רביעי 27 במאי 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    שאטרסטוק
    זמנים מודרנים  • 09.12.2019
    הפרעת הקשב החבויה
    שוכחים, לא שומעים, רגישים לרעש ומאחרים: יותר ויותר ילדים ומבוגרים מאובחנים בשנים האחרונות כלוקים בתסמונת הקשב והריכוז. אבל יש רבים אחרים שסובלים מהתסמונת ולא מאובחנים מאחר שהם לוקים בתסמינים שנתפסים כ"דרך חיים". איחורים כרוניים, שכחנות, רגישות לרעש, נגיעה באחרים והימנעות מאירועים. לפניכם מפת התסמינים "הנסתרים" - שעלולים לגלות מי סובל מהפרעת קשב וריכוז
    ד"ר איתי גל

    אין הרבה תחומים ברפואה שבהם לרוב לא מאמינים למטופלים והם חייבים להוכיח שוב ושוב שיש להם בעיה. אחד מהם הוא הפרעת קשב חבויה, ADHD שבא לידי ביטוי לא באופן הקלאסי ועם הסימפטומים המוכרים, אלא דרך תסמינים אחרים, שנתפסים כבר שנים כ"דרך חיים" או כ"תכונות אופי".

     

    הילדים והמתבגרים הללו נתפסים כמופרעים, חסרי אחריות, לא בוגרים או מפונקים. ההורים מתרצים זאת ב"הוא בן יחיד", "אנחנו מוותרים יותר מדי" או שהוא "מפונק ורגיש". אחרים יאמרו שהילד "שמע את זה בכיתה" או ש"המורים סתם מגזימים". אבל האמת היא שהתסמינים שיתוארו בכתבה זו עלולים להיות ביטוי של הפרעת קשב חבויה, הדורשת אבחון.

     

    "האנשים שאינם מאובחנים פשוט מפוספסים", מסבירה פרופ' איריס מנור, מומחית לפסיכיאטריה של הילד ומנהלת תחום הפרעות קשב בכללית שירותי בריאות, "אומרים להם מצד אחד שהם גאונים עם איי.קיו גבוה, אבל מצד שני הם לא מצליחים להשיג ציון של מעל 80. כשההורים מגיעים לאסיפת הורים, נאמר להם שהילד 'עושה יותר מדי דברים, שיעשה פחות', בעוד שהבעיה בכלל עמוקה יותר, הפרעת קשב".

    "הפרעות קשב הן למעשה התחום היחיד שבו מקצצים לנו את הידיים והרגליים", אומרת פרופ' מנור, "תעשה פחות, תהיה בכיתה פחות טובה, לא נורא שלא תהיה בכיתת מחוננים, לא נורא שלא תהיה דוקטור או פרופסור. מקצצים לילד מראש את השאיפה קדימה, ובלבד שלא יטופל בתרופה שנתפסת כ'סם מסוכן' למרות שמדובר באחת התרופות הכי בטוחות בעולם, וכזאת שנבדקת כבר 60 שנה".

    אז למה זה קורה? לדברי פרופ' מנור, הפרעת קשב היא הפרעה נוירו־התפתחותית, שבה קיים פגם מבני ותפקודי במוח. מדובר בהפרעה גנטית, שעוברת בתורשה. אדם שסובל מהפרעת קשב ואינו מטופל נוטה לחפש גירויים חדשים: ריגושים, סיכונים, עישון סיגריות, צריכה מוגברת של קפה ושל מתוק. כאשר הם בסיכון הם מרגישים "מפוקסים" - בדומה להשפעת הריטלין, שמעלה את רמת המעביר העצבי דופמין במפגש בין שני תאי עצב, כלומר בסינפסה.

     

    ללא טיפול, ההפרעה נוטה לתפוס צבעים רבים בחייו של הלוקה. חלק מהם, כאמור, נתפסים כ"משעשעים" לסביבה, אחרים כ"מרגיזים", או סתם כבעלי "אופי לא נעים". כתוצאה מכך, הלוקה בהפרעת קשב חש פגום, מבודד חברתית ובעל דימוי עצמי נמוך. המצב הנפשי הירוד עלול לגרור חיכוכים ואף התבודדות ודיכאון.

