"כשליאור עזב את הבית המועקה נעלמה"

כבר חודש וחצי שלבנה של רוני דיין יש בקשה: "אח או אחות". דיין, ששינתה את שמה אחרי שהתחתנה עם ליאור דיין, מחפשת דרכים לענות. "אתה יודע שאבא כבר לא גר איתנו. אמא ואבא קצת רבו, אמא ואבא כבר לא כל כך מסתדרים". שיחות מהסוג הזה מתנהלות בדירתם של רוני ובנה ארד מאז שליאור עזב לדירה שכורה. "ארד הוא המתנה הכי גדולה שקיבלתי, והוא גם המקור לרגעים הכי קשים בחיי", היא אומרת על בנה בן החמש וחצי. "לא התייעצתי עם פסיכולוג ילדים לגבי ההסבר, עשיתי את מה שנראה לי נכון. הוא כל כך בוגר, הרבה ילדים במצב הזה היו משתבללים בתוך עצמם ונמנעים משאלות, אבל הוא שואל על הכל. אחרי כל דיאלוג כזה אני הולכת למקלחת, לבכות".

הוא היה הנסיך הצעיר והגמול מסמים של שושלת דיין, מפוצץ ברגש, צ'ארם וכישרון, היא הייתה התגלמות הנורמליות שאספה אותו לחיק משפחתה והעניקה לו משהו שלא היה לו מעולם: בית.

אחרי שבנו את הזוגיות מול המסך ב’מחוברים’ והשיקו ילד לעולם ב’מחוברים פלוס’, רוני וליאור דיין נפרדו לאחרונה בלי אף תוכנית ריאליטי שתתעד את הרגע. "ליאור מצא דירה ברמת אביב, הוא עבר אליה, וזהו". והוא אפילו הספיק להעלות לסטורי שלו צילום עם בת זוג חדשה. "גם כשאמרתי לכתב 'אין תגובה' עשו מזה ידיעה".

הסכם הגירושים שלהם, שכולל הסדרי ראייה ודמי מזונות לבנם, כבר נחתם. בחלוקת הרכוש היא תישאר עם השם דיין, "בגלל ארד". נותר רק לחכות למועד הביקור ברבנות, עם הכתובה ו"הרי את מותרת" וכל הטררם. מבחינת הפרודה דיין אפשר לעבור הלאה. "הלב שלי נסגר אל ליאור, נסגר ונאטם. אני עדיין אוהבת אותו בתור בן אדם, ומי כמוני יודעת שהוא גם יכול להיות בעל נפלא ואבא מושלם כשהוא רוצה וכשזה נוח לו, אבל אני כבר לא אוהבת אותו כבן זוג".

ליאור דיין | צילום: אוהד רומנו

על המסך כולם ראו את ההתאמה בין השניים, כמו זוג מתוך קומדיה רומנטית - לא יכולים לסבול אחד את השנייה, לא יכולים אחד בלי השנייה. אבל ראו גם את הסדקים. במקרה שלהם הם הלכו והעמיקו. "אלה דברים שקורים בהדרגה. פחות מדברים, פחות משתפים, מתרחקים, כבר לא ישנים באותה המיטה, עולמות נפרדים. לפני שנתיים הרגשתי שאני לא מקבלת את מה שמגיע לי לקבל, ואז החלה התרחקות ומשם זה רק הידרדר. ארד ראה שאבא כבר לא ישן עם אמא, אלא במיטה שבסלון. בהתחלה הוא לא הרגיש שמשהו השתנה. הוא ידע שיש לילות שבהם ליאור מסתגר במשרד וכותב. כשהוא ראה את השמיכה בסלון אמרתי לו, 'אבא בטח ראה משהו בטלוויזיה ונרדם'. כשהתחלנו לדבר איתו על הפרידה, הוא הבין שיש קשר בינה לבין העובדה שהוריו כבר לא ישנים במיטה אחת. זה הרגיש ששנינו הפרענו לליאור להתרכז בכתיבה".

למה הסכמת שהוא יסתגר בחדר העבודה?

