אין לו כיפה על הראש וגם מעיל הדובון הוא לא חלק מהמלתחה שלו. דוד אלחייני הוא לא הדמות הראשונה שעולה בראש כשחושבים על יו"ר מועצת יש"ע. הוא ליכודניק, חילוני, חקלאי, מזרחי וגר בבקעת הירדן. אבל אחרי שניצח בבחירות ברוב של קול בודד, בסיומו של מאבק מותח, אלחייני הפך לראש מועצת יש"ע החדש. גם הוא בעצמו מודה שלא ממש האמין שייבחר. "ברור שאני שונה בנוף", אומר אלחייני. "אבל אף פעם לא ייחסתי חשיבות לעובדה אם לאנשים יש או אין כיפה. הרבה אנשים נוטים לחשוב שכל ההתיישבות ביהודה ושומרון מורכבת מהציונות הדתית אבל זה בכלל לא המצב. יש כאן אוכלוסייה מגוונת שמגיעה כמעט מכל הקשת הפוליטית. בנוגע למוצא שלי, הנושא העדתי מעולם לא עלה אבל ברור שכמו שאר הדברים שבי גם זה שונה ממה שהיה בעבר במועצת יש"ע".

אלחייני נמנה על הזרם המתון יחסית ("הממלכתי", כפי שהוא מכונה) במועצת יש"ע וזכה בבחירות הרבה בזכות הקואליציה שיצר עם אחד מהמנהיגים הוותיקים של הממסד המתנחלי — זאב חבר (זמביש). הניצחון של אלחייני על יגאל להב, ראש מועצת קרני שומרון, התקבל באהדה גם בלשכת ראש הממשלה. בזמן שגדעון סער מתגאה בתמיכתם של כמה ראשי מועצות בכירים ביהודה ושומרון, אלחייני נחשב מקורב לנתניהו. מאז שנבחר הוא אפילו הספיק לפגוש מספר פעמים את ראש הממשלה. בעיקר על רקע ההצהרות של נתניהו על כוונתו לקדם את החלת הריבונות הישראלית בבקעת הירדן. "יש המון דברים על הפרק", אומר אלחייני, "אבל כמובן שבראש ובראשונה זה עניין הריבונות". את יו"ר יש"ע החדש לא תתפסו משתמש במילה סיפוח. "אני מתנגד לביטוי הזה, אנחנו לא מסופחים אנחנו חלק מהמדינה. עכשיו יש הזדמנות היסטורית לקדם את מהלך הריבונות. יש קונצנזוס בעם על הבקעה אבל נראה לי שלא כולם במערכת הפוליטית מבינים את זה. אני קורא לבני גנץ להגיד בפה מלא שהוא בעד הריבונות בבקעת הירדן. עוד לא שמעתי את זה ממנו".

צילום: קובי גדעון, לע"מ

"הבקעה קסמה לי"

אלחייני, 59, נשוי לחנה, נולד וגדל בטבריה, אב לשלושה וסב לחמישה. "ההורים שלי יבואו להתגורר בבקעה בסוף", הוא צוחק. הוא נמצא שם מאוגוסט 83'. מיד לאחר שירותו הצבאי כמפקד דבור בחיל הים הגיע לבקעה. "תמיד רציתי להיות מושבניק", הוא מספר. "יצאתי מנמל חיפה אחרי שהזדכיתי על הציוד וראיתי שלט של החטיבה להתיישבות. אמרתי לעצמי בוא נראה מה זה, נכנסתי פנימה, והסבירו לי שהם עוסקים בהתיישבות בבקעת הירדן וברמת הגולן. יותר קסמה לי הבקעה. הסתכלתי על שני היישובים עם מספר המשפחות הכי קטן, אז אלה היו היישובים ארגמן ורועי, ושלחתי אליהם קורות חיים. רועי עד היום לא החזירו לי תשובה ומאז אני בארגמן".

הוא התחיל כחקלאי וגידל בבקעה חצילים, תירס, עגבניות, סלרי, קישואים, וגם חסה. עד שב־1993 סביב הסכמי אוסלו הקים יחד עם חברים נוספים את ועד יישובי בקעת הירדן וכיהן כיו"ר. אלחייני הוביל את מאבק ההתנגדות להסכם קהיר ("עזה ויריחו תחילה"). "חשבנו שאוטוטו הולכים לפנות אותנו ופתחנו במחאה. בשלב הראשון עלתה השאלה האם אנחנו מתחברים במאבק למועצת יש"ע — של אז — או לא. ההחלטה הייתה שאנחנו שומרים איתם על קשר אבל מנהלים את המאבק לבד. תמיד התייחסנו לגופו של עניין ולא לגופו של אדם. באחת המחאות אני זוכר איך חצינו 650 תושבים את נהר הירדן עם מכתב ואמרנו למלך שאנחנו רוצים להיות נתינים שלו (צוחק). זה היה אדיר, כל התקשורת הזרה הייתה על זה".

אבל יישובי הבקעה אף פעם לא היו בסכנת פינוי אמיתית והוועד פורק לאחר מספר שנים. אז כרגע אין סכנה לפינוי, ואפילו מדברים על החלת ריבונות בתמיכה אמריקאית, אבל באירופה רואים את הדברים אחרת. אחת הבעיות הקשות של חקלאי הבקעה נוגעת להחלטה של האיחוד האירופי לסמן מוצרים שמגיעים מיהודה ושומרון. "ההחלטה הזו היא בעצם מסווה לחרם", אומר אלחייני. "הם מחרימים אותנו ועושים את זה בדרך עקיפה של סימון, אבל זה בעצם חרם. האירופאים רק הולכים ומקצינים כל שנה וזה כמובן לא התחיל מהיום. אני זוכר שב־2010 רשתות שיווק באנגליה אמרו לנו פתאום לא לשלוח ענבים. משום מקום נסגר לנו שוק הפצה שלם. אבל החקלאים של הבקעה לא בוכים אלא מתמודדים. בכלל, זה לא ייתכן שהחקלאים אצלנו ירגישו שהם סוג ב' גם ביחס שהם מקבלים מהמדינה".

