מערכת הבחירות השניה ייאשה אותם, אבל מערכת הבחירות השלישית כבר שוברת אותם. בזמן שבכנסת ישראל משחקים בפירוק והרכבה, הציבור הישראלי נאלץ להתמודד עם ההשלכות של שיתוק שנמשך חודשים ארוכים. בחודשים האחרונים מלווה "ידיעות אחרונות" את האנשים שסובלים ממצב בו מדינה שלמה נמצאת בהמתנה. ההחלטה על בחירות נוספות מעמיקה את תחושת השבר, והחשש כי מצב מערכת הבריאות, החינוך, הביטחון והתשתיות יעבור את נקודת האל־חזור.
"המחלות לא מחכות לפוליטיקאים"
השפעת המשבר הפוליטי על מערכת הבריאות מדאיגה וכואבת במיוחד. קשישים, תינוקות, צעירים, מבוגרים ‑ כולם נזקקים לשירותי הבריאות וכולם חסרי אונים מול קריסתה. גם הכוונות הטובות ביותר של הצוות הרפואי לא יעזרו כשאין תקנים, אין מיטות, ואפילו המסדרון כבר לא מצליח לאכלס את כל החולים. לפני חודש וחצי הגיעה ויקטוריה דואק, בת ה־97 מקריית־ביאליק, למרכז הרפואי רמב"ם כשהיא סובלת מקשיי נשימה. במשך יומיים היא נאלצה להמתין למיטה במחלקה. פניה הסובלות, במסדרון, הפכו לסמל. "לאחר הטראומה בחדר המיון, אני מחלימה בביתי ונלחמת את שארית חיי. בגיל 97 מה שיש לי לומר לממשלה ולחברי הכנסת הוא: 'נכשלתם בטיפול בציבור הקשישים והנכים. הפכנו בעל כורחנו לנטל על המדינה. הסתכלו לנו בעיניים והשפילו את מבטכם. נכשלתם בדיבר כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך'".
חולה נוסף שהפך לסמל הוא אלון שפאן, בן 78, שאחרי ניתוח השתלת קוצב לב נאלץ להחלים במסדרון בבית החולים "מאיר" כשהוא מצויד בלא פחות מאשר פעמון כדי לקרוא לצוות. "המצב קטסטרופלי. הצוותים מנסים לעזור אבל המערכת זקוקה בדחיפות לתוכנית הבראה. חייבים שינוי ודחוף”.
ניצן עטיה, יו"ר אגודת הסטאז'רים לרפואה בהסתדרות הרפואית ומי שטיפלה בוויקטוריה דואק במחלקה, אומרת כי המערכת במצב אנוש. "מישהו צריך לקחת אחריות על המצב, אבל במקום זה אנחנו נשלחים פעם נוספת לקלפיות לנסות לבחור 'מישהו', ועל הדרך לבזבז כספים שיכלו להיות זריקת ההחייאה של מערכת הבריאות הקורסת".
המשבר לא קיים רק בבתי החולים אלא גם בסל התרופות שמחכה לתוספות התקציב המוקפאות. סיון סקלי בן־זכרי (36) סיפרה ב"ידיעות אחרונות" את סיפור המאבק שלה בסרטן השחלה, ועל התרופה שמתמודדת השנה בסל התרופות. “הסרטן ומחלות אחרות לא יכולות להמתין לפוליטיקאים", אמרה אתמול, "אסור לתת לשיקולים פוליטיים להיות חלק מנושא כל כך חשוב כמו בריאות. יש חולים רבים שיש להם אפשרות להמשיך ולחיות והמדינה צריכה לדאוג להם”.
