ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: דנה קופל
    המוסף לשבת • 28.11.2019
    ואז ראש הממשלה הנחה: "הרמטכ"ל, תמשיך לגייס מילואים. ותשיגו לי את פוטין"
    התרחיש: מתקפה משולבת של איראן וחיזבאללה גורמת ל–20 הרוגים ישראלים ומובילה להתייעצות ביטחונית דחופה בקריה | בתפקיד הקברניטים: בכירי המכון למחקרי ביטחון לאומי, בהם הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט | הדילמה: האם להסתפק בתגובה מוגבלת בלבנון, או להרחיב את הלחימה גם לסוריה ולהתעמת עם האיראנים | איזה תובנות הביאה ראשת המוסד, מהן המלצות הרמטכ"ל ואיך סיכם האלוף (מיל') עמוס ידלין את הדיון כשהוא בנעלי ראש הממשלה
    סמדר פרי | צילום: דנה קופל

    שעת בוקר בגזרה המערבית של גבול לבנון. במטעי התפוחים של מושב אביבים מתחיל עוד יום עבודה. האוטובוסים של המועצה האזורית מרום הגליל כבר החלו את סבב איסוף התלמידים לבתי הספר. מעבר לגדר, פחות משני קילומטרים בקו אווירי, בתי הכפר השיעי מארון א־ראס, וצפונה להם – העיירה בינת־ג'ביל.

     

    זה בוקר שקט ורגוע, עד שלפתע, בשעה 07:45, מרעידים שני פיצוצים עזים את האזור. כעבור כמה דקות מתחילים לזרום הדיווחים מהשטח. טיל קורנט של חיזבאללה, כך מתברר, פגע באמבולנס צה"לי וכל חמשת נוסעיו נהרגו. במקביל, כלי טייס בלתי מאויש של הארגון תקף את מיפקדת אוגדה 91 במוצב בירנית. במתקפה הזו נהרגו עוד שמונה חיילים.

     

    צה"ל מגיב בירי ארטילרי מסיבי. מטוסי קרב ומסוקים של חיל האוויר מוזנקים מיד. בשעה הראשונה מאז תחילת האירוע מושמדות מטרות רבות של חיזבאללה, כולל יעדים בביירות. הארגון סופג עשרות הרוגים.

     

    התגובה לא מאחרת לבוא: מאות טילים משוגרים מלבנון לעבר ישראל. חלקם מיורטים על ידי כיפת ברזל ואחרים נופלים בשטחים פתוחים, אבל כמה מהם נוחתים בחיפה, בטבריה ובחדרה וגורמים לנזק כבד ולנפגעים. מד"א מדווח על שבעה אזרחים הרוגים ועוד עשרות רבות של פצועים ונפגעי חרדה. בכך מגיע מספר ההרוגים הישראלים ל־12.

     

    שגריר ארה"ב לשעבר שפירו ובכירת המוסד לשעבר שיין. "טראמפ יעניק הפעם לישראל גיבוי מלא"
    שגריר ארה"ב לשעבר שפירו ובכירת המוסד לשעבר שיין. "טראמפ יעניק הפעם לישראל גיבוי מלא"

     

     

    האירוע ממשיך להתגלגל. כוח קודס של משמרות המהפכה האיראניים משגר מאדמת סוריה שישה טילים מדויקים מסוג פאתח 110 לעבר בתי הזיקוק בחיפה. למרבה המזל, הם גורמים לנזק קל בלבד. כוח מיוחד של חיזבאללה המונה עשרות לוחמים מצליח לעבור את הגבול ומנהל לחימה עם כוחות צה"ל.

     

    בקריה בתל־אביב מכנס ראש הממשלה דיון קבינט מיוחד בנוכחות הרמטכ"ל, ראשת המוסד, ראש אמ"ן וראשת המטה לביטחון לאומי. ראש אמ"ן מדווח לשרים כי הצבא הסורי העלה כוננות והפך את מערכות הנ"מ S400 למבצעיות. בשלב זה לא ברור אם פניו למתקפה או שהוא נערך למגננה. תיתכן גם פריסה של מערכות טילי קרקע־קרקע איראניות נוספות בסוריה.

