אחד נגד 119

לא, אתם לא בתוך חלום בלהות, ולא, לא תתעוררו תיכף ותגלו שאתם חיים במדינה נורמלית. והסיוט הזה, שאנחנו שוב הולכים לבחירות, שלישיות בתוך שנה, אינו משל ולא חלום. הוא לגמרי אמיתי.

אין עוד מילים שיכולות לבטא את תחושת המיאוס וחוסר האמון של הציבור בנבחריו, ואת הכעס והבוז שהוא חש כלפי חברי הכנסת, שכמו עדר כבשים שתוקות וצייתניות, ובניגוד לאינטרסים שלהם ושל בוחריהם, שמו אמש את ראשם מתחת לסכין השחיטה. אם היו קלפיות במליאת הכנסת כדי לבחון כמה חברי כנסת מעוניינים בפיזור הכנסת ובבחירות שלישיות — יש מצב ש־120, סליחה — 119 חברי כנסת, היו מתנגדים למה שהם הצביעו אתמול בעדו. רק אדם אחד, בנימין נתניהו, רצה את הבחירות האלו, מתוך אינטרס אישי פסול ובניגוד גמור לטובת המדינה. שלוש מערכות בחירות ששירתו מטרה אחת של איש אחד: להקים קואליציה של חסינות שתמלט ראש ממשלה המואשם בפלילים מאימת הדין.

אבל לרגע אחד, בתוך כל הטירוף הפוליטי הזה, היה נדמה אתמול לחברי הכנסת שמסתמן פתרון. באופן לא מפתיע, הוא בא מהמוסד המעורפל הקרוי "בכירים בליכוד", שזה שם הקוד לטווח הקצר מאוד שבין זאב אלקין ליריב לוין: ביבי יוותר על החסינות, הציעו הבכירים לתקשורת, כחול לבן יחזרו לשולחן הדיונים ובאה לציון קואליציה. הדבר עורר קדחת של מפיצי שמועות ומתווכים מטעם עצמם, שכל אחד מהם היה בטוח ששמע את נתן אשל לוחש ליריב שלחש לזאב, שלחש לגבי, שלחש לבני שיש על מה לדבר. אלא שכל העסק לא נמשך יותר משעה וחצי. אז הגיעה הוראת החיסול מהלשכה. לא יקום ולא יהיה, פסקו בבלפור, אם הברירה היא בין ממשלה לבין חסינות — החסינות קודמת.

ואולי זה לא רק הסיכום של היממה האחרונה של הכנסת ה־22, אלא גם של כל השנה האחרונה בחייה של מדינת ישראל — החסינות קודמת. כי הרי ככלות הקול והתמונה, בפרפראזה על השיר, אנחנו לא הולכים לבחירות השלישיות על הילדים בממ"דים בעזה, לא על המשבר בחדרי המיון ולא על הגירעון, אלא על ענייניו המשפטיים של האזרח בנימין נתניהו.

אפילו סיפוח בקעת הירדן, שנתניהו נאחז בו לפתע כצורך קיומי חיוני מאין כמותו אחרי שב־14 שנותיו כראש ממשלה לא טרח לקדם אותו אפילו בסנטימטר, לא הצליח לשכנע אף אחד שמדובר במשהו אחר. למערכת הבחירות הראשונה, זו של אפריל, יצאנו כדי להקדים את השימוע. למערכת הבחירות השנייה יצאנו כדי להקדים את כתבי האישום. לשלישית אנחנו יוצאים עכשיו כדי שבקשת החסינות של נתניהו תיתקע למשך חודשים ארוכים שבהם לא יתחיל המשפט.

הטור המלא מחר ב"מוסף לשבת"