yed300250
הכי מטוקבקות
    חדשות • 02.12.2019
    התחבורה המוזנחת
    אגרת גודש? קודם תשקיעו בתשתיות התחבורה הציבורית
    סבר פלוצקר

    "גודש תנועה הוא בעיה חריפה בישראל" – זהו משפט הפתיחה של הדוח המיוחד על עומסי התנועה בארץ ודרכים להקל עליהם שהוכן על ידי ארגון ה־OECD בהזמנת אגף התקציבים באוצר, והוצג בתחילת השבוע בכנס שאירגנה עמותת "פיוצ'ר מוביליטי".

     

    המסר של הדוח כולו חשוב יותר מהמלצתו הספציפית – להנהיג בהקדם אגרת גודש על מכוניות הנכנסות למרכז תל־אביב בשעות עומס. מחבריו לא מתעקשים דווקא על האגרה. מבחינתם, הכי חשוב שתהה לממשלת ישראל ולרשויות המקומיות תוכנית אב מקיפה להקלה מהירה על צפיפות התנועה בארץ. לדידם, התוכנית חייבת לכלול רכיבים רבים, אך אסור לה להתבסס על הכבדה נוספת של נטל המיסוי על הרכב הפרטי. לכן, אם אכן יוחלט על גביית אגרת גודש יש להחזיר לאזרחי ישראל את סכום האגרה באמצעות הפחתות מיסוי מקבילות.

     

    תוצאה כואבת במיוחד של הפקקים היא העלייה במספר תאונות הדרכים. ראשית, קיים קשר מובהק בין שכיחות התאונות לבין שכיחות השימוש בתחבורה ציבורית, שבטוחה הרבה יותר מהפרטית. שנית, נהגים התקועים שעות בפקקים הופכים עצבניים, קצרי רוח, אלימים ונוטים להתעלם מחוקי תנועה. כשנחלצים לבסוף מהגודש, הם מתפתים לנהוג בפראות כדי לפצות על הזמן האבוד. ניתן לייחס שליש מתאונות הדרכים בארץ בשנים האחרונות לשני גורמים אלו, ושניהם פועל יוצא של הזנחה רב־שנתית של תשתיות תחבורה ציבורית. ההזנחה עלתה השנה בחייהם של מאה ישראלים וגרמה פצעים ונכויות לאלפים.

     

    מחדל ההשקעה בתחבורה ציבורית, כך מסתבר בבירור מהדוח של OECD ומנתוני הקטל בדרכים, שווה בחריפותו למחדל ההשקעה ברפואה הציבורית. ולראיה: מדד הפקקים החדשני שהציגה "פיוצ'ר מוביליטי" הראה, למרבה ההפתעה והכעס, שבכבישים עמוסים ובשעות השיא נמשכת הנסיעה בתחבורה ציבורית בין 50% עד 100% יותר מזמן הנסיעה ברכב פרטי. למרות הפקקים – או בגללם.

     

    לא סביר לכן שהתרת העומסים תתבסס בעיקר על ענישה כספית של נהגים – כפי שלא יעלה על הדעת שהגודש בבתי החולים יתבסס בעיקר על ענישה כספית של חולים באמצעות "אגרת חדר מיון". קודם לכל חובה על המדינה להפנות משאבים גדולים מאוד להשקעה בתשתיות התחבורה הציבורית: מערכת רמזורים חכמים, מערך נתיבים ייחודיים לאוטובוסים ומיניבוסים, שינוי יסודי במסלולי ההסעה של חברות האוטובוסים, התחשבות מוגברת בהולכי רגל, עידוד מאסיבי של שיתופיות בהסעות, ביטול הסדרי חניה חינם למועסקים "מועדפים", זירוז החישמול של רכבת ישראל ועוד ועוד.

     

    בלא טיפול מזורז ורב־אמצעי במשבר בתחבורה, התנועה בישראל תיעצר במקומה, עם השלכות קשות על פריון העבודה, תעסוקה, נגישות, קשרים בין פריפריה למרכז, איכות החיים – והחיים עצמם.

     


    פרסום ראשון: 02.12.19 , 23:54
    yed660100