לא משחק ילדים

כשאילאי לקס הולך לבית הספר, הוא מוצא את עצמו מתעכב לא מעט. בדרך יש מי שמבקשים ממנו סלפי, יש כאלה שדורשים חיבוק, וחלק פשוט חייבים להניח יד על ראשו וללטף את התלתלים יוצאי הדופן שלו. את הסעיף האחרון, אגב, לקס פחות מחבב. "אני רגיל להתלהבות הזאת", הוא אומר בחצי חיוך. "לא יודע אם אני אוהב את זה או לא, אבל אני עושה מה שצריך. בחרו שאהיה מפורסם, וזה התפקיד שלי עכשיו". גם כשהגיע למערכת "ידיעות אחרונות" כדי להצטלם לכתבה, עטו עליו מיד בבקשות לסלפי. אפילו מצד כאלה שמבוגרים ממנו ב־30 שנה.

הוא רק בן 9, אבל עם ותק של ארבע שנים בעולם הבידור. למעשה, אי אפשר לפתוח טלוויזיה בלי להיתקל בפנים שלו. הוא מככב בשלל פרסומות וגם משחק בשלוש סדרות. את האודישן לפרסומת הראשונה שלו עשה בגיל 5. "זאת הייתה פרסומת ליופלה", הוא נזכר. "לא ביקשתי מההורים ללכת לאודישן אבל כשנבחרתי לפרסומת הבנתי עד כמה אני אוהב לשחק מול אנשים ולהצטלם. גם הבנתי שאקבל על זה כסף", הוא צוחק ומסתכל על הוריו כדי שיאשרו.

ההורים, שרון (44) וג'ייסון (43) — היא מנהלת תחום בחברת הביטוח מנורה־מבטחים והוא Digital Marketing Expert בחברת סאפ — לא הפסיקו לקבל פידבקים מתלהבים מהסביבה על הילד, עד שהחליטו לרשום אותו בסוכנות שחקנים. מאז ההצעות זורמות ללא הרף. היום הם כבר מוצאים את עצמם מתעסקים בעבודה של אילאי כמעט יותר מבעבודות שלהם, רצים בין אודישן לאודישן ומלמדים אותו בערב אחרי הלימודים טקסטים.

איך אתה נכנס לדמות?

"פשוט עושה. אמרו לי מה לעשות, הדריכו אותי וחזרנו על זה כמה פעמים עד שעשיתי טוב. אני באמת חושב שנולדתי ככה".

מה זה אומר ככה?

"נולדתי שחקן".

"מאז שאילאי נולד, הוא תמיד משך תשומת לב", מאשרת האם. "תמיד כשהיינו הולכים יחד ברחוב הוא היה מעורר תגובה. עד שיום אחד מישהו נכנס לפגישה איתי וממש התלהב מתמונה שלו שהייתה במשרד ואמר לי: 'תקשיבי, הילד שלך הוא ילד לפרסומות'. לא אשכח את זה לעולם. הוא היה בכלל בחור דתי, לא קשור לעולם הבידור. כאן הבנתי שטוב, צריך לעשות איתו משהו, או לפחות לנסות. באותו יום שלחתי תמונות בדף פייסבוק של שחקנים מתחילים. סיפרתי לבעלי ואמרתי לו שיכול להיות שאילאי יתחיל לדגמן. בערב ראיתי בפייסבוק שעוד אלף אמהות כמוני הגישו תמונות של הילדים שלהם. כמה ימים אחרי פנו אלינו משתי סוכנויות שרצו שאילאי יצטרף אליהן ובחרנו בסוף באחת. כעבור שבוע וחצי אילאי קיבל ליהוק ליופלה ושם השתגעו ממנו. חשבנו שזהו, סימנו וי ואפשר לחזור הלאה לחיים הרגילים שלנו. לא ידענו שהילד יהפוך לכדור שלג ענק".

אוהב שמדגדגים אותו

אחרי הפרסומת ההיא ליופלה, אילאי לא הפסיק לקבל הזמנות לליהוקים. הוא הצטלם לפרסומות לנוטלה, בנק הפועלים, גולף קידס, יינות כרמל ושואב אבק שרק, והשתתף בסדרות "קופה ראשית" ו"מתים לרגע". למרות שהוא משדר בגרות שכמעט קשה לעכל, עומד ליד שחקנים ותיקים ומנוסים ממנו ומשחק במקצועיות, הוא עדיין ילד בן 9 שהכי אוהב לטפס, לבנות ולפרק. הוא הולך כל יום לבית הספר ליד ביתו בכפר־סבא, כמו כל הילדים, רק שאחר הצהריים, במקום להמשיך לחוגים, הוא הולך לאודישנים.

