדילה את כושר הנשיאה שלהם והאריכה את זמן השהייה שלהם באוויר. בהתאם לכך, חלק נכבד מרחפני התצפית של צה"ל נקנים בשוק האזרחי ואפילו לא עוברים התאמות לשירות הצבאי. אחרים מקבלים שדרוג כזה או אחר. צה"ל מתכנן להכניס לשירות גם רחפני לוגיסטיקה כבדים, שיוכלו להעביר אספקה לכוחות בעומק שטח האויב, ואפילו רחפנים לפינוי פצועים. בעתיד, ייתכן שרחפנים יסיירו גם לאורך הגבולות, 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, ויזהו בכוחות עצמם תנועות חשודות.
× × ×
עם פריחתו של איום הרחפנים החדש, החלו במערכת הביטחון להבין שהם בבעיה. מה ימנע, למשל, מרחפן של חוליית טרור פלסטינית לרחף בניחותא מהגדה המערבית לנתב"ג ולהתפוצץ בקרבת מטוס עמוס נוסעים? הסיטואציה הזאת לא תיאורטית: בדצמבר 2018 הושבת נמל התעופה גטוויק בלונדון ל־36 שעות, בשל רחפנים מסתוריים שהסתובבו בקרבת השדה והיוו איום על תנועת המטוסים. העניין נפתר רק לאחר שהממלכה הציבה בנמל מערכת ליירוט רחפנים, שנרכשה במקור עבור הצבא הבריטי ונועדה להגן עליו מפני רחפנים של דאעש בסוריה ועיראק. ניחשתם נכון: המערכת, Drone Dome, היא פיתוח ישראלי של חברת רפאל. על פי פרסומים שונים, הבריטים שילמו עבור שש מערכות כאלה 15.8 מיליון ליש"ט.
גם את מערכת Drone Guard, שפיתחה אלתא מערכות, רכשו כבר כמה מדינות ברחבי העולם. המערכת נועדה להגן לא רק על מתחמים חיוניים כמו שדות תעופה, אלא אפילו על צוותי קומנדו הנעים בחשאיות מעבר לקווי האויב. לפיכך פיתחו באלתא יישום של המערכת שאותו ניתן לקפל בקלות ולסחוב על הגב. "הרחפנים שינו את הקונספציה", אומר צביקה ירום, מנהל מפעל היבשה של אלתא מערכות בתעשייה אווירית. "מהיום גם הכוחות המתמרנים צריכים מערכות מהסוג הזה אם הם רוצים להיות מוגנים מהאיום".
המקרה של שדה התעופה גטוויק פתח שוק חדש. מעתה ברור לכל בר דעת שכל מתקן תשתית חיוני חייב הגנה מפני רחפני טרור, וזה לפני שדיברנו על אצטדיונים ותחנות רכבת. כבר ב־2017 הגיע מבקר המדינה למסקנה שבישראל "לא קיים מענה שלם להתמודדות עם איום הרחפנים", והטיל את הבעיה לפתחו של הקבינט המדיני־ביטחוני. בהנחיית הקבינט, הקים חיל האוויר צוות משימה לאומי לטיפול באיום הרחפנים, ששם דגש לא רק על הפן הביטחוני אלא גם על הצורך להסדיר את תנועת הרחפנים האזרחיים, שנעים באלפיהם באוויר. "תאר לעצמך שבעתיד אתה מזמין פיצה והיא מגיעה באמצעות רחפן. מה מסלול הטיסה של הרחפן? האם יש עליו פיקוח?" הסביר בעבר סא"ל ד', ראש צוות ההגנה מפני רחפנים.
גם בתעשייה הישראלית החלו לתקוף את האתגר משלל כיוונים, כאשר חלק מהמטרה היא לפתח מערכות הגנה זולות. "אתה לא יכול להתחיל לקנות מערכות הגנה במיליוני דולרים, כאשר אתה מתמודד מול כלי שאפשר לקנות באינטרנט ב־200 דולר", מסביר גורם בתעשייה. לשפע היוזמות הללו הצטרף משרד הביטחון: בשנה האחרונה השיק המשרד, בשיתוף חברת iHLS, תוכנית חדשנות למיזמים טכנולוגיים במגזר האזרחי והביטחוני. אחד האתגרים המרכזיים שהציב המשרד לסטארטאפים המשתתפים בתוכנית הוא התמודדות עם כלים בלתי מאוישים.
"בתוך תקציב המחקר והפיתוח של משרד הביטחון, נושא הרחפנים וטכנולוגיות הרחפנים תופס נתח גדול, הן מבחינת תשומת הלב הניהולית והן מבחינה תקציבית", מגלה מ', רמ"ח במפא"ת, מנהלת המחקר והפיתוח של המשרד. "זה אחד הווקטורים העיקריים שאנחנו מתמקדים בו". במפא"ת כבר עובדים על מחקרים שיאפשרו שימושים חדשניים ברחפנים, למשל לצורך האזנה אלקטרונית. "תאר לעצמך שבמקום אנטנה ענקית, אתה שולח רחפן שיושב ליד בית ומאזין למה שקורה בתוכו", מפנטז מ' ואף רומז שבעתיד גם בצה"ל יהיו רחפנים חמושים, ממש כמו בדאעש. "עובדים על זה, ועובדים על זה קשה", הוא אומר. "הדברים האלה כנראה ייכנסו בשנים הקרובות לשימוש, הבעיה היא יותר רגולציה ותקנים. ההנדסה היא לא בעיה גדולה".
עד כמה יהיו הרחפנים חלק מהלוחמה העתידית?
"הם יהיו חלק משמעותי, והם כאלה כבר היום. אם בעבר פלוגת חיילים לא יצאה לשטח בלי נשק אישי ומימייה, היום אני לא חושב שיש פלוגה שהולכת בלי רחפן צמוד. בעוד עשר שנים, אולי פחות, אני לא בטוח שזה לא יהיה מצב הפוך - הרחפנים יטוסו למשימה, ומתחתם ילכו כמה חיילים".
