בתי בית משפט מחייב הורים לחסן את ילדיהם או להתערב בהחלטות רפואיות הנוגעות לילדיהם? ומהו הדין בבחירת מסגרת חינוך לילדים או זרם חינוך, כשההורים חלוקים בדעותיהם? שאלות כאלה מגיעות לבתי המשפט לענייני משפחה, והשופטים נדרשים לקבוע את מידת ההתערבות הנדרשת באוטונומיה ההורית, כדי למנוע או לצמצם את הפגיעה בטובתם ובשלומם של הילדים. במצבי קונפליקט בין ההורים, כשהתנהלותם עלולה לגרום נזק לילדיהם, מתערבים בתי המשפט בהחלטות ההוריות, לעיתים תוך כדי שימוש באמצעים פולשניים ומרחיקי לכת.
להורים אמנם יש אוטונומיה מלאה לקבל כל החלטה בעניין ילדיהם, אבל כשההורים או אחד מהם מקבלים החלטה העלולה לפגוע בילדיהם, בית המשפט לא יהסס להפעיל את שיקול הדעת הנדרש אף תוך כדי פגיעה באוטונומיה ההורית.
"ממון" גיבש מדריך המסביר את הדילמות וההכרעות של בתי משפט לענייני משפחה, באמצעות עו"ד פיני אביב ועו"ד שירלי טבקמן־פלגי ממשרד פיני אביב, המתמחה בדיני משפחה וירושה.
לאחרונה, על רקע השיח הציבורי בעניין נחיצות החיסונים וסירובם של הורים רבים לחסן את ילדיהם, הגיעו כמה מקרים לבתי המשפט לענייני משפחה, והשופטים נאלצו לחייב הורים לחסן את ילדיהם.
עו"ד אביב מציין כי במקרה אחד נעתר שופט לבקשת אֵם לחסן את בתה בחיסון נגד החצבת, למרות התנגדות אביה. בני הזוג גרושים. ביהמ"ש נימק את החלטתו בין היתר בשיקולים הבאים: הבהילות במתן החיסון נובעת מעלייה דרסטית במספר הנדבקים בישראל; והעמדה הרווחת והמקובלת בכל העולם היא שהתועלת במתן החיסון עולה משמעותית על הסיכונים הטמונים במתן החיסון.
במקרה נוסף חויבה אם לחסן את שני ילדיה אף שהם סבלו בעבר מתופעות לוואי שנגרמו מהחיסונים, לטענתה. האב ביקש מביהמ"ש להורות לאם הקטינים, שהשניים מגדלים כחלק מהסכם הורות משותפת, לחסן אותם על פי המלצת רופא.
כפיית טיפול רפואי
במקרה אחר חייב ביהמ"ש שני הורים נשואים לתת בתוך יממה חיסון טטנוס לבנם, שנכווה בכף רגלו, למרות התנגדותם, בעקבות פניית בית החולים. ביהמ"ש קבע שהסיכונים המזעריים של החיסון נסוגים מפני התופעות הקשות של הטטנוס, וכי אינו מתעלם מזכות ההורים לקבל החלטות הנוגעות לבנם, אך הוא מחויב להתערב להבטחת טובתו. נפסק כי אם ההורים יחליטו שלא לחסן, אפשר יהיה לאלצם לעשות זאת תוך הסתייעות בגורמי הרווחה ואף במשטרה.
בכמה מקרים שהגיעו לבתי המשפט נאלצו שופטים להכריע בשאלות קשות שעניינן כפיית טיפול רפואי בקטין מאחר שההורים מסרבים לכך.
עו"ד טבקמן־פלגי מציינת כי במקרה מסוים נתן ביהמ"ש צו למתן טיפול כימותרפי מיידי לקטין החולה בלוקמיה, ואף קבע שלהורים אמנם יש זכות לסרב לטיפול רפואי בשם ילדם הקטין, אבל סירוב העלול להביא למות קטין נדרש לקבל את אישור בית המשפט. במקרה הזה התנגדו הורי הקטין והקטין לטיפול בטענה שתוצאות הבדיקות האחרונות שנעשו לקטין היו תקינות, וכי אם תהיה בעתיד עדות להתפרצות חוזרת של המחלה יסכימו לטיפול מיידי.
"למנוע קונפליקטים"
לעיתים בית המשפט נאלץ להתערב במחלוקות בין ההורים על בחירת מוסדות חינוך או זרם חינוך של הקטינים. עו"ד אביב מציין, כי במקרה אחד התבקש בית המשפט להכריע לאיזו מסגרת חינוך יישלח קטין הנמצא במשמורת של אם חילונית ומתחנך במסגרת חילונית, בעוד שאביו חרדי, לאחר שההורים קבעו בהסכם הגירושים כי הקטין יתחנך בבית ספר דתי. נפסק כי הקטין לא כבול להסכם הגירושים שנחתם בין הוריו, משום שעניינו לא נבחן לגופו (כעניין עצמאי ונפרד מיתר סוגיות הגירושים). בית המשפט החליט כי הקטין ימשיך להתחנך במסגרת חילונית, וכי מאחר שהקטין שוהה רוב הזמן אצל האם ומנהל אורח חיים חילוני, יש הכרח בהלימה בין אורח חייו לאופן חינוכו כדי למנוע קונפליקטים בעולמו הפנימי.
אפילו טקס ברית המילה הגיע לבית משפט. עו"ד טבקמן־פלגי מציינת כי במקרה שעסק במחלוקת בין ההורים על עריכת טקס ברית מילה לבנם, נעתר ביהמ"ש למתן צו לעריכת ברית לקטין למרות התנגדות האב. נפסק כי ביהמ"ש אמנם אינו מכריע איזו השקפת עולם תגבר על רעותה, אבל במקרה הזה טובת הילד מחייבת את קיום ברית המילה. את התביעה הגישה אמו של הקטין נגד אביו כחלק מתביעת משמורת.
