"זו מלחמה על הפרנסה שלנו"

רומי לוי וסבטלנה אובצ'ניקוב לא מתרגשות מהמבטים המופתעים והרמות הגבה של אנשים המגלים במה הן עוסקות. שתיהן עוסקות בזנות, מבחירה. הן כבר עבדו במקומות אחרים, התנסו בתפקידים שונים. אבל פעם אחר פעם, חזרו לעסוק בזנות. היום גם אין להן בעיה להיחשף בפנים גלויות ובשמן המלא. אנחנו יושבות בקפה ארומה ברחוב אבן גבירול בתל־אביב. אנשים סביבנו שומעים את שיחתנו. ולוי מחליטה לפוצץ את הבלון הגדול בחדר. "אין לי בעיה עם המילה זונה", היא צוחקת, "אני מכבדת את מי שהמילה מפריעה לה, אבל לי זה לא מפריע. מההתחלה אנשים ידעו שזה מה שאני עושה. למה אני צריכה לשקר?" לאורך הראיון היא יושבת כשחיוך פרוש על פניה, מלאת ביטחון. היא לא מתרגשת מזה במיוחד, לא מסתכלת לצדדים לראות אם מישהו מזהה אותה.

לוי היא אם חד־הורית, בת 42, מתגוררת בתל־אביב. "את כיתה י"ב סיימתי עם בטן של היריון", היא מספרת. "לא התגייסתי, אני לא מצטערת על זה. עבדתי כמזכירה בבנק, וגם בנטוויז'ן. אני מגיעה ממשפחה אמידה, אנחנו ארבעה אחים. אבל כל ילד מגיל 16 הלך לעבוד מתוך גישה — תחיו בהתאם למה שאתם מרוויחים. ביום שהבנתי שאני רוצה יותר כסף, החלטתי להיות זונה".

אז זאת הייתה החלטה מודעת?

"כן. עשיתי את הבדיקות שלי והצבתי לעצמי גבולות. הלכתי לרופאת הנשים שלי ואמרתי לה מה אני עושה. למה שאסתיר מהרופאה שלי משהו ואלך סחור־סחור? היא כל כך התלהבה מזה ששיתפתי אותה, שהיא אמרה לי לבוא אליה מיד על כל דבר שאצטרך".

עו"ד דורית פרידמן ארבל | צילום: עמית שאבי

הבן שלך יודע מה את עושה?

"כולם יודעים".

גם אובצ'ניקוב מצהירה בפתח השיחה שהיא עוסקת בזנות מבחירה. היא ממש לא מתנצלת, מדברת בנונשלנטיות על לקוחות, על פרסום באתרי סקס ודירות ליווי, כאילו היה מדובר במשרד עיצוב גרפי. היא בת 45, אמא לשניים, אחד מהם חייל בצה"ל. היא אמנם לא רצה לספר לכולם במה היא עוסקת — אבל אם ישאלו, היא לא תסתיר.

"אנשים יודעים שיש לי עסק", היא אומרת. "הילדים שלי הם ילדים מוצלחים. אפשר לגדל ילד חכם בלי כסף? זה הברירה שלי. אני אומרת, זה לא משנה. אני עובדת קשה, הרבה שעות. אני לא מתכוונת להתבייש בעבודה שלי".

חשופות לסכנות

לוי ואובצ'ניקוב מבינות את המציאות סביבן. הן יודעות כיצד ישפטו אותן ברגע שיידעו במה הן עוסקות. הן גם לא ששות להיחשף. אבל עכשיו הן מרגישות שאין להן ברירה כי הפרנסה שלהן עומדת בפני סכנה. החוק לחסימת אתרים שאושר בכנסת לפני כשנתיים הביא לפגיעה ממשית באתרי אינטרנט המפרסמים ומספקים שירותי זנות. מטרת החוק הייתה אמנם להסיר אתרים שבהם מתרחשת פעילות לא חוקית — כמו סחר בסמים, הסתה לטרור ופרסום זנות. בפועל הוסרו מאות פרסומים של אתרי סקס מהאינטרנט, ובהם כאלה שפירסמו את לוי ואובצ'ניקוב ישירות.

בחודשים האחרונים הן התאגדו לצד עוד 17 נשים שעוסקות בזנות, ובספטמבר האחרון עתרו לבג"ץ בדרישה לאפשר להן לפרסם באתרי סקס באינטרנט. לוי ואובצ'ניקוב כועסות. הן על הסרת הפרסומים והן על פשיטות המשטרה על הדירות שבהן הן עובדת. כועסות על האלימות וההתנכלויות, "למרות הנחיית פרקליט המדינה להימנע מאכיפה כלפי דירות שבהן עובדות עד שתי נשים", הן אומרות. מבחינתן, הסרת הפרסומים באינטרנט חושפת אותן לסיכונים הרבה יותר גדולים — והן כבר אינן יכולות לסנן את הלקוחות.

