הטרנדים שיכבשו את 2020

שנת 2020 כבר כאן ואיתה יוצא לדרך העשור החדש. זוהי שעתם הגדולה של הטרנדולוגים בכל העולם, שמצד אחד מגישים לנו את סיכומי השנה והעשור שחלפו, שתמיד מעוררים בנו מחשבות, זיכרונות והסקת מסקנות, ומצד שני מציעים את התחזית לגבי הצפוי לנו בעתיד הקרוב והרחוק.

העשור החולף הסתיים אצל רבים מאיתנו בסוג של חשבון נפש, ובלטו בו סוגיות כמו ההשפעה העצומה של הטכנולוגיה והדיגיטל על חיינו, התעצמות הרשתות החברתיות, סבבי בחירות חוזרים בכל העולם עם תוצאות מעוררות מחלוקת, הפגנות אלימות בנושאים חברתיים ופוליטיים, ומעל לכל משבר האקלים שמטיל צל כבד על עתיד כדור הארץ כולו.

אבל לפני שאתם שוקעים במרה שחורה ומתחילים לצבור מצרכי חירום במקלט האטומי הקרוב לביתכם, כדאי שתדעו שהטרנדולוגים דווקא אופטימיים. המין האנושי יודע לשמור על עצמו ולהגיב נכון בעיתות משבר, כך הם מאמינים, וגם הפעם הם צופים תהליכים שיקבלו ביטוי ב־2020, שכל תכליתם לעצור את ההידרדרות, לשנות כיוון ולהפקיד את ההגה בידיים אחראיות.

"זה טוויסט בעלילה", אומרת הטרנדולוגטית עדי יופה, מומחית לעתידנות עסקית. "אם בשנים האחרונות דיברנו כל הזמן על הרבה קניות, הרבה עסקאות אונליין, הרבה פיתוחים טכנולוגיים, עכשיו מסתמן שבשנים הקרובות נראה יותר לקיחת בעלות מחודשת על החיים שלנו, וקבלת אחריות מתוך הבנה שההגזמה וכל 'הטוב הזה' של העשור האחרון מתפוצצים לנו בפרצוף. אנחנו בהחלט מתחילים להבין שעודף הטכנולוגיה והצרכנות המוגזמת למעשה החריבו את כדור הארץ, דפקו לנו את מערכות היחסים, הרסו את המוח האנושי והביאו איתם עוד הרבה אספקטים שליליים", אומרת יופה, שמזהה סוג של התמתנות שמגיעה דווקא מצד הצעירים.  

"זאת אחת התחזיות היותר אופטימיות שלי", מודה יופה. "כשאנחנו מסתכלים על דברים שבאים מהשטח רואים הרבה מאוד אקטיביזם, הן בתחום הפוליטי והן מהעולם האקולוגי — סימן מובהק לכך שאנשים מבינים שחייבים שינוי. הצעירים מבינים שאין מי שידאג להם לעתיד טוב יותר, ושהדרך היחידה שלהם להבטיח את עתידם היא לקחת אחריות מחודשת על האופן שבו הם חיים, מתנהגים וקונים".

אופטימית אבל לא מאבדת את הראש — הטרנדולוגית נתלי יצחקוב מגדירה את התחזית שלה ל־2020 כ"אופטימיות זהירה". יצחקוב, שביחד עם ליאור פישר שילוני עומדת בראש הסוכנות לחיזוי טרנדים "Visionary", מזהה ומצביעה גם היא על מהלכים המעידים על חשיבה חברתית ואקולוגית. וזה לא קורה רק בקרב ציבור הצעירים, אלא גם בקרב החברות המסחריות. למשל, חברות האופנה, שמדברות לצד הצורך הדחוף למתן את דחף הקנייה שלנו ולהוביל אותנו למסלולים אקולוגיים יותר, גם על מושג שנקרא "כלכלה רגשית". "הכוונה היא לכלכלה שמבקשת ליצור בקרב הלקוחות חוויה רב־חושית שאין בבסיסה רק את המוצר הסופי שאנחנו קונים, אלא גם תפיסת עולם שלמה, חברתית ואקולוגית", אומרת יצחקוב. לצד זאת, כמובן שהפיתוחים הטכנולוגיים פורצי הדרך ימשיכו להגיע בקצב מסחרר בעיקר בתחומי הבריאות, התזונה והכושר, כולל רטרו לאייטיז, כמו קבוצות ריקוד והתעמלות קרקע.