     

    יחד עם פרופ' מנור אספנו שלל תסמינים אופייניים שאנו נוטים להתעלם מהם כי הם נראים משעשעים, או חלק מחיי היומיום לכאורה. אם יש לכם חלק מהם והם גורמים לכם למצוקה, אולי כדאי שתיגשו אל הרופא לברר אם גם אתם סובלים מ־ADHD:

     

     

    1. שכחנות, נטייה לאבד דברים וחוסר סדר. זו אחת הקטגוריות השכיחות ביותר אצל הסובל מהפרעות קשב, ככל הנראה משום שהתופעה מובילה לשכחה, לבלבול ולחוסר סדר. כך למשל, באחד המקרים, אדם שניסה לבשל משהו הגיע עם הסיר ביד לפריזר במטרה להכניסו לשם - במקום לתנור. הוא ניסה לדחוף את הסיר למקפיא ומשלא הצליח, הכניס את הסיר למקרר, כאמור, במקום לתנור. אדם אחר ירד לטייל עם הכלב, אולם שכח את הכלב בבית ומצא עצמו מטייל עם הרצועה בלבד. יש תופעות שכיחות שמתרחשות בתדירות הרבה יותר גבוהה: כשאדם הלוקה בהפרעת קשב הולך לחדר השני כדי להביא משהו, אולם לא זוכר מה רצה. וזה יכול לקרות ברצף פעם אחר פעם, או אפילו בתדירות יומיומית. הסיבה לכך היא שרמת המוסחות כה גבוהה, שעד ההגעה לחדר האדם כבר חושב על משהו אחר ושוכח את המטרה. במקרה אחר, אדם ניגש לחדר כדי להביא נעליים ומוצא עצמו עם חולצה ביד. או אחר שמחפש את המשק־ פיים, שלבסוף נמצאו בתוך המקרר.

     

    2.. הפרעות שינה. הלוקים בהפרעות קשב סובלים ממגוון הפרעות שינה. הם מתעוררים הרבה יותר בלילה, מתקשים להת־ עורר בבוקר וכילדים, הם נוטים להגיע הרבה אל מיטת ההורים. לא מדובר בפינוק או בבעיה פסיכולוגית, אלא בהפרעת שינה מסוג "שינה מאוחרת", שבה המלטונין, ההורמון הביולוגי שאמור להשרות שינה, מופרש מאוחר מדי. כתוצאה מכך הם נרדמים מאוחר, וכשמנסים להעיר אותם בבוקר הם מצויים בשינה מאוד־מאוד עמוקה כי הם בשלב "הלא־ נכון" בין שלבי השינה. יש להם גם יותר נטייה לדבר בשינה, לחרוק שיניים ולהרטיב. ההרטבה נגרמת מאחר שהילדים מגיעים בשלב השינה העמוקה לשיא של שינה עמו־ קה מדי, כיוון שגלי השינה שלהם מחודדים מאוד. לכן, הם אינם חשים בהרטבת הלילה. במקרה כזה הפתרון הראשוני שמוצע לעיתים הוא פעמון שחש ברטיבות הראשונית, מצפ־ צף, ואמור להעיר את הילד. בפועל, הוא לרוב מעיר את כולם בבית חוץ מאת הילד והתוצאה הרצויה אינה מתרחשת. הטיפול המוצע במק־ רה כזה הוא מינירין, הורמון שאמור להפחית את הפרשת המים לשלפוחית השתן, הניתן לפי הצורך (למשל, כשהילד רוצה לישון אצל חברים).

     

    3. הפרעות נהיגה וקושי בניווט. אין ספק שהווייז הביא לשינוי מהותי בתרבות הנהיגה ובקלות שבה ניתן להגיע ממקום למקום, אבל הסובלים מהפר־ עות קשב ממשיכים לטעות גם כשהם נעזרים במערכת הניווט, משום שהם ממשיכים במק־ ביל להפליג במחשבותיהם וכלל אינם מקשי־ בים לקריין. התוצאה היא שהם נוטים ללכת לאיבוד גם עם הווייז, והדרך היחידה לפתור זאת היא להכיר את המסלול מראש. בהפרעת קשב וריכוז יש גם קושי לנווט את הדרך במרחב: אנשים עם הפרעת קשב הולכים לאיבוד בבית, או אפילו בסמוך למקום מגוריהם. לעיתים הם מתקשים לזכור היכן החנו את מכוניתם ועלולים לבלות בחניון תת־קרקעי שעות עד שרכבם נמצא.

     

    4. זיכרון מרחבי וראייתי. אחת הבעיות המרכזיות של אנשי הקשב והריכוז הן הפרעות הזיכרון - המרחבי, הראייתי והמילולי. זה קורה באופן שכיח עם חניית המכונית, כשהם אינם זוכרים היכן השאירו אותה, לא בחניון ולא ברחוב. לעיתים, כשהם נדרשים להגיע לרחוב בעיר שהם מכירים, הם לא יצליחו להגיע אליו אף שהיו שם פעמים רבות. לעיתים בעיית הזיכרון המר־ חבי הראייתי, לצד חוסר הריכוז, גורמת להם ללכת לאיבוד בבית, או ללכת לחדר סמוך כדי להביא דבר מה ולהיתקע שם כי לא זכרו מה רצו להביא רק דקה לפני כן.

