רביעי 30 בספטמבר 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    |
    חדשות • 20.11.2019
    משחק באש
    מהבלגה זמנית ועד למתקפת טילים על מטרות תשתית בעומק ישראל - אלה הדרכים שבהן איראן עלולה להגיב לתקיפה הישראלית בסוריה • ובינתיים: בנט צריך לזכור שהוא שר הביטחון ושדברי הרהב שלו נלקחים ברצינות בטהרן
    אלכס פישמן

    סיבוב המהלומות בחזית הצפונית עדיין לא הסתיים. מדובר בעימות רגיש, כשכל מילה מיותרת הנאמרת בישראל עלולה לשנות את המצב. וכאן, במבחן הראשון שלו כשר ביטחון, נהג נפתלי בנט כמו ילד שקיבל לידיו חבילה של זיקוקים ורץ להראות לחבר'ה איך זה עובד. דברי הרהב שלו "אינכם חסינים יותר" שכוונו למנהיגי איראן, נלקחים ברצינות בטהרן. ובכלל, ממתי ישראל פוגעת במנהיגי מדינות זרות, גם אם הן עוינות, ועוד מודיעה על כך מראש? אלה סיסמאות לכיכרות. בנט צריך להבין שתמו הימים שבהם היה ה"קיביצער" שהציק לשרי ביטחון. עכשיו הוא נדרש להיות המבוגר האחראי.

     

    לטענת האתר הרשמי של משרד החוץ הרוסי, התקיפה אתמול הייתה הרביעית בסדרה של תקיפות אוויריות שביצעה ישראל מאז ניסיון החיסול של איש הג'יהאד האיסלאמי אכרם ע'ג'ורי, בשכונת הדיפלומטים בדמשק ב־12 בחודש. מאז - על פי הרוסים, שבדרך כלל לא מזייפים בהודעות הרשמיות - תקפה ישראל גם ב־18 בחודש מטרות בגבול סוריה־עיראק. המטוסים, לפי הרוסים, עברו במרחב האווירי של ירדן ועיראק. ב־19 בחודש, כך הרוסים, תקפה ישראל בנמל התעופה בדמשק ושיגרה טילים גם נגד מטרות הנמצאות 18 ק"מ דרומית לבירה הסורית - מה שמסביר, אולי, את ירי ארבע הרקטות האיראניות לעבר החרמון. ואתמול, ה־20 בחודש, באירוע שעליו ישראל לקחה אחריות, חיל האוויר שיגר לטענת הרוסים 40 טילי שיוט לעבר פרברי דמשק וגרם בין היתר למותם של עשרה סורים. פרץ התקיפות הללו, אחרי "צום" ממושך למדי, לא בא כתגובה לירי של רקטות בודדות. עושה רושם שיש כאן תוכנית מדינית־צבאית ושהדבר האחרון שלו היא זקוקה זו פטפטת של שר ביטחון טירון.

     

    הרוסים קיבלו הודעה על התקיפה הישראלית רק כמה דקות לפני פגיעת הטילים, ואתמול בבוקר הם הוציאו "כרטיס צהוב" בהודעת גינוי פושרת למדי מפיו של סגן שר החוץ מיכאל בוגדנוב. אחר הצהריים כבר הוציא אותו משרד חוץ למדינת ישראל "כרטיס אדום". גם הרוסים הבינו, ככל הנראה, כי יש כאן מגמה חדשה שעלולה לסכן את האינטרס שלהם. לכן הם החליטו לצאת אתמול בפרסום מפורט של הפעילות הצבאית הישראלית בסוריה, ממש כפי שעשו אחרי שהופל מטוס הביון שלהם, בספטמבר 2018, לאחר תקיפה אווירית ישראלית. הרוסים סימנו לישראל, עוד לפני מספר חודשים, שדמשק - ובעיקר שדה התעופה - היא אזור אינטרסים רוסי מובהק החיוני לשימור אחיזתם בסוריה ולשימור משטר אסד. עכשיו הם רומזים שהחשבון בדרך. בהקשר זה יצוין כי בניגוד לפרסומים מסוימים, ראש המל"ל, מאיר בן שבת, אומנם היה בביקור ברוסיה לפני התקיפה אך לא תדרך את מארחיו על הצפוי.

     

    אתמול במהלך התקיפה השמיד חיל האוויר סוללות טילי נ"מ סוריות שפתחו באש לעבר המטוסים. בין השאר הושמדה סוללה מהדגם הרוסי המתקדם יחסית, אס־אי 22. לישראל יש עניין להבהיר לנשיא אסד באמצעות פגיעה במטרות בדמשק ובצבא הסורי שיציבות שלטונו תלויה גם בישראל. ואם הוא לא יכול לדרוש מהאיראנים להסתלק - שיפעיל לחץ על הרוסים.

     

    עכשיו אנחנו רואים שלושה תסריטים אפשריים בצפון. הראשון: האיראנים יתעלמו מהפגיעה במפקדות ובמתקנים שלהם בדמשק, עד לתקרית הבאה. הסיכוי שהתסריט הזה יתממש איננו גבוה, שכן איראן ספגה אבידות ונזקים בליבת מערכת הפיקוד, השליטה והתשתיות שלה בסוריה. הפעם ישראל אפילו לא מסתתרת מאחרי התירוץ של תקיפת מערכות נשק משוכללות שהוברחו לסוריה. המטרות שנקבעו לחיל האוויר אתמול היו בעיקר מפקדות ראשיות באזור דמשק: האחת של כוח אל־קודס עצמו והשני של המיליציות השיעיות הפרו־איראניות. איראן, שרואה עצמה כמעצמה אזורית ושעיני כל בנות בריתה נשואות אליה, לא יכולה לעבור על כך לסדר היום.

     

    התסריט השני סביר יותר: איראן תגיב בירי רקטי, מידתי, לעבר מטרות צבאיות בצפון. גם התסריט השלישי אפשרי, אבל ככל הנראה הוא לא בר ביצוע בטווח הקרוב: כאן כבר מדובר בירי טילים מדויקים לעבר אתרי תשתית בעומק ישראל. ביצוע כזה מחייב את האיראנים לסדרה של פעולות שככל הידוע לא קיימות בטווח הקצר. בכל מקרה צה"ל צריך לשמור על כוננות - בעיקר הגנתית - לפרק זמן לא קצר.

     

    ישראל מנצלת כרגע חלון הזדמנויות אסטרטגי, שבו טהרן שקועה במשבר כלכלי ובאתגרים מול מהומות בבית, בעיראק ובלבנון. תקיפות ישראליות מוצלחות נגד מטרות איראניות עשויות גם להעניק רוח גבית לגורמים בעיראק ובלבנון המתנגדים לנוכחות של האיראנים במדינותיהם.

     

    שני מועדים פוליטיים ישפיעו על ההתנהלות האיראנית בחודשים הקרובים: הראשון, פברואר 2020, מועד הבחירות לפרלמנט בטהרן, אז עלולים לחזור לשלטון הכוחות השמרניים הנתמכים על ידי משמרות המהפכה. המועד השני הוא הבחירות בארה"ב בסוף 2020. אם זה היה תלוי בנשיא האיראני הנוכחי, ארצו הייתה מתאפקת ולא יוצרת משברים דרמטיים באזור עד שיתברר מי יישב בבית הלבן.

     

    בינתיים, הלבה בגזרה הצפונית עלולה להתפרץ בכל רגע - והיא מחייבת יד יציבה, שקולה ושקטה על ההגה הביטחוני.

     


    פרסום ראשון: 20.11.19 , 23:48