     

    זוהי תמונת הפתיחה של משחק מלחמה שנערך ביום שני השבוע במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל־אביב בהשתתפות צוות המומחים הבכיר של המכון – כולם בכירים לשעבר במערכת הביטחון. המטרה: לבחון כיצד תיראה מלחמת לבנון השלישית, מה יהיה היקפה והאם וכיצד מונעים הידרדרות למלחמה רב־זירתית שתכלול גם את סוריה, עיראק ואולי גם איראן.

     

    משתתפי משחק המלחמה נכנסו לנעליהם של הקברניטים, של בכירי מערכת הביטחון ושל השחקנים בזירה האזורית והבינלאומית. בתפקיד ראש הממשלה: אלוף (מיל') עמוס ידלין, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי ומי שכיהן כראש אמ"ן, כנספח צה"ל בוושינגטון וכן במגוון תפקידים בכירים בחיל האוויר. בתפקיד שר הביטחון: הרמטכ"ל לשעבר רב־אלוף (מיל') גדי איזנקוט, שמצטרף בימים אלה למכון כעמית מחקר בכיר. ראשת המוסד היא סימה שיין, לשעבר ראש מחלקת המחקר במוסד ומומחית לאיראן. תא"ל (מיל') אודי דקל, מנהל המכון ומי שהיה ראש החטיבה לתכנון אסטרטגי באג"ת (אגף התכנון) בזמן מלחמת לבנון השנייה, מגלם את הרמטכ"ל. תא"ל (מיל') אסף אוריון, שכיהן גם הוא כראש החטיבה לתכנון אסטרטגי, הוא ראש אמ"ן. אורנה מזרחי, בכירה לשעבר במועצה לביטחון לאומי, שיחקה את ראשת המל"ל. דן שפירו, השגריר לשעבר של ארצות־הברית בישראל, מייצג במשחק המלחמה את שגריר ישראל בארצות־הברית, ואילו יורם שווייצר, חוקר בכיר במכון וראש פרויקט טרור ומלחמה בעצימות נמוכה, הוא ראש המטה ללוחמה בטרור. את הדיון הנחה והוביל תא"ל (מיל) איתי ברון, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן וכיום סגן ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי. אנחנו היינו שם על תקן "הזבוב על הקיר".

     

    הקברניטים בפעולה. "אם נציג בקבינט הבא מהלך קרקעי מוגבל, זה יעבור"
    הקברניטים בפעולה. "אם נציג בקבינט הבא מהלך קרקעי מוגבל, זה יעבור"

     

     

    התכנסנו לפני הצהריים בחדר קטן בקומה השנייה של המכון. לכל אחד הוכן שלט קטן עם שמו והתפקיד שהוא מגלם. בתחילת הדיון כולם כיבו טלפונים. איש מלבד המשתתפים לא נכנס לחדר. הדיון התנהל כמעט ללא הערות ביניים. ניכר בחברי הקבוצה שהם רגילים לשבת סביב אותו שולחן ומכירים זה את זה היטב, עוד מתקופת שירותם. את הבדיחות וההלצות שמרו להפסקה. רק פעם אחת התפרצה אורנה מזרחי ("המועצה לביטחון לאומי") וניסתה לחטוף את רשות הדיבור מ"הרמטכ"ל" אודי דקל. אבל "ראש הממשלה" ידלין התערב, חתך לטובת הרמטכ"ל, ופסק שמזרחי תהיה מיד אחריו.