קבלו את הטרנדים הבולטים לשנת 2020 בתחומי הלייף סטייל השונים:

תעשיית האופנה עברה מספר שינויים בשנים האחרונות, כשבתי אופנה מובילים הביעו נכונות לייצר אופנה מתכלה ובת־קיימא, תוך שמירה על ערכים חברתיים של אתיקה והוגנות. בזארה למשל הכריזו על פרויקט להפיכת החברה לכזאת שמבוססת על ערכי קיימות עד 2025, ואילו פראדה האיטלקית לקחה הלוואה של 55 מיליון יורו ותשקיע את הסכום הנכבד הזה בקידום והטמעה של תהליכים בני־קיימא במערך הייצור של המותג. אבל לא רק אקולוגיה עומדת לנגד עיניהן של ענקיות האופנה. בלוגרים ומשפיענים ברשת קוראים לגולשים לצמצם את מספר הפריטים בארון הבגדים שלהם, ואנשים אכן קונים פחות, ומתוך גישה פונקציונלית יותר מבעבר.

צילום : ידיעות אחרונות

הנוהג לרכוש בגדים "יד שנייה" הולך גם הוא ומתבסס במיינסטרים, כשחנויות וינטג' ובגדים שכבר נלבשו צצות כפטריות אחרי הגשם במחוזותינו, כמו גם באינטרנט, וכשאפילו הכלבו היוקרתי Selftidges מודיע על פתיחת מחלקת ביגוד "יד שנייה", מי צריך לגיטימציה חברתית טובה מזאת? כלכלנים מעריכים שבשלוש שנים הבאות התחום הזה יגלגל למעלה מ־40 מיליארד דולר. הצורך לגוון עדיין טמון בכם ולא מאפשר ללבוש את אותה שמלה פעמיים? אפשר תמיד לשכור בגדים חדשים. אתרים להשכרת בגדים צצו בהמוניהם ברשת, והם מציעים הכל, מבגדי מעצבים (במחירים החל מ־30 דולר להשכרה) ועד למנוי חודשי המאפשר לכם לבחור מתוך המאגר בארון הבגדים הווירטואלי.

כושר

HIIT, פעילות כושר אינטנסיבית בפרק זמן קצר: הטרנד הזה ממשיך להיות מבוקש במרכזי כושר רבים כי אחרי הכל — זמן הוא עדיין המצרך הכי נחוץ לנו. (וכן, זה יעיל במיוחד עבור אלה שלא מתים על פעילות גופנית, ורוצים לגמור איתה מהר ככל האפשר). עוד מזהים המומחים טרנד שמכונה "האופציה הביתית" — אלטרנטיבה נוחה לחדרי הכושר, עבודה בקבוצות קטנות של חברים שגורמת לאנשים תחושה נוחה ובטוחה יותר בסביבת האימון. וגם: "יציאה לטבע" שהוא בעצם חדר הכושר האורגינלי והאולטימטיבי. "תתרחקו מפעילות שאתם שונאים ועשו מה שאתם אוהבים", אומרים המומחים, כשהם מצביעים על שנת 2020 כ"שנה שבה הטיולים בטבע, הליכה נינוחה ומסיבות ריקודים בבית ייחשבו לפעילות גופנית לגיטימית.

צילום : ידיעות אחרונות

תיירות

מגזין התיירות "קונדה נסט טרוולר" מזהה מספר מגמות שמתגברות בקרב בני דור ה־Y שהגיעו כבר לגיל שבו הם מתחילים לצאת לצאת לחופשות בלי ההורים.

"חופשות בעירום", Nakations: חזרה אל הטבע בלי בגדים, אבל עם הרבה פוסטים בעירום (אמנותי) על רקע אתרי תיירות מובילים ומרהיבים בעולם (חפשו את NaturistGirl למשל). הנודיסטים החדשים טוענים שחיבוק אמיץ של הטבע, וחופשה של קמפינג, שיט בקאנו ויוגה זה בדיוק מה שאנחנו צריכים כדי לחזור לעצמנו ולפשטות שנכבשה על ידי הטכנולוגיה. יש להניח שגם הסבים והסבתות שלהם בסיקסטיז הרגישו בדיוק אותו הדבר, רק לא שיתפו את זה עם כל העולם.

