{ }
ראשון 08 בדצמבר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: אוראל כהן
    ממון • 02.12.2019
    מועצת הסכסוכים
    בזמן שהישראלים הוציאו מעל מיליארד שקל בחודש הקניות נובמבר, המועצה לצרכנות שאמונה על פיקוח השוק ושמירה על הצרכנים, כמעט לא מתפקדת • מנכ"ל קבוע עדיין אין, בכירים עוזבים, תקנים לא מאוישים, והעובדים מדברים על אווירת פחד ועוינות • כשנה אחרי תחקיר "ממון" על המצב במועצה, ניכר שהוא רק החמיר • המועצה: "עובדים בודדים משחיתים את שם המועצה בגלל שיקולים זרים"
    שושנה חן | צילום: אוראל כהן

    יום חמישי האחרון יצאו עובדי המועצה הישראלית לצרכנות ליום גיבוש. בצילומים ששלחה הדוברת כולם נראים מחייכים ומכייפים. אבל ארבעה מעובדי המועצה, בהם בכירים לשעבר, לא מופיעים בתמונות, ויושבים בבית כבר שלושה חודשים. רובם מקבלים משכורת, על חשבוננו, וכולם עוברים ויה דולורוזה של שימועים. במועצה טוענים שההליך מתמשך בגלל דחיות שהם עצמם יזמו – "כל פעם מנפיקים אישורי מחלה ומבקשים לדחות את השימוע" – אך העובדים טוענים אחרת. עו"ד ניסים מזרחי, שהיה מנהל מחלקת אכיפה במועצה, מדבר על בעיות בריאותיות אמיתיות והתנכלות. "אנחנו לא הבעיה", הוא אומר. "את המלחמה שלנו נילחם בבית הדין לעבודה, אבל מה שקורה במועצה לצרכנות בהחלט צריך לעניין את הצרכנים".

     

    כבר בינואר תיאר "ידיעות אחרונות" מסכת של בעיות ניהוליות במועצה, ולטענת אנשים שדיברנו איתם, מאז המצב רק החמיר. "אם פעם כתבת שהמועצה קרועה, היום היא שסועה לגמרי", אמר לנו עובד בארגון. "האווירה היא של פחד ועוינות. עובדים לא מדברים עם מנהלים, מנהלים לא מדברים עם המנכ"ל בפועל, עופר מרום. הם מפחדים לדבר, שמא יסומנו על ידו". בכירה במועצה אמרה לנו: "יש כאוס, לחץ, הרבה עזיבות, מסכסכים בין העובדים. עובד שמותח ביקורת, מושפל".

     

    אז מה קורה בארגון הצרכנים הגדול בארץ? איך ממשיך הגוף שאמור להיות הכי שקוף במדינה להוות זירת סכסוכים, האשמות, עזיבות עובדים ותפקוד חלקי? ולמה טרם נבחר מנכ"ל חדש לארגון, שפועל ללא מנכ"ל קבוע כבר יותר משנה?

     

    נזכיר: ב־2017 הגיע למועצה עופר מרום – המנכ"ל בפועל – כדירקטור, כמינוי של שר הכלכלה אלי כהן. ב־2018 הוא מונה ליו"ר הדירקטוריון. כשמנכ"ל המועצה, ג'וש גולדשמידט, עזב, צריך היה למצוא מנכ"ל חדש, אך רק בנובמבר, אחרי שבכירים וחברי דירקטוריון פרשו, הושג הקוורום (מינימום משתתפים) הדרוש בדירקטוריון ומונתה ועדת איתור, בראשות מרום עצמו, לחיפוש מנכ"ל. הוועדה החליטה לחפש ממלא מקום לשלושה חודשים ולא מנכ"ל קבוע, בניסיון להשליט סדר בארגון. כ־100 איש הגישו מועמדות לתפקיד אך נפסלו כולם, ולבסוף הדירקטוריון המליץ כי מרום עצמו ימונה לתפקיד, אם יוותר על תפקידו כיו"ר. המינוי אושר במארס האחרון והיה תקף עד אמצע יוני, אלא שמרום המשיך לאחוז בתפקיד.