קורה לך לפעמים שאתה רוצה לחזור להיות ילד רגיל?

"זה קורה לי המון, האמת. אבל אני לא אומר להורים, לא מתלונן, קם והולך ללימודים ואחרי זה לצילומים. אני עושה מה שצריך. אני זוכר שבפרסומת של יופלה לא האמינו שזו הפעם הראשונה שאני עומד מול מצלמה", הוא משוויץ. "נהניתי מאוד. כשהיה אקשן לתחילת הצילומים כלב שהביאו לסט רץ ונשך לי את גלגל הים שלבשתי. נקרענו מצחוק וזה שיחרר אותי".

"הוא ישר ידע להבין והיה מאוד בוגר בצילומים", מחזקת שרון. "מאוד סבלני. כאילו הוא נולד לזה. אין לי דרך אחרת להסביר".

"לפעמים מרגיז אותי שלא מתייחסים אליי כבוגר על הסט", ממשיך אילאי. "לפעמים המבוגרים מאוד עסוקים, ויש לי הערות על הסצנות. הם לא מתייחסים אליי למרות שאני יודע שמה שאני אומר זה באמת חשוב".

תפקיד המשחק הראשון שלו היה בסדרה "מתים לרגע" לצד יובל סגל ועופר שכטר. "קצת חששתי, כי הצילומים היו בבית חולים ושיחקתי ילד חולה", הוא נזכר. "בכיתי באמצע אחת הסצנות כי חשבתי שהם עושים לי באמת חיסון".

ואם אתה באמת צריך לבכות לצורך תפקיד, איך אתה עושה את זה?

"אני חושב על משהו רע. לפעמים אני חושב על מישהו שמדבר לא יפה להורים שלי, והם לא מצליחים להחזיר לו, ושאני לא יכול להגן עליהם. זה גורם לי ישר לבכות".

וכשאתה צריך לצחוק?

"אני אוהב שמדגדגים אותי. זה גורם לי להיקרע מצחוק שעות".

איך אתה לומד טקסטים?

"יש לי טכניקה. אני קורא אותם, הולך לישון וכשאני קם בבוקר אני זוכר הכל. אני זוכר שהצטלמתי לפרסומת במוזיאון והייתי צריך ללמוד המון טקסט. לא זכרתי את זה, לא משנה כמה התאמנתי. כשהלכתי לישון קמתי בבוקר ופשוט דיקלמתי הכל איך שפתחתי את העיניים. עברו ארבע שנים ואני עדיין זוכר את המילים. רוצה לשמוע?"

"עדיף שלא", שרונה עוצרת אותו. "בא לי לתבוע את החברה הזו כי זה לא יוצא לו מהמוח", היא צוחקת. "אנחנו גם תולים שלטים בכל הבית לפעמים. אני חוזרת על הטקסטים איתו, הוא יודע מלא מילים מורכבות שאני עצמי לא זוכרת להגיד".

צילום: דנה קופל

כמעט פיצוץ בצילומים

עם כל הכבוד לרזומה העשיר, את הפריצה הגדולה שלו אילאי עושה בימים אלה, עם תפקיד מרכזי בסדרה "הנספח" של HOT. הוא מגלם בה את בנם של בני זוג העוברים לגור בפריז, לאחר שאם המשפחה מקבלת שם תפקיד בשגרירות. בין עלילת הסדרה לבין הביוגרפיה של השחקן הצעיר עובר קו דמיון: הוריו הכירו בפריז.

זה קרה כששרון נסעה לבירת צרפת כדי לבקר את בת דודתה המתגוררת בעיר. אצל בת הדודה ביקר באותו זמן ג'ייסון, ידיד קרוב שלה שהגיע לביקור מקנדה. באותו ביקור לפני 15 שנה השניים התאהבו, וג'ייסון, שאינו יהודי, החליט להעתיק את חייו לישראל בעקבות אהובתו. הוא מעולם לא התגייר, אך למד עברית במהרה. השניים נישאו בנישואים אזרחיים.

