"אני יכול להיות מלך השערים בישראל"

הוא כישרוני, נחשב לסקורר לוהט שכיכב בליגה הפלסטינית, ובשבת הוא כבש שער בכורה בליגת העל - ועדיין, בעכו, העיר בה הוא נולד וחי, איש לא מכיר את מחמוד יוסף. הסיבה לכך טריוויאלית: כולם קוראים לחלוץ הפועל כפר־סבא בכינוי שדבק בו - "אבו יודה".

אז איך שלא תבחרו לקרוא לשחקן בן ה־22, כדאי מאוד לשים לב לכישרון שלו. מחמוד יוסף, שהתחיל לשחק כדורגל בסמטאות עכו העתיקה, התגלה כבר בצעירותו ככדורגלן עם חוש ריח לשערים. בקבוצת הנוער של אחי עכו הוא הפציץ 37 שערים בעונה, והיכולת הזו סידרה לו מעבר לליגה הפלסטינית, שם הוא כיכב בשבאב אל־חליל (חברון), בה סיים את העונה עם 13 שערים. בעונה שלאחר מכן הוא המשיך באותה ליגה, אבל עבר לקבוצת מרכז בלאטה בה כבש 14 שערים. היכולת פלוס המספרים סידרו ליוסף זימון לנבחרת פלסטין, במדיה כבש בהופעת הבכורה שני שערים לפני שנפצע, ואף זכה לשחק מול צ'אבי במסע לקטאר ("רגע שאזכור כל החיים").

קראו עוד: הליגה הפלסטינית - איך זה עובד

הדיבורים על הסקורר מהליגה הפלסטינית הגיעו לסקאוטים של הפועל באר־שבע, ובקיץ הוא הוזמן להיבחן במועדון. בזמן שברק בכר עוד התלבט לגביו, הגישה הפועל כפר־סבא ליוסף הצעה להצטרף מיידית והוא חתם בקבוצה. בשבת הוא פתח בהרכב של אופיר חיים מול הפועל חיפה ובדקה ה־28 הגיע הרגע הגדול שלו. יוסף קיבל את הכדור במהלך של התקפה מתפרצת סילונית, זרק בהטעיה חכמה את הבלם ניקולה גולאן ובעט מדויק לרשת. שער בכורה בליגת העל, שפתח את הדרך לניצחון 0:2 ולמקום התשיעי.

בראיון בלעדי סיפר יוסף על הרגע החשוב כל כך מבחינתו: "זו פעם ראשונה שהתרגשתי ברמות כאלה אחרי שער. אחרי המשחק כולם התקשרו לברך אותי על השער הראשון בליגת העל. זה רק גול ראשון, ואני רוצה לכבוש עוד הרבה. אני עובד קשה מאוד אחרי שחזרתי מפציעה בברך ועכשיו אני רוצה לעלות מדרגה ולהתקדם. אני מסתכל למטה כל הזמן ויודע מאיפה באתי. הוכחתי שאני שחקן טוב, אני צעיר, אבל מגיע לי לשחק".

איך התאקלמת בכפר־סבא?

"אני מרגיש בכפר־סבא כמו בבית. זו משפחה גדולה, וכל השחקנים דואגים לי ואוהבים אותי. כולם עושים כבוד אחד לשני, יש צחוקים והאווירה בקבוצה טובה מאוד. אני חייב להודות לסוכן שלי, מישל סלוק, שהוא כמו אבא בשבילי ועוזר מאוד".

התלבטת לפני שעזבת את הליגה הפלסטינית לטובת ליגת העל?

"התלבטתי לא מעט אם לבוא לליגת העל. היום, בדיעבד, אני שמח מאוד על ההחלטה ושהגעתי לכפר־סבא. אני מרגיש שאני מתקדם פה מבחינה מקצועית והכסף לא עניין אותי. בליגה הפלסטינית הכסף הרבה יותר גדול, אבל זה לא הדבר המרכזי שעניין אותי".

איזו ליגה טובה יותר - הישראלית או הפלסטינית?

"ברור שהליגה הישראלית טובה יותר. התנאים פה הרבה יותר טובים, במגרשים בישראל יש דשא רגיל ושם סינתטי, פה יש צוות מקצועי הרבה יותר רציני ועם הרבה יותר אנשים. בליגה הפלסטינית כל קבוצה מביאה שלושה שחקנים ברמה גבוהה והשאר שחקנים מקומיים. היתרון שם זה הנבחרת, כי היא ממש טובה ומשחקת מול קבוצות גדולות".

לא פשוט לנסוע כל יום מעכו עד לשטחי הרשות.

"הקבוצה שילמה לי את הדלק, והיה לוקח לי שלוש שעות להגיע למחסום. היה לי אימון כל יום, חוץ מיום אחד שהיה חופש. לפעמים הייתי ישן שם בדירה של השחקנים, שזה בעצם היה חדר בבית מלון".

היו עוצרים אותך במחסום?

"כן. הייתי אומר שאני כדורגלן שמשחק בחברון, והיו נותנים לי לעבור".

איך הקהל בליגה הפלסטינית - כמה אוהדים מגיעים למשחק?

"הקהל די דומה לקהל פה בישראל. לקבוצות הגדולות מגיעים משהו כמו 5,000 אוהדים. יש אווירה טובה מאוד, תפאורה ביציעים והרבה מאוד אקשן".

איך הגיבו בליגה הפלסטינית כששמעו שאתה עובר לליגה הישראלית, היו ביקורות?

"ממש לא. בליגה הפלסטינית אסור לדבר על פוליטיקה, זה כלל ברזל. לא שחקנים ולא מאמנים, כדורגל נטו. הכל אפשרי, עד הפוליטיקה".

בכפר־סבא האוהדים כבר מאוהבים ביוסף. הלהט והסילוניות בהם הוא חורך את האגף כבשו את היציעים, וכשהוא הוחלף מול רעננה האוהדים שרקו בוז.

אתה יכול לספק את המספרים מהליגה הפלסטינית גם בליגת העל?

"בטח. אני מאמין שאני יכול להיות מלך השערים בליגת העל. כולם אומרים לי להשתמש במהירות ובבעיטה שלי. אני קורא טוב את המשחק ואני מאמין שאכבוש עוד הרבה שערים".

יכולת לעזור לנבחרת ישראל?

"אין לי בעיה לשחק בנבחרת ישראל ויכולתי לעזור. בגלל ששיחקתי בנבחרת פלסטין אני כבר לא יכול לצערי".

אם היית מקבל הצעה מבית"ר ירושלים, היית עובר לשם?

"אין לי בעיה לשחק בכל קבוצה בעולם, וגם בבית"ר ירושלים. אם הקבוצה רוצה אותי, אני מגיע בשמחה. הקהל שלהם לא קובע. אני יכול להיות שחקן משמעותי בכל קבוצה בארץ".

חווית גזענות בכדורגל הישראלי?

"אין גזענות בכלל".

מה החלום שלך?

"לשחק בפריז סן ז'רמן".

מי השחקן הכי גדול?

"ניימאר באירופה, אדריאן רוצ'ט בישראל".