     

    האישור שבוטל - והוחזר

    ב־22 באוקטובר כתבה השופטת בדימוס בלהה גלאור – ראשת ועדת המינויים ברשות החברות, אליה כפופה המועצה – לדירקטוריון המועצה כי היא אינה מאשרת את המשך כהונתו של המנכ"ל בפועל. היא נזפה במועצה על שלא עשתה דבר לאיתור מנכ"ל קבוע, הזכירה שלמנהל בפועל אסור לעשות שינויים מהותיים, ומתחה ביקורת על הניהול המוגבל של המועצה. "העובדה שהחברה מנוהלת בידי מנכ"ל בפועל בפיקוח רשות החברות לא יכולה להיות סיבה מוצדקת להאריך מינוי זמני, וכאילו הזמני הופך לקבוע", כתבה. ואולם, כמה שבועות לאחר מכן, בנובמבר, ביצעה ועדת המינויים סיבוב פרסה, והמינוי הוארך עד פברואר הקרוב. זאת, לפי השמועות, בשל איום של הדירקטוריון להתפטר. עובדים במועצה אף טוענים שהדירקטוריון משמש כזרוע של המנכ"ל ולא כמבקרו.

     

    יו"ר הדירקטוריון, אבי כהן, מכחיש בתוקף: "דרכנו אינה דרך של איומים", כתב לנו. "הדירקטוריון ביקש מוועדת המינויים לבחון את החלטתה על הארכת הכהונה, וחבריו היו תמימי דעים כי המשך כהונתו של מרום בתפקיד עד למינוי מנכ"ל קבע, הליך שכבר החל, הוא קריטי לפעולתה. לדעת הדירקטוריון, המידע לפיו קיבלה הוועדה את החלטתה היה חלקי ולא מדויק. טובת המועצה בלבד מנחה את שיקול דעתנו, ושמחנו על שהוועדה שינתה את החלטתה".

     

    כהן מרוצה מאוד מתפקוד המועצה. לדעתו, תחת הנהגתו של מרום חל בה "שינוי חיובי מהותי". גם דוברת המועצה טענה, בתגובה ששלחה, לשורה של הישגים. אבל אם הכל כל כך נפלא, איך זה ששדרת הבכירים במועצה נפגעת – שאין כלכלן, אין יועץ משפטי, אין צמרת ניהולית למחלקת החינוך וההסברה, וגם מחלקת האכיפה המשפטית כמעט נעלמה.

     

    גם בוועד העובדים בטוחים שמרום עושה עבודה נפלאה, ומספרים שנחתם כעת הסכם שכר ראשון בתולדות המועצה. ראשת הוועד יהודית לאטי, ועמיתיה יאיר ריקלין וגבי בר, לא מוטרדים מארבעת העובדים שיושבים בבית. גם לא ממסת העוזבים את המועצה. לדעתם, מצבם של העובדים במועצה מצוין. הם מציינים שלל הטבות, כמו תוספות שכר, קיצור יום העבודה בסוף אוגוסט להורים לילדים צעירים, וטיול שאורגן לעובדים. "ההנהלה תחת מרום עושה הכל לשיפור תנאי העובדים ובכל הקשור לשדרוג טכנולוגי, דבר שיסייע לתת שירות טוב לצרכנים", מסרו.