"ליאור אמר לי כבר בתחילת הקשר, 'תדעי לך שהמחשב הוא אשתי הראשונה. כשאני כותב אסור להפריע לי. זה קדוש'. כשאת שומעת מוטו כזה כל כך הרבה פעמים הוא מחלחל לתוכך וגם את מתחילה להאמין בו. רציתי שננהל חיי משפחה וחיי זוגיות עד שהתפכחתי מהעיוורון וקלטתי שזה לא יקרה לעולם, לא איתו".

רוני וליאור ב'מחוברים'. "יצאתי נודניקית וטרחנית"

אמרת לו פעם משהו כמו, "אני מרגישה שארד ואני מהווים מטרד בחייך"?

"לא. ולא בגלל שחששתי לאבד את ליאור, פשוט לא היו לי מספיק אומץ ותעוזה. משפט כזה הוא בומבה יותר מדי חזקה. לפני שפג הקסם של שלוש השנים הראשונות היו מקרים שאמרתי לו, 'אני מרגישה שאני עול שרובץ עליך'. מהרגע שארד נכנס למשוואה העדפתי לדבר איתו על כמה שיכול להיות לנו טוב ביחד, כמשפחה".

אבל אז גם התגברו הבעיות.

"בימים שבהם נאלצתי לצאת לעבודה מוקדם, ליאור ביקש שאמא שלי תבוא מפרדס־חנה לשלוח את ארד לגן. בתור אמא טרייה חשבתי שככה זה אמור להיות. גם אבא שלי לא לקח חלק פעיל בגידול שלנו, הוא עבד כל היום מחוץ לבית והוא פשוט לא היה נוכח", היא אומרת, אבל אז חושבת על זה שוב. "אבא שלי עבד שעות ארוכות, אבל אני לא זוכרת שסבתא שלי הגיעה לבית שלנו כדי לשלוח אותי לגן או לבית הספר. אפילו אני, עם האופי הטיפולי שלי, התחלתי להתרוקן. כמה אפשר להכיל ולהכיל, בלי שיעלה בך הדחף להקיא? הרגשתי שאין הדדיות בקשר שלנו, שאני מטפלת בשני ילדים - תינוק שיגדל וילד מגודל שכבר לא יתבגר ולא ישתנה".

רוני וליאור ב'מחוברים'. "יצאתי נודניקית וטרחנית"

מתי זה נגמר?

"לפני כמה חודשים ליאור ואני התיישבנו לשיחה. אמרתי לו שזה לא הגיוני שאנחנו ממשיכים לגור תחת קורת גג אחת, והוא הסכים איתי. ביקשתי ממנו שיתחיל לחפש דירה והוא מצא. הכאפות שחטפתי גרמו לי להתבגר וללמוד את עצמי מחדש. עוד לא מאוחר. עובדה שדווקא עכשיו, מאז שליאור עזב את הבית, אני מרגישה הכי שלמה. וכן, אני גם מרגישה קצת הקלה. הרגשתי שאבן גדולה יורדת מהחזה שלי. המועקה נעלמה. נכנסתי לחדר שהיה המשרד שלו והחלטתי להפוך אותו לחדר המשחקים של ארד. שטפתי, צבעתי, סידרתי והתמלאתי בתחושות של ניקיון והקלה. כבר לא צריך לריב ולהתווכח ולהיפתח ולתכנן. התכנונים זה מה שהכי פחות חסר לי".

מה תיכננתם?

"מה לא? בשבע שנים עברנו שש דירות, וליאור תמיד רצה דירה בת ארבעה חדרים כדי שיהיה לו משרד. רק שני תנאים היו לו לגבי המשרד - חלון, כדי שהוא יוכל לעשן ודלת, כדי שהוא יוכל לסגור אותה ולהתבודד".

צילום : ידיעות אחרונות

נשמע הגיוני.

"זה הגיוני שאם בבוקר מסוים אני צריכה לצאת לעבודה מוקדם, הוא מבקש ממני להזעיק את אמא שלי מפרדס־חנה לתל־אביב כדי לשלוח את ארד לגן? זה הגיוני שבמקרים שבהם יש לי משמרת ערב וליאור רוצה לכתוב או לישון, אמא שלי צריכה לעשות את כל הדרך כדי לקלח את ארד? שתינו התרגלנו למצב. ככל שהתרגלתי למצב הזה הפסקתי לדבר על זה עם הוריי ובהמשך גם לא שיתפתי את חברותיי הטובות. לא רציתי לקטר והבנתי שמהקיטורים לא תצמח שום תועלת. זה ליאור".