"פעם הייתי מפרסמת מודעות בשניים־שלושה אתרי אינטרנט, וזה עלה לי 1,500 שקל לחודש", אומרת אובצ'ניקוב. "יש שם תמונות שלי, ומי שמתאים לו מתקשר. מהשיחה עם הבן אדם אני יכולה לקלוט אותו, יש אפליקציות לזיהוי מספרים שמראות לי מי הבן אדם. היום בגלל החוק הכל עבר לטלגרם. אי־אפשר לדעת מי נמצא מולך, יש שם הרבה סוטים".

"זו החלטה שלי במה לעסוק ואיפה לפרסם", מוסיפה לוי. "גדלתי בבית שחינך על קבלת האחר. שצריך לקבל ולהכיל. אני לא רוצחת אף אחד ולא גונבת. כל אחד מכבד. תכבדי אותי, אכבד אותך".

האוזניים מקשיבות ללוי ואובצ'ניקוב, היד רושמת. אבל לא פשוט לקבל את מה שהן מייצגות. שתיהן פיקחות, יפות ושמחות, ולמרות זאת עובדות מעל עשור בתעשיית הזנות. לוי מתגאה כי עבדה בבנק לפני שנכנסה לזנות, וכשהיא אומרת שהסרט האהוב עליה הוא "אישה יפה", זה כבר נשמע קלישאה.

"ראיתי את הסרט הזה 20 אלף פעם", היא אומרת בחיוך. "נתפס אצלי הקטע שג'וליה רוברטס אומרת I say who, I say when, וכך החלטתי שאני הולכת על זה". היא לא בזוגיות, ולא מצטערת על זה. אובצ'ניקוב לעומתה הייתה נשואה פעמיים, ובתשע השנים האחרונות היא נמצאת בקשר זוגי.

לוי החלה לעבוד אצל נוי חדד — "המאדאם" שניהלה בתי בושת ברחוב יצחק שדה וטברסקי בתל־אביב. חדד הורשעה ב־2018 בין היתר בפרסום שירותי זנות והעלמות מס, ונגזרו עליה 24 חודשי מאסר. "הלוואי ויהיו עוד כמוה", לוי אומרת בגעגועים. "מה שאני וקולגות אחרות חווינו איתה ואצלה זה היה מדהים. הגישה שלה הייתה — תנו לי את מה שאתן יכולות מעצמכן ותקבלו ממני שפע. באמת לא היה חסר כלום, הכל היה מתוקתק. הייתה בעיה ביצחק שדה, היו תשעה חדרים וזה הופך את המקום להמוני וגדול, אפילו שזה במקום תעשייתי ולא אמור להפריע לאף אחד. אבל זה הפריע למשטרה".

אבל היא נעצרה על הלבנת כספים.

"מה שנוי עשתה עם הלבנת כספים, זה עניין שלה. אבל למה אני צריכה להיות בחקירה של 12 שעות, ובנות אחרות במעצר של שלושה ימים?"

לוי מודה שלא הכל ורוד במקצוע. "זו עבודה סיזיפית", היא אומרת. "יש כאלו שנמצאות במצוקה כלכלית, יוקר המחיה בישראל הוא זוועה, שני מיליון איש נמצאים בחובות. יש הרבה אנשים שבמצוקה כלכלית ולא כל אמא מוכנה להתפשר. היא רוצה את הכי טוב לבן שלה. הבן שלי היה בבית ספר פרטי מא' עד י"ב, ואני אמרתי שאני מוכנה לתת מעצמי את כל כולי כדי שיהיה לו טוב".

ההורים שלך לא הציעו לך כסף, העיקר שלא תעבדי בזנות?

"כן, הציעו. אבל אני רוצה להצליח לבד. דפיקות שלי. אני לא מפזרת את הדפיקות על אחרים. זה משהו שאני מתמודדת איתו בסבבה כבר מגיל 24 בערך. 18 שנה, עם הפסקה של שנתיים וחצי. הייתה תקופה שרציתי לגוון, עבדתי בביטוחים וטיפלתי במקרים של אובדן כושר עבודה. הרווחתי יפה ועדיין, מצאתי את עצמי חושבת תוך כדי שגברים הסתכלו עליי בעבודה, כמה הם היו משלמים בשביל לשבת איתי לכוס קפה. אז אמרתי, טוב אני חוזרת לעבוד. השתעממתי, זה לא התאים לי".

