יורד אל העם (לצורך עלייה)
עם האישומים שמרחפים מעל ראשו, מסתער עכשיו נתניהו על השטח במרתון מפגשים עם תומכיו ("כמו בשנות ה–80, כשהוצאנו אנשים מהבתים") בדרך לפריימריז בליכוד ולבחירות 2020, מסע בין המעריצים שמשווים אותו לדרייפוס ("רואים בו משהו כמעט משיחי"), לפעילה שכתבה עליו סמינריון בנושא אופורטוניזם ("העורקים שלי זה ביבי"), וגם למצביעה שפחות אוהבת את ההשתלחות בפרקליטות ("צריך לשמור על סטייל, שיראה להם מה זה בבית המשפט")
כמעט אלף איש נדחקו באולמי "אורנים" בחיפה בערב יום שלישי, ממתינים. להקת החימום, בדמות עסקנים, שתדלנים ופוליטיקאים, ניסתה להחזיק את הקהל נלהב, ערני. הליכודניקים התייצבו בשעה 19:00, בדיוק כפי שנכתב בהזמנה, אבל נאלצו להמתין שעתיים וחצי עד שראש הממשלה נכנס אל האולם. גם הזכות להיכנס אל האולם לא מובנת מאליה. כל אירוע כזה מלווה באבטחה כבדה, וצריך להירשם אליו מראש ולעבור בידוק יסודי. "אני מודה שהגעתי בגללו", מסמן עמוס עם הראש על אחד מחבריו. "אני בכלל לא יצאתי להצביע בבחירות השניות ואני לא בטוח מצביע בפריימריז. נמאס לי מכולם באופן שווה. רציתי ללכת הביתה, אבל שיכנעו אותי שהופעה מעולה לא מפסידים. מחר אולי נלך גם להופעה של גדעון סער".
"ביבי מלך ישראל" היא הקריאה המשותפת שאיתה עלה נתניהו לבמה. ממול הונף שלט גדול שעליו נכתב באותיות קידוש לבנה "נתניהו=דרייפוס". אישה כבת 60 עמדה על כיסא פלסטיק וצעקה בגרון ניחר עד שמעדה ונפלה. נתניהו מיהר לוודא שהיא מקבלת סיוע לפני שהמשיך בדבריו. בלהט הוא הבטיח כי ישיב את נעמה יששכר, הכלואה ברוסיה, הביתה. יממה אחרי, הדברים יסויגו היטב ובלשכה יבהירו שזה עלול לקחת זמן רב. אבל בשביל הקהל ההבטחה, כמו כל הבטחת בחירות, התקבלה במחיאות כפיים סוערות.
חיפה היא רק תחנה אחת מתוך עשרות רבות שנדחקות בשבוע האחרון אל הלו"ז הצפוף של ראש הממשלה. רק השבוע ביקר בלוד, יבנה, רחובות, ראשון־לציון, רמלה, חולון, נהריה, עכו, ירכא, כפר חב"ד, הוד־השרון, רמת־גן, פתח־תקווה, בני־ברק, נוף־הגליל, טבריה, עפולה, עכו ובגלבוע. גם ביום שישי הרגל לא יורדת מהגז, והפמליה תגיע לנתניה, חדרה והרצליה. עם צאת השבת נתניהו יגיע אל המרכז - בת־ים ותל־אביב.