× × ×

צילום : ידיעות אחרונות

דיין (לשעבר זילבר) בת 33, ילידת פרדס־חנה, “ממשפחה שורשית ומלוכדת שבה לא מתגרשים". הפרעות קשב וריכוז מלוות אותה מגיל צעיר, "אבל בניגוד לליאור, אף פעם לא לקחתי ריטלין, אני גם לא זוכרת שמישהו הציע לי. הייתי חרא תלמידה, אבל הסתדרתי". את שירותה הצבאי עשתה בחיל הים כמכונאית גוררות. "גירזתי ‘פטמות’, זה השם של הברגים הגדולים. אהבתי את הלבן הצחור של חיל הים, ועל הזרוע עשיתי קעקוע של עוגן”. אחרי השחרור ניגשה לאודישנים של בית צבי, התקבלה, אבל אחרי שנה עברה ללמוד רכיבה טיפולית בווינגייט. “הקטע הטיפולי תמיד היה אצלי נורא חזק". בהמשך הפכה למזכירה רפואית וכיום היא עובדת כמתאמת ניתוחים במחלקת ההפריה החוץ־גופית במדיקל סנטר בהרצליה, “התחום היחיד שבו אני מתמידה הוא העבודה”.

ב־2009 החלה להתכתב בפייסבוק עם דיין, המבוגר ממנה ב־4 שנים. “ליאור שהה אז במכון הגמילה ‘ליברטי האוס’ בלוס־אנג'לס".

זה לא הרתיע אותך?

ליאור ורוני בחתונה, לצד האבא אסי דיין ז"ל | צילום: רפי דלויה

"לא הרתיע ולא הפחיד. להפך, זה הוסיף להערכה שלי כלפיו. מה, אני צריכה להעניש אותו על הילדות הדפוקה שלו? על זה שאמא שלו נטשה אותו? לא כל הג'אנקים מחליטים לעשות צעד כזה משמעותי בחייהם ולא כולם מסוגלים לבצע אותו. דיברנו המון בסקייפ, ישבתי בדירה השכורה שלי וחיכיתי לשיחה היומית. הכרתי בן אדם מטריף וככה התאהבנו, בעשרה חודשים, כמעט שנה של היכרות מהמסך. ספרתי את הימים והלילות עד שהוא יחזור ארצה. מהשדה הוא נסע לאברבנאל וגר שם חודש, להמשך הגמילה. בערבים הרשו לו לצאת וכמעט כל ערב הוא הגיע לדירה שלי, חדר פצפון עם שותף. הדייט הראשון שלנו היה בלונה פארק. אכלנו שערות סבתא ולא עלינו על רכבת ההרים, כי שנינו נורא פחדנים. הכל היה נראה קסום. ליאור, בעיקר. הוא באמת יכול להיות מקסים. הכרתי אותו להוריי והם התאהבו בו כמוני. הם לא התרגשו מהסטיגמה של הסטלן".

התרגשו מהייחוס המשפחתי?

"הוריי ראו את האדם שעומד מולם ופרשו עליו כנפיים. אמא שלי נסעה איתו לקנות לו תחתונים כי לא היה לו כלום. היא נסעה איתו לעשות בדיקות דם בגלל שהוא פחד ממחטים. הוריי אימצו אותו מבחינה נפשית וכלכלית, וזה היה הדדי. ליאור צילצל אליהם כל יום, הרבה פעמים ביום, יותר ממה שהוא צילצל אליי".

הצעת הנישואים, מודה דיין, הייתה מאכזבת. "מהיום הראשון ליאור אמר לי, 'אם אחרי שמונה חודשים נהיה ביחד, אני מציע לך להתחתן איתי'. זה היה המשפט הקבוע שלו. כשחגגנו שמונה חודשים ביחד ישבנו בבית קפה בדיזנגוף והוא פימפם לי את זה ללא הפסקה. באיזשהו שלב זה התחיל לעצבן אותי. אמרתי לו, 'תשקיע, תפתיע, אל תעשה את זה כבדרך אגב'. גמרנו את הקפה, חזרנו הביתה, התיישבנו, הפלצנו ואז הוא הוציא טבעת ושאל, 'תתחתני איתי?' ברור שאמרתי כן. בדמעות. האהבה שלנו הייתה הכי גדולה שאפשר".

