יגאל עמיר הבא חי בקרבנו

החזרה לעמודים הראשונים שהתפרסמו זמן קצר לאחר רצח יצחק רבין, אל הכותרות של תמלילי החקירה של יגאל עמיר, מצמררת ומעלה מחשבות רלוונטיות להיום.

חשבנו אז שכדי ללמוד את הלקח חייבים לדעת הכל על הנסיבות שהביאו את יגאל עמיר לרצוח ראש ממשלה, ואגב כך גם את הבחירה הדמוקרטית. פעלנו לפרסם ולחקור כל רסיס מידע ולהביאו לידיעת הציבור. מעל לכל, הייתה חשיבות היסטורית לחשיפת האמת באירוע כל כך דרמטי.

המידע שהתפרסם מתיק החקירה, עוד בטרם הסניגורים ייתנו את עצתם, סיפק מושג מכלי ראשון איך הדברים נאמרו מגרונו של הרוצח עצמו, במילים שלו. אבל לא רק דמות הרוצח הלועג, המחייך והבוטח בעצמו עלתה מתוך תיק החקירה, אלא גם סימן השאלה הגדול, שעד היום אין עליו תשובה - האם היו רבנים שתמכו בו, שהמריצו אותו לבצע את הרצח, גם אם בדרך עקיפה, ואחר כך התנערו ממנו.

מול טענת המשטרה אז שלא מצאה ראיות לכך, תמיד תעלה בזיכרון הכותרת הראשית של העיתון שבו נחשפו לראשונה ובאופן בלעדי תמלילי החקירה של עמיר. בין היתר עמיר אמר לחוקריו: "קיבלתי גושפנקה מאנשי דת, והם היו חד־משמעיים בהחלטתם". גם אחיו, חגי, סיפר בחקירתו: "אחי ודרור עדני התייעצו עם רב מאזור יו"ש והוא אמר להם שרבין 'רודף' ולכן דינו מוות". בהמשך העידה גם מרגלית הר־שפי כי רב אמר לה שביחס לרבין יש "דין מוסר".

פרסום אחר חושף דברים שעמיר אמר באופן ישיר על אמונתו הדתית הקיצונית, המכשירה את רצח רבין, וגם רצח ילדים, למטרת "כיבוש הארץ": "דין מוסר ודין רודף זו מצווה. אין בעיה של מוסריות. אם עכשיו הייתי בכיבוש הארץ והייתי צריך להרוג תינוקות וילדים, הייתי עושה את זה. אם זה מצווה - אסור שיהיו שאלות".

מהכותרות של אותה תקופה עולה השאלה האם היו אנשים נוספים שסייעו לעמיר. מה שברור הוא כי כיום יש אנשים נוספים שחיים בקרבנו, ואשר שואבים מהדת עקרונות אכזריים ובלתי אנושיים המצדיקים מבחינתם רצח ממניע אידיאולוגי דתי. עוד "יגאל עמירים", שבינתיים, לפי כתבי אישום שהוגשו, מסתפקים בתכנון תוכניות ובהצתת בתים על יושביהם הפלסטינים.