נתניהו יוצא להתמודדות הזו במצב חסר תקדים, תחת העננה הכבדה של כתב אישום חמור בשוחד, מרמה והפרת אמונים, כשברקע המתקפה החזיתית שפתח מול הפרקליטות ורשויות אכיפת החוק. האסטרטגיה פשוטה: להחזיר את המפגש הבלתי אמצעי עם ראש הממשלה. לא רק סרטונים ברשתות החברתיות ושליחת נציגים לאולפנים, אלא אפשרות לראות את המנהיג במו עיניהם. גם בבחירת הלוקיישנים הוקדשה מחשבה. אירועים קטנים בבתים של פעילים, שמייצרים תחושת משפחתיות, ואירועי ענק באולמות. באירוע שהתקיים בפתח־תקווה, שאליו הגיע נתניהו מלווה ברעייתו, רבים נאלצו להישאר בחוץ. באולם נאם שר המשפטים אמיר אוחנה כמה שעות אחרי שבג"ץ הקפיא את מינוי פרקליטת המדינה שבחר. הקהל קרא: "שי ניצן לכלא", אבל היו מי שלא הרגישו בנוח. רבקה הגיעה עם בעלה אל הכנס ועמדה בתור שעות. "אני אוהבת את נתניהו מכל הלב, באמת. הוא זכאי אלף פעמים. אם הייתי יכולה הייתי מחבקת אותו. אבל הוא חייב לעצור אמירות כאלה. בסוף מוציאים את כולנו בתור טיפשים ואנרכיסטים. שילך ויראה להם מה זה בבית המשפט, אבל צריך גם לשמור על סטייל. אני לא אוהבת את ההשתלחות הזו".
"סוג של כישוף"
כאשר נקבע התאריך הסופי לפריימריז, הטלפון בבית משפחת רביבו צילצל. על הקו היה ראש הממשלה בנימין נתניהו. שלא כהרגלו, הוא לא רצה לשוחח עם ראש העיר לוד ומנהל מטה הפריימריז יאיר רביבו, אלא עם רעייתו של יאיר, יקירה. נתניהו התקשר להתנצל. הזוג, שלא יצא לחופשה כבר שלוש שנים, התכוון לטוס יחד לפריז. בעקבות הקריאה לרביבו בצו 8 לבוא ולנהל את מטה הפריימריז, כל התוכניות האישיות נדחו. "האמת שזה לא מובן מאליו שראש הממשלה הודה לאשתי באופן אישי. היא ממש התרגשה ואמרה לו שהיא לא הייתה מוותרת על חופש כזה לכל אחד. אני מודה שיש לי את החיידק הזה, אני אוהב בחירות וטוב בלארגן מטות, אז ראש הממשלה פנה אליי ושאל אם אני מוכן לקחת את זה על עצמי. אני כיהודי מאמין חושב שהכרת הטוב היא דבר חשוב, ולאורך כל הדרך ראש הממשלה תמך בנו כעיר, ובי כמועמד. בזכותו אנחנו לא החצר האחורית של גוש דן. אני לא חושב שבתולדות המדינה היה קמפיין ארצי כל כך קצר, ולכן יריית הפתיחה היא גם היערכות ליום בחירות. אין לנו זמן לבשל את הקהל. אז ביקשתי סליחה יפה מהתושבים שאיתם אני בקשר יומיומי, ואמרתי להם שבשבועיים האלה אני רק עם נתניהו".
רביבו מסביר שרבים מתומכיו של נתניהו רואים בו דמות בסדר גודל תנ"כי. "יש באיש הזה משהו שאני לא יודע להסביר. הוא הגיע לבית של ההורים שלי בלוד. נכנסו שם איכשהו 200 איש. ורואים שהציבור מת עליו. כשאני שואל למה הם אוהבים אותו התשובה היא שהם רואים אותו בתור שליח של אלוקים. הם רואים בו משהו כמעט משיחי. אמרתי שם שזה הכל מלמעלה, ולא סתם קוראים לו בנימין. גם בן הימין וגם בן להרבה ימים. צריך להבין שמבחינתנו הוא מסי".