אלחייני מתכוון לתחושות הקיפוח של חקלאי הבקעה לעומת החקלאים השכנים בעמק המעיינות שיושבים בתוך הקו הירוק. "תשמע סיפור שהרתיח אותנו, הבנו שהחקלאים תושבי עמק המעיינות, שהם השכנים שלנו מצפון, קיבלו מענק במסגרת 'חוק עידוד הון בחקלאות'. חקלאי הבקעה לא קיבלו את המענק אפילו שהשדות סמוכים. למה? כי חוקי מדינת ישראל לא חלים פה. נאבקנו נגד זה בבג"ץ והוחלט שיש להכניס גם את חקלאי הבקעה פנימה. זו דוגמה לאזרחים סוג ב'. אני רוצה לשפר תשתיות עבור התושבים כאן בכבישים, בבריאות, במים, בחשמל. זה מה שיביא לפה עוד אלפי מתיישבים. זו הדרך. ברגע שיבינו שיש כאן איכות חיים יבואו עוד הרבה יותר תושבים".

אלחייני רחוק מהאידיאולוגיה של נוער הגבעות ומאמין שהמדינה צריכה להשקיע גם בשיפור חייהם של הפלסטינים. "צריך לתת לחקלאי הפלסטיני את התנאים לעבוד ולהתפרנס בכבוד עם תשתיות ראויות. הוא חי כאן ואי־אפשר להתעלם ממנו. בכלל, כל שיפור תשתיות ביו"ש משפיע ישירות לטובה גם על האוכלוסייה הפלסטינית".

למרות זאת, אל תחשדו באלחייני — הוא לא מאמין בפתרון שתי המדינות וגם לא בהענקת זכויות אזרחיות שוות לפלסטינים. "אנחנו נמצאים בתהליך שאי־אפשר לעצור, ההתיישבות ביהודה ושומרון היא עובדה קיימת והמדינה חייבת לעשות את כל ההתאמות שנובעות מכך. בנוגע לפלסטינים צריך להבין שהם רוצים לחיות ולהתפרנס בכבוד. אני בא מהשטח, הרצון של הפלסטיני ברחוב הוא לקבל תעודת זהות כחולה. הוא מבין ויודע שהרשות הפלסטינית מושחתת ולא נותנת לו מענה. אני טוען שבעוד 30 שנה תחת הסדרים מסוימים הפלסטינים ירצו להיות כמו ערביי ישראל. השאיפה שלהם למדינה עצמאית תיעלם. מה שמעניין את הפלסטיני הממוצע זה לא ההצבעה לכנסת אלא יציבות תעסוקתית, פרנסה, הצלחה כלכלית וגם תחושה שמכבדים אותו. שהוא יוכל לנסוע לים בתל־אביב, לראות שלג בחרמון ושלא יעכבו אותו במחסומים. להצביע לכנסת? אני באופן אישי לא חושב שצריך לתת לאותו פלסטיני להחליט על צביונה של המדינה היהודית, אבל כן צריך לתת לו כלים כלכליים".

"אפילו מנדלבליט אמר"

אלחייני הוא איש ליכוד עוד מהבית בטבריה ונחשב לאחד מחברי המרכז המקושרים במפלגה. כבר בימים הראשונים לתפקידו כיו"ר מועצת יש"ע הוא נאלץ להבהיר בדיוק באיזה מחנה הוא נמצא. אחרי ההודעה של יוסי דגן, ראש מועצת שומרון, שהביע תמיכה בקריאה של גדעון סער לקיום פריימריז לראשות המפלגה — אלחייני מיהר לשגר יחד עם ראשי מועצות נוספות מיו"ש מכתב תמיכה בנתניהו. "מאז ומתמיד מה שמאפיין את הליכוד זה נאמנות ליו"ר, בייחוד כאשר מדובר בראש ממשלה מכהן", אומר אלחייני. "מה גם שהוא ראש ממשלה טוב בעיניי. זאת תהיה טעות להחליף אותו עכשיו".

לא כולם ביש"ע חושבים כמוך.

"במועצת יש"ע יש 23 ראשי רשויות שלכל אחד מהם יש דעה משלו וזה בסדר. אז יש כאלה שהביעו תמיכה בסער. גדעון הוא מועמד ראוי עם המון זכויות, אבל אני תומך בנתניהו".

אתה לא חושב שזה בעייתי שראש ממשלה מכהן כשתלויים נגדו שלושה כתבי אישום?

"ראשית, לנתניהו עומדת זכות החפות. אפילו היועמ"ש אביחי מנדלבליט אמר את זה בעצמו כשהודיע על הגשת כתבי האישום. יש פה הרבה צביעות מצד כחול לבן. על פי החוק מותר לנתניהו לכהן כראש ממשלה. יש פה מוסר כפול, תאר לך שכל אחד יתחיל לפרש את החוק על פי אמות מוסריות משלו. אתם רוצים לשנות את החוק, תשנו. בינתיים זה החוק".

ומה אם נתניהו יורשע, עדיין תתמוך בו?

"אנחנו עוד לא שם. אם תהיה הרשעה נדון בזה אז".