אברהם דר, שהלך אתמול לעולמו בגיל 94, היה מהאבות המקימים של אמ"ן ‑ והלוחם הראשון של קהילת המודיעין בארץ ערבית.

הוא היה מעורב בפעולות החשאיות באירופה אחרי מלחמת העולם השנייה, בגניבות הנשק מהצבא הבריטי הנוטש בנמל חיפה ובחיסולי אנשי הכנופיות ‑ בשלבי ההכנה וההתארגנות לקראת מלחמת העצמאות שתבוא.

דר עסק גם בהקמת יחידת המבצעים הסודית 131, ניסח את התכנון ופקודת המבצע להתנקשות הראשונה שביצעה מדינת ישראל (בבכירים במודיעין המצרי ששיגרו מחבלים לישראל), והופקד על תכנון וניסוח תוכנית ההקמה המהפכנית של סיירת מטכ"ל ‑ ועל עוד מספר גדול של פעולות סודיות שטרם הותרו לפרסום.

הפרשה הזאת, השערורייה הביטחונית־פוליטית הגדולה ביותר בתולדות המדינה, הביאה לנפילת שתי ממשלות ולסיום הקריירה של שר הביטחון פנחס לבון ‑ ושל שורת קצינים (בראשם ראש אמ"ן). היא הייתה מהגורמים המרכזיים לפרישתו הסופית של בן־גוריון מהפוליטיקה, וזכתה לסיקור נרחב בספרים, כתבות וסרטים. כולם דיברו עליה ‑ חוץ מאברהם דר, הגיבור היחיד מבין פקידי השלטון הישראלים שיצא נקי לחלוטין מכל הוועדות והבדיקות. הוא מעולם לא מסר את גרסתו המלאה, סלד מפרסום ותיעב עיתונאים. רק באפריל 2012 ניאות לקבל אותי לשיחה ראשונה, שהפכה לכתבה גדולה ב"ידיעות אחרונות" ב־2016.

דר נולד בירושלים. מהפועלים הערבים למד איך לטפל בחומרי נפץ בהם השתמשו לצורכי חפירה. בזכות הילדות שעברה בצמידות לשכנים הערבים וההצטרפות למסעות הסחר של אביו ברחבי המזרח התיכון, כבר בגיל צעיר הוא דיבר חמש שפות על בוריין, והיה בקיא בהלכות העולם, בספרות עתיקה ומודרנית, באמנות ובהיסטוריה ‑ כיאה למרגל. במלחמת העולם השנייה מונה אביו למנהל מחסנים צבאיים בריטיים בנמל חיפה, ואברהם, אז בן 18, הצטרף אליו לעבוד שם ותוך כדי גנב נשק לטובת האצ"ל.

בגיל 17 התגייס ל"פלוגה הימית" של הפלמ"ח, קבוצת צעירים שקובצו במטרה להוות גרעין ליחידת קומנדו ימית מיוחדת. הוא נשלח בחשאי לאירופה, לסייע בהצלת שארית הפליטה. אז גם פגש דר לראשונה את פליטי מחנות ההשמדה.

אחרי חזרתו לישראל, הכרזת תוכנית החלוקה, פרוץ המאורעות ותחילת עזיבת הבריטים את פלסטינה, הצטרף דר לפלוגת הנמל של הפלמ"ח, שתפקידה לשלוט על הנעשה בנמל חיפה. דר פרס רשת סוכנים בנמל ובעיר התחתית ורקם קשר עמוק עם שורת קצינים, נגדים ופקידים בריטים העוסקים בהעמסת האוניות הענקיות שהגיעו לפנות את צבא הוד מלכותה מהארץ. בריטים מושחתים אחרים מכרו נשק לערבים, ואת זה דר וחבריו פעלו למנוע. הם התחזו לבריטים וקבעו פגישה עם הנציגים של אנשי הכנופיות. כשהפלסטינים הגיעו, בירכו אותם "הבריטים" לשלום. זה היה האות ללוחמים האחרים לפרוץ מהמחבוא ולהרוג את הפלסטינים בעזרת צינורות ברזל כבדים שהביאו עימם.

הדרכון הבריטי של אברהם דר | צילום: אילן ספירא

עם תום מלחמת השחרור עזב דר את הצבא אך גויס שוב אחרי זמן קצר כדי להיות בגרעין ההקמה של היחידה הסודית ביותר של קהילת המודיעין - יחידה 131. דר נשלח למצרים במטרה לבסס כיסוי לשהייה ארוכה, ואז להתחיל לגייס יהודים מקומיים לרשת ריגול ומבצעים בעומק השטח במטרה להפיל את המלך פארוק, בו זיהו בישראל את הבעיה המרכזית לעוינות הגדולה של מצרים כלפיה.

דר יצא לאירופה ושם ביסס לעצמו את הכיסוי של איש עסקים בריטי, "ג'ון דארלינג" שמו, העוסק ביבוא מוצרים שונים לקהיר. הוא גייס שתי רשתות של מרגלים יהודים מקומיים - באלכסנדרייה ובקהיר. בסופו של דבר הרשת שהקים דר הופעלה שלא לפי התכנון: ההוראה שניתנה לסוכנים הייתה לייצר פיגועים נגד מטרות מערביות במצרים, כך שייווצר הרושם שאלו פעולות של מחתרת טרור מצרית. כך, קיוו בישראל, יתפתח קרע בין קהיר לבין מדינות המערב, ובראשן ארה"ב ובריטניה.

אלא שהסוכנים היהודים, שלא אומנו לסוג כזה של פעילות, נתפסו בגלל פעולה חובבנית שלהם ובגידה נוראה של המפעיל שלהם שהגיע מישראל, אברי אלעד, לטובת המודיעין המצרי. דר יצא למלחמת עולם כדי לשכנע את ראשי מערכת הביטחון ואת ראש הממשלה שרת לנקוט ב"בהטלת אימה על הכת הצבאית השלטת, ובראש וראשונה על גאמל עבד אל נאסר עצמו", אבל המאמצים שלו כשלו. שניים מחבריה הוצאו להורג. לוחם נוסף התאבד. חבריה האחרים עברו עינויים ונידונו למאסר ארוך ולעבודת פרך. דר עצמו ניצל ברגע האחרון, כשכבר היה בדרך לקהיר לנסות ולחלץ אותם ‑ אבל עצר בחרטום כששמע שהמצרים עלו עליו ומחפשים אותו. הפרשה הזאת השאירה בו כווייה עמוקה עד יום מותו, אתמול בביתו בעתלית.