"אני אדם רציונלי לחלוטין, אבל בנתניהו יש סוג של כישוף", אומר שמעון בוקר, סגן ראש עיריית באר־שבע, שמארגן כנס גדול לראש הממשלה בשבוע הבא. "אני לא זוכר דבר כזה, אנרגיה כזו. אני לא יכול ללכת לסופר, להסתובב ברחוב. אנשים שואלים אותי איך אפשר לעזור לו, חושבים שאם הם יתפקדו מחר הם יוכלו להצביע. אני חושב שזה קשור באופן עמוק לזה שאנשים חושבים שנעשה לו עוול. נתניהו ינצח בגדול ויקים ממשלת ימין דווקא בגלל כתבי האישום. בגלל השילוב הזה של הפרקליטות והתקשורת, התחושה שכולם נגדו. לציבור יש חוש צדק ומי שהיו אנדרדוג כל החיים יודעים לזהות אחד. בסוף לאיש הזה יש השפעה ממגנטת. אני אדם נורמטיבי, אני לא מאמין באמונות תפלות, אבל אני מודה שיש לו קסם עלינו. הבחירה שלו לעבור עכשיו עיר־עיר מזכירה לי מערכות בחירות בשנות ה־80, כשהוצאנו אנשים פיזית מהבתים. הפלא הוא שמה שמוציא אנשים זה לא הליכוד. זה נתניהו. זה לא המפלגה, אלא האיש".
מטה הפריימריז של ראש הממשלה יושב באיירפורט סיטי, סמוך לעיר לוד. מפקד עליו השר ישראל כץ, ופועלים בו עשרות אנשים בהובלת רביבו. שם נולד הרעיון להרים כנסים דווקא במקומות שמזוהים עם גדעון סער. כך ענבל גל מעכו אירחה בביתה את ראש הממשלה, על אף שראש העיר דווקא תומך במתחרה. "אני יו"ר הנהגת הורים בעיר ופעילה חברתית, ראש העיר ואני עובדים בצמידות ואנחנו חברים. אבל מבחינתי ביבי זה לפני הכל. אני ביביסטית הרבה לפני שזה היה אופנתי. בלימודים במדעי המדינה עשיתי עליו עבודת סמינריון בנושא אופורטוניזם".
אז הוא אופורטוניסט או אידיאולוג?
ענבל מדלגת מעל השאלה בדיפלומטיות וצוחקת. "הוא תופעת טבע, האיש הנכון במקום הנכון. עד שהוא הגיע אליי הביתה מעולם לא דיברתי איתו, אבל העורקים שלי זה ביבי. לא היה איפה לעמוד, הבית היה מפוצץ עד אפס מקום. האמת היא שאנשים סוגדים לו. רוצים להציג אותנו בתור אספסוף, בתור ערב רב, אבל בסוף יש כאן ציבור שלם שבאמת נאמן ואוהב את המנהיג. ויש לנו שכל. אבל עד שהוא לא פורש מרצונו כולנו מאחוריו".
"כיפה אדומה במשברון"
בינתיים במטה פועלים כמו בחדר מלחמה. קבוצות ווטסאפ, טלפונים והעברת סמכויות לדרגים המקומיים. בכל מקום שבו ראש העיר תומך בגדעון סער, צץ כנס של נתניהו. מול הכנסים של גדעון מגיעים מפגינים ביביסטים. שום זירה לא מופקרת. מעבר לעבודת השטח, גם באסטרטגיה מאחורי הקלעים מושקעת מחשבה. בפריימריז האלו, בשונה מבעבר, יוכל כל מתפקד להצביע רק סמוך לביתו ולא במקום העבודה. זהו ניסיון להתגונן מול התפקדות מאורגנת, שאותה מוביל חיים כץ, תומכו הלא־מוצהר של סער. גם בספר המתפקדים לא עשו לתומכי סער חיים קלים, ורבים מהם הוסרו באופן מפתיע וחברותם בליכוד בוטלה.
רביבו טוען שהאסטרטגיה לגבי סער השתנתה. "מאז שהגעתי למטה בעשרה ימים האחרונים לא שומעים דברים רעים על גדעון. המפגש הזה עם השטח והפריימריז מרימים לנו מאוד. במקום שיהיה סיבוב שלישי משעמם, הליכוד מתעורר. בעוד שבוע, כשנתניהו ינצח, אני אמליץ לו לחבק את גדעון ולרתום אותו. אני לא חושב שגדעון בא בשביל לפרוש, גם אם הוא יפסיד. הוא פה בשביל להישאר לעוד הרבה שנים. אני מקווה שסער ונתניהו יבינו שאחדות בליכוד תביא יותר מנדטים ואז הם יתעלו מעל למחלוקת ולשנאות האישיות".