בן הדוד אביב גפן, שיר בחופה | צילום: גבריאל בהרליה

הבן־דוד אביב גפן שר לכם מתחת לחופה את ‘האם להיות בך מאוהב’.

"נכון. כולם היו שם, כל הקצוות של המשפחה".

לא חששת שליאור ילך בדרכי הוריו אסי וקרוליין לנגפורד, שצברו קילומטרז’ בנישואים וגירושים?

"ממה היה לי לחשוש? לא חשבתי שליאור חייב ללכת בדרכי אביו. גירושים זה לא משהו שעובר בתורשה. ליאור הוא לא שיבוט של הוריו, ודווקא בגלל מה שעבר הוא יכול לשאוף לחיי משפחה יציבים. ידעתי מי זה ליאור וקיבלתי אותו כמו שהוא, לטוב ולרע. ידעתי שלפעמים הוא רוצה להתנהג כמו ילד ולפעמים כמו גבר. זה לא הפריע לי, בשלוש השנים הראשונות שלנו יחד הרגשתי כמו מלכה".

צילום: גבריאל בהרליה

למה הסכמת לתעד את החיים שלכם ב’מחוברים’?

"מה זאת אומרת? קיבלנו הצעה זוגית, ליאור אמר שזה יעשה לנו רק טוב וסמכתי עליו בעיניים עצומות. הייתי עיוורת. גם הפן הכלכלי היה חשוב, בגלל שעד אז חיינו ממשכורת אחת, שלי".

וזו סיבה מספיק טובה בשביל להכניס את עם ישראל אליכם הביתה?

"ליאור אמר שהוא רוצה לעשות את זה, אז זרמתי איתו. תמיד העדפתי להיות מובלת ולא המובילה. לפני שנתיים, בתהליך של עבודה עצמית שעשיתי - בלי ליווי פסיכולוגי - הבנתי שזרמתי עם ליאור בכל מה שהוא רצה והכתיב כי אני לא מספיק סומכת על עצמי ועל הבחירות שלי. ככה חונכתי וגדלתי. הביטחון העצמי שלי היה בקאנטים, וליאור היה היחיד שהצליח להרים אותו מהרצפה. בעונה הראשונה הרגשתי שהמצלמה יותר טובה מפסיכולוג. שיחררתי קיטור, הוצאתי הכל. ויצאתי בסדר. גילינו שאנחנו בהיריון וליאור אמר שאנחנו נחלק בינינו את הטיפול בילד - 80 אחוז אני ו־20 אחוז הוא".

החמות, קרוליין לנגפורד. "ליאור הוא לא שיבוט של ההורים שלו" | צילום: אילן ספירא

שמעת את הנבואה הזאת ושתקת.

"מה יכולתי לעשות כשהייתי בתשיעי? חשבתי שאצליח לטפל בשניהם, גם בתינוק וגם בליאור. וגם באורי (הכלב שלהם - ס”ש), כמובן. אבל אז באה העונה השנייה וכבר היינו שלושה. ליאור היה איתי בחדר הלידה וגזר את חבל הטבור כמו גדול, למרות שהוא נגעל מדם. בעונה השנייה יצאתי רע. אולי באשמת העורכים, בשורה התחתונה יצאתי נודניקית וטרחנית".

ולא היית כזאת?

"הייתי אמא טרייה, הכל היה חדש וטרי וגם מפחיד. שנינו חרדתיים. אז כמה יפה לצלם שאני שוטפת את ארד באמבטיה ומגלה ששכחתי להביא מגבת וקוראת לליאור, 'בובי, תביא לי'. והוא, מחדר העבודה הסגור, עונה לי שאני מפריעה לו לכתוב".

