בשמלה אדומה ושלל תקוות

בערב חג ההודיה האחרון העלתה מישל אובמה לרשתות החברתיות תמונה עדכנית של המשפחה. שני דברים בלטו בה: השיער של ברק אובמה כבר לבן כמעט לגמרי, והבנות, מאליה וסשה, הפכו מילדות מתוקות לנשים צעירות. אכן, הרבה מאוד השתנה מאז אותו ליל נובמבר 2008, שבו החליטה אמריקה לתת למשפחה שחורה את המפתחות לבית הלבן.

רק ארבע שנים קודם הכירה ארה"ב לראשונה את ברק חוסיין אובמה, סנטור כריזמטי משיקאגו, והנה הוא כבר הנשיא ה־44, מקבל לידיים אימפריה על סף קריסה: המשבר הכלכלי החמור ביותר ב־80 שנה, התבוססות בבוץ של שתי מלחמות כושלות, ודימוי בינלאומי בשפל. יום אחרי הבחירות זעקה כותרת האתר הסאטירי The Onion: "גבר שחור קיבל את הג'וב הכי רע באמריקה".

שמונה השנים של אובמה־שונא־הדרמה היו דרמטיות. הוא חילץ את ארה"ב מהבור הכלכלי העמוק, אבל לא מספיק מהר. הוא הרחיב את מערכת ביטוח הבריאות באופן חסר תקדים, ועדיין לא כולם מבוטחים. הוא החזיר מאות אלפי חיילים הביתה, אבל לא סיים את המלחמה באפגניסטן. הוא ניחם שוב ושוב אומה קרועת עיניים מפיגועי ירי, ולא הצליח לשנות את תרבות המוות הזו.

אובמה ידע שהסטנדרטים שבהם יישפט יהיו שונים לגמרי מהנשיאים שקדמו לו, שכמו כל אדם שחור באמריקה, הוא יצטרך להיות טוב פי שניים תמורת חצי מהקרדיט. לא היה לאובמה מרווח לסקנדלים, אז במשך שמונה שנים הוא הלך על ביצים בלי לשבור אותן. הוא עזב את התפקיד כאחד הנשיאים האהובים בהיסטוריה המודרנית, אבל גם מי שעצם נוכחותו בבית הלבן הייתה קשה מדי לעיכול עבור עשרות מיליוני אמריקאים.

• • •

4 בנובמבר 2008. רבע מיליון איש התאספו בגראנט פארק בשיקאגו. אובמה חיבק את מאליה בת העשר, בשמלה אדומה, ואמר לקהל: "אם יש מישהו שעדיין לא מאמין שאמריקה היא המקום שבו הכל אפשרי - הלילה הזה הוא התשובה שלו". 11 שנים אחרי, הלילה ההוא, "התקווה של אמריקה", כפי שהתרגשה כותרת השער, נראה כמו חיים אחרים. ארה"ב אולי הייתה מוכנה לבחור בנשיא שחור, אבל כמו שהראתה ההחלטה להחליפו בשונא הגדול ביותר שלו, היא הייתה הרבה פחות מוכנה לקבל ממנו הוראות.