     

    הדיאלוג היה ער וענייני ובמהלכו נחשפו חילוקי דעות מהותיים בשאלה האם להיכנס למלחמה כוללת על אדמת לבנון, לכבוש שטחים ואז להמשיך לסוריה, או להסתפק בפעולה ממוקדת וחריפה אך מוגבלת, מול חיזבאללה בלבד, ולסיים את המערכה מהר ככל האפשר. בדיון רחב יותר, שיתקיים במכון בעוד כמה שבועות בהשתתפות מומחים ישראלים ובינלאומיים, יעלו על השולחן סוגיות נוספות הקשורות למלחמה הבאה בצפון.

     

    בחיזבאללה מעריכים שבמלחמת לבנון השלישית יקבל צה"ל הנחיה לכבוש חלקים גדולים מדרום לבנון. מנגד ינסה "כוח רדואן", יחידת העילית של חיזבאללה, לכבוש יישובים ומוצבים של צה"ל סמוך לגבול לבנון בחסות מטחי רקטות, טילים ופצצות מרגמה. על פי גופי מודיעין זרים, כוח רדואן מונה אלפי לוחמים לבנונים בני העדה השיעית, שחלקם עברו השתלמויות באיראן. הכוח, בפיקודו של אבו עלי טבטבאי, קיבל את שמו מכינויו המחתרתי של עימאד מורנייה, ראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, שנודע כ"חאג' רדוואן" וחוסל בדמשק לפני כעשור. משתתפי משחק המלחמה מכירים היטב את כוח רדואן, עקבו אחרי הקמתו, איש־איש במסגרת תפקידיו במערכת, ומתייחסים אליו כמו אל האח הצעיר של כוח קודס האיראני.

     

    תמונת הניצחון

     

    תקיפה של חיל האוויר בביירות, 2006 . "אם חיזבאללה יפגעו במטרות אזרחיות, לא נבחין בינם לבין מדינת לבנון"
    תקיפה של חיל האוויר בביירות, 2006 . "אם חיזבאללה יפגעו במטרות אזרחיות, לא נבחין בינם לבין מדינת לבנון"

     

     

    ראש הממשלה עמוס ידלין פותח את הדיון. "כשהוחלט אצלנו על תגובה להרג של 12 אזרחים ושמונה חיילים, היה ברור שזה יוביל להסלמה. רצינו להשיג פגיעה מדויקת והבנה של הצד השני לכללי המשחק.

     

    "בראייה אסטרטגית, האיום הכי גדול על ישראל נותר בעינו. זהו איום הגרעין האיראני. הם הכינו את חיזבאללה כזרוע שתעסיק את ישראל ותרתיע אותה מלטפל בגרעין האיראני. ולכן, אם נגזר עלינו שוב להתמודד עם חיזבאללה, אנחנו נגיע לשם. ההתגרות של חיזבאללה לא תישאר ללא תגובה. אני רוצה לצאת מהאירוע הזה כשכולם מבינים שעם מדינת ישראל לא מתעסקים".

     

    סימה שיין (ראשת המוסד): "לנגד עיניהם של האיראנים עומדים שני עקרונות חשובים. אחד, הם לא רוצים מלחמה כוללת, כי הם חוששים שחיזבאללה יספוג פגיעה קשה במלחמה. ושנית, הם לא רוצים לערב את עיראק במלחמה. נכון, יש להם יכולת לפעול מעיראק, אבל מדובר במדינה שגובלת באיראן ואין להם עניין למשוך אותנו לשם. מבחינתם של האיראנים, ירי של שישה טילים מסוריה זה מהלך מידתי, שלא אמור לגרור את ישראל למלחמה כוללת.

     

    "ברור לחלוטין שאיראן הולכת עם חיזבאללה ותעניק גיבוי לכל החלטה שנסראללה יקבל. חיזבאללה מתייעץ עם ראשי כוח קודס האיראני, ולא ינקוט מהלך חריג מאחורי גבם. אבל אפשר להניח שההחלטה בתוך לבנון שייכת לחיזבאללה".