     

    עולם הצרכנות משתנה

    חשוב לציין גם כי לאחרונה חזרה המועצה להגיש תביעות ייצוגיות, כלי נשק צרכני חשוב, והגבירה את המידע שהיא מספקת בתקשורת. לקראת טרפת הקניות של נובמבר, למשל, היא הזכירה מה מותר ואסור בביטולי עסקאות בכרטיס אשראי. אבל זה לא מספיק. עולם הצרכנות סוער היום. גופי ענק חדשים כמו אמזון מעמיקים את כניסתם לשוק; ההתייקרויות חזרו לתחום המזון; המעבר לתשלום דיגיטלי מתעצם; גם סביב הסימון באדום של אריזות מזון לא בריא, שיתחיל בינואר, צפויים שטיקים וניסיונות עקיפה – והצרכנים בישראל צריכים נציג חזק שיילחם עבורם, בלי כל כך הרבה סכסוכים פנימיים. שמענו דברים קשים מעובדים שעזבו את המועצה, ומצד עובדים כיום שהשמיצו עובדים אחרים. כולם סירבו לדבר בשמם.

     

    גם השופטת גלאור דיברה על גל ההאשמות ההדדיות שהגיעו אל שולחנה, כולל מכתבי תלונה על תפקודו של מרום, ותגובתו לתלונות כאל "הוצאת שם רע".

     

    לא ברור מדוע גוף רציני כמו ועדת המינויים לא נכנס לבירור יסודי של מה קורה במועצה לצרכנות. כבר בינואר הבטיחו לי ברשות החברות שיבדקו לעומק את המצב במועצה, בדיקה שהחלה עוד ב־2018 בשל תלונות, לטענתם. אז הבטיחו. בוועדת המינויים וברשות סירבו למסור למה שינתה ועדת המינויים את החלטתה, ואיפה עומדת הבדיקה שהובטחה. נזכיר שהמועצה חווה משברים כבר כמעט עשור, וכבר כיכבה בביקורות של מבקר המדינה ב־2012, 2015 ו־2016.

     

    גם עו"ד יפית אזרד, שעבדה במחלקת האכיפה המשפטית ויושבת בבית כבר חודשים בהליכי שימוע, אומרת: "פנינו לרשות החברות כבר אחרי חודש. אמרנו להם, 'אנחנו ארבעה עובדים שיושבים בבית בחופשה בתשלום על חשבון הציבור וזה לא מעניין אף אחד'. לא קיבלנו תשובה. זו בעצם הבעיה – קשר השתיקה בין הרשות, ועדת המינויים ועופר מרום, וגם הטיוח והאישור שעדיין ניתן לו להתנהל כאוות נפשו. כל אלה מחלישים את אמון הציבור בשירות הציבורי".

     

    אז נכון שהקמת ממשלה חשובה יותר, ושהמועצה לצרכנות היא החברה הממשלתית הקטנה ביותר. אבל לכולנו, הצרכנים, מגיע שמישהו יעשה שם סדר.

     

    המועצה: "תלונות סרק"

    מאז התחקיר הקודם, בינואר, על הכאוס במועצה קיבלנו כל הזמן מסרים לפיהם המצב לא משתפר. לצורך הכתבה הנוכחית שוחחנו עם תשעה עובדים בהווה ובעבר, מתוך רבים שרצו לדבר.

     

    מדוברת המועצה נמסר כי "כל התלונות הן תלונות סרק, ומוטב שלא היו באות לעולם. מדובר בעובדים בודדים אשר חרתו על דגלם להשחית את שם המועצה בגלל שיקולים זרים".

     

    אלמנט שחזר בכל השיחות היה הפחד של אנשים להזדהות – גם כאלה שכבר עזבו. מלחמות בין עובדים אינן מענייננו – לכל צד האמת שלו, אבל גוף ציבורי איננו יכול לתפקד ככה. ב־2018 עזבו את הארגון שבעה עובדים, והשנה לפחות עוד שבעה. לרבים מהם לא מונה מחליף. הפגיעה הקשה ביותר היא כאמור במחלקת האכיפה המשפטית, שנותרה עם עורך דין במשרה חלקית ועוד מתנדב.