לצורך צילומי הסדרה נסעו אילאי והוריו במשך חודש חמש פעמים לאוקראינה. בין לבין טסו גם לפריז. "ביקשו מאיתנו לצלם קטע מסוים בווידיאו ולשלוח למפיקי הסדרה", נזכר אילאי באודישן כשהוא מלווה את דבריו בתנועות ידיים שלא מאפיינות ילדים בגילו. "התאמנתי על הטקסט יומיים ושלחתי להם. חודשיים עברו וכבר שכחתי שעשיתי את האודישן. בדרך כלל יודעים די מהר אם מתקבלים או לא. פתאום אמרו לנו שבמאי הסדרה, אלי בן־דוד, רוצה לראות אותי. איך שנכנסתי לחדר שלו הוא אמר לי 'ווואוו'. היו הרבה מתמודדים וזה הלחיץ אותי ממש כי זה הרגיש לי תחרות. זה היה כמו נס חנוכה בשבילי".

למה הסדרה הזו הייתה כל כך חשובה לך?

"כי מה שקרה לי בבית מאוד דומה לסדרה. ההורים שלי הכירו בצרפת, אבא שלי עלה לישראל מקנדה והתחיל ללמוד עברית, ההורים לפעמים רבו על הבעיות שהיו לאבא פה. הרגשתי שהסדרה מדברת עליי ושיהיה לי מאוד קל לשחק".

אבל החוויה, מתברר, לא הייתה קלה, וכללה ימי צילומים שמתארכים אל תוך הלילה, כשסביב הטמפרטורות צונחות. "אני זוכר את הפעם הראשונה שצילמנו בקייב. העירו אותי ב־1 בלילה והיה לי קפוא. זה היה קשה. הייתה סצנה שהתרחשה באולם קולנוע ונרדמתי באמצע הצילום".

ללא קרדיט

לעומת המון הורים אחרים שדוחפים לזה, שרונה וג'ייסון לא חלמו שהילד שלהם יהפוך לכוכב. הם רק רצו שיהיה לו טוב, ראו אותו פורח והחליטו לזרום עם ההצעה לשחק בסדרה. אבל במהלך הצילומים היו לא מעט רגעים שבהם כמעט פיצצו את הכל על הסט. לבסוף היה זה אילאי שביקש להישאר, והם החליטו להשאיר אותו במקום שהחלום שלו נמצא.

"היום בדיעבד זו נראית חוויה, אבל אז היינו מאוד בלחץ", משתפת שרון, ופתאום עולות בעיניה דמעות. "הרגשנו שמשהו בורח לנו מהיידים, שאנחנו כבר לא מצליחים להיות אחראים עליו ושאנחנו מאבדים שליטה. קשה להבין שהילד נמצא 13 שעות בסט, קופא באמצע הלילה ורחוק מהבית".

"באחת הסצנות הייתי אמור להיות עם תחתונים ברחוב. היה קפוא אבל דווקא נהניתי מזה", אילאי מנסה לעודד את אמא שלו בסיפור מצחיק, ללא הצלחה יתרה.

חשבתם להפסיק הכל ולהחזיר אותו לארץ?

"הייתה פעם שחברה שלי נסעה להחזיר אותו לארץ כי אנחנו לא יכולנו. שמרתי על זה בסוד ולא סיפרתי לאף אחד כי התביישתי. כאמא, איזה חוסר אחריות זה שנתתי לדבר כזה לקרות. אבל עכשיו, כשאני רואה את התוצאה וכולם נותנים פידבק טוב, אני רגועה יותר. אפילו המורה שלו אומרת שהפערים שנוצרו במשך החודש שהוא הפסיד כבר לא קיימים ושהוא התגבר מהר, אז אני נרגעת".

אילאי, מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?

"כשאהיה גדול ארצה להיות דוגמן ולשחק בהמון תפקידים. אני רוצה לכתוב סדרה בעצמי אפילו ולהגיד לשחקנים בדיוק מה לעשות, כמו אילן בן־דוד".

ואם יציעו לך מחר יום כיף בבריכה או לצלם פרסומת, במה תבחר?

ללא קרדיט

"אבחר לצלם פרסומת".

מה המסר שלך לילדים אחרים?

"לכל אחד יש משהו שהוא טוב בו. צריך להיות שמח במה שיש לך. לא היה לי קל, אבל עבדתי קשה ולא פחדתי. אל תפחדו משום דבר בחיים, תהיו אמיצים". •