     

    דן שפירו (שגריר ישראל בוושינגטון): "הנשיא טראמפ וראשי מערכות ההגנה והמודיעין של ארה"ב יעניקו הפעם לישראל גיבוי מלא ולא ינסו לרסן אותה. ישראל תצטרך להגדיר לעצמה את גבולות המבצע וליידע אותנו. כל החלטה אמריקאית תתקבל לאחר התייעצות עם ישראל. וכמובן, ארצות־הברית תוכל לעזור בכל המהלכים הדיפלומטיים".

     

    סימה שיין (ראשת המוסד): "וזו תהיה ההזדמנות של ישראל לבקש מארה"ב להרתיע את איראן, באמירה פומבית. לאמירה כזאת, כשהיא מגיעה מוושינגטון, תהיה משמעות גם בטהרן. תיתכן גם פנייה שלנו לרוסים כדי שיפעילו את השפעתם במרחב.

     

    "חשוב גם לומר שהאיראנים לא מתכוונים לצאת מסוריה. זה מה שאני שומעת מהמקורות שלי. הם רואים את ישיבתם שם לאורך שנים. אבל סביר להניח שהם ייאלצו לשנות את תוכניותיהם עקב הפעילות הצבאית הישראלית והנחישות שלה.

     

    "אפשר בהחלט לקבוע שהאיראנים מתכוונים להשאיר כמויות ניכרות של מיליציות שיעיות בסוריה, ואלה עשויות להיות מעורבות במלחמה בין ישראל לחיזבאללה, אם תפרוץ. אני בהחלט רואה מצב שבו מיליציות שיעיות מאפגניסטן, שנמצאות בסוריה, יחצו את הגבול ויגיעו ללבנון".

     

    אודי דקל (הרמטכ"ל): "פרסנו את מערכי ההגנה והתחלנו בגיוס מילואים. להערכתי איראן כן מעוניינת במלחמה, אחרת אין הסבר טוב לשיגורים מסוריה. בנקודה הזאת אני חולק על סימה שיין. אם היה להם רצון לסגור עניין, הם לא היו מרחיבים את התקיפות משטח סוריה. איראן רוצה הפעם באמת להרחיב את הלחימה.

     

    "ובעניין הזה יש בעיה לא פשוטה: מי ירסן את חיזבאללה? זה לא סוד, שרק איראן יכולה. אבל אם נסגור את האירוע, גם הצד השני יסגור, כי כבר יש להם תמונות ניצחון מהמתקפה הבוקר, וערוץ אל־מנאר של חיזבאללה ישדר אותן בכל מקרה. הצד השני יודע, שככל שהעימות יימשך, תמונת הניצחון שלו תתקזז".

     

    גדי איזנקוט (שר הביטחון): "חיזבאללה עבר ב־2006 חוויה מאוד חזקה בדאחיה של ביירות. החוויה הזאת הבטיחה לנו שקט ל־13 שנים. אבל חיזבאללה לא נח. הם ניצלו את הזמן כדי לרכוש ניסיון. ולכן, כל מלחמה עתידית תהיה קשה לנו – בגלל הניסיון, שיטות הלחימה המתוחכמות והרצון של חיזבאללה להוכיח את עצמו בתוך לבנון, הן מול איראן והן מול ישראל. ב־13 השנים הללו חלה התקדמות ביכולות של שני הצדדים להפעיל כוח, ולכן הסיפור הפעם יהיה מורכב יותר.

     

    "השאלה המרכזית היא איך הפעלת הכוח תביא אותנו לעמדת יתרון ביום שאחרי. בהקשר הזה חייבים להטיל אחריות לנעשה על ממשלת לבנון ועל צבא לבנון, וליצור חלון של הרתעה ושקט לעתיד. ועוד נקודה: בסוף כל סבב צריך לזכור את צבא לבנון ואת יוניפי"ל, המרכיבים המשמעותיים ליום שאחרי.