אובצ'ניקוב לעומתה נולדה ברוסיה, סיימה תואר בהוראה ובפסיכולוגיה ועלתה לישראל בגיל 24 עם בעלה ובנה. לאחר שנה נולד לה ילד נוסף, ובהמשך היא ובעלה נפרדו. היא עבדה בכל מיני עבודות עד שהתגלגלה לזנות בגיל 31. "היה לי עסק לניקיון, ופגשתי חברה שהכרתי מרוסיה ועבדה בזנות. היא סיפרה לי מה היא עושה והציעה לי להצטרף. אמרה שזה כמו ספורט".

וזה לא הפריע לבני הזוג הקודמים שלך?

"היו לי בני זוג, ולפני שנכנסתי איתם ליחסים אינטימיים תמיד סיפרתי במה אני עוסקת. בהתחלה זה אף פעם לא יצר בעיות. אבל אז אחרי חודש־חודשיים זה התחיל להפריע. לבן הזוג האחרון סיפרתי כבר על ההתחלה. זה הפריע לו והוא נפרד ממני. אחרי כמה שבועות הוא נשאר לישון אצלי אחרי בילוי כשהוא שתה, ושום דבר לא קרה. מאז הוא נשאר, תשע שנים אנחנו ביחד".

ומה לגבי הילדים?

"הם לא יודעים. אבל אני מבינה שעכשיו הם יידעו והם יקבלו את זה בצורה כזו או אחרת. יותר טוב שאני עובדת ולא יושבת בבית ומתלוננת שאין כסף ואין עבודה".

צדדים אפלים

עד כמה הסיפור של לוי ואובצ'ניקוב מייצג את שאר הנשים שעוסקות בזנות? קשה לדעת. אך גם אם מסכימים שיש נשים שעוסקות בזנות מבחירה, המצב הזה ככל הנראה רחוק מלשקף את רוב הנשים בתחום. אחת הבעיות סביב הסוגיה הזו היא היעדר נתונים אמינים על התופעה.

סקר שפורסם לפני שלוש שנים מאת משרד הרווחה והמשרד לביטחון הפנים חושף במעט את היקף התופעה. הסקר היה ראשוני מסוגו, אך הוא נתקל בביקורת על המתודולוגיה שלו מכל הכיוונים — תומכים ומתנגדים כאחד. איך ניתן למדוד תופעה שרובה נעשית תוך הסתרה? כמה אמינות התשובות של אישה שיושבת מול סוקר בחדר אחד כאשר הסרסור נמצא בחדר השני? האם מכון ליווי בתחנה המרכזית בתל־אביב נחשב לזנות רחוב?

למרות הביקורת, זהו מסד הנתונים כמעט היחיד שניתן להתייחס אליו. על פי ממצאי הסקר, מספר העוסקים בזנות עמד על 12,040 איש. 66 אחוז מן הנשים ציינו כי כניסתן לזנות נבעה ממצוקה כלכלית, וכשבעה אחוזים ציינו כי כניסתן לזנות נבעה מהתמכרות. כמו כן, 76 אחוז מהנשים ציינו כי היו מעוניינות לצאת בשלב כלשהו מהעיסוק בזנות.

מעבר למצוקה הכלכלית, אין נתונים על היקף השימוש בסמים בקרב נשים בזנות או על פגיעות מיניות. ארגוני הסיוע לנשים מדווחים על מאות פניות של נשים בזנות שמקבלות סיוע שוטף — מתנורי חימום לסלי מזון וטיפולים. בקבוצת הפייסבוק "לא עומדות מנגד", מתפרסמות בחודשים האחרונים עדויות קשות של נשים שחושפות את הצדדים האפלים של הניצול וההתעללות שהן עוברות מצד לקוחות וסרסורים.

"אומרים לי שלהרבה בנות יש בעיה עם סרסורים, שהן חולות איידס, נמצאות ברחובות, עושות סמים. אבל מה זה קשור אליי?" מגיבה אובצ'ניקוב. "לי יש לקוחות, איתי הכל בסדר. למה מישהו קובע לי מה אסור ומותר לי לפרסם? בגלל שיש סיכונים, בגלל בנות שיש להן בעיות. בגללן אומרים לי מה לעשות?"