     

    5. טעויות "טיפשיות" בבחינה. רבים מהילדים ומהסטודנטים מתוסכלים מכך שהציונים שלהם בבחינות נמוכים, על אף שלמדו כמעט ללא הפסקה. ההורים משוכנ־ עים שהילד התעצל או שיש לו בעיה בהבנת הקריאה, אבל התלמיד עצמו מתעקש שקרא היטב כל שאלה והבין הכל - ועדיין הוא טועה בשאלות בגלל "פספוסים קטנים". כך, למשל, תלמיד הסובל מהפרעת קשב עשוי להשיב על השאלה "כמה הם 2 ועוד 2" בתשובה " 5", אף שהוא יודע שזה לא נכון. הסיבה לטעות היא המוסחות וחוסר יציבות הקשב.

     

    6. בעיה בוויסות תחושתי. התופעה הזאת מתרחשת אצל ילדים קטנים שלרוב אינם יודעים להסביר מה בדיוק מפריע להם. ילד כזה, הסובל מ־ ADHD , יכול ללכת עם אמו לקנות נעליים ובבוקר למחרת הוא יסרב לנעול אותן בטענה שהן מכאיבות. תופעה שכיחה נוספת בהיבט זה היא הקושי של הילד לסבול מרקמים שונים בביגוד. הורים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז יודעים לספר על חיפוש בלתי פוסק אחר גרביים ללא תפרים, שכן את הגרביים הקונבנציונליים עם התפרים הם מסרבים ללבוש. תופעה דומה עשויה לקרות גם עם סוודרים ובגדים נוספים, שלא לדבר על תגיות שמחוברות לבגד.

     

    7. בעיה בוויסות תיאבון. אצל הסובלים מהפרעות קשב נפגעת פעמים רבות תחושת הרעב. כך, למשל, הם עשויים לעבור יום שלם מבלי לאכול, או שהם קמים בבוקר ומסרבים לאכול ארוחת בוקר. חלק מהילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז בררניים מאוד באוכל ו"מסכימים" לאכול ארבעה־חמישה דברים בלבד, ואחרים אפילו מקיאים מריחות שונים של מזונות שונים. התופעה הזאת עלו־ לה להחמיר עם נטילת תרופות להפרעות קשב, המדכאות תיאבון. הפתרון במקרה כזה הוא ליטול את התרופה להפרעת קשב לאחר ארוחת בוקר מלאה. במהלך היום, בשעות הארוחות, כדאי לאפשר לילד לנגוס בממתק או בחטיף שהוא אוהב. הביס המתוק עשוי לפתוח את התיאבון תוך זמן קצר, והוא עשוי לחוש ברעב ואז לאכול ארוחה מלאה. כמובן שעדיף לבחור בחטיף או ממתק בריא.

     

    8. לא סובלים רעש. כחלק מההפרעה בוויסות התחושתי, ישנה שכיחות גבוהה של אי־סבילות לרעשים. זה יכול לקרות במועד הכי לא נוח: למשל בהצגת חנוכה, כשההורים ששילמו כסף רב עבור המופע נאלצים לעזוב עם הילד, שאינו מסו־ גל לסבול את הרעש סביב - ועם אחיו המאוכזבים. גם במקרה של יום הולדת, בעוד ששאר הילדים נהנים, הילד מסרב להגיע או שהוא רוצה לפרוש תוך זמן קצר. במקרה כזה הוא עלול להיתפס כילד "קשה" בעיני הוריו - מה שיוביל למריבות, וכ"מוזר" בעיני חבריו לכיתה - דבר שיוצר בידוד חברתי.

     

    9. תנודתיות במצב הרוח. אנשים הסובלים מהפרעת קשב נוטים לסבול מתנודות חריפות במצבי הרוח. לא מדובר במחלה או בבעיה פסיכולוגית, אלא בקושי לווסת, כך שמצב הרוח שלי נקבע בהתאם לדבר האחרון שקרה לי. לכן, ביום אחד יכו־ לות להיות תנודות רבות של מצב הרוח ומעברים בין שמחה לעצב, התרגשות ותסכול, גאווה עצמית ותחושת חוסר ביטחון, ועוד. התנודות האלו מעייפות מאוד את האדם עצמו ואת סביבתו.

     

    10. צמיחה מאוחרת וגיל עצמות צעיר. אצל ילדים עם הפרעת קשב קיימת נטייה לגיל עצמות צעיר, כך שהם נמוכים לגילם עד גיל מאוחר יחסית וגובהים בבת אחת בתקופה התיכון.

     

    11. בעיה בתפיסת המרחב. חלק מהסובלים מההפרעה אינם מצליחים לקלוט את המרחב האישי של בני אדם. זה מוביל למצבים של התקרבות יתר, עד כדי נגיעה באנשים זרים או בחברים, או נגיעה עם האצבע בכל פעם שמנסים לומר משהו. את האדם האחר זה יכול להרתיח, ואילו הסו־ בל מהפרעת הקשב והריכוז לא מבין מה לא בסדר ועלול לחוש בדחייה חברתית.