ליאור עם החברה. "אני לא יודעת אם היא רק ריבאונד או אהבה"

במשך שבע וחצי שנות נישואיכם את פירנסת את ליאור, נכון?

“לא מדויק. 'מחוברים' הכניס לנו המון. אני לא רשאית לנקוב בסכומים, אבל הסכום הספיק בהחלט לצרכים של זוג צעיר. הבעיה היא שביזבזנו את הכסף נורא מהר, כי שנינו לא יודעים להתנהל עם כסף. אילו ידענו להתנהל, כבר מזמן הייתה לנו דירה קטנה בתל־אביב. ליאור מרוויח מהטורים שהוא כותב ל'מעריב', והוא גם מרוויח פה ושם מהרצאות. אני הבאתי הביתה משכורת קבועה. לא בשמיים, אבל כל עשירי לחודש היא נכנסה לבנק. חיינו ברמה מאוד גבוהה, המון פעמים אמרתי לו שהוא צריך לעבוד במשהו שמכניס משכורת חודשית קבועה".

× × ×

היא גרה בדירה שכורה בשכונת תל ברוך, מנסה להתרגל לחיים החדשים, אבל יש לה עוד כמה פינות לסגור בקודמים. “מאוד רציתי ילד שני”, היא משתפת. “וליאור אמר, ‘בשום פנים ואופן לא’. הוא הבין שזה כבד עליו. אני לא רוצה שזה יישמע כאילו ארד הוא מקור הבעיות שלנו. הוא מקור האושר. אני מקווה שלמרות הקשיים אצליח לשמר לארד את המשפחה שלו. רות דיין תמיד תהיה הסבתא רבתא שלו וקרוליין תמיד תהיה הסבתא שלו. יהיו לנו גירושים בסדר, לא מכוערים. אבא שלי לא מעוניין לפגוש אותו. אמא אמרה שהיא תיפגש איתו, אבל היא עדיין זקוקה לזמן”.

ניסיתם טיפול זוגי לפני הגירושים?

“כמובן, אבל לא התמדנו. אחרי מפגש אצל המטפל ליאור היה נחמד אליי במשך יומיים, יותר פתוח ויותר פעיל, ואז הוא חזר להיות מה שהוא. כשאמרתי לו שהוא לא מספיק מעורב, ליאור טען שזה בגלל שאני לא מספיק משתפת. די, כמה אפשר לשתף? העדפתי לחתוך את הריב, להיכנס למיטה וליהנות מהשקט. הסתכלתי על אחותי ובעלה שנשואים כבר 200 שנה ועברו דברים לא פשוטים בדרך. ראיתי איך הם מדברים זה לזה, איך הם מסתכלים זה על זה. גם הסתכלתי על זוגות של חברים וידעתי שאצלי בבית זה לא ככה. מיום ליום גדל בי ואקום, ריקנות, הייתי חלולה. הבעל שאהבתי הפך להיות שותף לדירה”.

חושדת שהוא בגד בך?

“לא שאני יודעת. מתי היה לו זמן? הוא כותב”.

הוא חזר לעשן?

“רק סיגריות רגילות. בכל השנים שלו איתי ליאור היה פיכח לחלוטין, ועל זה מגיע לו צל”ש. זה משהו שאף בת זוג לא יכולה לעשות למענו, זה בינו לבין עצמו”.

אני זוכרת את הטור שבו ליאור תיאר איך הגיע לגן עם סלסילת הכביסה על הראש, מפני שזה מה שארד ביקש.

“זה היה טור מצחיק. בורכנו בילד שמאוד קשה לו להתעורר בבוקר, וגם כשהוא מתעורר, הוא לוקח את הזמן לאט. אז היו פעמים שליאור לקח אותו לגן. אני לא אומרת שהוא מעולם לא עשה את זה, כשהוא רוצה הוא יכול להיות אבא מהחלומות. הוא יכול לרדת עם ארד לגינה ולסחוף אותו לעולמות של דמיון והילד חוזר הביתה בעננים. אני חושבת שזה מה שהכי הפריע לי - הידיעה שליאור יכול, אבל לא רוצה או שזה לא נוח לו”.

חשבת שתצליחי לשנות אותו?

