כאב הראש של צה"ל: ההכרזה על בחירות נוספות בחודש מארס מציבה אתגר משמעותי בפני הצבא. הממשלה הנוכחית לא אישרה לו את התוכנית הרב־שנתית החדשה "תנופה". בנוסף, לא אושרה תוספת תקציב מיידית של ארבעה מיליארד שקל שלה נזקק צה"ל לצורך הצטיידות וחימוש.

כתוצאה מהמשבר הפוליטי, צה"ל יתנהל החל מהחודש הבא במתכונת תקציב מצומצמת וחסכונית של 1/12 ‑ כלומר החלק החודשי היחסי מתקציב השנה שעברה. המשמעות: קושי משמעותי בהיערכות לאיומים ובביצוע עסקאות רכש. זאת כמובן לא התנהלות יעילה, אך לנוכח המציאות הביטחונית השברירית ‑ זה גם מסוכן. הקיפאון התקציבי פוגע ברכש של פצצות חכמות ומיירטים לסוללות כיפת ברזל, וכן באימונים. למעשה, עד שתוקם ממשלה חדשה ‑ מה שלפי ההערכות לא יקרה לפני מאי 2020 ‑ כבר שנה שאין ממשלה יציבה שמולה צה"ל יכול לדון על תוכניות בניית כוח רב־שנתיות ועל עסקאות מיידיות.

הרמטכ"ל אביב כוכבי עסק בשנה האחרונה בבניית התוכנית הרב־שנתית שלו, הכוללת תכנון אופרטיבי מפורט לחמש השנים הקרובות. בצה"ל העריכו שעד הקיץ תהיה ממשלה שלה יוכלו להציג את התוכנית, אך בשל המשבר הפוליטי המתמשך זה לא קרה.

במקביל, הוטל על הצבא קיצוץ במסגרת הקיצוץ הרוחבי, ולכן בוצעו התייעלויות והסטות תקציב ממקורות פנימיים בתוך הצבא ‑ אך בצה"ל אומרים שזה לא מספיק. לדברי גורמים בכירים בצה"ל, סבבי הלחימה בדרום והתקיפות בסוריה עולים סכומי עתק ‑ מהחימושים המדויקים ועד סוללות כיפת ברזל. מעבר לכך, צה"ל צריך לפתח מערכות חדשות ויקרות לאיומים חדשים מכיוון איראן, כמו טילי שיוט מתקדמים.

קצינים בכירים בצה"ל מזהירים מחזרה לימים שקדמו לצוק איתן ב־2014, אז לצבא לא הייתה תוכנית רב־שנתית, הוטל קיצוץ תקציבי וכתוצאה מכך בוטלו אימונים ורכש ‑ מה שהשפיע גם כן על המוכנות הלקויה למבצע. "האזרחים מצפים לרמת ביטחון מסוימת", אומרים הקצינים, "ויש לה מחיר שלאור ההתפתחויות האזוריות מתייקר משנה לשנה".