בגיל 81, כשהוא מוקף חברים ובני משפחה, עצם אתמול את עיניו בפעם האחרונה יוסי (יוסף) לבוק. הוא היה היוזם והמקים של יחידת "עוקץ".

חבריו מספרים שהכל החל בעצם לאחר הפיגוע הקשה ב־1974 במעלות, בו נלקחו תלמידים כבני ערובה. במהלכו של החילוץ המורכב היה קושי של הכוחות המחלצים בקומה השנייה בה התבצרו המחבלים. היה זה יוסף לבוק שפנה אז ישירות לרמטכ"ל וטען בפניו שכלבים מאומנים היו יכולים לסייע רבות בחילוצם של בני הערובה. בעקבות זאת קיבל לבוק הנחיה והקים את היחידה החדשה.

לבוק בצעירותו

לבוק נפצע במבצע קדש, ונשאר עם 30 אחוזי נכות. לאחר שחרורו מצה"ל עסק בין היתר בתפיסת חיות בר באפריקה כדי למנוע את הכחדתן, ושם רכש את המיומנות בכל הקשור לבעלי חיים. במשך שנים ארוכות היחידה הייתה סודית, ורק ב־1997, בעקבות אסון המסוקים בו נספו 73 לוחמי צה"ל, נחשפה "עוקץ" לראשונה בעת פעילות שנערכה בשטח האסון.

הספר "לחשוב בשש רגליים", שנכתב על ידי מאירה גונט, מגולל את סיפורו של לבוק. בספר נחשף סיפר חייו המרתק וטפח מפעילותן של כמה מיחידות העילית של צה"ל, סיירת מטכ"ל, המודיעין, וכמובן עוקץ. לבוק הותיר אחריו את ניצה אשתו, שלושה ילדים ושמונה נכדים. דורון לבוק, אחד מילדיו ספד לו: “קשה לעכל שאתה לא איתנו, היית ותישאר אבא וסבא יחיד ומיוחד ואיש משפחה למופת”.