     

    12. זיכרון של פרטים. אחת הבעיות המרכזיות אצל ילדים עם הפרעת קשב היא חוסר ביכולת מילולית, למשל לזכור מילים ושמות. הם עלולים להתקשות לזכור גם את לוח הכפל, מה שיוצר בעיה בלימודים. מדובר במידע שהם מבינים, אך מתקשים לשלוף מהראש. וכך, אף שהילדים ניחנים באינטליגנציה גבוהה, הם מקבלים לפעמים ציונים נמוכים.

     

    13. איחורים כרוניים. אחת התכונות הבולטות אצל הסובלים מהפרעות קשב היא האיחורים הכרוניים. הם יאחרו בחצי שעה, או שיקדימו בדיוק בחמש דקות. כך או כך, יש להם קושי בתפיסת הזמן. כך, למשל, אם נותרה עוד רבע שעה עד ליציאה ללימודים, עבורם זה ירגיש כמו שעה וכך הם יתמזמזו עם הזמן ויאחרו למבחנים, ללימודים, למסדר בוקר בצבא ולישיבות חשובות בעבודה. כולם תופ־ סים אותם כבלתי אחראים, או כאלה שישנים מאוחר בלילה ולכן לא מתעוררים, אבל הבעיה הבסיסית היא קשב וריכוז.

     

    הכותב הוא מומחה ברפואת ילדים, וכתב הבריאות של ynet

    ייעוץ רפואי: פרופ' איריס מנור, פסיכיאטרית ילדים ונוער ומנהלת תחום קשב וריכוז, שירותי בריאות כללית

     

    הקשיים החברתיים של ילדים עם הפרעות קשב | שיר־לי גולן

    "ילדים ובני נוער עם הפרעת קשב עשויים לחוות בשכיחות גבוהה יותר תחושות תסכול, ייאוש, עצב וכישלון, גם בהקשר החברתי", אומרת ד"ר מלי דנינו, מנכ"לית אגודת ניצן. "רבים מהם חשים שאינם ממצים את הפוטנציאל בנושא הזה, והתגובות לתסכולים השונים שהם חווים נעות בין מופנמות, דכדוך וביישנות, לבין אימפולסיביות ותוקפנות, עד כדי הפרעות התנהגות שמתבטאות בהתנהגות מוחצנת ואף בהצקות ובמרדנות קיצונית. האימפולסיביות, האגרסיביות והתוקפנות המילולית והפיזית עלולות להרחיק מהם את בני גילם. הקשיים יכולים לבוא לידי ביטוי בדחייה חברתית ובהדרה מפעילויות חברתיות. לעיתים, הקושי לווסת את רגשותיהם גורם להם להגיב באופן לא צפוי, וזה מעורר רגשות שליליים כלפיהם והתרחקות מהם. לכן, רבים מהילדים מעדיפים להישאר בבית מול המחשב או הטלוויזיה, מה שמעצים את תחושות הבדידות והניכור החברתי שהם חווים".

     

    חוסר היכולת לקרוא קודים חברתיים ולהבין סיטואציות חברתיות מקשה עליהם לפעול לפי נורמות חברתיות מקובלות, והדבר פוגע עוד יותר במצבם החברתי ועקב כך במצבם הרגשי. לכך מצטרפים מאפייני הפרעת הקשב, בהם התנתקויות, מוסחות וחוסר גמישות, המקשים עליהם לעבור מסיטואציה אחת לאחרת ולהגיב באופן מסתגל למצבים חברתיים שונים, דבר העלול להגביר אף הוא את הקשיים החברתיים.

     

     

    איך אפשר לעזור להם?

     

    1. על ההורים להיות קשובים לתלונות ילדיהם ולסייע להם לבטא את רגשותיהם ולהבין את ההשפעה שיש להפרעת הקשב על תפקודם החברתי.

     

    2. כדאי ללמד אותם על עולמו הרגשי של האחר, רגשותיו, מחשבותיו והתנהגותו, כבסיס לפיתוח אמפתיה לזולת.

     

    3. רצוי להכין אותם לקראת מפגשים חברתיים, לדבר על מה שמצפה להם ולהתכונן יחד להתמודדות.

     

    4. אפשר לשלב אותם בקבוצות לפיתוח כישורים חברתיים, כדי שילמדו כיצד להתנהל באינטראקציות חברתיות במקום בטוח ומוגן בהנחיית איש מקצוע.

     

    5. חשוב לתווך לבתי הספר ולצוות המקצועי את הקשיים החברתיים ולגייס אותם לטובת הילד.

     

     

     


    פרסום ראשון: 09.12.19 , 16:46
    ידיעות אחרונות