תזכרו דבר אחד, אנחנו הקורבן האמיתי של המצב ההזוי בו מדינתנו נמצאת. אנחנו, ולא הנאשם נתניהו.

אל תיתנו לנאשם, איש שיווק ורטוריקן מוכשר ככל שיהיה, לבלבל אתכם אפילו לרגע אחד. עתיד המדינה שלנו, שקמה כנגד כל הסיכויים, ועתיד אחדות העם שלנו הם העומדים כאן על הפרק. הם הקורבן. הקורבן אינו הנאשם שעומד בראש ממשלת מעבר, זה שפעמיים בשנה האחרונה נכשל בהרכבת ממשלה, זה שלאחרונה החליט היועמ"ש להעמידו לדין. הקורבן הוא לא הנאשם, הקורבן הוא אנחנו.

אנחנו. עתידנו. עתיד ילדינו. כל אלה מוטלים כאן על הכף. כי הנאשם נתניהו מוכן לעשות הכל, כולל הכל, על מנת להוכיח לנו שמתקיימת כאן הפיכה שלטונית כנגדו. הוא מסית כנגד שלטון החוק, כנגד התקשורת, וקורא לציבור תומכיו לצאת להפגנות בכיכרות נגד... שלטון החוק במדינת ישראל. חסר תקדים. בלתי נתפס. מזעזע. וכל זאת כדי לא להגיע לבית המשפט. שם יצטרך להוכיח לשופטים כאחד האדם שהוא זכאי.

אבל בואו נזרום עם הנאשם ונבחן: האמנם מתקיימת כאן הפיכה שלטונית? ניתן לעובדות לדבר.

עובדה ראשונה: הנאשם הוא זה שמינה את המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך, שעמד בראש משטרת ישראל שהמליצה על העמדתו לדין לפרקליטות. אותו מפכ"ל לשעבר מוכר לי היטב מהתקופה שהיה פקוד שלי בשירות הביטחון הכללי, ואיך נאמר... הוא אינו בדיוק איש מרצ, או רחמנא ליצלן איש שמאל קיצוני.

עובדה שנייה: הנאשם הוא זה שמינה ודחף לתפקיד היועמ"ש את מגיש כתבי האישום, אביחי מנדלבליט. לא רק זאת, אלא שאותו מנדלבליט, בן למשפחת אצ"ל, זכה להיות מועמד יחיד לתפקיד לאחר ששירת כמזכיר הממשלה של הנאשם, ומינויו אושר על ידי הממשלה שבראשה עמד נתניהו. כאן המקום להזכיר שמנדלבליט "הידידותי למשתמש" סיים את פרשת המעונות של שרה נתניהו בסעיף משפטי מוזר של "ניצול בתחבולה של טעות הזולת ללא מרמה". אין ספק שזה אולי סעיף מוזר אך בהחלט יצירתי ומעניין. כל זאת מוכיח לנו שוב שללא כל ספק אין זה היועמ"ש שרודף את הנאשם ומשפחתו.

לטענת שופרות הנאשם נתניהו, גם היועמ"ש הידידותי למשתמש הזה, שהחליט לאחרונה ולהפתעתי הרבה, באומץ אישי רב, להגיש את כתב האישום נגד ראש ממשלת המעבר בפרשות 1000, 2000 ו־4000, הוא קורבן של ה"דיפ־סטייט" שבעצם מנהל את המדינה, וה"דיפ־סטייט" הוא שדיבר מגרונו של מנדלבליט כשנשא את הנאום בו הודיע על החלטתו. לכל אותם שופרות כדאי לזכור שאותו מנדלבליט משך ומושך את הזמן באופן מאוד תמוה ב"פרשת הצוללות". בפרשה זו, בניגוד לפרשות האחרות, יש חשד עמוק לשחיתות הנוגעת ישירות לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. נקווה שעד שמנדלבליט יחליט בעניין לא תחול חלילה התיישנות על הפרשה.

עובדה שלישית: הנאשם נתניהו טוען שהוא קורבן של התקשורת, אבל שימו לב - הוא שולט בעיתון רב התפוצה ביותר משום שהוא גם חינמון, שהקים עבורו מיודענו אדלסון, שהצליח לקנות בכסף כמות נכבדה של כתבים "אוהדים", ונתניהו נהנה משליטה כמעט מוחלטת בתכניו. הוא שולט כפי הנראה בערוץ 20, ועל פי האישומים הוא גם שלט שליטה הדוקה באתר וואלה וניהל שיחות ודיוני "תן וקח" עם נוני מוזס, ואף הצליח להטיל מורא על לא מעט עורכים ועיתונאים שלא לפרסם פרסומים "שליליים" לגביו.