     

    "המדיניות שישראל נוקטת בשנים האחרונות היא נכונה. חיזבאללה איבד את האופציה ההתקפית התת־קרקעית שעמל עליה בצורה ממודרת במשך כעשור למקרה של מלחמה. הם מנסים להצניע את זה ולגמד את מה שקרה, אבל זו בהחלט מכה קשה עבורם. הג'וקר הזה כבר איננו, כי המנהרות הושמדו. זה נראה כמו קרב אבוד לחיזבאללה, אבל צריך את ארצות־הברית, וצריך למנוע חיכוך עם הרוסים. אם האו"ם יגנה את הפעילות הישראלית לא יקרה כלום. יוניפי"ל זה חשוב, אבל אנחנו נשענים על הכוח שלנו".

     

    עמוס ידלין (ראש הממשלה): "יש לנו כאן ארבע דילמות. הדילמה הראשונה: האם אנחנו יכולים לצמצם את העימות לזירה הלבנונית, או שאין ברירה וחייבים להרחיב אותו גם לסוריה, בעיקר לאלמנטים איראניים בתוך סוריה. שנית, אם אנחנו פועלים רק בלבנון, האם להתעקש על תגובה חזקה נגד חיזבאללה, או לבצע פעולה מוגבלת שמצביעה דווקא על רצון להכיל את האירוע. שלישית, מהם מנגנוני הסיום. חשוב להגדיר אותם בצורה מדויקת. גם אם בחרנו להסלים, הסוגיה של מנגנוני הסיום תמיד צריכה לעמוד לנגד עינינו, גם בדרג הצבאי וגם במדיני. והשאלה האחרונה – לאיזו הסדרה אנחנו צריכים לשאוף. כראש ממשלה אני יודע שאין הסדרים בלי מחירים, ולכן אני לא מתרגש מנפגעים בצד שלנו. הרי במלחמת העצמאות היו לנו 6,000 הרוגים ובמלחמת יום הכיפורים היו 3,000. כמובן שאנחנו רוצים לסיים עם אפס נפגעים, אבל זה לא מה שקורה כשיש התנגשות אסטרטגית.

     

    "על פי תפיסת הביטחון שלנו, בכל סבב חייבים להגיע לניצחון ברור. בעיניי הניצחון יושג כשהאויב יהיה מורתע לתקופה ארוכה, ולא יפעל נגד ישראל. אני אומר שוב: אני רוצה לצאת מהאירוע הזה כשכולם מבינים שלא מתעסקים עם מדינת ישראל, לא תוקפים אותה, ואנחנו מקבלים 10־20 שנה של צמיחה, שגשוג, פיתוח ועלייה.

     

    "כדי שזה יקרה, אנחנו חייבים להכניס כוחות. יש לנו שריון מצוין שיודע לתמרן. לא נפגע באזרחים, אבל אני חייב להזכיר שמי שנהרג במדינת ישראל אלה אזרחים. אם חיזבאללה יתחבא מאחורי אזרחים בכפרי הדרום, גם הכפרים יסבלו".

     

    דרושה החלטה אמיצה

     

    גדי איזנקוט, בתפקיד שר הביטחון, מקבל את רשות הדיבור: "המדיניות בסוריה הביאה כוחות איראניים, בהם כוח קודס, לקחת חלק מרכזי בעימות, ואנחנו חייבים להיערך לכך. האיראנים מציבים עכשיו חזון חדש לגמרי, להשיג הגמוניה מלאה בתוך סוריה, ולשם כך הם יביאו 100 אלף לוחמים מאפגניסטן, פקיסטן ועיראק. הם רוצים להפוך את סוריה לבסיס איראני. מתכננים מזח בכל נמל, רוצים להחזיק נוכחות ברמת הגולן ולהביא אלפי איראנים שיעשו שטיפת מוח בסוריה. אבל ישראל מזהה את הנקודה הזאת ומקבלת החלטה לשנות את המדיניות שלה ולפתוח בשורה של מערכות שמביאות להישגים, אך בה בעת מביאות לחיכוך עם איראן. היום הם רחוקים מאוד מחזון ההתבססות, משום שפגענו בצורה משמעותית ביכולות שלהם, והם העבירו חלק מהיכולות למערב עיראק. כך שההחלטה שהתקבלה בקבינט הישראלי להתמודד עם האתגר האיראני הייתה מאוד נכונה, כי האלטרנטיבה לא להתמודד הייתה מביאה למציאות בלתי נסבלת בטווח הרחוק".

