לפחות 10 מיליארד שקלים - זה המחיר שיספגו תקציב המדינה והמשק כתוצאה מקיומן של שלוש מערכת בחירות לכנסת בתוך פחות משנה. סכום העתק הזה כולל את העלויות למדינה, לצד עלותו של יום שבתון למשק ופגיעה בצמיחה.

בפועל, המשק יספוג מכה גדולה יותר, שכן בתוספת הבחירות שנערכו לרשויות המקומיות יהיו לראשונה בישראל ארבעה ימי שבתון, שבהם המשק מושבת כמעט לחלוטין, בתוך שנה וארבעה חודשים.

על פי התאחדות התעשיינים, עלותו המינימלית של יום שבתון במשק היא כמיליארד שקלים וחצי כתוצאה מהפגיעה בתוצר. בשיטות חישוב מסוימות, בשל הגידול המתמשך בתוצר, עלולה העלות להתקרב אף ל־2 מיליארד שקלים.

המפעלים, בתי העסק והחנויות שיפעלו ביום הבחירות יחויבו לשלם לעובדיהם 200% משכרם הרגיל - הוצאה שתגיע לעוד עשרות מיליוני שקלים. העובדים האחרים יזכו ביום חופש - רביעי תוך שנה וארבעה חודשים - על חשבון מעסיקיהם.

צילום : ידיעות אחרונות

לכל אלה מתווספים כמובן גם תקציב ועדת הבחירות המרכזית, שבבחירות האחרונות לכנסת ה־22, עם גיוס המפקחים והמצלמות, הגיע ל־360 מיליון שקלים, וכן תקציב מימון מפלגות שעומד על כ־200 מיליון שקלים.

בחישוב כולל מדובר בסכום שמגיע לכ־10 מיליארד שקלים, שבהם ניתן היה לדוגמה להקים חמישה בתי חולים משוכללים, להעלות קצבאות זיקנה למיליון האזרחים הוותיקים בישראל, לבנות כיתות לימוד, ועוד (ראו איור). בפועל, ההוצאות הישירות של המדינה הן כ־200 מיליון השקלים לתקציב מימון מפלגות ו־360 מיליון השקלים לתקציב ועדת הבחירות המרכזית, בנוסף לתשלום 200% לעובדי המדינה שיעבדו ביום הבחירות.

עם זאת, בכירים באוצר אמרו אתמול: "קיום מערכת בחירות נוספת היא אמנם בזבוז משווע של כספים שניתן היה לנצלם למטרות חיוביות בהרבה וכמובן לקדם את כל הרפורמות שתקועות כבר שנה, אולם מנגד הגירעון יקטן בחודשים הבאים, שכן למרות הגידול באוכלוסייה בשיעור של 2% לפחות לא ניתן יהיה להגדיל את תקציב המדינה בשיעור זה עד שלא תורכב ממשלה". גם באיגוד לשכות המסחר ציינו שהקניונים והחנויות דווקא מרוויחים ביום שבתון, ועל פי תחשיב שנעשה לאחר הבחירות הקודמות נרשמה אצלם תוספת הכנסות של כ־970 מיליון שקלים.