מיכל פטרושקה (63) מבאר־שבע מרותקת לכיסא גלגלים כבר שנים רבות. אך כחולה סיעודית המתגוררת בפריפריה היא נאלצת לשלם על כך גם בבריאות שלה. "אין בכל אזור באר־שבע מכשיר ממוגרפיה בשכיבה, בדיקה שכל אישה מעל גיל 50 צריכה לעשות כל שנה", הסביר בצער בעלה, יענקלה. "היא צריכה לנסוע באוטובוס בתוך העיר ואז ברכבת לתל־אביב. היא לא יכולה להחזיק מעמד את השעות האלו ולכן כבר שש שנים שהיא בוחרת לוותר על ממוגרפיה".

מיכל אינה לבדה. סקר חדש ומדאיג של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שמתפרסם לרגל כנס "הפריפריה במרכז" שיתקיים מחר, חושף נתונים קשים על הפערים הגדלים בקבלת שירותי בריאות בין הפריפריה למרכז. במוקד הממצאים: אחד מכל ארבעה תושבים בפריפריה מוותר על טיפול רפואי, מכיוון שהוא נדרש לנסוע מרחקים ארוכים על מנת לקבלו.

הנתונים מבוססים על סקר בו השתתפו כ־1,400 תושבי הדרום והצפון, בני 25 ומעלה, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה (כולל היחס בין יהודים לערבים באזורים הללו). הנשאלים הם תושבי אזור אשדוד ודרומה עד אילת, ובצפון — מעכו, עפולה ובית־שאן עד לאזור מטולה.

"מעל מחצית מהנשאלים השיבו כי בשנה האחרונה קיבלו שירות רפואי באזור מרוחק ממקום מגוריהם, כיוון שהשירות הנדרש לא ניתן במקום מגוריהם", אמר מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ', "זה חמור ונובע מהיעדר שירותים מסוימים בפריפריה".

מהסקר עולה כי שליש מתושבי הפריפריה אינם מרוצים משירותי הבריאות באזור מגוריהם. כאשר בוחנים זאת לפי פילוח מגזרי, ניכרים גם הבדלים בשביעות הרצון בין יהודים לערבים: יהודים תושבי הצפון והדרום פחות מרוצים משירותי הרפואה מאשר התושבים הערבים. עוד עולה כי אחד מכל ארבעה תושבי פריפריה העיד כי נאלץ לוותר על טיפול רפואי בגלל המרחק הרב ממקום מגוריהם: 6 אחוזים מהנשאלים אף הודו כי ויתרו על כך יותר מארבע פעמים.

גם תושבי המועצות המקומיות נאלצים לנסוע רחוק עבור טיפול: למעלה ממחציתם (54 אחוזים) הצהירו כי קיבלו טיפול רפואי במקום המרוחק ממקום מגוריהם.

"הבן שלי, אוהד, היום בן ארבע והוא אלרגי לחלב. רופאים אמרו לי לא פעם שכדי לתת לו את הטיפול שהוא זקוק לו אני צריכה לעבור לגור במרכז. אני מתמודדת עם תורים של חצי שנה לרופאי אלרגיה, גם בנושא רופאי הילדים יש עומסים אדירים באזור שלנו, ואי אפשר לקבוע תור לרופא הילדים בטווח סביר", אמרה ארבל נובל (34), המתגוררת במועצה האזורית הערבה התיכונה. "אף אחד לא מטפל בנושא הפערים בין הפריפריה למרכז, את קופות החולים זה לא מעניין כי אנחנו 'לא שווים את הכסף', הצוותים הרפואיים באזור שלנו מתלוננים כל הזמן על עומס ועובדים ימים כלילות".

דוד ברק (57) מקיבוץ מחניים חווה על בשרו את הפערים בין המרכז לפריפריה, היות שהוא פעם גר במרכז. "לאחרונה הייתי צריך לעשות סי־טי, בצפון לא היו תורים אז שלחו אותי למרכז. בעבר גרתי בהרצליה וההבדלים בשירותי הרפואה פשוט מדהימים", הוא מספר. "שם תוך שבועיים קיבלתי תור ובצפון נאלצתי להמתין שלושה חודשים".

ובינתיים, יענקלה ומיכל פטרושקה מחפשים פתרון שיאפשר להם לעבור את הבדיקה החשובה. "דיברנו עם קופות החולים ולא היה פתרון מלבד לנסוע למרכז", אומר יענקלה. "הייתי מצפה שיקימו לנו בדרום לפחות מקום אחד כזה, או שידאגו לנו להחזרים על נסיעות באמבולנס. הייתה תקופה שמיכל הייתה מקבלת טיפולים בהדסה בירושלים, וגם את זה הפסקנו כי הנסיעות היו בלתי אפשריות. אני מרגיש כתושב הדרום שאני מופלה לרעה מבחינת שירותי הבריאות אותם אני מקבל".