חנה רוט הלכה לעולמה

השחקנית חנה רוט הלכה אתמול לעולמה, בגיל 80, בדיוק ביום נישואיה, והובאה למנוחת עולמים בבית העלמין ירקון.

"היא איבדה את החשק לחיות בגלל מחלתו של אבא שלנו, והוא עדיין בחיים", אמרה אתמול בתה דינה. "היום הוא יום הנישואים שלהם. הם חיו יחד כמעט 60 שנה".

רוט שיחקה בעשרות תפקידים, אבל רבים זוכרים אותה בעיקר כאמו של אלכס מסרט הקאלט "אלכס חולה אהבה" וכחנה מסדרת הטלוויזיה המיתולוגית "רחוב סומסום". "לא עובר יום בלי שיצעקו לי משהו ברחוב", אמרה רוט בראיון שנתנה לפני מספר שנים ל־ynet. "בהצגה שהשתתפתי בה, 'דלתות נפתחות', שיחקתי לצד לביא זיטנר, והוא היה מסתכל עליי פעור פה, ואפילו הראה לי מעיל שקנה בהודו - שעליו היה כתוב 'פארוק, תסגור ת'תריס'. ומה שהכי יפה הוא שלקראת צילומי הסרט כיערו אותי כמה שאפשר בעזרת איפור, ושמנתי בשביל התפקיד. בינתיים השנים עשו את שלהן - והיום, כשאנשים מזהים אותי מהסרט, הם תמיד אומרים שבכלל לא השתניתי".

רוט, אשת תרבות מובהקת ואהובה על כל מי ששיחק לצידה, נולדה בפירנצה שבאיטליה. בסוף שנות ה־60 הצטרפה לתיאטרון "בימות" שם הופיעה בלהיט "איש חסיד היה", שכלל שירים חסידיים, והוצג יותר מ־500 פעם. היא שיחקה בהצגות כמו "קרום" ו"שיץ" בתיאטרון חיפה, "סולומון גריפ" ו"אורזי מזוודות" בקאמרי, ו"הקמצן" ו"נמר חברבורות" בהבימה. רוט פירסמה גם שלושה ספרים, ביניהם שני ספרי שירים. ב־1991 זכתה בפרס רוזנבלום לאמנויות הבמה.

"חנה רוט, שהלכה מאיתנו הלילה, הייתה שחקנית מופלאה", ספד לה נשיא המדינה ראובן ריבלין. "לצד המשחק, היא הצליחה לשמר ולעבד מחדש שירי עם באיטלקית, יידיש ולדינו, והם יישאו את מורשתה ויישארו עימנו עוד שנים רבות. הדורות הבאים יוכלו להתנחם גם בשידורים החוזרים של 'רחוב סומסום', שבו מלווים את הופעתה שמחה וחיוך לצד מנגינת קולה הייחודית והבלתי נשכחת. יהי זכרה ברוך".