     

    אורנה מזרחי (המועצה לביטחון לאומי): "אנחנו רואים סיכוי גבוה למלחמה. חיזבאללה פועל לפי עיקרון של דירוג בתגובותיו, ואנחנו מציעים לעשות מהלכים נוספים מול זירת לבנון ולא להרחיב. חשוב לסגור את האירוע. להתעלם ממה שקרה בסוריה ולהגיב בלבנון. מתקפת אש נוספת נגד חיזבאללה בלבד תראה שלישראל אין עניין להרחיב את העימות. אפשר לנהל דיאלוג עם האמריקאים והרוסים כדי ליצור אלמנט מרסן, שיבינו שהמטרה של ישראל היא לסגור את האירוע. צריך לחתור לכך שהמלחמה תהיה מאוד קצרה, עם מהלומה מדויקת – ורק בלבנון. בעניין הזה דרושה החלטה אמיצה של מנהיג".

     

    סימה שיין (ראשת המוסד): "האיראנים, בשלב הראשון, באו להציל את בשאר אסד. ברגע שהם הבינו שהצליחו להציל אותו הם אמרו לעצמם: עכשיו בואו נתחיל להתבסס בתוך סוריה, נתחיל לייצר הרתעה מול ישראל ונחזק את חיזבאללה. זה השלב השני. ואז ישראל התחילה לבעוט כדי להבהיר לאיראנים: לא נאפשר לכם לקדם את השלב השני, שמהווה איום על ישראל. היום אנחנו נמצאים כבר בשלב השלישי, שבו ישראל מבהירה שלא תאפשר לאיראנים להשתלט על חלקים נוספים בסוריה. חשוב לשים לב שהאיראנים שינו חלק מתוכניותיהם בעקבות הלחץ הרוסי".

     

    דן שפירו (שגריר ישראל בוושינגטון): "צריך מנגנון דיפלומטי, אבל קשה לדמיין שלאמריקאים יש יכולת ולרוסים יש נכונות להשתמש במנופי לחץ מול איראן, או שלאירופאים יש יכולת לחימה הנדרשת מול איראן. ישראל תצטרך להסתדר בעצמה. אסור לשכוח שאפשר להידרדר למלחמה כשאף אחד לא מוכן, לא יודע, לא מזהה".

     

    עמוס ידלין (ראש הממשלה): "אם נגיע למלחמה, חייבים להכריע אותה באופן כזה שמדינת ישראל תזכה לתקופת שקט ארוכה, לפי תפיסת הביטחון שלנו.

     

    "בנוגע לטילים המדויקים, אני מנחה לשכלל את מודל ההחלטה האם, מתי ובאילו פרמטרים יהיה נכון לבצע מתקפת מנע או מכה מקדימה מול איום אסטרטגי.

     

    "האופציה של לא להגיב לא קיימת. מדינת ישראל לא יכולה שלא להגיב על הרג 12 אזרחים ושמונה חיילים.

     

    "יש להעביר דרך רוסיה וצרפת את המסר שאנחנו יכולים להכות הרבה יותר חזק. אנחנו מוכנים לסגור את האירוע לאחר המכה שלנו, אבל אם האירוע לא ייסגר, עלינו להיות מוכנים למערכה רחבה יותר. לכן יש לגייס מילואים ולהכין את חיל האוויר לתקיפות נרחבות יותר בלבנון, בעת הצורך.

     

    "כולנו רוצים שהרוסים ירגיעו את האיראנים ושהאמריקאים יסבירו לממשלת לבנון שצריך להרגיע את חיזבאללה. אבל יש מגבלות למנגנון המדיני. תמיד צריך יכולות צבאיות – אבל בלי מלחמה. זה לא תמיד בידינו. אני אומר שוב: אתה עלול להגיע למלחמה שלא רצית בה.