"מה פתאום, זה לא תפקידי לשנות אנשים. אני מתאהבת בגבר, חיה איתו, מתרגלת אליו, מקווה שהוא יתרגל אליי ולצרכים שלי, ואז - או שזה עובד או שזה לא. אני מרחמת על נשים שחושבות שהן יהיו אלה שיצליחו לחולל מהפך בגבר שלהן. זה לא יקרה, זה קרב אבוד מראש".

את מרגישה שנכשלת?

“שנינו נכשלנו. יכול להיות שבעוד כמה שנים נעבד את זה ונדבר על זה, ואולי לא. אני לא מתחרטת על אף יום שלי איתו מפני שהזוגיות שלנו לא הייתה רגילה, לרע ולטוב. עברנו ביחד קטעים נפשיים שאפילו אלף פילים לא יוכלו לשבור, צחקנו מלא, ואני שמחה שיש לי גם זיכרונות טובים שאותם אוכל לספר לנכדים. בחופה הייתי בטוחה שליאור ואני נמות יחד מזִקנה וניקבר, אחד לצד השנייה, בבית הקברות בנהלל. המון פעמים צחקנו על זה. הזכרתי לו שבית הקברות מתמלא ושאלתי אותו מתי הוא יקנה שתי חלקות צמודות. הייתי תמימה”.

מתי הבנת שלא תחיו לנצח?

“כבר לפני שנתיים, אבל לא האמנתי שנלך עם זה עד הסוף. התווית ‘גרושה’ נראתה לי נורא מפחידה, סמל לכישלון. וחוץ מזה, אני בן אדם מאוד זוגי, תמיד הייתי כזאת. ברור שהיו לי סטוצים, לכולנו היו, אבל אחרי כל סטוץ רציתי את הדבר האמיתי. תמיד הרגשתי שהאהבה מתדלקת אותי”.

איך זה עובד עכשיו?

“בימי שלישי הוא מגיע במונית לאסוף את ארד או שאני מקפיצה אותו אליו, וברביעי בבוקר הוא מחזיר אותו לגן. באיחור, כמובן. בגן חובה כבר עושים לנו פרצופים. וארד אצלו כל סופ”ש שני. אני לא יודעת איך הדירה שלו נראית ואם יש בה חדר לארד ומה הוא מבשל לילד. אני לא שואלת מפני שאני מכבדת את הפרטיות שלו כמו שאני מצפה ממנו לכבד את שלי".

מה הרגשת כשראית את ליאור עם בת זוג חדשה ויפה?

"כלום. באמת. אני כבר לא במקום של לקנא. אני לא יודעת אם היא ריבאונד או אהבה, אבל כל ערב, לפני השינה, אני מתפללת שליאור ימצא זוגיות טובה. כשלליאור יהיה טוב אז גם לילד שלי יהיה טוב. מהסופ”ש האחרון אצל ליאור ובת זוגו, שכן או לא הייתה שם, ארד חזר אליי שמח ואמר, 'היה לי כיף עם אבא'. בשבילי זה הכל. את תהליך האבל על האהבה שלנו והזוגיות שלנו עברתי כבר לפני שנה. ידעתי שאני חייבת להתאבל על מה שהיה ונגמר, וגם ידעתי שאם לא אעבור את התהליך הזה, לא אוכל להתחיל זוגיות חדשה”.

מה עם זוגיות שלך?

“לא בוער לי. אני מאוד מחוזרת, באמת, וזה מחמיא נורא, אבל כל דבר בעיתו. לפני שנה עברתי ימים קשים של בכי, התרפקות על הזיכרונות המשותפים, מחשבות ושאלות. לא האצתי בעצמי לעבור את התהליך הזה מהר, צללתי לתוכו. למזלי הוא לא היה ארוך מדי. הרגשתי שאני משתנה והופכת לחזקה.

“אני לא מחפשת גבר עשיר או בעל עמדה, הקריטריונים האלה אף פעם לא עמדו בראש סולם העדיפויות שלי, ואני אשמח לחזור לאלמוניות שלי ולנהל חיים פשוטים ושמחים. גמרתי להיות מפורסמת, גמרתי להיות טיפולית, וממש לא דחוף לי להיקבר בנהלל”.