גדי קבלו

עוד ברשימת הטרנדים התיירותיים, ביקוש הולך וגובר לחופשות ידידותיות לסביבה. יש גידול במלונות המופעלים על ידי אנרגיה סולרית, שמקפידים על מיחזור ומייצרים בעצמם את המזון שלהם. כמו כן נרשם שגשוג של בתי מלון על טהרת הטבעונות, עלייה בפופולריות של חופשות גלישת גלים (סרפינג יהפוך לספורט אולימפי השנה) ושל מלונות עם מיטות קומתיים — לחוויית חופשה קבוצתית. אם לשפוט על פי הגידול במספר חושות האירוח שצצות ביערות, בחופים, ובאזורים נידחים אחרים, הרי שיש משיכה של הציבור לחופשות ספרטניות שיוצאים אליהן עם מינימום ציוד, בניסיון לבצע "ניקוי רעלים דיגיטלי" במטרה לזכות בשקט, שלווה וניתוק.

אוכל

בתחום התזונה נראה שתי מגמות: מצד אחד כניסה של טכנולוגיות חדשניות, כגון התאמה מקסימלית של התפריט עבור אדם על סמך בדיקות גנטיות וסריקות שונות, איסוף מידע והדפסת תלת־ממד של מזון; מצד שני, ניכרת חזרה לקונספט של "תזונה איטית". התרחקות ממזון מעובד ותעשייתי וחזרה לשורשים, בדגש על מזון אורגני, גידול עצמאי ומקומי, ליקוט וחקלאות אורבנית. או כמו שאומר הפתגם הידוע באיטלקית: "אל תכניס לגוף שלך שום דבר שסבתא שלך לא הייתה קוראת לו אוכל".

תחליפי בשר: גם המגמה של תחליפי הבשר הולכת ומתעצמת. מה שהתחיל כ־Meatless Monday הולך ומשתלט על שאר ימות השבוע, כשטכנולוגיות המזון מספקות לנו תחליפי בשר הדומים יותר ויותר בטעם למקור המדמם. ראינו כבר את ההמבורגרים ושאר מוצרי הכאילו־בשר של Beyond Meat ו־Impossible foods, אבל ב־2020 אנחנו צפויים לראות חברות נוספות עולות על העגלה, ומוציאות לשוק מגוון רחב של מוצרים חדשים. חברת Good Catch, למשל, נלחמת בתעשיית דיג הטונה הגורמת לאסון אקולוגי, ומוציאה לשוק "טונה" העשויה מסוגים שונים של קטניות. עוד בתכנון: פיתוחי מעבדה של סלמון ושרימפס עשויים מאצות.

המודעות לחומרים שאנחנו מכניסים לגוף שלנו מגיעה ב־2020 גם למדפי הנשנושים. במקום במבה/ביסלי/בייגלה ואפילו במקום חטיפי האנרגיה (שתועלתם התזונתית כבר מזמן מוטלת בספק) ציבור הצרכנים יתחיל לחפש חטיפי חלבון במקררים, סמוזיס, יוגורט, ונשנושים עתירי פרוביוטיקה ודלי חומרים משמרים.

אקולוגיה

הודות, ואולי בגלל, עקשנותה של גרטה הילדה האקטיביסטית משוודיה, נכנס לשיח הציבורי המונח "שיימינג טיסה", שגורם למטיילים אחראים לחשוב פעמיים לפני שהם מזמינים כרטיס טיסה. כתוצאה מכך, בעשור הקרוב נראה יותר ויותר אנשים שפונים לאמצעי תחבורה חלופיים, כמו רכבות למשל, תוך הגברת המוטיבציה לטיולים שיתופיים (ראו בהמשך). שלא לדבר על המשך הקשחת השימוש בכלים חד־פעמיים, קשים, שקיות ניילון, מוצרי טואלטיקה וטיפוח שמכילים מרכיבים המזיקים לסביבה.