עו"ד דורית פרידמן ארבל, המייצגת את העותרות, מסבירה כי "כל העותרות הן נשים בגירות, עצמאיות ודעתניות אשר בחרו בעיסוק מרצון חופשי. אף אחת מן העותרות איננה קורבן ואיננה כנועה. לכל אדם יש זכות בסיסית לבחור כיצד להתפרנס ויש לכבד את בחירתן של נשים אלה לעסוק בעיסוק חוקי זה. איסור פרסום של עיסוק חוקי מהווה פגיעה בזכויות יסוד — חופש העיסוק, חופש הביטוי והזכות לשוויון. איסור הפרסום של העיסוק מפלה נשים שבחרו לעסוק בעיסוק זה ורוצות להתפרנס ממנו. דומה כי גם אם תכלית החוק, לפיה יש למנוע מגורם שלישי לפרסם את עיסוקה של אישה, ראוי ולגיטימי, התכלית איננה ראויה ואף פוגעת באותן נשים העוסקות בעיסוק זה מתוך בחירה עצמית ומעוניינות לפרסם את עצמן. בסופו של יום, פרסום העיסוק של נותני שירותי מין בתמורה לא נופל מפרסום של כל עיסוק חוקי אחר ומשכך יש לעצור את הפגיעה הקשה בזכויות יסוד ויפה שעה אחת קודם".

אם בעבר היו פורומים באתרים כמו "סקס אדיר", ובהם לקוחות דירגו את הנשים — היום הפורומים הפכו לקבוצת טלגרם אחת גדולה, שבה נמצאים לקוחות וזונות. במצב הזה הנשים החלשות מסכימות לכל גחמה ומחיר און־ליין, בלי לדעת מי עומד מאחורי התכתובת.

"יש הרבה בנות שנכנסות וחושבות שהן יכולות לעבוד ואחרי יומיים־שלושה עוזבות. זה לא מתאים לכולן", אומרת אובצ'ניקוב. "אני עובדת מאוד קשה, מתשע בבוקר עד 23:00 בלילה. לפעמים אני ישנה שש שעות בלילה. אני עובדת תקופות ככה ואז טסה לחו"ל".

יש לך הוצאות?

"יש הרבה הוצאות. דירה שעולה 2,000 שקל, בעל הבית יודע בשביל מה אני שוכרת אותה ודורש 7,000 שקל. יש עוזרת בית, לפעמים זה לקחת חברה לעבוד איתי ולענות לטלפונים. צריך לשלם לקוסמטיקאית, לחדר כושר, להתייעץ עם עורכי דין. אני צריכה להיות מאושרת ובמצב רוח טוב ללקוחות, ולפעמים, מה לעשות, אין לי מצב רוח. אז אני לא הולכת לעבודה. אם אני חולה אני לא יכולה לעבוד. אני מנהלת עסק. בחישוב גס אני מגיעה לכמעט 20 אלף שקל הוצאות, וזה עוד לפני ההכנסות".

אני מנסה לנחש כמה לקוחות הן מקבלות כדי לכסות את ההוצאות, אך כשאני שואלת את סבטלנה ורומי הן מגיבות במבט נוזף כמו אומרות שזה סוד מסחרי. לוי פעילה בארגמן — ארגון עובדות המין. היא מסבירה שהיקף התופעה הרבה יותר קטן ממה שטוענים בארגוני הסיוע לנשים. "אני עוברת בכל הארץ ומדברת עם נשים", מספרת לוי. "מתוך כל העובדות בישראל רק חמישה אחוזים זה זנות רחוב. להן צריך למצוא פתרון. אותנו תעזבו".

העבודה הזו לא גובה ממך מחירים נפשיים?

"זו לא עבודה רגילה, אני יודעת. אבל זו עבודה שמתאימה לי. אומרים לי שמשהו אצלי לא בסדר. סבבה. אני תמיד מסתובבת בחוגים של אנשים שמכבדים אותי כבן אדם, בלי דעות קדומות. חוגים ספציפיים של אנשים שאני כן מתחברת אליהם".

איך אפשר להפריד בין העבודה לחיים האישיים, איך זה לא משפיע על הזוגיות?

"אני חוזרת הביתה עם חיוך, העבודה נשארת בעבודה. עורך דין שפוגש בבית המשפט רוצחים ואנסים מכיל ביומיום משהו מאוד קשה. הוא חוזר הביתה הוא לא מפנה את זה לאישה והילדים. עד עכשיו זה היה הפוך, ולי לא התאים להיות כבולה במערכת יחסים. לא היה לי זמן. הבן שלי עזב את הבית לפני שנתיים ועבר לגור עם חברה שלו. ועכשיו אני כל כולי לעצמי, היו לי בני זוג שרצו יותר וחיפשו לעלות את הזוגיות שלב אחד קדימה, אבל לי זה לא התאים. לא בא לי לגור עם אף אחד. בא לי את עצמי". •