גם בוקר מסרב לתקוף את סער. "גדעון הוא בשר מבשרנו ואנחנו אוהבים אותו, אבל הוא עשה טעות. אצה לו הדרך. זה לא פייר לעשות לאיש הענק והבינלאומי הזה, נתניהו, כיפה אדומה כשהוא במשברון, אבל אוי ואבוי לנו אם גדעון יפרוש אם הוא יפסיד. לדעתי גדעון כבר מבין שהוא פישל. הוא יושב בבית ואומר לעצמו שהוא עשה טעות. אני יודע שהזוגיות שלו עם גאולה היא כביכול יותר זוהרת, אבל גם את זה אני לא קונה. בכל בית יש צעקות, גם בבית של גדעון וגאולה. ככה נראה בית פעיל. הוציאו לשרה שם רע, היא אישה מופלאה שאני מכיר באופן אישי".
אתה מדבר בהרבה כבוד על סער, אז איך אתה מסביר את הקמפיין האגרסיבי כלפיו? קראו לו בוגד. גיס חמישי.
"המילה בוגד היא מילה אסורה. האנשים שיורדים לחייו של גדעון זה לא אנשי ליכוד", מתגונן בוקר ומציע תיאוריה מעניינת: "זה שמאלנים שבאים ומגיבים בצורה בוטה נגד גדעון בשביל להשחיר אותנו, הליכודניקים. אלו מתחזים. לצערי יש שמאלנים שעובדים בלפורר את הליכוד מבפנים. יש אפילו שני חברי כנסת ברשימה שהם שמאל מובהק".
מי?
"אני מנוע מלהגיד. אבל בואי נאמר שאלו אנשים שיושבים על תקנים של המחוזות".
אתה רומז למיכל שיר?
"אני מנוע מלהגיד. אבל מבחינתי אחרי הבחירות אין טינה. נקים בעזרת השם ממשלה בראשות נתניהו, וסער צריך להיות שר".
השרה מירי רגב שמלווה את ראש הממשלה בכל הכנסים ברחבי הארץ ממש לא שומרת על העדינות של פעילי השטח, שמקפידים בכבודו של סער. "הפריימריז אולי מרימים לשטח, אבל קורעים את הליכוד מבפנים. אני לא רואה תסריט שסער יוכל לשבת עם נתניהו אחרי כל מה שהוא אמר עליו. ברור שהוא מנסה למקסם את טובתו העתידית על חשבון המחנה".
גם מהשרים האחרים, כמו אדלשטיין וארדן, שכרגע שותקים ולא מתייצבים לימין נתניהו, היא לא חוסכת ביקורת. "השתיקה שלהם מפליאה ומאכזבת. מי שלא איתנו, מבחינתי הוא נגדנו. אין דבר כזה להיות על הגדר ולשתוק. או שאתה בעד ראש הממשלה או שאתה נגד. אין דרך אחרת כשזה ראש בראש. למה הם לא אומרים מה שהם חושבים? מי שלא אומר בקול מה הוא חושב, כנראה עובד בשקט נגד ראש הממשלה".
גם עלייך אומרים שאת צמודה אליו בשביל למקסם את מעמדך אחרי שהוא יעזוב.
"אנשים צרי עין פותחים עליי פה. השר ישראל כץ ואני באמת עובדים, לא באים להצטלם והולכים. אנחנו יודעים את מעמדנו בליכוד וזה ברור שכזו השקעה מטורפת זה קודם כל בגלל צדקת הדרך. אין מילים לתאר איזה אהבה, אהדה, התרגשות יש במפגשים האלו. אם היינו עושים את זה לפני הבחירות היינו מביאים את הארבעה־חמישה מנדטים הרדומים".
לפנייה לכתב/ת 
