ישראל נכנסת לזמן פציעות שממנו איש לא יודע כיצד תצא: לראשונה בתולדות המדינה כשלו שני המועמדים הראשים במלאכת הרכבת הממשלה. אמש, לאחר שאזל זמנו גם של יו"ר כחול לבן — ועל רקע חילופי האשמות הדדיים בינו לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו — נאלץ ח"כ בני גנץ להחזיר לנשיא את המנדט. מה יקרה הלאה? אף אחד לא באמת יודע היות שדבר כזה עוד לא קרה בהיסטוריה של המדינה. אך לפי חוק יסוד: הממשלה, ב־21 היום שנותרו קיימות למעשה רק שתי אופציות: הקמת ממשלת אחדות בדקה ה־91, או הליכה לבחירות שלישיות תוך שנה.

"אין לאף אדם זכות למנוע מהעם את בחירתו". גנץ, אמש | צילום: אבי מועלם

זה לא הכל: על רקע החשש מבחירות שלישיות, מסתמן כי היועץ המשפטי לממשלה צפוי לטלטל את המערכת הפוליטית כבר בימים הקרובים — ייתכן שכבר היום — ולהכריע בעניין תיקי נתניהו. אמש, עד שעת ערב מאוחרת, עוד עמל הצוות של היועמ"ש על ניסוח כתבי האישום של נתניהו תוך שהוא עובר על כל מילה ואסמכתא. אם המלאכה לא תסתיים היום, צפוי כתב האישום להתפרסם לכל המאוחר בראשית השבוע הבא. כזכור: מדובר בתיקים 1000 (המתנות), 2000 (השיחות עם נוני מוזס) ו־4000 (בזק־וואלה), כאשר מרב תשומת הלב מופנית לתיק 4000 שם ייאלץ היועץ להכריע האם להאשים את נתניהו בשוחד או "להסתפק" בעבירה הקלה יותר של מרמה והפרת אמונים.

ממתינים להחלטתו. מנדלבליט | צילום: עמית שאבי

במשרד המשפטים סירבו אמש לאשר או להכחיש את הידיעה שפורסמה בחדשות רשת לפיה ההכרעה בעניין נתניהו תתקבל כבר היום.

ההחלטה צפויה להימסר במקביל לנתניהו, לפרקליטיו וליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין.

כתב האישום לא יופקד בבית המשפט, כנהוג, שכן לראש הממשלה ישנה אפשרות לבקש חסינות מפני העמדה לדין, בהיותו חבר כנסת, בתוך 30 יום ממועד הודעת היועץ. הבקשה מוגשת לכנסת ולוועדת הכנסת שאמורה להתכנס ולדון בבקשה. עם זאת, מכיוון שלא הושגו הסכמות בין הסיעות הגדולות על הקמת הוועדה — היא לא כוננה. רק במידה שתכונן ממשלה בקרוב, או לאחר שיתקיימו בחירות נוספות, ניתן יהיה להקימה. ההערכה: המשך ההליכים המשפטיים בתיק נתניהו צפוי להתעכב.

לוח הזמנים המשפטי יהיה תלוי לא מעט בלוח הזמנים הפוליטי. על אף שהסיכויים לאיתור מועמד נוסף קלושים, היום בצהריים יכריז הנשיא ריבלין רשמית על סיום המנדט ויעביר את המושכות לידי הכנסת. כלומר, החל מהיום רשאים רוב הח"כים (61) לבקש מהנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על ח"כ שיבחרו בו (כולל מי שכבר הוטלה עליו המשימה).

בזמן זה לא ניתן יהיה להקים ממשלת מיעוט, אך כן ניתן עדיין להרכיב ממשלת אחדות. הנשיא כבר הבהיר כי אינו מתכוון להרים ידיים מאופציית האחדות, וגם גנץ ונתניהו אמרו אמש כי ימשיכו לפעול למען אחדות ונותרו פתוחים למו"מ ישיר בשלושת השבועות שנותרו.

במהלך פגישתו עם הנשיא אתמול הבטיח גנץ "לעשות כל מאמץ כדי להרכיב ממשלה טובה לאזרחי ישראל". גם נתניהו שידר מסר זהה, לאחר הודעתו של גנץ. "אני מוכן בלי תנאים מוקדמים להיכנס איתך לשיח מיידי, עוד הערב, כדי להקים ממשלת אחדות. אם נלך יחד, נצליח", אמר (על השתלשלות היום הדרמטי — ראו עמ' 4).

על אף הנכונות להידברות שהפגינו, ההערכה היא כי מלבד החרפה במצב הביטחוני — שעלולה לאלץ את הצדדים להיכנס לממשלת אחדות — קשה לראות את נתניהו או גנץ יורדים מהעץ. מאחר שנתניהו אינו מוכן לוותר על גוש הימין־חרדים או להתפשר על מיקומו הראשון ברוטציה, והיות שגנץ אינו מוכן להצטרף לממשלה שבראשה עומד ראש ממשלה תחת כתב אישום — הסיכוי כי יצליחו לגשר על הפערים ביניהם קלוש. גם החלטת היועץ להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה בחשד לשוחד עשויה לטלטל אף יותר המערכת, ולהרחיק את גנץ ובכירי כחול לבן מאפשרות לאחדות.

כל העיניים נשואות בינתיים לעבר ה־11 בדצמבר: בחצות יפקע הדדליין למציאת מועמד מטעם הכנסת. אם יימצא עד אז מועמד עם 61 חתימות, הוא או היא יזכו לתקופה של 14 יום להרכבת ממשלה. ובמידה שלא יימצא כזה תפוזר הכנסת ה־22 וישראל תלך לבחירות נוספות. התאריך המסתמן: ה־3 במארס.

הלו"ז הפוליטי עשוי להיקבע בהתאם להתפתחויות המשפטיות: אם נתניהו אכן יזכה גם במקרה שיתקיימו בחירות נוספות במנדט מהנשיא, זו תהיה הפעם הראשונה שהמועמד להרכבת הממשלה עושה זאת תחת כתב אישום, מה שרק ייצור דילמה משפטית ופוליטית חדשה: האם הנשיא בכלל יכול להטיל על מועמד תחת כתב אישום חמור את הקמת הממשלה.