הכי רחוק מפאודה

כשהסרט עטור השבחים של מייסלון חמוד 'לא פה, לא שם' יצא ב־2016, הוא סימן נקודת מפנה של ממש. לא רק שביימה אותו אישה - ועוד ערבייה, השם ישמור - הוא הציג מודל עכשווי, מורכב ומעורר הזדהות של צעירים ערבים בישראל. מעבר לכך, לצד סרטים נוספים שיצאו באותה שנה, כמו 'עניינים אישיים' של מהא חאג' ו'סופת חול' של עילית זקצר, הוא עסק בזהות האינדיבידואלית של הגיבורות שלו בצורה שדיברה אל הצופים היהודים - אבל לא בהכרח נגעה אליהם. לשם שינוי, לא הם היו הסיפור.

"החברה הערבית מיוצגת כיום רק בדימוי אחד ספציפי, פשטני ושחור־לבן", מסבירה חמוד (שנייה משמאל). "אני רוצה לנטרל את הפשטנות ולשים במרכז רגע מורכב, של בני־אדם. הגיבורים לא מספרים רק את הסיפור שלהם כערבים, אלא כצעירים עם חלומות, מאוויים ותשוקות כמו כל הצעירים בעולם".

עכשיו חמוד ממשיכה מהמקום שבו הפסיקה. מה זה ממשיכה, היא רק מתחממת. אם 'לא פה, לא שם' עסק בחייהן של צעירות פלסטיניות בתל־אביב, הסדרה החדשה שלה, 'החולמים', המצטלמת בימים אלה ל־HOT בהפקת שלומי אלקבץ וגלית כחלון, מתמקדת בכמה מדמויות המשנה מהסרט. זו קומדיית פשע שחורה על שלושה צעירים, קייס, סלאח וורדה (איימן דאו, ריאד סלימאן ומאיסה עבד אלהאדי) המסתבכים בעסקת סמים מפוקפקת בתל־אביב ונאלצים להקים פסטיבל מוזיקה סטייל־וודסטוק כדי להיפטר מהמלאי שברשותם. "זה הולך להיות קולנוע על ספידים, טלוויזיה מתפוצצת, יא חאלוולאוו!" אומרת חמוד. סדרה צעירה והיפסטרית על ערבים? אשרי המאמין.