ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: דנה קופל
    חדשות • 27.11.2019
    ההערצה והבוז
    מתנחלים לצד ביביסטים, ליכודניקיות צעירות לצד רבנים שמרנים: מה שאיחד את המיקס יוצא הדופן שהגיע אמש להפגנת התמיכה בראש הממשלה בתל אביב היה ההערצה לבנימין נתניהו • אבל לא רק: גם השנאה היוקדת לבכירי מערכת המשפט ולתקשורת ותחושות הקיפוח הרדיפה איחדו את אלפי המפגינים • מצד אחד: שלטים בנוסח "נתניהו, לעולם לא תצעד לבד" • מצד שני: קללות, איומים ומיצגים שקראו "לחקור את שי ניצן"
    עמיחי אתאלי

    בעומק הקהל רואים מיקס מרתק. נער עם כיפת צמר ענקית, פיאות משתלשלות לצד הלחיים וחולצה עם ציור של בית המקדש פלוס קריאה לבנות אותו מייד, לצידו ליכודניקיות בלבוש חשוף, מתנועעות בקצב לצלילי שירים של עומר אדם. ההערצה לבנימין נתניהו, ולא פחות מזה, האיבה לאליטות ולמוקדי הכוח, יצרו אתמול תבשיל ישראלי נדיר: מנהיג הזרם החרד"לי, הרב צבי ישראל טאו, כמעט לעולם לא נמצא בסיטואציה שבה גברים ונשים עומדים במעורב. אתמול הוא נקלע לפאתי הבמה בעת שמנחת האירוע, גלית דיסטל אטבריאן, החמיאה בלהט למראהו החיצוני של שמעון ריקלין.

     

    תחת הכותרת של "מצילים את המדינה, מפגינים נגד הפיכה שלטונית" הגיעו לפחות כמה אלפים. היו שם אינסוף מפגשים של קצוות, דניאלה וייס, ממייסדי מפעל ההתנחלויות, חיכתה בסבלנות מאחורי הקלעים ביחד עם גדי טאוב, ימני חדש שרק לאחרונה חבר למחנה הלאומי.

     

    ההערכות נעו בין 5,000 ל־14,000 משתתפים. יועץ הניו־מדיה של נתניהו, טופז לוק, צייץ כי כ־15 אלף איש הגיעו, אך הוא כנראה בעצמו שכח: רק לפני כחצי שנה עקץ יועצו האחר של ראש הממשלה, יונתן אוריך, את יריביו כשכתב: "בוודאי תהיתם למה יאיר לפיד ואיימן עודה מרימים הפגנה דווקא במוזיאון תל אביב? תשובה: נכנסים שם 4,000 איש במקסימום".

     

    אני לא יודע לנקוב במספרים, כן יודע לתאר את האנרגיה. והיא הייתה חזקה מאוד. בוערת. במשך שעות ארוכות הסתובבתי בקרבת הבמה וכל מה שהיה סביבי אלה אנרגיות של להט. של אהבה לנתניהו, לא מעט תחושת רדיפה קולקטיבית ומעל הכל להט של איבה לפרקליטות וליועץ המשפטי לממשלה. היה ניתן לראות זאת ברחבה במיצגים שהוצבו ובסיסמאות שהושמעו בסגנון של "שי ניצן לחקירה", "בן ארי למעצר", ו"יד שמאל מנסה לנסר למדינה את הראש" (על ההסתה — ראו מסגרת). ברגע מכוער במיוחד נראה כי האיבה המבעבעת לתקשורת עלתה על גדותיה: עיתונאי התאגיד שסיקר את ההפגנה הותקף על ידי כמה מהמפגינים סביבו.

     

    זיכרון קצר? הציוץ של יונתן אוריך מחודש מאי
    זיכרון קצר? הציוץ של יונתן אוריך מחודש מאי

     

     

    המארגנים תיכננו ליינאפ צנוע שבמסגרתו בכירי הנואמים יהיו עיתונאים המזוהים עם הימין, אבל האנרציה החיובית עבדה לטובתם: בזה אחר זה הפתיעו אותם שרת התרבות מירי רגב, יו"ר סיעת הליכוד מיקי זוהר, ראשי מועצות מיהודה ושומרון ובראשם יו"ר מועצת יש"ע דוד אלחייני. "אני רוצה למסור לכם בשם ראש הממשלה שהוא אוהב אתכם ושהוא מודה לכם", פתח ח"כ זוהר את דבריו והקהל שאג "זה ערב שייזכר בהיסטוריה של מדינת ישראל, שבו העם אומר 'אנחנו לא שותקים כשאנחנו רואים משהו עקום ומשהו מעוות'".

     

    שרת התרבות רגב, שהפתיעה בהופעתה, נזפה בקהל בשל שלטים קיצוניים שהונפו. "הכעס שלנו הוא כעס לגיטימי, אבל אסור שתחושות כעס יגרמו לפגיעה בשלטון החוק. יש כאן שלטים שצריכים לרדת. אנחנו לא רוצים הסתה, כי החוק שומר גם עלינו", אמרה. "אנחנו מפלגה דמוקרטית שמאמינה לבית המשפט. תמיד אמרנו שיש שופטים בירושלים - ורק הם יכריעו. לא התקשורת, לא הפרשנים, לא השמאל ולא הכסף של האיחוד האירופי. שלטון החוק אינו מעל החוק. רק אתם, אזרחי ישראל תקבעו מי ינהיג את המדינה. רק אתם הריבון. אי אפשר להתעלם מהקול שלכם. גם קולכם הוא פסק דין חלוט. מי שחשובה לו הדמוקרטיה הגיע לכאן הערב".

     

    המנחה גלית דיסטל אטבריאן קיבלה את זכות הדיבור. היא ציטטה את משפט הפתיחה של כתב האישום — "מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו" — ואמרה: "מעולם לא היה משפט מזוהם, מתועב ומטונף יותר מהמשפט הזה". והקהל שאג בוז. "בני גנץ" היא המשיכה "תרים את העיניים מהטלפרומפטר שלך לפני שתתבלבל שוב, אני עומדת פה ומדברת בלי טלפרומפטר".

     

    זה הרגיש קצת כמו סופרמרקט של נואמים עם מכנה משותף אחד: חוסר שביעות רצון ממערכת המשפט. סדר הנואמים שיקף היטב את השילוב הנדיר שנברא אתמול ברחבת המוזיאון. הרב יגאל לוינשטיין, מייסד מכינת בני דוד בעלי ומי שהתבטא לא פעם בחריפות נגד הקהילה הגאה, הקדיש את נאומו לחשיבותו של מוסד המשפחה הנורמלית והאשים את נשיא העליון לשעבר השופט אהרון ברק כמי שייסד את התפיסה הליברלית במסגרתה הכל שפיט — וכך, לטענתו, נשבר המוסד הקדוש הזה. עם זאת, רק לפני כמה ימים, בדיוק אותו קהל ליכודניקי שעמד אמש ברחבת המוזיאון, קיבל בשאגות את שר המשפטים אמיר אוחנה, השר הגאה המוצהר הראשון.