שיר הרעות

סיפורם האמיתי של הטייסים והחיילים האחרים שנשבו במלחמת ההתשה וישבו בכלא המצרי במשך יותר משלוש שנים בראשית שנות ה־70 — משמש בסיס לדרמה המרגשת "לשם ובחזרה". בפרקים קצרים מתאר המחזה, שכתבו גדי ויהונדב צדקה, את ההתמודדות של אותם חיילים עם העינויים והסבל הפיזי והנפשי שעברו, וגם את מעשה היצירה שמצאו כדרך לרומם את רוחם בכלא, כשהחליטו לתרגם את הספר "ההוביט", תרגום שפורסם לאחר שובם לארץ וזכה לכינוי "תרגום הטייסים".

השילוב המתוחכם בין הסיפור האמיתי לסיפור הבדיוני מספק ממד יותר פיוטי להצגה הריאליסטית, אך גם מחזק את התחושה של חלוקה פשטנית בין טובים לרעים. במובן הזה יש בדרמה הזאת סוג של נסיגה מעמדות מורכבות יותר של חיפוש אחר אמת היסטורית יותר יחסית, שבאו לידי ביטוי בדרמות היסטוריות שנכתבו בשנים האחרונות. המחזה הזה אינו מנסה לבחון מחדש או לקעקע את המיתוס הציוני, אלא להוסיף לו עוד רובד הרואי דרך החיבור עם הפנטזיה של טולקין.

כבמאי, הצליח גדי צדקה לבנות הצגה דינמית ומרוכזת, וגם להוציא ביצועים משכנעים ומגוונים מצוות השחקנים. בראש הלהקה ניצב ישי גולן, המגלם ברגישות ובעוצמה את הדמות של איתמר, הטייס הוותיק המנסה בכל דרך להסתיר סוד צבאי חשוב שהוא נושא בראשו. לצידו ניתן לציין את תם גל, יניב קלדרון ויהודה נהרי כשלושת החיילים האחרים הכלואים איתו בתא, וח'ליפה נאטור כחוקר המצרי הראשי, המצליח לעצב דמות מעניינת ולא קריקטורה של רשע.

לסיכום, זו דרמה חזקה ומרגשת, המצליחה לחבר בין פרשה היסטורית כואבת למאבקים המיתולוגיים הגדולים שטולקין דמיין בספריו, ולבנות מהחיבור בין שני העולמות הללו דרמה הרואית, אנושית ומודרנית המדברת על כוחה של האחווה והרעות, וגם הדמיון, ככלים להתגבר על הייאוש והרוע ולמצוא את האור בקצה המנהרה.

ההצגה תעלה בהיכל התרבות מעלה־אדומים היום ב־20:30 ובשבת ב־21:00.