     

    המחלקה נוסדה ב־2010, ולאורך שנות קיומה החזירה לצרכנים 8 מיליון שקל. כיום נתון של 40 תביעות צרכנים שנוסחו בנובמבר בארגון הצרכנים הכי גדול במדינה אינו סיבה למסיבה. "במחלקה חזרו להדריך צרכנים לנסח ולהגיש תביעות לבד, כמו לפני יותר מעשור", אומר מזרחי. "צרכן שמתעקש לקבל את השירות, מבהירים לו שיעבירו את הטיפול בו לגורם המתאים, אם אין לו בעיה לחכות אפילו שנה לניסוח כתב התביעה. הרוב מוותרים ועושים לבד". לדבריו, גם אין מנהל ישיר שיפקח מקצועית על הנעשה.

     

    מדוברת המועצה נמסר: "הירידה בסיוע בניסוח תביעות החלה ב־2017. פעלנו לשיפור השירות מול עובדי אכיפה אזרחית, ובראשם עו"ד מזרחי, שסירב לפעול לפי הנחיות ההנהלה".

     

    באפריל בדקו במועצה וגילו, כפי שאמר לי מרום עצמו באוגוסט, שבמועצה מחכות 10,000 תלונות לא מטופלות – מ־2018, ואפילו 2017. במועצה גם מצאו שבני נוער לא פונים, אף שהם קונים אונליין ב־1.2 מיליארד שקל בשנה, כיוון שזה גוף "מיושן". מרום הבטיח שעובדים על אפליקציה שתאפשר להעלות ולשלוח למועצה טופס תלונה כבר בחנות.

     

    מדוברת המועצה נמסר: "הטיפול בתלונות השתפר. הוסבר לצוות מהו טיפול איכותי בפנייה, עם זמנים, בקרת איכות, יעדים ותמריצים. טופס התלונה, שהיה ארוך ומסורבל, קוצר. יש 20 תקנים אבל 18 עובדים".

     

    עוד מסרה המועצה: "במועצה מחכים לאישור רשות החברות כדי להתחיל בתהליך לאיתור מנכ"ל קבוע. לגבי מחלקת חינוך והסברה, בדיקות וסקרים, לא פוטר אף עובד. אחת יצאה לחופשת לידה, וממלאת מקום המנהל עזבה. מאז מארס לא ניתן לגייס עובדים ולאייש תקנים בלי אישור מרשות החברות. כדי לא לפגוע בעבודה, פנינו למיקור־חוץ לגבי הדרכות לחינוך פיננסי וחינוך לצרכנות נבונה, הרצאות, בדיקות וסקרים".

     

    לגבי התקציב נמסר כי "כמו בכל חברה ממשלתית, כשיש קיצוץ רוחבי גם המועצה נפגעת. עם זאת, היא בין הגופים היחידים שמקבל כספים גם בממשלת מעבר, הכל באופן תקין".

     

    לגבי היחסים העכורים בין עובדים נמסר: "כל הטענות מועלות בידי אותם אנשים שכנגדם מתנהל שימוע. איננו יודעים מדוע לתת במה לקומץ עובדים שנמצאים בהליך כזה, ושמשתמשים בעיתון להטחת רפש במועצה ובעובדיה".

     

    מהי המועצה הישראלית לצרכנות

    מבנה:

    חברה ממשלתית הכפופה לרשות החברות.

    הדירקטוריון יכול להקים ועדת איתור למנכ"ל, אם יש בו לפחות שבעה חברים

    מקור תקציבי:

    משרד הכלכלה.

    בשיא היה 14 מיליון שקל בשנה, והשנה 8.86 מיליון. ב־2020 צפויה ירידה נוספת

    סמכויות:

    לייצג צרכנים מול הרשויות ובתי המשפט, כולל תביעות ייצוגיות, ליזום חקיקה, לספק מידע, ליזום בדיקות למחירים, לשירותים ולמוצרים

    עובדים:

    כרגע 36 בפועל (לא כולל מקבלי השכר שיושבים בבית), חלק מהתקנים לא מאוישים

     


    פרסום ראשון: 02.12.19 , 19:31
    ידיעות אחרונות