     

    אודי דקל (הרמטכ"ל): "אנחנו ממליצים להרחיב את הפגיעה בתשתיות חיזבאללה. נבקש אישור מהדרג המדיני להכניס כוחות ללבנון כדי לחסום את כוח רדואן. אבל בשלב זה אני לא ממליץ להוציא לפועל את התוכנית המורחבת של ישראל, זה יסתיים בנזק גדול ובמאות אזרחים לבנונים הרוגים. צריך לתקוף כל מטרה איראנית בלבנון ובסוריה".

     

    רק שלא ידליפו

     

    הדיון מתקרב לסיומו ו"ראש הממשלה" עמוס ידלין מסכם. "אני מזכיר שוב שהפעם נהרגו בצד הישראלי גם אזרחים, בנוסף לחיילים. ולכן אנחנו נעשה מהלך נוסף בלבנון. אבל בכל זאת ננסה לא להרחיב את האירוע לסוריה ולאיראן.

     

    "לאף אחד, ולא רק לנו, אין עניין במלחמה רחבה. הרוסים לא רוצים מלחמה. אסד יודע שהיחידים שיכולים להביא לסיום שלטונו הם לא הסעודים ולא האופוזיציה הסורית, אלא רק ישראל. ולכן אני מבקש שתשיגו לי מיד אחרי הישיבה את נשיא רוסיה פוטין. אנחנו נעביר מסר מאוד ברור לאסד, שכל שיגור נוסף מסוריה לישראל ייגמר במהלך ישראלי לסילוקו מהתפקיד. נעביר גם מסר ברור לאיראנים, אחרי שחיזבאללה יספוג מה שיספוג, שאנחנו יודעים ומסוגלים להילחם באיראן גם בתוך סוריה, והרמטכ"ל לשעבר איזנקוט הוכיח את זה בצורה ברורה בניהול המב"ם (המערכה שבין המערכות) בשנים האחרונות.

     

    "חיזבאללה גם צריכים להבין שאם יפגעו פעם נוספת באתרים אזרחיים או אסטרטגיים בישראל, אנחנו לא נבחין בינם לבין לבנון. את זה צריכים להבין גם האיראנים, האמריקאים והאירופאים. דיברתי עם הנשיא האמריקאי, ובניגוד ל־2006 יש לנו הפעם חופש פעולה בלבנון. אנחנו מעוניינים שהאמריקאים יפעילו לחץ על לבנון להפסיק את הלחימה נגדנו. ואנחנו רוצים לעבוד עם האמריקאים על החלטה שתתקבל במועצת הביטחון, לתקן את כל השגיאות בהחלטה הקודמת, 1701. הפעם לא רק דרום לבנון היא הבעיה. חיזבאללה נמצא בכל לבנון, וצריך מנגנון שימנע העברת נשק איראני לחיזבאללה.

     

    "לך, הרמטכ"ל, אני אומר להמשיך לגייס מילואים. אם תציג בקבינט הבא מהלך קרקעי מוגבל, זה יעבור. אבל יש עוד מנגנוני פעולה. חיל האוויר, למשל, הוא מאוד משמעותי. אני לא אפרט מעבר לכך בקבינט" – הוא אומר בחיוך – "כי לפעמים מדליפים מכאן. אבל אלה מנגנונים חשובים.

     

    "בשעה קשה זאת אני אלך לכנסת. אשא שם נאום רגוע ואדגיש בו מה מדינת ישראל יכולה לעשות נגד האויב אם הוא יבחר בהסלמה. כמו שאמרתי, ההתקפה של חיזבאללה לא תישאר ללא תגובה, אבל היא תישאר מוגבלת, ומיד אחר כך אנחנו נחתור לסיים את העימות".

     

    tuvav@netvision.net.il

     

     


    פרסום ראשון: 28.11.19 , 18:12