"ממשלות באות והולכות אבל המציאות לא משתנה"
היא רק בת חמש אבל היא הצליחה להמחיש לתושבי ישראל מה המשמעות של אזעקת צבע אדום לילדי הדרום. בחודש שעבר תועדה הילדה תהל דהן משדרות כשהיא כורעת על הרצפה בזמן ירי לעירה מכיוון עזה, כשאמה מגוננת עליה. התמונה המחישה את המציאות הבלתי נסבלת בדרום, נוכח המשך ירי הרקטות. "ממשלות באות וממשלות הולכות אבל המציאות שלנו לא משתנה. עכשיו כשאין ממשלה אז בכלל אני לא מאמינה שמשהו ישתנה", אמרה אתמול אמה שרה דהן, "לצערי גם באזעקות הבאות נראה עוד ועוד ילדים שסובלים מחרדה וטראומה ועוד הורים חסרי אונים שמגוננים עליהם". זמן קצר לאחר מכן, פורסם עוד תיעוד קשה ‑ רעות שפילמן מאשקלון תיעדה כיצד שלושה מילדיה הקטנים רועדים מפחד בזמן אזעקה. אורי בת ה-8, יונתן בן ה-6 ונועם בן ה-3, נראו בסרטון בוכים לאחר שנאלצו לרדת למקלט בעקבות אזעקת 'צבא אדום" שהופעלה באשקלון. "ביבי צריך ללכת הביתה. די נמאס לנו", אמרה אתמול. "צריכים מציאות חדשה. אנחנו בני ערובה של פוליטיקאים שחושבים רק על עצמם ולא על המדינה, בטח לא על אזרחי הדרום. המצב מייאש מאוד".
"המדינה שכחה את הכבישים האדומים"
את הקטל בדרכים כנראה שגם ממשלה שהיתה קמה עכשיו לא היתה מצליחה להעלים לגמרי, אבל יש לקוות שהיתה יכולה לפחות לשפר תשתיות ולהיאבק במצב הנורא. המקרה של כביש 232 בעוטף עזה הוא דוגמה כואבת. העבודות להרחבת הכביש שבעוטף עזה, המוגדר "עורק החיים" של רצועת עזה תקוע כבר שנים. הכביש הצר משמש את מאות המשאיות שנעות ביום עמוסות סחורה לעזה דרך מעבר כרם שלום ואת כוחות הצבא. בעבר התקבלה החלטה להרחיבו ואף הופנו תקציבים. אבל הכל כעת תקוע בגלל שאין ממשלה - וגם אין מי שיחליט במשרד התחבורה על המשך העבודות. התוצאה: תאונות רבות, גם קטלניות. כפיר דינר מקיבוץ סופה ז"ל נהרג בתאונה בכביש בחודש אוקטובר 2018. מאז אביו החליט לעשות מעשה: כמעט מדי יום הוא יוצא לכביש ומתעד את הנהגים מבצעים עבירות. "המדינה שכחה אותנו", אמר בסוף השבוע, "הכביש הזה מסוכן וקטלני יותר מהמצב הביטחוני. מדינת ישראל צריכה לתת את מלוא תשומת הלב והמשאבים לשיפור כביש 232 לא פחות ממה שהיא משקיעה בביטחון".
"הילדים משלמים את המחיר"
הורים רבים ברחבי הארץ חיכו למימושה של תוכנית "בית הספר של החגים" גם בחופשת חנוכה, בה שוב הילדים נעדרים מבית הספר במשך שבוע וההורים צריכים לממן פתרונות. אלא שהמשבר הפוליטי הביא להודעה על ביטול המיזם ‑ שנולד כדי להקל על ההורים שנאנקים תחת העלויות הכבדות של החופשות הרבות. חלק מהרשויות המקומיות החליטו להפעיל את בית הספר של החגים בחנוכה במימון ההורים , אך ישנן רשויות שאינן מפעילות את המיזם או מפעילות אותו באופן חלקי. "הילדים מאוד נהנים במסגרת הזו משום שהם פוגשים חברים ומשתתפים בפעילויות העשרה", מספר דותן דויד, אביה של הדר תלמידת כיתה ב' בבית ספר הרטוב במועצה האזורית מטה יהודה. "הם מאוד התאכזבו לשמוע שזה לא יקרה. עצוב שהילדים צריכים לשלם את המחיר רק בגלל שהפוליטיקאים אינם יכולים להגיע להבנות. כולנו משלמים את המחיר של המשחק הפוליטי".