עובדה רביעית: עניינו של הנאשם יובא למערכת המשפט, ומן הסתם יגיע עד לבית המשפט העליון. מובן שגם מערכת זו מותקפת על ידי שופרות הנאשם ולא מעט מתומכיו מגוש הימין. אלא ש־13 מתוך 15(!!!) שופטי בג"ץ מונו בתקופתו.

עכשיו, בואו נחבר את העובדות: למרות המינויים המאוד ידידותיים למשתמש, הוגשו כתבי אישום. משרתי הציבור הנ"ל לא יכלו להתעלם מהראיות שנחשפו בפניהם בחקירות השונות, ולכן חרף קרבתם לנאשם הם בחרו להגיש נגדו כתבי אישום. הם בחרו בנאמנות למדינת ישראל ולא למי שעמד מאחורי מינוייהם בתקווה שיזכה לנאמנות עיוורת. לכן ברור לחלוטין שאין המצאה גדולה מזו שהנאשם נתניהו הוא הקורבן.

אבל בסיפור הזה יש קורבן: אנחנו, העם בישראל. אנחנו הקורבן של הפגיעה המכוונת והמתמשכת של הנאשם נתניהו באחדות העם. אמירותיו הפלגניות המכוונות שצוטטו והוקלטו בפומבי לאורך השנים נועדו לשרת את האינטרס האישי והפוליטי שלו. הן תרמו לזריעת שנאה ופילוג בקרב היהודים בישראל וגם לפילוג חמור עם יהדות התפוצות, ולא פחות מכך - בין אזרחי מדינת ישראל הערבים והיהודים. זריעת השנאה ופילוג העם הם בעיניי האשמה החמורה ביותר. יותר מכל פרשת 1000 כזו או אחרת. אומות מפולגות לא שורדות. הן מתפוררות.

אבל לא די לו בפגיעה באחדות העם. כעת הנאשם מוביל קמפיין הסתה חסר תקדים של ראש ממשלה מכהן כנגד מערכת האכיפה ושלטון החוק במדינת ישראל. התוצאה המיידית של ההסתה הזו היא ששי ניצן, פרקליט המדינה, וליאת בן־ארי פרקליטת מחוז תל־אביב מיסוי וכלכלה, האחראית על המאבק בהון השחור ובעבירות שחיתות שלטונית ותאגידית, מסתובבים עם מאבטחים, משום שיש חשש של ממש שינסו לפגוע בהם. הרצל, בן־גוריון ובגין מתהפכים בקברם. איפה זה ואיפה החזון לחברת המופת המכוננת ממגילת העצמאות?

חברים, אל תתנו לאף אחד לבלבל אתכם. הישארו צלולים. זיכרו שוב ושוב ושוב: אנחנו הקורבן של הקמפיין המתמשך כנגד אחדות העם, כנגד התקשורת וכנגד שלטון החוק. קמפיין אותו מנהל נתניהו אך ורק ממניעי הישרדות אישית. זו סכנה אסטרטגית לאחדותנו, לעתיד העם שלנו ולעתיד המדינה שלנו. על כן הגיעה העת שנדרוש ציבורית מהנאשם לפעול על פי האמירה המפורסמת והמדויקת שלו מ־2008 שכוונה אל ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט: "מדובר על ראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות, ואין לו מנדט ציבורי ומוסרי לקבוע דברים כל כך גורליים במדינת ישראל. קיים חשש, אני חייב להגיד אמיתי, לא בלתי מבוסס, שהוא יכריע הכרעות על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו ולא על פי האינטרס הלאומי, (משום ש)הוא נמצא במצוקה המיוחדת הזו - הכל כך עמוקה".

אולמרט התפטר והלך להגן על עצמו במשפט (ואף שילם את המחיר בישיבה בכלא). לעומתו, הנאשם נתניהו מוכיח לנו בימים אלו שהוא מונחה אך ורק על בסיס האינטרס האישי שלו ופועל בניגוד מוחלט לטובת העם והמדינה.

אם מרכז הליכוד לא ימצא את הדרך להחליף את נתניהו ולאפשר לו להתפנות לטפל בענייניו המשפטיים, יהיה עלינו, הציבור האחראי על כל גווניו הפוליטיים במדינת ישראל, לקרוא לו לעשות זאת. נדרוש מהנאשם ברשתות, ברחובות ובכיכרות, בצורה דמוקרטית, חוקית ואחראית, לעמוד בסטנדרט שהציע בצדק רב ב־2008 ולהתפטר מיידית מתפקידו.

זהו המעשה היחיד הנכון אותו הוא יכול לבצע מיידית כדי לשמור על מדינת ישראל דמוקרטית, יהודית, שוויונית ונקייה משחיתות. כל בחירה אחרת תהפוך את מורשתו לכתם שחור בהיסטוריה של מדינת ישראל.