עד שאחרון הטרוריסטים ייפגע או יילכד
חומת מגן | 29 במארס 2002
השעה הייתה שעת לילה מאוחרת. כל יחידות החטיבה היו ערוכות סביב מחנה הפליטים "בלאטה" הסמוך לעיר שכם, מקום שמתוכו יצאו מאות פיגועים כנגד אזרחי מדינת ישראל לאורך שנים, ובמהלך השנים 2000-2001 במיוחד.
עמדות הלחימה של האויב ועשרות המטענים שהוא פיזר בסמטאות נעטפו בקריאות שבקעו מתוך המסגדים, קריאות שנועדו לזרוע פחד ובהלה בקרב הלוחמים.
בשעה אחת בלילה התחלנו בהתקפה. מול אויב אשר ירה לכל עבר, יישמו כוחות החטיבה את שיטת הלחימה שפותחה במיוחד עבור המבצע: תנועה דרך קירות המבנים ודרך הבתים, תוך הימנעות מהתנועה המסורתית ברחובות. כוחותינו הפכו נסתרים לאויב, הקשו עליו, והפכו את פעולותיו לפחות אפקטיביות. מנגד, לוחמי החטיבה הפתיעו את המחבלים והכו בהם פעם אחר פעם. בשעות הבוקר מרבית המחנה כבר היה בידינו.
הקרב בבלאטה מהווה דוגמה למבצעים רבים שביצע צה"ל באותן השנים, מבצעים שביטאו יוזמה, יצירתיות והתקפיות: רודפים את האויב בכל מקום שבו הוא נמצא, ואין שכונה, רובע או עיר פלסטיניים החסינים מעוצמתו של צה"ל.
ההזדהות של הלוחמים והמפקדים עם המשימות במהלך מבצע "חומת מגן" הייתה מוחלטת, והפיגועים האכזריים, שבוצעו מדי מספר ימים על ידי מחבלים מתאבדים, העצימו את נחישותם להשתתף בכל מבצע, ולא לסיימו עד אשר אחרון הטרוריסטים נפגע או נלכד.
החיילים והמפקדים פעלו בעומס רב, במקצועיות, בתושייה ובאומץ לב. הייתה לי זכות לפקד עליהם, ואני חב להם תודה גדולה. בגופם ובפועלם הם יצרו סכר אנושי, שמנע את שטף הטרור, ויצקו בכך תוכן ממשי למושג צבא ההגנה לישראל - צבא השומר ומגן על אזרחיו.
צה"ל כיום, מקצועי עוד יותר, נחוש, יוזם ופועל בגלוי ובחשאי, וביום פקודה, היכן שיידרש, יעמוד במשימותיו כמו בלילה ההוא בבלאטה.
לפנייה לכתב/ת 
